האם אפשר לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים בבת??

[ים סוף]

והגדת לבנך לבת:

הנה משמעות לשון הפסוק "והגדת לבנך" משמע דוקא לבנך אבל בת לא, וכן יש לדקדק לשון הגמ' בפסחים (קטז') "חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו" ולא הזכירה הגמ' שאלת הבת.

אלא דמלשון המ"א שכ' אמה דפ' הרמ"א (תעא' ב') "אבל מצה שיוצאין בה בלילה, אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר וקטן שאינו יודע מה שמספרין בלילה מיציאת מצרים, מותר להאכילו" "אבל קטן היודע אסור להאכילו דלא שייך לו' בעבור זה מאחר שכבר מילא כריסו ממנו (ת"ה) ואין חילוק בין קטן לקטנה"
ומשמע דגם בקטנה שייך עניין סיפור יציא"מ.

וכ"כ להדיא הערוה"ש (סעי' כ"א) "ואם אין לו בן תשאל הבת".

ובמחצה"ש בי' דברי המג"א "דכל מצות הנוהגים באותה לילה גם נשים מצווים"

וכבר הק' עליו (שו"ת להורות נתן אור"ח יב') דבשלמא אי היה מחייב נשים לספר לבנם מה"ט אפש"ל כן. אבל אי"נ כפשטות לשון התורה והגמ' ושאר פוסקים שלא הזכירו מצוות סיפור יציאת מצרים לבת, הרי שכל תורף המצווה היא לספר לבן ולא לבת ומה ענין חיוב נשים במצוות אותו הלילה. (יעוי'"ש מש"כ לתרץ דברי המחצה"ש)

ובשו"ת 'דברי צבי' תמה על המג"א "וצ"ע כיון דהטעם דאסור ליתן לקטן משום דלא שייך לומר בעבור זה לאחר שמילא כרסו ממנו וזה רק שייך בבן שמצוה לבן שישאל מה נשתנה ומצוה לאביו שיאמר לו בעבור זה אבל הבת אין מצוה שישאלה ולא על האב מצוה שיאמר לבת בעבור זה. כי בכל המקומות בתורה לא כתיב רק לבנך והגדת לבנך כי ישאלך בנך וכו' אלא ודאי שאין מצוה כלל בבת ולפ"ז מותרת לבת לאכול מצה בע"פ כיון דלא שייך לבת הטעם לאחר שמילא כרסו" עכ"ל

וראיתי להמלקטים שהביאו אגרת ששלח חתנו של ה'אמרי אמת', הרי"מ אלטר הי"ד בערב פסח אל בנו ר' שמעון נפתלי ע"ה, שיוכל לקיים מצות סיפור יצי"מ ע"י שתשאלנו בתו מה נשתנה (כי עוד לא היה לו אז בן היודע לשאול), והוסיף בהטעמה "הגם שחיפשתי בכל ספרים שיש אתי ולא מצאתי דבמקום שאין בן בת שואלת, אולי מרוב הפשיטות לא הביאו זה".

ויעו' עוד בזה בהגדה של פסח מועדים וזמנים להגר"מ שטרנבוך.

[אברהם העברי]

לכאו' אפ' לפשוט מהדין של "ואם אין לו בן אשתו שואלתו"

[דער עמעס]

לכאו' אפ' לפשוט מהדין של "ואם אין לו בן אשתו שואלתו"

כדי שזה יהיה דרך סיפור, הרי לאשתו ודאי אין והגדת לבניך.