אין מטבילין אפילו פעם אחת

מנין

משתמש ותיק
כידוע לפי חלק מהמפרשים ענין הכרפס הוא דרך חירות, שכן בני מלכים דרכם לפתוח את הסעודה ב"מתאבן" טבול בחומץ וכדומה.
והנה בזמננו נהוג כך בדיוק בכל סעודה חשובה שתחילה טובלים פיתה או לחם בחומוס מטבוחה וכדו', ואם כן צריך עיון הלשון "בכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת".
 

אריך

משתמש ותיק
הפיתה והלחם שטובלים בחומוס אינם "מתאבנים", דהלא הפת היא עיקר הסעודה. ונכון שלא נחשב "מנה עיקרית", אבל ללא ספק אין זה בשביל לגרור התאבון אלא לשבוע.
 

מוטי

משתמש ותיק
מעיקרא יש לדון האם שאילת התינוקות היא על דברים תמוהים ומשונים מסדרי עולם או דברים שאינם כדת של תורה הנעשים כדת של תורה
אם נימא כצד השני א"כ בכל השנה אין אנו מטבילין "מצד הלכה" אפילו פעם אחת (אולי זו כוונת כבוד שמים)
 

מנין

משתמש ותיק
פותח הנושא
לפי זה היה צריך לומר: בכל הלילות אין אנו מסובין, אנו אוכלים רק חמץ.
 

מוטי

משתמש ותיק
אנו אוכלין מצד הלכה, ויש ואנו עושין אכילה זו של ההלכה כך ויש ואנו עושין אכילה זו של ההלכה כך
ואילו הטבלה אין אנו מטבילין מצד הלכה כל עיקר
 
חלק עליון תַחתִית