כידוע לפי חלק מהמפרשים ענין הכרפס הוא דרך חירות, שכן בני מלכים דרכם לפתוח את הסעודה ב"מתאבן" טבול בחומץ וכדומה.
והנה בזמננו נהוג כך בדיוק בכל סעודה חשובה שתחילה טובלים פיתה או לחם בחומוס מטבוחה וכדו', ואם כן צריך עיון הלשון "בכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת".