כנגד ארבעה בנים


פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 892
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 288 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כנגד ארבעה בנים

שליחה על ידי יואל נהרי » 07 אפריל 2020, 02:37

בהגש"פ: כנגד ארבעה בנים דברה תורה וכו'

יש לעיין בכל אחד מד' הבנים מדוע נאמר בתורה דוקא בענין המסויים שבו הוא נאמר. ר"ל, שאלת "מה זאת" של התם הובאה בתורה כשאלה על מצות בכורות, וכן אף תשובתו שם שהיא משום הצלת בכורות ישראל במצרים, וצריך להבין, מדוע שאלת התם דוקא קאי אבכורות דוקא. ושאלת הרשע הובאה על מצות שחיטת קרבן פסח, וכן תשובתו. שאלת החכם היא על כל מצוות התורה. ו"והגדת לבנך" דשאינו יודע לשאול איירי בתורה במצות חג המצות, וצ"ב בכל אלו מדוע הובא כ"א בענין המסויים שבו הובא, והאם זה קשור להיותו תם או חכם וכו'.

עוד יל"ע, דנראה לכאו' דבעל הדרוש הזה בתשובות שהביא אצל כאו"א לא הקפיד להביא אותם כמו שהם כתובים בתורה, דהא אצל חכם ורשע השיב תשובות אחרות מהתשובות שנאמרו להם בתורה לכ"א מהם. וביותר, דברשע הביא את התשובה שנאמרה אצל שאינו יודע לשאול, עי"ש ברש"י על הפסוק, וצ"ע.


תורה תמימה
הודעות: 299
הצטרף: 05 אפריל 2020, 09:27
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 74 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כנגד ארבעה בנים

שליחה על ידי תורה תמימה » 07 אפריל 2020, 11:37

עיין מלבי"ם ועוד מפרשים שהאריכו בזה.


מהבהב בחושך
הודעות: 140
הצטרף: 20 ינואר 2020, 21:47
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כנגד ארבעה בנים

שליחה על ידי מהבהב בחושך » 07 אפריל 2020, 12:15

כידוע הרבה דרושים נאמרו בזה.

ואשתדל שלא לכתוב בכאן אלא דברים הקרובים לפשט. אף שקשה להימלט מן הדרושים המפולפלים בזה.

הנה הרשע שאילתו בקרבן פסח. התם במצוות פטר חמור. והשאינו יודע לשאול, והגדת לבנך 'בעבור זה'. תשובתו היא בליל הפסח.
והחכם שאלתו בדברים בפרשת ואתחנן אחר מת"ת. ואינה מתייחסת לאיזו מצווה מסוימת. אלא על כלל המצוות.

וכיוון שהשאלות, אינם מתייחסות ללילה זה ולא נולדו מכח זה, מתאים בעל ההגדה את תשובת השאילה של כל בן, ללילה זה.
ואענה חלקי. ממה ששמעתי, ונתיישב מעט על לבי.

ונראה פשוט, כי החכם שואל לא מפני מעשה שאירע לפניו אלא בעסקו בכלל המצוות בלימודם. וזה וודאי מתאים לבן החכם. [הוא הת"ח כדאיתא בגר"א].
ואף תשובתו עוסקת היא בכלל המצוות, ובתכליתם. כמבואר תשובתו בפרשת ואתחנן. והנה תשובתו היא מן הקשות, והרבה דרושים נאמרו בזה. ואכתוב כאן מה שנראה לי בעניותי קרוב לפשט. שתשובתו היא הנאמר בפרשת ואתחנן. בנוסח 'ליל ט"ו'.
ובפשט, מה שאמרו המפרשים כי הכוונה, פרש לו הכל עד הסוף. ולפ"ז הכוונה פרש לו כלל העבודה והכניסה אליה, ולשם מה. ורמז כ"ז במילותיו אלו הקצרות, שזה כלל העניין לפרט כלל הדבר עד תכליתו. וכ"א כפי עניינו ודעתו.
ושמעתי פעם דבר אשר נתיישב על לבי יותר מכל מה ששמעתי בזה. והוא, אפיקומן, היינו, אפיקו מני מתיקה. ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, היינו שלא מוציאים המיני מתיקה. וזה 'שלא לשכח טעם מצה'. ומ"מ שמה של אכילה זו הוא, אפיקו מני מתיקה. והכוונה בכ"ז שעיקר תשובתו של הבן החכם בתכלית המצוות היא 'לטוב לנו לחיותנו כהיום הזה'. שלזה מכוונים כלל המצוות, ולזה אנו נכנסים בעבודה. וכמבואר באריכות במס"י בפרק הראשון. ובנוסח הלילה הזה הוא אפיקומן. כאן אנו טועמים טעם מצה הוא המיני מתיקה. הנשאר עמנו לעד. לנצח. והוא דרוש נאה. המתיישב על לב.

הבן הרשע והשאינו יודע לשאול. בזה נראה. כי הנה הרשע שואל בזמן הקרבת הפסח. והטעם שהוא שואל אז. כי קרבן הפסח הוא הכניסה לברית. והכניסה לעבודה. וכידוע 'וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה'.' ומה שדנו ע"ז בגמ'. והוא שואל שם, כי הרשע איננו מתעניין ומבקש דעה, המבקש פירושה של מצווה. אלא מתריס ומואס בכל ענין העבודה וזמן זה הוא הוא הזמן שכואב לו ומכעיסו. 'זאת העבודה לשם מה'.
וכמו שדקדקו המפרשים, עי' בגר"א, אין לו תשובה. ומכמה טעמים. מפני ההתרסה. צורת שאלה כזו אינה מבקשת תשובה. מאיסה בעבודה. רק 'ואמרתם' לעצמכם. הטעם. שלא להרפות מפני זלזולו של הרשע. וזה לא נזכר בהגדה, חדא שלא בהקרבת הפסח עסקי'. ועוד שהרי אין הרשע לפנינו כעת. רק לומדים מן התורה שיש כזו שאלת רשע. ורמז תשובתו אצל הבן שאינו יודע לשאול. שעניינו---
'את פתח לו'. וזמנו הוא בלילה הזה, כשלא מתעוררת השאלה, כאן הוא הזמן לעסוק ולהעמיד עיקרי דעתנו ואמנותנו. והוא 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. והכוונה בזה, כי השאינו יודע לשאול, הרי הוא (כ)קטן אשר עתה פוקח עיניו לראות עולמו, וללמוד יסודי תפיסתו. והבסיס של זה, כי בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. שרק מפני 'זה' היינו מצה ומרור. יש לנו מציאות. וממילא רק לשם כך אנו חיים ומכוונים. וזה רמז גם לבן הרשע. ופשוט. ונרמז בזמן זה, כי הרמז לא בא כתשובה לשאילתו, הזוקקת מענה. ומחייבת יחס. אלא בבוא היום ישמע אף הוא עניינם של מצוות. וממילא הזמן הוא כנ"ל. וכמו"כ התשובה היא תשובתו של השאינו יודע לשאול, שאינה תשובה לשאילה כי אם לימוד על יסודי המצוות. והרמז במסויים לו, שבשאלתו, מאיסתו בעבודה הפקיע עצמו מהשייכות לגאולה.

אשתדל לכתוב אף על התם בהמשך.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “פסח”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח