גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 22:23

תלמד פרי עץ חיים ושער הכוונות (את הקטעים שמדברים על יום זה), ותראה מפורש שזה יום של דינים קשים.

ערכים:


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 22:27

אאא כתב:תלמד פרי עץ חיים ושער הכוונות (את הקטעים שמדברים על יום זה), ותראה מפורש שזה יום של דינים קשים.
ובגלל שלא למדתי וכבודו ציין כך מד' האר"י ילמדנו רבינו היכן כתב את הדברים שהצגת בשמו???
ז"א בהשוואה לשאר ימי דין של בחוה"מ??


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 22:30

שער הכוונות ופרי עץ חיים.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 22:31

אאא כתב:בשער הכוונות ובפרי עץ חיים.
יישר כח מראה מקום מדוייק.


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 22:32

דרושי הפסח (יש י"ב דרושים, וצריך ללמוד את כולם כדי להבין את הנושא, ומהו מדרגת כל יום).


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 22:35

צריך ללמוד י"ב דרושים?
אתה לא חושב שיותר פשוט לעלות ציטוט קטן?


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 22:37

אולי @פעלעד יכול להסביר.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 22:39

אה..הבנתי.
לסיכום אין טעם לתלות בדברי האר"י ומשם לתלות באחרים...


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 22:41

בשביל להבין מה האר"י אומר צריך ללמוד את כל דבריו, אי אפשר להביא ציטוט אחד.
צריך ללמוד את כל י"ב הדרושים, ורק אז אפשר להבין את זה, כי הכל תלוי אחד בשני.

אם אתה רוצה דווקא אולי אעלה לך ציטוט, אבל זה לא אומר שאפשר להבין רק מציטוט בודד...
ובפרט שהדברים מפוזרים על פני י"ב הדרושים.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 22:45

זאת אומרת, כשכתבת את שכתבת כ"ז רק אחרי שלמדת את כל י"ב הדרושים.
אם אכן כן אני מעריך את כבודו ואין לי מה להוסיף.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 314 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2018, 22:56

לצערי אינני בקיא בכתבי האר"י אבל אביא זוהר שתמיד מביאים לפני ר"ה שנראה לענ"ד שהוא מיישב גם את הסתירה כאן.
זוהר תצוה קפד, א (מתורגם): פָּתַח הַזָּקֵן הַהוּא וְאָמַר, (תהלים פא) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן לְהִתְעוֹרֵר הַדִּין הָעֶלְיוֹן הֶחָזָק, וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְעוֹרֵר, הַצַּד הָאַחֵר מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק, עוֹלֶה וּמְכַסֶּה לַלְּבָנָה, שֶׁלֹּא מְאִירָה אוֹר, וּמִתְמַלֵּאת מִצַּד הַדִּין. אָז כָּל הָעוֹלָם הוּא בְדִין, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְכָרוֹז קוֹרֵא בְכָל הָרְקִיעִים: הַתְקִינוּ כִסֵּא שֶׁל דִּין לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁהוּא רוֹצֶה לָדוּן. וְסוֹד כָּאן, וְהֵאִיר לָנוּ בַמִּדְבָּר,מַדּוּעַ מִתְעוֹרֵר דִּין עֶלְיוֹן בְּיוֹם זֶה. אֶלָּא כָּל סוֹדוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנִּכְבָּדוֹת, כֻּלָּם תְּלוּיִים בַּשְּׁבִיעִי. וְהַשְּׁבִיעִי הַהוּא הָעֶלְיוֹן, עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם הַבָּא. מִמֶּנּוּ מְאִירִים כָּל הַנֵּרוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. וְכַאֲשֶׁר מַגִּיעַ הַזְּמַן לְחַדֵּשׁ הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת לְהָאִיר, צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְכָל הַתִּקּוּנִים הָהֵם לְקַיֵּם כֻּלָּם עוֹלִים מִתּוֹךְ הַתַּחְתּוֹנִים, אִם הֵם כְּשֵׁרִים. וְאִם אֵינָם כְּשֵׁרִים, אָז עוֹמֶדֶת, שֶׁלֹּא מְאִירָה, עַד שֶׁנִּפְרָדִים הַחַיָּבִים מִתּוֹךְ הַזַּכָּאִים, אָז מִתְעוֹרֵר הַדִּין. וּמֵהַדִּין הַהוּא מִתְחַזֵּק הַצַּד הָאַחֵר, וְנִמְצָא מְקַטְרֵג, כְּדֵי שֶׁיִּנָּתְנוּ לוֹ אֵלּוּ הַחַיָּבִים, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב (איוב כח) וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר.
מבואר כאן א. שהדין של ר"ה הוא לא רק "משפט" אלא שמתעורר קטרוגים מצד הסטרא אחרא. ובכל אופן ראש השנה הוא יום טוב.
ב. והטעם שהדין לא סותר את היו"ט, משום שאדרבה כל מהות הדין הוא בשביל לחדש את הברכות והקדושות להאיר, [דהיינו לראות שהם לא יגיעו למי שלא ראוי לזה], וממילא כל הדין כאן הוא הכשרה לאור הגדול שצריך להגיע. ועל זה נאמר הפסוק שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שבשביל להגיע לוימינו תחבקני (בשמחת תורה) אי אפשר לדלג על השלב של שמאלו תחת לראשי, (התעוררות השמאל - הדין), שהוא הכנה והכשרה אליו.
וממילא גם ספירת העומר הם ימי דין, כי בימים אלו מכינים ומכשירים אותנו לקבל את האור הגדול של מתן תורה, וכמו שהבאתי כבר מרמ"ד וואלי, ולכן ימים אלה הם גם כן ימי שמחה גדולה כמו שכותב הרמב"ן.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 23:11

