קרבן פסח הוא התיקון 'למכירת יוסף'

טעם ודעת

משתמש ותיק
ראה בסה"ק סמיכת חכמים להמקובל האלוקי רבי נפתלי כ"ץ זיע"א (עמ' נא) 'דקרבן פסח' הוא תיקון 'למכירת יוסף' ולפי זה ביאר דמפני כך, 'מסכת שקלים' נשנה אחר 'מסכת פסחים'
וז"ל, ותני שקלים אחר פסחים דאיתא במדרש רבה (מגלת אסתר פסיקתא רבתי פיסקא ט"ז) אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן דכתיב (אסתר ו' א') בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכתיב (שמות י"ב ח') ואכלו את הבשר בלילה הזה עכ"ל המדרש.
הנה יש לתת טעם איך אכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן איזה שייכות ומה ענין זה לזה, ונ"ל שאין כוונת המדרש לומר שזכות אכילת פסחים עמדה לישראל להבא שניצולו בימי המן, דזה אינו, רק הפירוש הוא על פי מה דאיתא במדרש רבה אסתר (סוף פרשה ד) אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה חייכם שתמכרו ג"כ מתוך מאכל ומשתה בימי המן, והנה היה על ישראל מלוה ישנה, שיהיו נמכרים מתוך מאכל ומשתה כמו שעשו הם במכירת אחיהם, כדכתיב וישחטו שעיר עזים (בראשית ל"ז ל"א) וישבו לאכול (שם כ"ה) ומכח זה החטא בא המן על ישראל, והובא במפרשים שהאכילת פסחים היא כפרה על מכירת השבטים מתוך האכילה שבאכילת מצוה זו תיקנו העבירה ההיא ולכן היה שם שעיר עזים דבכל מקום שנאמר שעיר עזים הוא רומז על קרבן פסח כדאשכחן גבי שני גדיי עזים של רבקה בראשית כ"ז ט' דדרשינן פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב אחד לפסח ואחד לחגיגה וזה הוא כוונתו שאכילת פסחים עמדה לישראל בימי המן כי לולי אכילת פסחים היה המן גובר עליהם לקנותם מתוך מאכל ומשתה מחמת חטאם שמכרו ג"כ את אחיהם מתוך מאכל ומשתה, אמנם אחר שתיקנו אכילת העבירה ההיא באכילת מצוה אכילת פסחים ולא נשאר עליהם שום חטא ואשמה כי תיקנו הכל זה הוא שעמדה להם בימי המן שלא היה יכול להם והמן טעה בזה שלא ידע קדימת התיקון, עכ"ל.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
דברים נפלאים, וייש"כ.
יל"פ הדברים שק"פ מורה על אחדות "כל קהל עדת ישראל" ויש דס"ל שקרוי קרבן ציבור,
ועי' מהר"ל בגבו"ה פר' פל"ד ופל"ה וביותר בפר' ס' שק"פ כל מעשיה בענין אחדות, ועי' לשון המשך חכמה פר' בא (שמות י"ב, כ"א): ולכן אמר משכו מעו"ג וההרגשות תקחו למצוות לחיי המשפחה ואהבת רעים שה לבית אבות ולמנות עם השכנים, והמכוון האמיתי שיהיו התאחדות האומה בכלל. ולכן נשים בראשון חובה, וכל ישראל עולים לבית הבחירה בשער אחד, לקיים מצות פסח, ומטעם זה כתבה התורה ושחטו כל קהל שכל ישראל שוחטין פסח אחד, היינו שכוונת התורה התאחדות האומה בכללה ובזה יהיו עסוקים כל ההרגשות לא שיתעו באמונה האלקית באיזו תמונה באיזו ציור, ואם תאמר איך יוכלו כל ישראל לבוא למעלה רמה כזו ע"ז אמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות זה אברהם יצחק יעקב שמהם באו לכם כל האמיתיות ודו"ק, עכ"ל.
ולכך זה מתקן חטא מכירת יוסף שבא מחמת פירוד.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
וכן עיין בספה"ק מסורת הברית (פרשת יתרו, להגאון רבי דוד טעבלי, מזמנו של הב"ח) אבת ב' חסרים. [פ'קד עףן 'אב'ת' על בנים על שלשים ףע:ל רבעים לשנאי (שמות פרק כ). ףקחו להם איש שה לבית 'אבת' שה לב:ית (שמות פרק יב)] וסימנך שה לבית אב"ת פוקד עון אב"ת. וכו', או אפשר לומר ע"ד שכתב טעמי מצות
כי מצות קרבן פסח היה בשביל [לכפר] חטא מכירת יוסף.

