יסוד תקנת ארבע כוסות - מאמר

בר בי רב

משתמש ותיק
מאמר מהרב דמן

תקנו חכמים כי על כל אחד מישראל לשתות ארבע כוסות יין בליל ראשון של פסח. וכן מבואר במשנה במסכת פסחים[1]: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין.

אנו מוצאים בירושלמי מסכת פסחים[2] כמה טעמים למספר ארבע הכוסות שתקנו:

א. כנגד ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, שנאמרו בגאולת מצרים.

ב. כנגד ארבע פעמים כוס שנזכרו אצל פרעה בפרשת שר המשקים, לפי שהן היו סיבה לגאולת מצרים.

ג. כנגד ארבע מלכויות שנשתעבדו ישראל להן: כשדים, מדי, יון ואדום, ונרמז בכתובים להשקותם ארבע כוסות.

ד. כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות לאומות העולם, שכנגדם עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות לישראל ארבע כוסות של נחמה, לפי רמזי הכתובים.

למרות הטעמים האמורים למספר הכוסות, עדיין אין בכך משום ביאור לעיקר התקנה. בלילה זה נוהגות כמה מצוות אשר כולם עיקרם מן התורה פסח מצה ומרור, וסיפור יציאת מצרים. ולא מצאנו עילה בשלה ראו חכמים לנכון לקבוע מצווה נוספת עליהן.


למאמר המלא באתר ספרים אונליין>>
 
חלק עליון תַחתִית