טעות בזמירות שבת ?

[אמונת אומן]

מענין לענין בא''ע
מה ההסבר לנוסח אשכנז בשבת מנחה, באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך, איך מסתדר הלשון 'בם' על שבת קדשך?

[zxc]

כן זה שבחורים חסידיים בחלק מקהילות החסידים אינם מחזיקים ד' מינים פרטיים ומבטלים בכך את מצות הנענועים בהלל, הגם שהיום ניתן לרכוש במחיר דיי סביר סט ד' מינים כשר לכל בחור, והסיבה לכך היא שאצל חסידים זה נחשב לסטיה מן המסורת להיות פרומער יותר מהדורות הקודמים

זו דוגמה יפה שמראה שגם לשמרנות יש חסרונות [אינני מתכוין להכנס לדיון האם אפשר ליישב מנהג זה, אבל עובדה שזו קולא שיוצאת מהשקפת העולם השמרנית]

צודק, זה דוגמה יפה למשהו שאלו שסומכים על שכלם, משנים מהמסורת על סמך אי אילו שמועות וסברות, ומפסידים את הענינים השונים שהיו לדורות הקודמים (ולפעמים (רבות)) מפסידים הרבה יותר.
על דבר זה שמעתי כמה וכמה טעמים, הסיבה שאין בחורים לוקחים הד' מינים.
ושמעתי מפי אחד (מוסמך) שטען סברא זו לכ"ק הישועות משה מויזניץ זי"ע, והישועות משה ענה לו, אצל זקיני אהבת ישראל היה כסף, ואף קנו הרבה אתרוגים "כשרים" בכדי לתלות לנוי סוכה. אך לבחורים לא לקחו!!!

[zxc]

מענין לענין בא''ע
מה ההסבר לנוסח אשכנז בשבת מנחה, באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך, איך מסתדר הלשון 'בם' על שבת קדשך?

(אגב, ה'תודה' היה בטעות, אך לא נורא, אני לא מתחרט. לא ניתן למחוק תודה?)
הנוסח הדקדודי אינו נכון, אך זה בנוי על שני בחינות שיש בשבת, שלכן בלילה אומרים "בה" ובבוקר "בו"

[עת לדבר]

מענין לענין בא''ע
מה ההסבר לנוסח אשכנז בשבת מנחה, באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך, איך מסתדר הלשון 'בם' על שבת קדשך?

חשוב לחדד. בנוסח אשכנז בעבר אמרו בכל התפילות של שבת - וישמחו בך ישראל אוהבי שמך (ולפ"ז ודאי נכונה הנוסחא שבת קדשך).
אלא שבמנהגים לר"א טירנא ורש"ס ערערו על כך משני טעמים הן שאי"ז מעין החתימה והן שאין שמחה אלא ברגלים, לכן שינו ל'וינוחו בה ישראל מקדשי שמך'.
ובזה חילקו ע"פ קבלה שבלילה לומר 'בה' וכו'. וע"ז העירו בשו"ע הרב ועוד שיש לשנות במנחה ל'שבתות' וכפי שכתבת.
(ע"פ סדור אזור אליהו).
 

[ידידיה]

כן זה שבחורים חסידיים בחלק מקהילות החסידים אינם מחזיקים ד' מינים פרטיים ומבטלים בכך את מצות הנענועים בהלל, הגם שהיום ניתן לרכוש במחיר דיי סביר סט ד' מינים כשר לכל בחור, והסיבה לכך היא שאצל חסידים זה נחשב לסטיה מן המסורת להיות פרומער יותר מהדורות הקודמים

זו דוגמה יפה שמראה שגם לשמרנות יש חסרונות [אינני מתכוין להכנס לדיון האם אפשר ליישב מנהג זה, אבל עובדה שזו קולא שיוצאת מהשקפת העולם השמרנית]

צודק, זה דוגמה יפה למשהו שאלו שסומכים על שכלם, משנים מהמסורת על סמך אי אילו שמועות וסברות, ומפסידים את הענינים השונים שהיו לדורות הקודמים (ולפעמים (רבות)) מפסידים הרבה יותר.
על דבר זה שמעתי כמה וכמה טעמים, הסיבה שאין בחורים לוקחים הד' מינים.
ושמעתי מפי אחד (מוסמך) שטען סברא זו לכ"ק הישועות משה מויזניץ זי"ע, והישועות משה ענה לו, אצל זקיני אהבת ישראל היה כסף, ואף קנו הרבה אתרוגים "כשרים" בכדי לתלות לנוי סוכה. אך לבחורים לא לקחו!!!

כנראה שלא הובנתי. לא באתי לדון כעת איזה השקפת עולם צודקת, אלא להדגיש את העובדה הפשוטה שאין כאן השקפה "מקילה" והשקפה "מחמירה", אלא לפי כל שיטה יש הנהגות שלפי השיטה השניה הם חסרון.
לעיקר הנידון בלולב, בינתיים לא שמענו שום טעם ליישוב המנהג.
 

[zxc]

בינתיים לא שמענו שום טעם ליישוב המנהג

1. בבני יששכר שענין ההקפות עם הלולב, הם אותו ענין של 'טלית' ששניהם אור מקיף.
(וטעם זה הוא לא על הנענועים)
2. שרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, וענין הד' מינים הוא שמחה, כמפורש בפסוק.
ושמעתי עוד, איני זוכר כרגע

[ידידיה]

אתה באמת חושב שמישהו היה ממציא את הטעמים האלו אם לא היה מנהג קיים שבחורים לא ינענעו?

[zxc]

אתה באמת חושב שמישהו היה ממציא את הטעמים האלו אם לא היה מנהג קיים שבחורים לא ינענעו?

שאלה זו וכזו, אינה מענינת אותי כלל.
ולגופו של ענין, זה לא כ"כ קשה לחשוב כך. (ידוע מה אמר... ? למי שזלזל ב...? שהיה מזלזל גם ב"טטפת")
ואגב, מה באמת הטעם של אי לבישת הטלית לבחורים (כמובן חוץ מהטעם הנ"ל בבנ"י) טעם יותר ע"פ נגלה/פשוט?
 

[יוסף יצחק]

מעניין לעניין
"קום קרא אליו יחיש לאמצך נשמת כל חי וגם נעריצך"
יש אומרים ש"יחיש לאמצך" זהו פיוט, והפירוש: קום קרא אליו שלשת דברים אלו: יחיש לאמצך, נשמת כל חי, נעריצך

יחיש לאמצך.pdf

[חזק וברוך]

מעניין לעניין
"קום קרא אליו יחיש לאמצך נשמת כל חי וגם נעריצך"
יש אומרים ש"יחיש לאמצך" זהו פיוט, והפירוש: קום קרא אליו שלשת דברים אלו: יחיש לאמצך, נשמת כל חי, נעריצך
יחיש לאמצך.pdf

ומוכח מכאן שהפייטן נהג לומר 'נעריצך' רק בשבת, כנוסח אשכנז הקדמון, ולא כמנהג ספרד [שכנראה מקורו מנוסח ע"מ ע"פ האר"י].
 

[אמונת אומן]

מענין לענין בא''ע
מה ההסבר לנוסח אשכנז בשבת מנחה, באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך, איך מסתדר הלשון 'בם' על שבת קדשך?

(אגב, ה'תודה' היה בטעות, אך לא נורא, אני לא מתחרט. לא ניתן למחוק תודה?)
הנוסח הדקדודי אינו נכון, אך זה בנוי על שני בחינות שיש בשבת, שלכן בלילה אומרים "בה" ובבוקר "בו"

אכן, שמתי לב שמיד מתחת לתודה רשום במפורש: טעות. 
 

[יוסף יצחק]

מענין לענין בא''ע
מה ההסבר לנוסח אשכנז בשבת מנחה, באהבה וברצון שבת קדשך, וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך, איך מסתדר הלשון 'בם' על שבת קדשך?

(עיין בתורה תמימה שמות פרק לא הערה כט דמצא נוסחאות דגורסים שם לשון רבים בכל הברכה
"שבתות קדשך" וכו'. ועיי' קיצוש"ע סי' ע"ו ס"ג וכן בשו"ע הגר"ז סי' רס"ח ס"ו)
בליקוטי חבר בן חיים שבת קיח: ביאר עפ"י מה דאיתא "אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות"
ובמשנת חסידים פ"ד ביאר עפ"י קבלה.
ועיין באריכות בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן ל
 

[שמעיה]

באמת לא הבנת? אני מתכוון לישיבות מסויימות שהוחלט שם ממש לאחרונה שלומדים רק גמרא רש"י ולא תוספות בכלל, והדברים ידועים לכולם.

הטעות ברורה, כן לומדים שם עם תוספות.

פוק חזי מאי עמא דבר

אכן. רעיון מוצלח לברר עניין. תחת לדבר עם אדם המשתייך לקהילה האמורה ולברר אצלו את המציאות, יוצאים החוצה ורואים מאי עמא דבר.
כך לדוגמא, אם נרצה לעמוד על שיעורם של פשעים שונים בחברה החרדית, נוכל לצאת ולשאול את העם שבשדות, ונתוניהם האובייקטיביים יהיו לנו לעיניים. כך גם, כשנרצה לעמוד על מידת השליטה של יהודים בכלכלת העולם, או בכלל השליטה האכזרית ביחס לפלסטינים האומללים, שוב נלך לשאול את העם האובייקטיבי בגרמניה וצרפת, והם יציגו לנו את העובדות לאשורם.
בישיבות ..., למי שלא יודע, לומדים גמ' רש''י תוספות. נפתחה מגמה מיוחדת לבחורים שבישיבות אחרות כבר מזמן שוכני ברזלים, ללמוד גמ' עם רש''י. אך את האובייקטיביים כאן בפורום, שמשנאתם העמוקה לכל מי ששונה מהם הגיעו מטעויות בזמירות שבת לעניין הנוכחי, לא תבלבלו עם עובדות.