הודעה
בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי (אור לי"ח בשבט) יתבצעו עבודות תחזוקה על שרת האתר
העבודות יתבצעו לאחר השעה 2:30 לפנות בוקר, ויימשכו לכל היותר שלוש שעות
בשעות אלו, ייתכנו שיבושים בפעילות הפורום
עמכם הסליחה

סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הפקדתי שומרים
פותח הנושא
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 188 פעמים
קיבל תודה: 697 פעמים
סטטוס: מנותק

סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי הפקדתי שומרים » 15 אפריל 2018, 14:57

בשאלה האם המשחית הכה במצרים מצינו בזה סתירה בין הרמב"ן למהרח"ו.

כתב הרמב"ן (שמות יב, כג) בזה"ל "וטעם ולא יתן המשחית המלאך המשחית בעולם בעת הנגף, כענין ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך, לא המשחית במצרים, כי הקדוש ברוך הוא הוא המכה". ע"כ.
ומד' הרמב"ן עולה שהמשחית לא הכה במצרים. וכ"כ רבינו בחיי והחזקוני. ועיי"ע רמב"ן יב, יב וברבינו בחיי שם.

ואילו המהרח"ו כתב -ספר עץ הדעת טוב - פרשת בא בזה"ל-
או ירצה כי נתן טעם למה מכות בכורות היתה אחר חצות וז"א הסיבה למה ויהי בחצי הלילה שהוא בחצי האחרון הטעם הוא לפי כי וה' הכה כל בכור כי אלו הוא עצמו הי' המכה היו יכול להיות אפי' בתחילת הלילה אבל הי' בשיתוף כמ"ש בספר הזוהר כתיב והכתי כל בכור אני ולא מלאך וכתיב ולא יתן המשחית הא כיצד המשחית הי' מכה ונוגף הבכורות והקב"ה הולך עמו למנעו לשלא ימית בכורי ישראל כמ"ש ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיהם אבל הנגיפה היתה ע"י משחית כי אין דבר רע יורד מן השמים וז"ש וה' הוא והמשחית הכה כל בכור עכ"ל.
מד' המהרח"ו עולה שהמשחית עצמו הכה במצרים, ואילו מד' הרמב"ן רבינו בחיי מבואר להיפך.

שואל ומשיב
הודעות: 193
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי שואל ומשיב » 15 אפריל 2018, 17:23

הר''ן (דרוש ד') כותב שאף שהקב''ה עצמו הכה היו אף משחיתים שהכו עמו .

הפקדתי שומרים
פותח הנושא
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 188 פעמים
קיבל תודה: 697 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי הפקדתי שומרים » 15 אפריל 2018, 17:36

והאמת שקו' על המהרח"ו נופלת אף מד' הזוהר והאר"י.

זוהר ח"א קטז:
אלא אמר רבי יהודה, מכאן למדנו כח גבורתו של הקדוש ברוך הוא, ומעלתו שהוא גבוה על הכל, אמר הקדוש ברוך הוא, אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת, ואין ראוי לשגר מלאך ולא שרף, דבר קדוש בין רשעים ארורים מטונפים, אלא אני

והאר"י כתב בזה"ל-
ספר הליקוטים - ספר תהלים - פרק פד
לכן במצרים שהיא ערות הארץ, שם נתערבו הרבה מהניצוצות, ולפיכך ישראל ג"כ נשתעבדו שם, וגם השכינה גלתה עמהם, כדי להעלות אותם הניצוצות אשר שם. ולכן היה צריך הוא ית"ש לירד למצרים בכבודו ובעצמו בתוך גלולי מצרים, להוציא ניצוצות הקדושה. כי יש קליפה קשה, שאפילו המלאך יהיה שם אפשר שתאחז בו הקליפה, ולכן הוצרך שיהיה אני ולא מלאך וכו'.

עיי"ע מש"כ שער המצות - פרשת שמות
ופעם אחד שאלתי למורי (האר"י) זלה"ה כי הרי שמות אדני ואלהים וכיוצא אנו מזכירים אותם תמיד ואם כן למה אסור להזכיר המלאכים הנבראים. והשיב לי בסוד [ו] ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' ופירשו בזוהר לפי שהארץ היתה מלאה גילולים ואם ירד המלאך שם יתלבש באותה הזוהמה [ז] אבל הוא יתברך אש אוכלת הוא ואין דבר עומד בפניו ואינו מקבל טומאה ח"ו.

