המלצות להנהגה ולימוד בליל שבועות

הצבי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
אשמח לחוו''ד להמלצות כיצד לנהוג בלילה הגדול והנדיר הזה, שבו ניתן ללמוד ברציפות ללא הפרעות. 

אתחיל עם כמה גרגירים.

מניסיוני הנני להמליץ למי שיכול: לעשות 'משמר' גם בליל ערב שבועות (השנה קצת יותר קל בגלל השבת הקודמת לערב החג) ואז ישנן שעות רבות הרבה יותר, שהרי ליל שבועות מתחיל ב11:30 ונגמר (מבחינת הריכוז, ומאכלי החג המכבידים) ב4:00...

אפשר לאכול דברים יותר קלים
מצטרף להנ''ל. אני מסתפק בכזית עם מעט סלטים בלינצ'ס ותל''מ, מטעם הנ''ל. עולם אחר.

מימיי לא הבנתי את המכבידים בסעודת ר''ה, דבר המעיק על התפילות. אבל זהו טעם אישי. 
 
וכי סעודת יו''ט מילתא זוטרתא היא
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצבי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אפשר לאכול דברים יותר קלים
מצטרף להנ''ל. אני מסתפק בכזית עם מעט סלטים בלינצ'ס ותל''מ, מטעם הנ''ל. עולם אחר.

מימיי לא הבנתי את המכבידים בסעודת ר''ה, דבר המעיק על התפילות. אבל זהו טעם אישי. 
וכי סעודת יו''ט מילתא זוטרתא היא

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=20063#p300102
 

מ אלישע

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
מ אלישע אמר:
כתב השל"ה לומר שיר השירים
וללכת לבית הטבילה עיי''ש
נכון.

(אגב. לפי האריז"ל יש לטבול מקודם.
והזמן לטבול שמעתי לפי האריז"ל 105 דק' (זמניות) לפני הנץ.
ואז יוצאים מבית המדרש בשעה 3.30 בהחבא כי זה באמצע הלימוד.
בשעה 3.43 נכנסים למים. ובשעה 3.55 כבר יושבים שוב בבית הכנסת)

ויש בזה תועלת בזריזות. בנקיות. ובכך שלא ניכר כ"כ שבית המדרש מתרוקן (במסכת ביצה דף טו: ברש"י ד"ה הללו... ראה שבית המדרש מתרוקן מאוד...)
(ולפעמים מותר לשתות קפה לאחר המקוה. )
 

מ אלישע

משתמש ותיק
טעיתי (ותיקנתי) בהודעתי הקודמת הסמוכה.


כמדומה שבזמן שמרגישים עייפות. זה קרוב לשינה. וזה מסייע אחר כך להרגשת עירנות. (וד"ל)
וא"כ לשתות קפה רק כשמרגיש שהרגשת עייפות קרובה לשינה.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
בר לבב אמר:
מקבל את הביקורת.
בכל אופן יש איזה טעם לאסור?
(שאלתי זאת כמה וכמה מו"צים ונבהלו מהרעיון..)
מה אם הנידון של היתר מלאכת אוכ"נ [ומכשירי אוכ"נ] בבונה וסותר ומכה בפטיש.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
מ אלישע אמר:
הזמן לטבול שמעתי לפי האריז"ל 105 דק' (זמניות) לפני הנץ
ממי שמעת?
היכן באריז"ל?
מאיפה הגיע המספר הזה דווקא?
מדוע זמניות?
טעיתי במספר מ"מ בשעות שכתבתי היה בדיוק.
בשעה"כ כתב ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח וכו' אז צריך שתטבול במקוה.
ושמעתי (איני מרגיש צורך לכתוב את המקור, כל אחד יכול לברר אצל רבו)
עלות השחר כאן זה מש"כ בלוחות עמוד השחר א' - 90 דקות זמניות לפני נץ החמה.
ומעט קודם זה רבע שעה (ובזה טעיתי שרבע שעה זו אינה זמנית)
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
עלות השחר כאן זה מש"כ בלוחות עמוד השחר א' - 90 דקות זמניות לפני נץ החמה
1. יש לוחות שכתובים במעלות ולא זמניות.
2. למה לא עמוד השחר ב' - 72 דקות?

מ אלישע אמר:
מעט קודם זה רבע שעה
דווקא רבע שעה? דקה אחת או 5 או 10 דק' זה לא נחשב 'מעט קודם'?
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
מ אלישע אמר:
עלות השחר כאן זה מש"כ בלוחות עמוד השחר א' - 90 דקות זמניות לפני נץ החמה
1. יש לוחות שכתובים במעלות ולא זמניות.
2. למה לא עמוד השחר ב' - 72 דקות?
מ אלישע אמר:
מעט קודם זה רבע שעה
דווקא רבע שעה? דקה אחת או 5 או 10 דק' זה לא נחשב 'מעט קודם'?
2. כאן הזמן הוא לפי כמות האור ברקיע "קדרותא דצפרא" ושמעתי שזה הזמן.
3. ציינתי תועלת של (זהירות) זריזות ונקיות כשטובלים רבע שעה קודם. אכן גם דקה אחת מקודם זה קודם.
(כשיוצאים מהמים. מתחילים רבים להכנס. ומפסידים זמן יקר. אולי לא כדאי לפרסם זאת,)
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן עזאי אמר:
בר לבב אמר:
מקבל את הביקורת.
בכל אופן יש איזה טעם לאסור?
(שאלתי זאת כמה וכמה מו"צים ונבהלו מהרעיון..)

מה אם הנידון של היתר מלאכת אוכ"נ [ומכשירי אוכ"נ] בבונה וסותר ומכה בפטיש.

כוונתכם שא''א לפתוח קודם יו''ט מחשש הגזים המתנדפים?
 

בן עזאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
כוונתכם שא''א לפתוח קודם יו''ט מחשש הגזים המתנדפים?
לא, זה דווקא סברא להתיר דעי"ז יהיה נחשב א"א מעיו"ט, כוונתי היתה דל"ש [לכאו', והוא נידון ארוך] היתר מלאכת אוכ"נ במלאכות בונה וסותר, [וכל זה את"ל דיש בפתיחת פחית משום מלאכות אלו].
 

לביא

משתמש ותיק
לא הבינותי את הנדון, אנשים מעדיפים להפסיד מעלת תיקון/לימוד ליל שבועות בשביל ללמוד ביום?
לענ״ד בשבועות מתאים ביותר צווי חז״ל שי״ט נועד חציו לה׳ חציו לכם, ופשוט שמקיים חציו לה׳ כשלומד בלילה, ואח״כ כשיושן ביום מקיים חציו לכם.
וחלילה לזלזל בזה, כשהזוהר כותב (נ״ל) שמי שמקפיד בזה משלים שנתו.
ומנהגי לעשות תענית דיבור בלילה זה.

ופשוט שאע״פ שישן ביום, ינצל את שעות ערנותו אחרי שינה טובה, ללימוד תורה,
ומנהגי אחרי סעודה דשנה בצהריים ללמוד על צאת החג.
 
חלק עליון תַחתִית