מעשה ב"כאבי רגלים" מחמת עבודה בחול המועד [מתוך דרשו]

רוצה לדעת

משתמש ותיק
היה זה לפני 12 שנה, בשנת תשס"ז, כאשר אל ביתו של הרב חיים קנייבסקי הגיעה אישה ושאלה בפיה: "אני פקידה באחד הבנקים הגדולים בבני ברק, ולאחרונה כל עובדי המחלקה שלי נתקפו בכאבי רגלים חזקים. מדובר באנשים בריאים לכל דבר, שמעולם לא תקפום כאבים ברגליהם", ציינה האישה, "ואנו חוששים כבר להגיע לעבודה".

הרבנית קנייבסקי נכנסה אל בעלה הגדול ושאלה אותו מה להשיב לפקידה. בתגובה, ביקש הרב לשאול האם בבנק עובדים בימי חול המועד.

הפקידה השיבה שאכן, עובדים בחול המועד, והוסיפה שכך נהוג בכל הבנקים בארץ.

כאשר שמע הרב את תשובתה של הפקידה, השיב כי כאבי הרגליים נגרמו בשל הזלזול בכבוד הרגל (מועד נקרא 'רגל').

הפקידה חזרה אל מנהל הבנק, וספרה לו את תשובתו של הרב קנייבסקי. בו במקום השיב המנהל כי הוא מוכן לצמצם את העבודה עד למינימום, ולעסוק רק ב'דבר האבד'.

הפקידה ניגשה אל בית הרב קנייבסקי, והעבירה את תשובת המנהל. הרב השיב כי יש לשאול רב ומורה הוראה על כל מה שכוללת העבודה בימי חול המועד, ואם יינתן לכך אישור הלכתי, ייפסקו כאבי הרגליים.

האישה ניגשה אל בית הרב יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן, ושטחה בפניו את כל צרכי העבודה, והוא פסק לה מה נחשב 'דבר האבד', והוא מותר לביצוע בימי חול המועד.

לאחר תשובותיו של הרב זילברשטיין, שלח מנהל הבנק מכתב אל כל לקוחות הבנק, בו הוא מודיע להם על ההחלטה התקדימית. תחת הכותרת 'פעילות מצומצמת בימי חול הועד – פסח תשס"ז, כותב המנהל בזו הלשון: "הרינו מתכבדים להודיעכם כי בהתאם להנחיית גדולי התורה בעירנו, וכדי להימנע ממלאכה מותרת בימי חול המועד, סניפנו יהיה פתוח במתכונת מצומצמת במהלך חול המועד פסח".

בהמשך המכתב מפרט המנהל את השירותים שיינתנו בבנק, כמו למשל 'מתן עזרה למקרים דחופים בלבד, ובמטרה למנוע דבר האבד מלקוחותינו', ולכן הוא מבקש מכל הלקוחות 'לבצע את הפעילות הכספית השוטפת בטרם כניסת החג, ולהימנע ככל האפשר מביקור בסניף במהלך ימי חול המועד'.

הרב זילברשטיין מציין כי ניגש אל גיסו הרב קנייבסקי, ושאל אותו מה המקור לתשובתו. הרב קנייבסקי השיב שהמקור הוא בדברי הירושלמי במסכת מעשר שני, סוף פרק ד', אשר שם מובאים שני מעשים שהיו אצל רבי עקיבא, כשבאו אליו אנשים וספרו שחלמו על שנויים גופניים ברגליהם, ורבי עקיבא פתר את החלום בענייני הרגל (החג).

"במדרש מופיע נוסח ברור יותר, שרבי עקיבא אמר 'רגל תמורת רגל', דהיינו שרגליו של האדם עשויות לשמש כאספקלריה למעשיו של האדם בימי הרגל", הוסיף הרב זילברשטיין. "ולכן אמר הרב קנייבסקי כי העבודה בבנק בימי הרגל, היא הגורמת לכאבי הרגלים".

"אשרי הדור שהאנשים שחיים בו יודעים שכאשר כואב דבר מה – הרי לפני שהולכים לרופאים ופרופסורים כדאי ללכת אל גדולי הדור, שיתנו הם את עצתם והדרכתם. אשרי הדור שגדוליו מכוונים אותו לדעת תורה צרופה", מסיים הרב זילברשטיין את דבריו.

מקור 'דרשו'.
 

יהודי

משתמש ותיק
סתם לא שוה לעבוד בחול המועד שהרי אינו רואה בו סימן ברכה, כך שעובדים לריק.
 

בן של רב

משתמש ותיק
אולי לא שמעתם אבל מרנן ורבנן דוקא בעד רפורמה ושינוי בענין הזה...

אבל לצערינו מסיבות לא ברורות לא הצליחו לכנס את מועצג"ת לטובת ההיתר החדש שכמעט יצא לאור.

כפי שהביא המ"ב "א"ר ? אילו היה מי שימנה עמי הייתי מתיר מלאכה בחוה"מ.
כלום לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזין".

ע"ע בזה מה שכ' המ"ב בריש הל' חוה"מ.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
זה לא נוגע למה שנקבע הלכה למעשה, כל עוד שלא התירו הדבר אסור. ובודאי שבדורינו כבר א"א להתיר.
 
חלק עליון תַחתִית