אמר היום ל"ג בעומר


פותח הנושא
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

אמר היום ל"ג בעומר

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 01 מאי 2020, 17:31

מבואר בשו"ע (תפ"ט ד') שאם נשאל לכמה היום בעומר ואמר, שוב א"י לספור בברכה בלילה זה וכ' המשנ"ב (ס"ק כ"ב) דהיינו דווקא אם אמר "היום". ובאור לציון (ח"ג סי' ט"ז סעיף ד') מצדד שאם אמר "היום ל"ג בעומר" יכול לספור בברכה אע"פ שאמר "היום" משום שהתכוון לשמו של יום זה ולא לשם ספירה.
ויעוי' בשאלת יעב"ץ (סימן קל"ט) שמאריך בענין ספירה בראשי תיבות, ומסיק דאף אם נאמר דהויא ספירה, היינו דווקא באומר "למ"ד גימ"ל" אבל באומר "ל"ג" בודאי לא הוי ספירה.


יוספי
משתמש ותיק
הודעות: 282
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמר היום ל"ג בעומר

שליחה על ידי יוספי » 01 מאי 2020, 17:33

כהאי גוונא הסתפקתי באומר היום הוא היום הראשון של ספירת העומר


שמח בחור
משתמש ותיק
הודעות: 324
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 206 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמר היום ל"ג בעומר

שליחה על ידי שמח בחור » 03 מאי 2020, 00:51

ישנה בדיחה מפורסמת בא' שביקש מחבירו ביום הראשון של ספירת העומר שיוציאו בברכה.
שאל אותו חבירו, כבר ביום הראשון אתה צריך שיוציאו אותך בברכה?
אמר לו, עכשיו אני צריך להוציא אותך בברכה.
ויש להסתפק במקרה זה.
שבמקרה זה, אמנם התכווין למספר, בשונה מל"ג בעומר שלא מתכווין למספר, אלא בסך הכל לשמו של יום.
אך לא התכווין לספור את היום בתור היום הראשון.


מהרילניק
משתמש ותיק
הודעות: 413
הצטרף: 13 אפריל 2020, 16:35
נתן תודה: 121 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמר היום ל"ג בעומר

שליחה על ידי מהרילניק » 03 מאי 2020, 01:13

שלומי טויסיג כתב:
01 מאי 2020, 17:31
ובאור לציון (ח"ג סי' ט"ז סעיף ד') מצדד שאם אמר "היום ל"ג בעומר" יכול לספור בברכה אע"פ שאמר "היום" משום שהתכוון לשמו של יום זה ולא לשם ספירה.
גם מי שאומר היום יום ראשון זה לא לספור?!
כל שמו של היום הוא המספר שלו


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2692
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 730 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמר היום ל"ג בעומר