הפקדתי שומרים
פותח הנושא
הודעות: 2760
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 188 פעמים
קיבל תודה: 697 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי הפקדתי שומרים » 15 אפריל 2018, 20:52

שואל ומשיב כתב:הר''ן (דרוש ד') כותב שאף שהקב''ה עצמו הכה היו אף משחיתים שהכו עמו .

אכן בד' הר"ן מבואר כמו שכתבתם. יישר כח.
עם זאת לפמש"כ מד' האר"י וביותר משאלתו את האר"י לכאורה הדברים מהווים סתירה.
והאמת אח"ז עלה בדעתי ליישב בדוחק ד' המהרח"ו מד' הזוהר והאר"י, שאמנם המלאך לבדו לא היה בכוחו מטעם שנימק האר"י, אולם אחר שירד הקב"ה למצרים, נצטרפו אליו המלאכים.

דרשות הר"ן - הדרוש הרביעי
ואע"פ שאמר לו: הנה אנכי שולח מלאך, לא היה מתחייב מזה שלא יהיה השם ית' שם, שהרי אמר הכתוב: ועברתי בארץ מצרים וגו', ודרשו רבותינו ז"ל: אני ולא מלאך וגו', ואעפ"כ היו מלאכים משחיתים עמו, כמו שדרשו רבותינו ז"ל במכילתא ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' מגיד שמשניתנה רשות למלאך לחבל אינו מבחין וגו' שנאמר: לך עמי בא בחדריך וגו'. והענין לפי שעם היות שהקב"ה בעצמו ובכבודו עבר במצרים, עם כל זה היו המלאכים משחיתים עמו, כענין שנאמר: ובא ה' אלהים כל קדושים עמך. ולפיכך לא יתחייב ממה שאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך שלא יהיה עמהם גם כן השם ית' בעצמו ובכבודו. ולמה יקשה יותר במה שאמר אליהם הנה אנכי שולח מלאך לפניך ממה שאמר אליהם: ושלחתי את הצרעה לפניך. אבל כמו שהצרעה תהיה כלי מפצו כן יהיה כלי משחתו המלאך, ולפיכך לא נצטערו בזה ישראל ולא משה כלל. אבל למטה כשאמר אליהם הענין בפירוש, ואמר כי לא אעלה בקרבך וגו'. אז השיגו בפירוש הענין כמו שנאמר. וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו, שרוצה לומר שכאשר שמעו העם את הדבר הרע הזה, והוא סור השגחת השם ית' מהם התאבלו על מה שנפקד מהם ולא שתו איש עדיו עליו:

נדיב לב
הודעות: 455
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי נדיב לב » 10 ינואר 2019, 20:17

בשם הגר"א ראיתי כתב ליישב את הסתירה שמצאנו בפסוקים ובאמת הקב"ה בעצמו הרג במצרים כדרשת חז"ל אני ולא מלאך ומה שנאמר ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם קאי על מלאך המות שלא יבוא לבתי ישראל גם אם הגיע זמנו של אחד מישראל למות באופן טבעי שלא לפתוח פתח למצרים שגם אצל ישראל יש מתים

חכ''א
הודעות: 19
הצטרף: 19 אפריל 2016, 01:05
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
סטטוס: מנותק