ר"ה לדידי אינו ראיה, שכן גם גדרי ההלכה שבו שונים, כמו שאין אומרים הלל, וכמו דין שמחה ששונה משאר יו"ט, וכל זה מהסיבה שהוא יום דין על האדם. ואם כך לא פלא שגם מתעוררים 'הדינים' האחרים, שלא כשאר ימים טובים.
מה שהבאתם מהרמ"ד וואלי אכן עולה מדבריו שאין סתירה בין יום טוב ליום דין, אולם בד' האר"י (שקושיי' באו ע"ד) מקור מפורש בזה עדיין לא מצאנו.
נ.ב הרמב"ן בדבריו הנ"ל מציג את ימים הללו על צד החיוב.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 314 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי בנציון » 30 אפריל 2018, 23:15

אז יתכן שגם ספירת העומר זה כך, שהם אמנם ימים שעל צד החיוב, אבל זה גופא גורם דין כמו ראש השנה. וגדר היו"ט שבהם הוא כמו ראש השנה [כמובן רק ביחס לנושא המדובר, ולא ביחס לדרגה של היו"ט].


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 23:18

אין סתירה כלל.

יכול להיות ימי דין, וגם ימי חול המועד. ולא סותר.

וכידוע שעפ"י האר"י ערב שביעי של פסח הוא יום של דין קשה, ואף על פי כן הוא חול המועד. ואין זה סתירה כלל.


כידוע שיש דינים קדושים.
ויש מידת הגבורה דקדושה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 23:19

בנציון כתב:אז יתכן שגם ספירת העומר זה כך, שהם אמנם ימים שעל צד החיוב, אבל זה גופא גורם דין כמו ראש השנה. וגדר היו"ט שבהם הוא כמו ראש השנה [כמובן רק ביחס לנושא המדובר, ולא ביחס לדרגה של היו"ט].
ר"ה הוא יום דין על האדם וממילא מתעוררים גם 'הדינים'.
בשונה מכך הם ימי ספירת העומר שלא מצינו שהאדם נידון בהם, אלא מוגדרים כימים קשים של דין, ומכאן להסיק מראש השנה, יש חילוק כמו שכתבנו.


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 23:34

ראש השנה הוא יום דין על כל העולם כולו.
והוא זמן של דין, כי אז נעשה הנסירה.