ואפשר [לפרש] פשט הגמ' פסחים (סט ע"א) עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהא מיתתך (דנחלקו שם אי פסח דוחה את השבת דלרע"ק אינו נדחה), הענין הוא כי רבי עקיבא היה מעשרה הרוגי מלכות. וזה היה בשביל [חטא] מכירת יוסף. ור' אליעזר גם הוא סבר שקרבן פסח [הוא] בשביל חטא מכירת יוסף שיהא לכפרה [וא"כ] לא יהא להם הרוגי מלכות, כי כבר נתכפרו בקרבן פסח, ורבי אליעזר ראה שרבי עקיבא מיקל בקרבן פסח כ"כ עד שסובר שאפילו שבות של שבת לא ידחה קרבן פסח. וכאשר אין קרבן פסח במקום שבות ממילא חוזר וניער חטא מכירת יוסף ויהיו מוכרחים לעונש לעשרה הרוגי מלכות ורבי עקיבא אחד מהם לכן א"ל בשחיטה השבתני ולהקל בקרבן פסח לדעתן ע"כ בשחיטה תהא מיתתן שתהיה ג"כ בהרוגי מלכות.

וא"כ כך אמר, שה לבית אב"ת הקרבן בא להם בשביל בית אבות שחטאו במכירת יוסף, ומקשה מה זה אבות חטאו ואנחנו מחוייבים קרבן, ואמר כמתרץ פוקד עון אב"ת על בנים. וא"כ הם צריכין להקריב קרבן שיהא להם כפרה כדי שלא יפקוד את בניו עון אבותיהם.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ע"ע אלשי"ך פר' בא: והעבודה שאחר הזביחה שזבחו לעבודה זרה, שהיא קבלת הדם, על כן ולקחו את הדם, שתחת היותם ראויים שילקח דמם על אשר עשו כן לעבודה זרה, יועיל להם זכות יעקב שנצטער על ידי דם כאשר הובאה לפניו כתונת בנו טבולה בדם, עכ"ל.
 
A

Anonymous

Guest
אפשר להוסיף לענין זה, ידוע שר' אלחנן אמר, שלפי הרגשתו, עלילות הדם בכל הדורות, באה מידה כנגד מידה על 'ויטבלו את הכתנת בדם', ולהנ"ל אכן זה יש בזה שייכות לפסח.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולהאמור אולי נזכה עתה לעמוד על עומק דברי הרשב"ם עה"פ ליל שימורים (שמות יב, מב) וז"ל, ליל שימורים הוא לה', מימות אביהם היה ה' מצפה לזה הלילה להוציא את בני ישראל ממצרים כמו שהבטיחם. ולישראל הוא ליל שימורים לדורותם, לכל דורותם, שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח [ככל חקותיו] ומשפטיו. שמורים - לשון המתנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר'.

הנה ידוע מפי ספרים וסופרים שכל ראיה שמביאים הראשונים מן המקרא לענין המדובר, הרי שחוץ מן עצם הראיה ודיקדוק הלשון ממה שמצאו במקרא, יש לעצם הפסוק שהביאו שייכות ועומק פנימי לכל הענין המדובר.

הנה לא בכדי הביא הביא הרשב"ם זה המקרא ד-'ואביו שמר את הדבר' לביאורו מהו משמעתו של 'שימורים', דכבר למדנו שכל ענין אכילת 'קרבן הפסח' בזה ה'ליל שימורים' הוא מפני לתקן חטא מכירת יוסף, וכל זה רומז הכתוב, שהקב"ה הקדים רפואה למכה, שכבר מעיקרא סיבב שמזאת קנאת השבטים ליוסף וכל ענין החלומות מה שעוד הוסיף לשנוא אותו, יבאו לחטא 'מכירת יוסף' ולכן מלכתחילה כבר שמר זה הליל שימורים לתקן זאת המכירה, וזה פי' הכתוב, ואביו 'הקב"ה' שמר היה שומר מעיקרא לילה זה ל'דבר' לתיקון חטא מכירת יוסף, לכן כל ה-ליל שימורים הוא מכוון ל'שמר' את הדבר.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ראיתי מביאים בשם ה"בן איש חי" וכן בשם "מעשי ה'" שמטבילים בליל הסדר ב' פעמים מרור בחרוסת וכרפס במי מלח, והם כנגד, א' זכר לויטבלו בדם במכירת יוסף והב' זכר לגאולה שטבלו אגדות אזוב בדם והניחו על המשקוף,
לא מצאתי הדברים בפנים, ואשמח אם משהו מהרבנים ימצאם
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
אפשר להוסיף לענין זה, ידוע שר' אלחנן אמר, שלפי הרגשתו, עלילות הדם בכל הדורות, באה מידה כנגד מידה על 'ויטבלו את הכתנת בדם', ולהנ"ל אכן זה יש בזה שייכות לפסח.

