אכילה ושתיה בזמן ההגדה

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
המשנ"ב ריש סי' תעג פוסק כדעת הרמב"ן דיש איסור לשתות באמצע ההגדה. וידוע דעפ"ז נחלקו הראשונים אם הלל והגדה הוי הפסק שכן נאסר בזמן הזה לשתות יין, ותלוי בביאור הסוגיא בחולין פז. ואכמ"ל.
והנה מדברי הגר"א סי' תע"ד מבואר לדעה דהלל והגדה הוי הפסק, גם לענין ברכת בפה"א של המרור הוי הפסק, והביאו הבה"ל סוסי' תעג ודן בדבריו ע"ש.
ומוכח מדבריהם, דגם שאר דברים אסור לשתות בזמן ההגדה, דאל"כ אין שום קושיא היאך פוטרת ברכת בורא פרי האדמה את המרור, וע"כ דסבר הגר"א דלשיטת הרמב"ן ודעימיה גם שאר מאכלים אסור לאכול בזמן ההגדה, ומדברי הבה"ל נראה דמסכים עמו בזה.
וראיתי שדנו בזה כמה מפוסקי זמנינו וכתבו לדון שאולי כל דברי הרמב"ן הם רק לענין שתיית כוס יין, אבל לא ראיתי שהעירו מדברי הגר"א האלו.
[ולפני כמה שנים הערתי כן לתלמיד חכם גדול שנשאל אם מותר לאכול בזמן ההגדה והשיב בפשיטות שמותר, ואמרתי לו שמוכח במשנ"ב שאסור לאכול שום דבר בזמן ההגדה, וטען שאני מחדש דברים שלא שמעתם אוזן, עד שהראתי לו דברי הבה"ל ואיכסיף].
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
מקפיץ לטובת הלומדים במסגרת דרשו בהלכה (ואולי הגיע הזמן לדון בעניני הלכה ע"פ מסגרת זו כדוגמא שעושים ע"ס הדף היומי..)
לכאו' לפי"ז הוא נידון לכל השנה. לדוגמא, הרוצה לשתות באמצע פסוד"ז האם מותר? לכאו' תליא בהנ"ל, ושאלתי פעם את הרב קויפמן שליט"א בזה ואמר לי שהרמב"ן בהגדה אוסר
והנה בספר בנתיבות ההלכה - פסח כ' הגר"י זילברשטיין שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבליל הסדר ישתה במקומות שאפשר לשתות כדי שלא יצטרך לברך ברכה אחרונה. אמנם ראיתי מביאים במשנ"ב דרשו (תעג, ס"ק עא) מהגש"פ ע"פ פסקי הגריש"א (עמ' 24) שראוי שלא לשתות באמע ההגדה שאי"ז מכבוד ההגדה להפסיק ולשתות באמצע אמירתה. וצ"ע.
ולכאו' כל הנדון תמוה (עצם מה שהתירו בשם הגריש"א לשתות ודלא כבה"ל בשם הרמב"ן, וגם מש"כ בשמו שדן רק מדין כבוד ההגדה ולא מדין הפסק) מהרמב"ן הנ"ל שהובא בבה"ל (תעג סעי' ג')
והנה הרב גביאל פולארד הביא שיש המפרשים ברמב"ן שהכונה רק ליין, ואף אנוכי ראיתי שיש שטעו בכך, דהמעיין ברמב"ן במלחמות שם כ' להביא ראיה ששתיה הוה הפסק מהלל שאסור לשתות באמע ההלל, וע"כ שדן מדין הפסק בשתיה ולא מדין להרבות בכוסות
 
חלק עליון תַחתִית