הטעם שבראש השנה נעשה הדין, הוא מפני שבכל שנה חוזר ומתעורר עניין בריאת העולם, וחוזרים העולמות להיות כמו שהיה בתחילת בריאת העולם,
והנה הנוק' נפקא מתדבקא באח' דז"א, והמוח הקודם בראשה הוא גבורה שנעשה לה בינה. ומפני שהוא גבורה שהוא סוד הדין, על כן נעשה הדין ביום הזה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 23:36

אאא כתב:ראש השנה הוא יום דין על כל העולם כולו.
והוא זמן של דין, כי אז נעשה הנסירה.
אשריך רבי "אאא" על השליטה במרחבי הקבלה. ירבו כמותך בישראל. ולקטנים שכמותי, אתה מהווה 'קטליזטור' (מילה בפשט..) ללימוד תורת הסוד. מי יתן חלקנו. יישר כח.


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 763
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי אאא » 30 אפריל 2018, 23:43

מה זה קטליזטור?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אפריל 2018, 23:47

'זרז' -בעברית.
מלשון לזרז ולדרבן.
אשריך.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 01 מאי 2018, 18:49

הפקדתי שומרים כתב:סתירה בין ראשון לאחרון...
לדעת האר"י נחשבים ימי העומר כימי דין קשים, ללא כל קשר למארעות שקרו בהם. יש המביאים כי מסיבה זו מתו התלמידים באותם ימים, בשל מדת הדין המתוחה בימים אלה. כלומר, כל סיבת פטירתם היא בשל היות תקופה זו תקופת דינים קשה, אשר יש בה כדי לענש את החוטאים.
עצם דברי האר"י שיש תקופות הידועות כעת רצון וישנם כאלה הידועים כעידנא דריתחא כבר מצינו בחז"ל ואפי' בהלכה, כמו לגבי תשעת הימים הידועים כעידנא דריתחא עיין שו"ע סי' תקנ"א, והימים בין ר"ה ליוה"כ כימי רצון עיין שם סי' תר"ג.
אולם מה שתפס את תשומת לבי, שדברי האר"י לכאורה מנוגדים לדברי הרמב"ן על התורה (ויקרא פרק כ"ג פסוק לו) שם כתב, שימים אלו יש בהם קדשה יתירה, כי הם המקשרים בין הגאלה הגשמית של חג הפסח, לגאלה הרוחנית של מתן תורה, והריהם בבחינת 'ימי חול המועד' עיין שם.
ואילו מדברי האר"י עולה שימים הללו הם ימים של דין, ולכך גם נענשו תלמידי ר"ע דווקא בזמן העומר.
ומה שאנו נוהגים דיני אבלות, זה אינו קשה -לפי הרמב"ן- דאחר שנפטרו תלמידי ר"ע, אנו מתאבלים עליהם (כמובן אין כונת הרמב"ן שיש להם את כל גדרי חוה"מ כשם שאין להם את כל גדרי האבלות ופשוט) אולם עצם הימים היאך שייך לפי הרמב"ן לאמר עליהם שהם ימים של עידנא דריתחא וצ"ע. בפרט שגישת הרמב"ן כידוע כשי' הקבלה ומ"מ נראה שדעתו דעת ראשון לא מסכמת לד' האר"י.
תוספת על השאלה
הנה מד' האר"י שהזכרנו בשאלה עולה שהימים בין פסח לעצרת ימי דין קשים. ומשום זה מתו תלמידי רבי עקיבא. והערנו מד' הרמב"ן. וכעת עלה בידי סתירה לכאו' לדברי האר"י מד' הגמ' שבת קמז: מבואר שחודש אייר הוא חודש של רפואה ובריאות. הנה איתא שם בגמרא -"אמר שמואל כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו"
וכתב שם החתם סופר בזה"ל-
כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא וכו' ר' אלעזר בן ערך איעקר תלמודיה קם למיקרי בסיפרא בעא למיקרא החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם (תחת החדש הזה לכם). מדיבחא ועד עצרתא היינו חדש אייר, והרמז פסוק כי 'אני 'יהי 'רופאיך ר"ת איר בחד י' ו'אויבי 'ישובו 'יבושו 'רגע הוא בשני יודי"ן שהמזמור מדבר כשהיה דוד חולה ונתרפא:

