כתי' בפר' בא: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתו אשר שמתי בם"
הנה על הלשון "סיפור" בלשון התורה מצינו ברמב"ן להלן סו"פ משפטים (כ"ד, א) שכ' וז"ל: ולא יאמר "ויספר" אלא בחדשות אשר יגיד, עכ"ל. ויל"פ שכאן ש"לפי שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" וחיוב זה הוא בכל שנה ושנה מחדש אשר ע"כ נופל הלשון "סיפור", ודו"ק.
הנה על הלשון "סיפור" בלשון התורה מצינו ברמב"ן להלן סו"פ משפטים (כ"ד, א) שכ' וז"ל: ולא יאמר "ויספר" אלא בחדשות אשר יגיד, עכ"ל. ויל"פ שכאן ש"לפי שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" וחיוב זה הוא בכל שנה ושנה מחדש אשר ע"כ נופל הלשון "סיפור", ודו"ק.