ראה בסה"ק סמיכת חכמים להמקובל האלוקי רבי נפתלי כ"ץ זיע"א (עמ' נא) 'דקרבן פסח' הוא תיקון 'למכירת יוסף' ולפי זה ביאר דמפני כך, 'מסכת שקלים' נשנה אחר 'מסכת פסחים'
וז"ל, ותני שקלים אחר פסחים דאיתא במדרש רבה (מגלת אסתר פסיקתא רבתי פיסקא ט"ז) אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן דכתיב (אסתר ו' א') בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכתיב (שמות י"ב ח') ואכלו את הבשר בלילה הזה עכ"ל המדרש.
הנה יש לתת טעם איך אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן איזה שייכות ומה ענין זה לזה, ונ"ל שאין כוונת המדרש לומר שזכות אכילת פסחים עמדה לישראל להבא שניצולו בימי המן, דזה אינו, רק הפירוש הוא על פי מה דאיתא במדרש רבה אסתר (סוף פרשה ד) אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה חייכם שתמכרו ג"כ מתוך מאכל ומשתה בימי המן, והנה היה על ישראל מלוה ישנה, שיהיו נמכרים מתוך מאכל ומשתה כמו שעשו הם במכירת אחיהם, כדכתיב וישחטו שעיר עזים (בראשית ל"ז ל"א) וישבו לאכול (שם כ"ה) ומכח זה החטא בא המן על ישראל, והובא במפרשים שהאכילת פסחים היא כפרה על מכירת השבטים מתוך האכילה שבאכילת מצוה זו תיקנו העבירה ההיא ולכן היה שם שעיר עזים דבכל מקום שנאמר שעיר עזים הוא רומז על קרבן פסח כדאשכחן גבי שני גדיי עזים של רבקה בראשית כ"ז ט' דדרשינן פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב אחד לפסח ואחד לחגיגה וזה הוא כוונתו שאכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן כי לולי אכילת פסחים היה המן גובר עליהם לקנותם מתוך מאכל ומשתה מחמת חטאם שמכרו ג"כ את אחיהם מתוך מאכל ומשתה, אמנם אחר שתיקנו אכילת העבירה ההיא באכילת מצוה אכילת פסחים ולא נשאר עליהם שום חטא ואשמה כי תיקנו הכל זה הוא שעמדה להם בימי המן שלא היה יכול להם והמן טעה בזה שלא ידע קדימת התיקון, עכ"ל.
וז"ל, ותני שקלים אחר פסחים דאיתא במדרש רבה (מגלת אסתר פסיקתא רבתי פיסקא ט"ז) אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן דכתיב (אסתר ו' א') בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכתיב (שמות י"ב ח') ואכלו את הבשר בלילה הזה עכ"ל המדרש.
הנה יש לתת טעם איך אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן איזה שייכות ומה ענין זה לזה, ונ"ל שאין כוונת המדרש לומר שזכות אכילת פסחים עמדה לישראל להבא שניצולו בימי המן, דזה אינו, רק הפירוש הוא על פי מה דאיתא במדרש רבה אסתר (סוף פרשה ד) אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה חייכם שתמכרו ג"כ מתוך מאכל ומשתה בימי המן, והנה היה על ישראל מלוה ישנה, שיהיו נמכרים מתוך מאכל ומשתה כמו שעשו הם במכירת אחיהם, כדכתיב וישחטו שעיר עזים (בראשית ל"ז ל"א) וישבו לאכול (שם כ"ה) ומכח זה החטא בא המן על ישראל, והובא במפרשים שהאכילת פסחים היא כפרה על מכירת השבטים מתוך האכילה שבאכילת מצוה זו תיקנו העבירה ההיא ולכן היה שם שעיר עזים דבכל מקום שנאמר שעיר עזים הוא רומז על קרבן פסח כדאשכחן גבי שני גדיי עזים של רבקה בראשית כ"ז ט' דדרשינן פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב אחד לפסח ואחד לחגיגה וזה הוא כוונתו שאכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן כי לולי אכילת פסחים היה המן גובר עליהם לקנותם מתוך מאכל ומשתה מחמת חטאם שמכרו ג"כ את אחיהם מתוך מאכל ומשתה, אמנם אחר שתיקנו אכילת העבירה ההיא באכילת מצוה אכילת פסחים ולא נשאר עליהם שום חטא ואשמה כי תיקנו הכל זה הוא שעמדה להם בימי המן שלא היה יכול להם והמן טעה בזה שלא ידע קדימת התיקון, עכ"ל.