ועיין עוד במהרש"א יבמות סב: בזה"ל-
מפני שלא נהגו כבוד זה לזה כו'. ולא חש כ"א מהם על כבוד תורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה ולכך מתו במדה זו כי היא חייך גו' ואמרו שמתו במיתת אסכרה דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והיה מספר בגנות חבירו וסימן ללשון הרע אסכרה כדאמרינן פרק ב"מ ואמר שמתו בין פסח לעצרת להורות שמתו בהשגחה כי הוא הזמן ממוצע לבריאות וקרוב לרפואה כדאמרינן בשבת כל שקייני טבא בין דיבחא לעצרתא וק"ל:

מד' הגמ' והמפרשים הנ"ל עולה שחודש אייר הוא חודש של רפואה, והרבותא שמתו תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת אף שהוא זמן של בריאות וקרוב לרפואה. ומכל זה אנו למדים שימי אייר אינם של דין אלא של רחמים, וצ"ע על דברי האר"י הנ"ל.

סמל אישי של משתמש

פעלעד
משתמש ותיק
הודעות: 531
הצטרף: 27 דצמבר 2015, 22:20
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי פעלעד » 08 מאי 2018, 00:19

רק כעת ראיתי את האשכול, אך לדאבוני ולקוטן השגתי קראתי שלושה פעמים את קושיית פותח האשכול ולא זכיתי להבין מילה אחת.
בעיני השאלה היא בערך כמו: כעת חושך בחוץ וגם יורד גשם, והרי זה סתירה, איך יכול לרדת גשם וגם להיות חושך באותו זמן...
כלומר, מה קשור ימי דין לנקודה שהם ימים קדושים במיוחד? אח"כ ראיתי שאחרים ציינו את ר"ה וכדו'.
אך כעת כשראיתי את התוספת לקושיא מהגמ' וכו', הבנתי שבעיית השואל נעוצה מאי הבנתו את גדר מציאות ה'דין' עליה מדבר האריז"ל.
ואצטט כאן קטע קצר מדברי האריז"ל בבואו לבאר את סוד יום ל"ג בעומר:

ספר פרי עץ חיים - שער ספירת העומר - פרק ז
ענין ימי העומר כבר בארנו שהם ימי הדינין וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר' עקיבא בזמן העומר, וסוד הענין, שכבר ידעת שר"ע שורש נשמתו מן הה' גבורות וכו' והנה הכ"ד אלף תלמידים שלו, היו מן המוחין דקטנות אלקים (כלומר גם מגבורות) ולכן היו מקטרגים ושונאים זה את זה וכו' ולכן מתו כ"ד אלף תלמידים בימים ההם של עומר, שנאחזו בהם החיצונים, להיותן דינין, דוגמת עליונים שיונקים החיצונים משם אלקים דקטנות, ולכן נתייחסו אלו תלמידים לרבי עקיבא, כי הם דינין דקטנות, וכשבאים שם דינין דגבורות וגדלות, יונקים משם:
עכ"ל

הרי ברור מדברי האריז"ל שימי העומר הם ימי דין (זה כתוב כל הזמן ורק ציטטתי ציטוט קצר לבקשתך).
ומאידך, כל כוונות ימי הספירה שהאריז"ל כותב בנוי על יסוד אחד המובא בכל ספרי החסידות וכו', והוא שבליל הסדר מקבלים הארות עליונות דוגמת תינוק בן יומו שנולד והוא כבר כמו בן ארבעים לבינה שמדבר ומבין וכו', ולמחרת ליל הסדר הכל מסתלק ואנו נשארים דוגמת תינוק בן יומו מוטל בעריסתו בקושי מניע את ידו.
כעת מגיע העבודה של ימי הספירה עד שבועות, בימי הספירה אנו גדלים והולכים כמו ילד מגיל 0 עד גיל 13 ואח"כ גיל 20 וכו', כל יום מהספירה נכנס עוד אור (כל יום בחינה אחרת של מוחין) עד שמגיעים לשבועות שלמים וגדולים.
ולכן מצד אחד אלו ימי דין, כי אנחנו עדיין באמצע הגדילה בבחינה מסויימת זה נקרא בחינת אחוריים שהוא דין, וכן מצד כל מיני שמות של דין ועוד שלל סודות בקבלה שגורם לימים אלו להיות ימי דין, אך מאידך, אלו ימי הארות נפלאות, ימים קדושים ביותר, שהלא כל יום מתווסף לנו הארה חדשה, ולכן המשיל הרמב"ן את הימים לימי חוה"מ שתחילתם חג וסופו חג ובאמצעו הוא ממוצע בין חג לחול, כך גם פסח חג ושבועות חג, בשניהם אנו מושלמים במעלה נפלאה, אך הימים באמצע אנחנו נופלים חזרה לקטנות שלנו אך מאידך אנו בכל יום הולכים וגדלים ומקבלים הארות נפלאות, לכן הוא כמו חוה"מ.
ולכן אייר הוא גם חודש רפואות, כי כל אור, כל מוחין עליונים, הם חתיכת שפע עליון, ואלו ימים שבכל יום נכנס לנו עוד קצת שפע וכעזה"ד.