Re: סתירה נחמדה בין הרמב"ן למהרח"ו

הודעהעל ידי חכ''א » 10 ינואר 2019, 22:21

"ועבר ה' לנגוף את מצרים" וכו', וה' הכה כל בכור". (יב, כט)
איתא במדרש (רבה י"ז ה'): יש אומרים ע"י מלאך, וי"א שהקב"ה בעצמו. והקשה המהרז"ו שם: הרי זו סתירה מפורשת לדברי בעל ההגדה: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, אני ה' ולא מלאך" - כלומר, שהקב"ה בעצמו הרג אותם. ובאמת בפס' עצמו יש סתירה דמחד כתוב "ועבר ה' לנגוף את מצרים" ובהמשך הפס' כתוב "ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" ומבואר שזה ע"י מלאך. וכ"כ רש"י "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" - "מאחר שנתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע". וכן נאמר "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים" ומבואר שיציאת מצרים שהיתה ע"י מכת בכורות היתה ע"י מלאך (במדבר כ' טו').
א. וביאור הענין מבואר בזוה"ק (וירא ח"א עמ' ק"א) שכתב דבכור מאב - הקב"ה הרג, ובכור מאם - המשחית הרג. וביאר המהרז"ו על המדרש שם שמדויק גם בלשון הפסוק: "וה' הכה כל בכור" - את כל סוגי הבכורים. מאב ומאם, זכרים ונקבות (חוץ מבתיה). כגון, מצרי שבא על עשר נשים בזנות - כולם בכורים מצד האם. וכן אשה שזינתה מאחר וילדה, ואילו את הבן מבעלה ילדה אחריו ־ הבן הוא בכור מאב! על כן, בכור מאם שהוא פטר רחם - וגלוי וידוע לכל כי הינו בכור - היה זה תפקידו של המלאך המשחית להורגו. משא"כ בכור מאב, רק הקב"ה יכול להבחין אם הבעל ילדו או הבועל.
ולפי"ז ראיתי לבאר את דברי המדרש רבה יח, ב' שכתב שהיו המצרים מפחדים. מה עשו? באו אל ישראל וביקשו מהם שיתנו לבנם הבכור ללון אצלם. כיון שהגיע חצי הלילה, היה הקב"ה נוטל נשמתו של מצרי, ומניח את של ישראל. וצ"ב א"כ לשם מה צריך לתת דם על המשקוף והרי ממילא הקב"ה הרג את כל בכורי מצרים אפי' שהיו בתוך ביתו של ישראל. ולהנ"ל מבואר דאת מריחת הדם על הדלת לא היו צריכים בשביל הקב"ה שהכל גלוי וידוע לפניו מה בכור של ישראל ומה של מצרי, אלא בשביל המלאך המשחית שהרג את הבכור מהאם, וע"כ נצטוו שלא לתת מפתח הבית כיון שניתנה רשות למשחית ולא מבחין בין צדיק לרשע.
ובמדרש רבה (י"ז ה') מבואר, שתפקידו של המלאך המשחית היה להרוג את העוברים, בכך שגרם שיפילו ולדותיהן. והגאון מוילנא הוסיף, שהיה למשחית תפקיד נוסף: להרוג את מי שהגיע זמנו למות באותו יום.
וממו"ר הגר"י רוזן שמעתי להוסיף בזה, דידוע מה שייסד הגרי"ז (והובא לעיל) שכל המכות היו שפטים בתורת משפט ועונש על המצרים ולא כדי להוציא את ישראל ממצרים, אלא שאם פרעה יסכים לשחרר את ישראל יוותרו לו, ומשא"כ מכת בכורות היתה לא רק בשביל שפטים אלא תחילת היציאה ממצרים. וביאר שהיה בזה שני חלקים, וכדלעיל שמתו גם בכורות מאב וגם בכורות מאם. הבכורות מאב היו ע"י המשחית וכמו כל המכות וזה נעשה בשביל שפטים, והבכורות מאם היו ע"י הקב"ה בעצמו כדי להוציא את ישראל ממצרים.
והנה במכת בכורות כתוב "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים (יב, לג), ופרש"י "אמרו לא כגזרת משה הוא, שהרי אמר (לעיל יא ה) ומת כל בכור, וכאן אף הפשוטים מתים חמישה או עשרה בבית אחד". וביאור הדברים המצרים חשבו שיהרגו רק את הבכורות, וע"כ רק הבכורות פחדו ממכה זו והמצרים לא פחדו שידעו שלא ימותו, ומבואר במדרש שהיה בינהם מלחמת אחים וזה מה שכתוב "למכה מצרים בבכוריהם", אך כיון שהקב"ה הרג גם את בכורי האם ג"כ המצרים לא הבדילו שנהרגו רק הבכורות וחשבו ש"כולנו מתים", וזה מה שגרם להם להוציא את ישראל.
ב. בעלי התוס' על התורה תירצו בשם תורי"ד שאת הבכורות היכה הקב"ה עצמו ואת השאר היכה המלאך המשחית. וכעי"ז כתב בשבלי הלקט (ריח') שבכורות היכה הקב"ה ושאר המכות היו רובם ע"י משה ואהרן. והביאור בזה כנ"ל שמכת בכורות היא עצם יציאת מצרים, ויציאת מצרים היתה ע"י הקב"ה בעצמו ולכך אותם היכה ה'. אך שאר המכות אינם בכלל היציאה גופא, אלא לעשות בהם שפטים וזה דין ועונש על מה שעשו לעם ישראל ולכך זה היה ע"י משה ואהרן.


  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

התחבר  •  הרשמה