שליחה על ידי נדיב לב » 04 מאי 2020, 23:49

חשוקי חמד בכורות נח:
שאלה מה הדין כשאמר בספירת העומר היום ד' ימים בעומר [במקום לומר היום ארבע ימים בעומר] האם יצא ידי חובתו דהנה במסכת בכורות דף נח ע"א כתוב כיצד מעשרן... ומונין א' ב' ג' ד' וכו'?
תשובה כתב בצפנת פענח (על הרמב"ם, תנינא דף נא ע"א) וז"ל:... אך נפ''מ אם המנין הוא בגדר ציון או בגדר נקודה, ונפ''מ כגון אם קודם שהזה הזאה הד' כבר נתייבשה אחת מהן... וכן אם נשפך בתוך המנין אם משלים או מתחיל כבתחילה, וזהו ג''כ הנפ''מ בזה בלשון המנין אם בגדר אחת שתים שלש או א' ב' ג' עיין בכורות דף נח ע"ב דגבי מעשר בהמה המנין א' ב' ג', וגבי הזאות המנין אחת שתים שלש וכו', ר''ל גבי מעשר בהמה הוא מנין המצטרף ואף אם מת אחד קודם השלמת הי' לא איכפת לן, אבל גבי מנין דהזאות שם הוא בגדר עצם..., יעו"ש.
הרי לפנינו, לדעת הצפנת פענח, א' ב' ג' יכול להיחשב למנין רק כאשר אין ענין בכל מנוי לעצמו, אלא במנוי האחרון שהגיע לאחר המנין של כולם, ולא אכפת לי אם אחד מהם מת לפני סוף המנין, משא"כ כשכל אחד חשוב לעצמו, צריך לספרם במנין מלא ולא בר"ת.
ולפי דבריו לכאורה אף בספירת העומר, מכיון שיש מצוה למנות את הימים, ומברכים על כל יום בנפרד, ואם דילג על יום אחד אינו יכול להמשיך ולספור בברכה, ממילא אין זה דומה למעשר בהמה, אלא להזאות, ואין לספור בר"ת אלא דוקא במספר מלא.
והנה בצפנת פענח הנ"ל לכאורה מבואר שמנין בראשי תיבות הוי מנין, אך לא לכל דבר, והנה בפר"ח (סימן תפט) כתב מנה בר"ת כגון שאמר היום ד' ימים לא מקרי מנין, וצריך לחזור ולספור [ספירת העומר] בברכה, וכן כתב בשאילת יעב"ץ (ח"א סימן קלט), משום שלא נשמע שנהגו כך למנות בשום מקום ובשום זמן אף בעסקים הזמניים, יעו"ש. ולפי דבריהם צ"ב מדוע במעשר בהמה סגי בספירה בר"ת.
ואין לומר דבמעשר בהמה לא כתוב בתורה למנות עד העשירי, אלא שהתורה כתבה (ויקרא כז לב) וכל מעשר בקר וצאן, כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי' קדש לה', ולא כתוב שצריך למנות עד העשירי בלשון ספירה.
דיעוין בשערי ישר (ש"א פ"ה) שהביא את דברי התוס' בנדרים (דף י'ח ע"ב) שכתבו: ואם של מעשר סתמא נדר אסור, וא"ת והלא עשירי מאליה הוי קדוש, וא"כ לא הוי דבר הנדור. וי"ל דבעי העברת מנין, ואם היו עשרה ונטל אחד בלא מנין אינו קדוש כדאמר בפ' מעשר בהמה, מיקרי שפיר דבר הנדור, עכ"ל. וכתב השערי ישר: מבואר בדבריהם דהקדושה באה ע"י המונה, ומשו"ה חשיב דבר הנדור שאינו מתקדש ממילא אלא ע"י הבעלים, וע"כ י''ל דהקפידה תורה שיהיה המנין ברור להמונה, ואם מסופק הוא על אחד מהמנויים אם הוא בכלל המחויבים במעשר בטל המנין.
ויש להטעים ענין זה דמספר שאינו ברור לא חשוב מספר ומנין, וכנראה שזה הוא טעמו של הט"ז (או"ח סימן תפט סק"ח) שכתב דלכתחילה בעינן שידע מנין של הספירה בשעת הברכה..., ונראה דבמסופק כמה ימים היום אם יום ג' או ד' שלא יכול למנות שתי הספירות מספק דלא חשיב ספירה כלל..., ולפי דברינו אפשר קצת לתרץ קושיית הראשונים למה אין אנו סופרין תמיד שתי ספירות כמו שאנו עושין שני יו''ט..., יעו"ש.
עכ"פ מבואר בשערי ישר שאף במעשר בהמה צריך בדוקא לספור, ובלי ספירה אין כאן עשירי קודש, והמנין הוא זה שמקדש את העשירי וכמבואר בתוס', ואם כן צ"ב מדוע סגי בספירה בר"ת, לפי השיטות שבספירת העומר ר"ת לא נחשבת למנין.
והנה נאמר בבכורות דף ס ע"א אמר ר' יוחנן מנאן זוגות זוגות קינטרן קינטרן עשירי למנינו הוא קדוש, למנינו מאי רב מארי אמר למנין שלו הוא קדוש, וכתב הר"ש דמכאן יש ללמוד דבדיעבד אם לא מנאן כלל ג"כ נתקדש. וכתב על כך הליקוטי הלכות (בעין משפט סק"ז) דזה אינו כדמוכח ברמב"ם (פ"ז סוף ה"א) אלא הטעם, כיון דאיכוין לאפוקי זוגות זוגות, מנין של האיש הזה כך הוא, כשיסופר ה' זוגות השני שבזוג בחמישי הוא אצלו העשירי, יעו"ש. ונראה כוונתו שכשאמרה התורה במעשר בהמה שצריך מנין, הכוונה היא כדי שיחול על העשירי שם עשירי, אבל לא צריך את הספירה בשביל אלו שהם עד העשירי כי הם עצמם אין בהם שום ענין שיהיו ספורים, והעיקר הוא שיהיה כאן עשירי בספירה כלשהי, משא"כ בספירת העומר שכתבה תורה וספרתם לכם וכל יום צריך להיות ספור [ובפרט על פי קבלה שלכל יום יש תפקיד] ויש הסוברים שגם אדם הנידון למות ולא יגיע ליום החמישים גם הוא צריך לספור עד כמה שהוא יכול, ולכן כל יום צריך להיות ספור, בשם של ספירה של אותו יום ולא בר"ת כגון ד' ימים לעומר.
ולפי זה יתכן שאם ימנה את המעשר בהמה באמצעות הפסוק: 'הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם' גם מועיל, ולא רק לשיטת הרש"ש שכתב דאפילו אם לא מנאם כלל אלא העבירם אחד אחד בפתח הדיר העשירי ממילא קדוש ודאי מהני בכה"ג, אלא אף לשיטת הלקוטי הלכות יתכן דמהני כיון שבפסוק זה משתמשים למנין עשרה, ואצל אדם זה, זה מנין ויש כאן עשירי, וצ"ע.
ולגבי הלכה בספירת העומר, יעוין בביאור הלכה (סימן תפט ס"א ד"ה מונה והולך) שכתב: עיין באחרונים שנחלקו באם מנה בראשי תיבות כגון שאמר היום ב' ימים וכדומה אם יצא, וכתב הח"י כיון דלרוב הפוסקים עיקר ספירה בזה"ז אינו אלא דרבנן אין להחמיר מספיקא ויחזור לספור בלי ברכה.
עוד יעוין בבית יצחק (יו"ד ח"ב סוף סימן נג) שכתב שאף לשיטות שר"ת לא הוי מנין לגבי ספירת העומר, מכל מקום לגבי קבלת שבועה אם קיבל על עצמו בלשון ח"ח או שד"א, י"ל שמכל מקום הוי שבועה מדין יד, יעו"ש.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], משה נפתלי, נבשר | 2 אורחים