אך מפני שחסר לנו השלימות, ולא רק לנו אלא לכל עצם הבריאה חסר שלימות עד שבועות, כידוע שכל שנה מתעוררים כל העניינים שנעשו בחגים, בפורים יורד ההארה שהיה בשושן וכעזה"ד, כך גם כשישראל יצאו ממצרים זכו למעלה עליונה בקריעת הים וראתה שפחה וכו', אך לאחמ"כ נפלו בחזרה עד שהגיעו לשבועות שקיבלו התורה, הימים באמצע היו ימים קשים כי הם היו בלי תורה, ולכן בבחינה מסויימת יש צד דין בימים הללו, ותלמידי ר"ע ששרשם בעצמם היה מגבורות עליונות, לכן פגע בהם מדת הדין בימי דין.

ולסיום רק אעיר, שמי שיודע טיפה מהסטוריית הקבלה, קבלת הראשונים ואח"כ גילוי האריז"ל וכו', יודע שלהקשות מהרמב"ן על האריז"ל זה בערך כמו להקשות מהמשנה ברורה על הגמ'... פשוט כי קבלת הראשונים הוא בבחינת תורה שונה מתורת האריז"ל, הראשונים השיגו בכלליות, הרמ"ק מסביר זאת המון שהם ראו עולמות בכלליות, משא"כ האריז"ל גילה בפרטיות, כמו שחכם אחד יכיר את העיר ירושלים בכלליות מתמונה הכוללת את כל העיר, והשני יכיר כל סמטה בעיר, אז תוכל להקשות סתירה מאחד על השני?
כך גזרה חכמתו ית' שקודם הרשב"י לא נודעו כלל כל סודות העולמות שרק הרשב"י גילה, ועד האריז"ל היה זה חתום וסתום עד שבא האריז"ל וגילה חלקים שאפילו הרשב"י לא גילה, ואין זה ממעיט מכבודם של ראשונים, כי כך גזרה חכמתו ית' שרק באלף השישי יפתחו שערי החכמה כדאי' בזוהר.
ועוד יש הרבה מאד להאריך כי כל מה שכתבתי הוא כטיפה מטיפה של טיפה מהים....


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 מאי 2018, 00:26

הטוב טעם בגוף התשובה מחפה על הסגנון..
בשורה תחתונה יישר כח על התשובה..
וביותר על שלושה הימים שהקדשת לשאלה.
אולי כ' שלושה פעמים? גם ע"ז מגיע ייש"כ.
(בנוגע לחילוקים בין האר"י והרמב"ן הסברתי את עצמי לא פעם אחת שאת הקושיא צריך לישב לגופם של דברים ולא לגופם של החולקים ואכמכ"ל)

סמל אישי של משתמש

פעלעד
משתמש ותיק
הודעות: 531
הצטרף: 27 דצמבר 2015, 22:20
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי פעלעד » 08 מאי 2018, 00:28

1. לא הקדשתי שלושה ימים... כתבתי שקראתי 3 פעמים את השאלה, את האשכול ראיתי רק לפני כחצי שעה פעם ראשונה.
2. יש בעיה בסגנון? לא כתבתי מספיק עדין?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 מאי 2018, 00:30

תתקן מש"כ "קראתי שלושה עמים"..
וגם על זה מסתבר לאמר ייש"כ. כמש"כ.