כך הגר"א בביאורי אגדות בסוף הקובץ הערות סימן ו
המתעניין בנושא זה יש שיחה של ר מתיתיהו סלומון מוסף שבת קודש סז 27 עמוד 5 יש באוצר החכמה
והעיקרון שמכירת יוסף זה ביטוי לשנאת חינם וכל זמן שזה שייך בינינו צריך כפרה

וכן באריכות בספר באר צבי עמוד קכ
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
והנה כתב בעל הריקאנטי בספרו טעמי מצות (עשה ג') וזה לשונו: טעם קרבן פסח לאכול בחבורה, כדי לכפר על מכירת יוסף שעל ידי כל המשפחה היתה, לכך שה לבית אבות, התעוררות כעין ווידוי, עכ"ל. ואף על פי כן לא נתכפר לגמרי חטא מכירת יוסף, וכדאיתא בגליא רזא הובא בילקוט ראובני פרשה זו (דף כ"ז ע"א, ד"ה כמו) וזה לשונו, והיה ביד ימין של אמון מונח צורת טלה וביד שמאל צורת שעיר עזים, לבקש דמי איל מאברהם ודמי שעיר מהשבטים, וכשבא משה והקריב קרבן פסח, בא גבריאל והפיל טלה מידו הימנית ונשאר שעיר בידו השמאלית עד היום הזה, ולא יפול מידו עד שיהרג משיח בן יוסף, עיין שם.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
גם ומנהג אבותינו ללבוש הקיטל, י"ל שלכן הולכים עם קיטל זכר 'לכתונת פםים' שהפשיטו ממנו, עוד י"ל דהנה כתבו הראשונים, שהשליכו את יוסף ערום לבור, ובהדר זקנים לבעה"ת מביא מדרש שיוסף היה לו קטיע בצוארו ובא רפאל ועשה ממנו חלוק והלבישו, וי"ל שזכר לנס זה הולכים עם קיטל.

גם ענין הכרפם, כתבו הראשונים (רבינו מנוח פ"ח מהלכות מצה ה"ב, אורחות חיים הלכות ליל פסח אות כה) שכרפס שאוכלים בליל פסח הוא זכר 'לכתונת פםים' שעשה יעקב ליוסף שהיתה סיבת ירידת ישראל למצרים. גם ענין הטיבול כתב במעשי ה' לר"א אשכנזי (בביאור ההגדה, מה נשתנה) שטיבול ראשון בליל פסח הוא כנגד 'ויטבלו את הכתונת בדם' במכירת יוסף שהיא היתה סיבת ירידתם למצרים , והטיבול השני כנגד וטבלתם בדם אשר על הםף. גם ענין 'הבשטים' כתב בספר חיים לראש להגר"ח פאלאג'י (עריכת שלחן הטהור אות ה') שיעטר שולחנו בליל פסח בכל מיני בשמים כמו שנוהגים כן באיזמיר, ומביא סמך לזה דכתיב וירח את ריח בגדיו ויברכהו, וזה היה בליל פםח עכת"ד, ולפי"ד י"ל עוד שהוא זכר לנס שנעשה ליוסף בליל פסח בירדו למצרים שארחת הישמעאלים נזדמן להם לשאת כל מיני בשמים במקום נפט ועטרן שריחן רע. גם ענין ה'חד ,דיא' ביארו כמה מפרשים דקאי על 'טכירת יוםף' שנמכר 'בעשרים כםף' שהוא תרי זוזי לכל אחד, וגדיא רומז על השעיר עזים שטבלו בו את הכתונת.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
אברבנאל בראשית טו יב: הנה נתתי בזה סיבת גלות מצרים, יותר ישרה מכל הסיבות ששיערו קדמונינו זכרונם לברכה. שהיה על עוון בני יעקב, במכירת יוסף אחיהם בבואו לראות את שלום הצאן ובהיותם רועים בצאן, ומכרו לעובדי הצאן, ושחטו שעיר עזים מן הצאן ועשו מה שעשו בו. והקדוש ברוך הוא המליך את יוסף על עובדי הצאן. וכאשר נרצה עוונם, למדם יתברך לעשות הכפרה דוגמת החטא, ולשחוט את הפסח שהוא מן הצאן. והנה אם כן בצאן חטאו, ובעובדי הצאן לקו, ובצאן נתכפר
 
חלק עליון תַחתִית