חכ''א
הודעות: 19
הצטרף: 19 אפריל 2016, 01:05
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי חכ''א » 08 מאי 2018, 00:32

אין כל סתירה בין דברי הרמב"ן לאריז"ל
דווקא משום שימים אלו הם כחול המועד ומהווים הכנה למתן תורה וזמן שבו עם ישראל נטהרו מזוהמתם וטומאת מצרים
לכן ימים אלו הם ימי דין, האם בימים אלו עם ישראל באמת נטהר מה'דם נידה'- דהיינו המידות הרעות, וכמבואר בזוה"ק
ומכין את עצמו כראוי לשבועות
וכעין מה שמבואר כבר בגמ' שבערב שבועות יוצא שד ששמו טבוח אם לא יקבלו את התורה, וע"כ ביום זה אסור להקיז דם מפני הסכנה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 מאי 2018, 00:35

אם תראה הרב חכ"א את ד' הרמב"ן שהובאו בראש האשכול ראה גם תראה בדבריו שימי הספירה מוצגים באופן חיובי.
אין ענין להתוכח עם כל המצטטים אך את ד' האר"י. השאלה היתה בד' הרמב"ן הדברים נראים אחרת. ושוב יש"כ.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי מאן דהו » 22 מאי 2019, 23:46

רוצה לדעת כתב:
14 מאי 2019, 23:35
מור וקציעה סימן תצג
טעם איסור מלאכה בספירה:
"עוד נ"ל משום שימים הללו הם דוגמת חול המועד (כי חג השבועות הוא כמו שמיני עצרת דחג) אלא שחס הקדוש ברוך הוא שלא לאסור מלאכת האנשים בימים ההם, דזמן חרישה וקצירה היא, מ"מ חשו חכמים לדבר, לאסור מלאכת הלילה, ושל נשים, עכ"ל.

לשונו שהוי כחול המועד מבו' ברמב"ן,
והמור וקציעה הבין שזה הטעם שאסרו מלאכה.
ובטור סי' תצג הביא ב' טעמים נוספים עיי"ש.
מה כוונתו מלאכת הלילה גם של גברים? האם כדברי נבשר שכמו שכתב שזהו זמן חרישה וקצירה, והם מלאכות היום, אבל בלילה שאין עושים מלאכה לכך אסרו המלאכה בלילה.
viewtopic.php?f=35&t=5382


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 286
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 105 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדרן של ימי העומר תקופת דין או ימי רצון - סתירה נחמדה מהרמב"ן לד' האר"י

שליחה על ידי yosf » 18 יוני 2019, 12:09

סבא כתב:
30 אפריל 2018, 18:52
הפקדתי שומרים כתב:
אאא כתב: אין זה סתירה כלל.
יכול להיות ימי דין, וגם ימי חול המועד. ולא סותר.
וכידוע שעפ"י האר"י ערב שביעי של פסח הוא יום של דין קשה, ואף על פי כן הוא חול המועד. ואין זה סתירה כלל.
כידוע שיש דינים קדושים.
ויש מידת הגבורה דקדושה
.
תוכל להסביר להדיוטות שכמוני, מה זה אומר..
וכל שכן להדיוט כמוני [או שמא שלי אפילו הסבר לא יועיל...]
העניין הוא כך
הפסוק אומר קרא עלי מועד לשבור בחורי {תשעה באב} וגם ק"ל שלע"ל יהפך ליום יו"ט
והביאור הוא שביום זה היה שפע אלוקי גדול מאוד ועת רצון והארה עצומה מואר א"ס ב"ה אבל כיון שלא היה כוח בידי עמ"י לקבל אותו השפע והאור העצום והיינו שלא היו להם כלים ראוים לזה ע"י זה נגרם שבירת הכלים דהיינו מחמת ריבוי האור בכלי המקבל שלא הגדיל הכלי כראוי ע"י נתעצם האור ולא היה כוח לסבול ונשבר הכלי, ושבירת כלים היא הסיבה לחורבן בית מקדשנו 
[כמובן בעומק הדברים, ובהשתלשלות- בין אדם לחברו וכו' וכו'}
כן העניין בימי הספירה ובסיבת פטירת רבותינו הק' התנאים תלמידי ר"ע
וזה סיבת היותם ימי רצון ושפע כימי חולו של מועד ומפני זה ממש ג"כ הם ימי דין וכו' ודי בזה למבין... וגם למי שלא כ"כ  מבין
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים