מהותו של חג השבועות


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 15 מאי 2020, 17:44

א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
ב. מצד שני נקרא חג מתן תורתינו שזה לכאו' מהותו אך לא מצינו מצוה שקשורה לתורה בחג זה? ובכלל לא מצינו מצוה בחג זה כמו פסח או סוכות והוא תימה?
ג. ועוד יש לברר מדוע אין בו שבעת ימי הרגל?
ד. ומדוע אין לו תאריך קבוע?
ה. מה נשתנה בשעת קבלת התורה בין לפני מתן תורה לאחר מתן תורה הרי גם האבות קיימו המצוות ולמדו את התורה?
ו. האם קבלת התורה היינו לימוד תורה וגם קיום מצוות כלומר שני דברים שונים?


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 16 מאי 2020, 21:46

אשמח בתשובות....


כנסת - ישראל
הודעות: 19
הצטרף: 26 אפריל 2020, 18:42
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי כנסת - ישראל » 16 מאי 2020, 22:46

על שאלה ה' פתחנו על זה כבר נושא בערך מתן תורה


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 506
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי עמנואל » 16 מאי 2020, 23:00

ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
ב. מצד שני נקרא חג מתן תורתינו שזה לכאו' מהותו אך לא מצינו מצוה שקשורה לתורה בחג זה?
בזמן שקידשו ע"פ הראיה לא אמרו זמן מתן תורתנו.
וזכורני שעסקו בעלי המחשבה היהודית בשאלה מדוע אין (בתורה) חג המציין את זמן מתן תורתנו.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1228
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 660 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 16 מאי 2020, 23:01

א. או על שם שבעה שבועות שסופרים כהכנה, או על שם שתי שבועות שה' נשבע לישראל וישראל נשבעו לה' - כריתת הברית הייתה בקבלת התורה.
ב. מה התמיהה בכך שאין מצוה, ואגב גם בשביעי של פסח ובשמחת תורה אין מצווה.
ג. כשיש שני ימים טובים, הזמן בינים נהפך לחוה"מ, אבל בשבועות לא הייתה סיבה לתקן עוד יו"ט. ולענין קרבנות אכו יש שבעה ימי תשלומין.
ד. הוא תלוי בהכנה של ספירת העומר. למעשה זה כן יוצא תמיד בתאריך קבוע, אך לא התאריך קובע אלא הספירה.
ה. בחסידות חב"ד מבארים, שקודם קבלת התורה לא היה אפשרות לקדש את הגשמיות.
ו. כל מה שהתורה כוללת והיא כוללת גם קיום מצוות, והעיקר הגילוי של האמונה אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו.

בקשר לאות ה', אביא מה שרשמתי פעם

הרב יעקב דב כץ זצ"ל - ראש ישיבת תומכי תמימים
מרגלא בפומיה בדרשות בשמחות

הנה איתא בחז"ל שהאבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ויש להקשות ע"ז, למה כשאברהם אבינו השביע את אליעזר השביע במצוות מילה הלא יכול היה להשביעו בספר תורה או בחפצי מצווה אחרים ?
עוד איתא עה"פ "ואת הנפש אשר עשו בחרן", שאברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים, וקשה להיכן נעלמו כל הגרים שהתגיירו על ידם. שעם ישראל הוא רק מצאצאי האבות ושבעים נפש שירדו למצרים ?
בחסידות מבואר, שקודם מתן תורה אפילו שקיימו האבות את המצוות, היות והם לא היו מצווים על כך, לא היה הכוח להפך הגשמי לרוחני, לא היה שייך לקחת עור בהמה ולקדש אותו בקדושת ספר תורה, הרוחני היה רוחני, והגשמי נשאר גשמי. לכן לשבועה שהיה צריך חפץ של מצווה, נשבע רק במצווה שנצטווה שהיא המילה, ולא בשאר חפצי מצווה.
וכן כל הגרים, היות ולא היה הכוח לקדש את הגוף, כשהפסיקה ההשפעה של אברהם ושרה חזרו לגיותם.
שידוכים ונישואין = לקדש את העולם הגשמי, להפוך את הגשמי לרוחני. זה התחדש לאחר מתן תורה.
שמעתי מהמשפיע שלי בישיבה הג"ר שאול ברוק, שאת כל התארים הטובים מצינו שנאמרו גם על גויים. חסיד = חסידי אומות העולם, צדיק = הגוי. אבל תואר כזה- א איד א גוי (גוי יהודי) זה אין, כי יהודי זה עצם.
בברית = האלטער רבי כותב שתחילת כניסת נפש הקדושה של יהודי היא בברית מילה,
בבר מצוה = לשון האלטער רבי


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 506
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי עמנואל » 16 מאי 2020, 23:03

ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
ה. מה נשתנה בשעת קבלת התורה בין לפני מתן תורה לאחר מתן תורה הרי גם האבות קיימו המצוות ולמדו את התורה?
גם למ"ד, גדול המצווה ועושה.


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 16 מאי 2020, 23:18

א.שם זה הוא משום שבא אחר ספירת שבועות, ואם כך השאלה היא למה זה נקרא על שם השבועות הנספרים.
ב.היכן נקרא החג בשם הזה? בתפילה אומרים חג השבועות זמן מתן תורתינו, זהו לא שם החג רק מהות החג, ואל תשכח שבתורה אין שום התייחסות לחג כחג מתן תורה,
(מה גם שהחג לא נחגג באופן עקרוני ביום מתן תורה)וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.
ג. עיין רמב"ן על התורה שמשווה את חג השבועות ליום שמיני עצרת, ממילא אין מקום לשאלה. הנה לשונו "וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה' ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם וקדש יום שמיני כשמיני של חג והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן וזהו מאמרם חגיגה יז שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז" קש"ב" עכ"ל.
ד. הרמב"ן הנ"ל עונה גם על השאלה הזאת.
ה. גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, וחוץ מזה מה קשור מה שהאבות קיימו את התורה לעם ישראל עם ישראל שלפני מתן תורה לא קיים כלום (למעט מצוות בודדות שכבר נצטוו בהם), במתן תןרה הרי הם הצטוו בכל מצוות התורה.
ו. איני מבין את השאלה, הרי לימוד תורה היא גם מצווה בדיוק כמו שאר המצוות.


יעקוב
הודעות: 117
הצטרף: 22 דצמבר 2019, 09:45
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי יעקוב » 16 מאי 2020, 23:36

ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
ג. ועוד יש לברר מדוע אין בו שבעת ימי הרגל?

בפשטות במקדש יש שבעה ימי רגל ועל שם זה נקרא חג שבעות.
וזה מפורש בחז"ל מה חודש למנויו אף עצרת למנויו ומצווה לממני יומי ומצווה לממני שבועי, וכנגד הימים יש את יום הביכורים והתורה מדגישה שיום הביכורים הוא "בשבעתיכם" והשבעותיכם הזה הוא כנג המניין של השבועות כמו שכתוב בדברים שבעה שבעת תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעות ועשית חג שבעות לה' אלהיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן
וכמו שכתוב ביחזקאל בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל   ורואים ששבעה ימים נקרא גם שבעות.
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 16 מאי 2020, 23:38

הייתי רוצה לדון בהרחבה בעינין שבאות ב, להלן תמצית הנידון בקצרה.
בתורה מכונה החג בשתי שמות, לפעמים בשם חג השבועות ולפעמים בשם חג הקציר.
בשם חג השבועות הוא נקרא על שהוא בא בסןף ספירת שבועות, ובשם חג הקציר הוא נקרא ע"ש שחוגגים בו את הקציר ומודים להשם על כל הטוב שהוא משפיע לנו,
וגם מצוות היום - שתי הלחם, בא כהודאה על הקציר, הספורנו מבאר שבכל חג יש הודאה ותפילה על הדבר הנחגג, וכך מתחלת הספירה בחג העומר בהודאה על האביב (ראשית התבואה החדשה) ובתפילה לעתיד שימשיך הטוב (הקרבנות שבאות עם מנחת העומר).
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן גורלי לאיכות התבואה, ולכן ציוותה התורה לספור את הימים עד לקציר החיטים כדי שלא נשכח להתפלל על התבואה.
בעת הקציר שזהו חג השבועות שוב מצווה התורה להביא שתי לחם בתור תודה על התבואה וביחד עם זאת שני כבשים כתפילה על המשך הטובה.
בכך מאחד הספורנו את ענין השבועות שבחג עם ענין הקציר.
אין בתורה שום איזכור לקשר שבין החג למתן תורה. (מה גם שיום החג הוא לא תמיד ביום שניתנה התורה)
מאידך חז"ל התייחסו לקשר שביניהם א.בתפילה שהגדירו את מהות החג כזמן מתן תורתינו. ב. הגמ' מספרת על רב יוסף שהיה מרבה בסעודת חג השבועות משום אילולי ההוא יומא (שניתנה בו תורה) כמה יוסף איכא בשוקא, זאת אומרת שהוא חגג ביום השבועות את מתן התורה ג. כמו"כ אחד הימים שלא מתענים בהם כלל הוא חג השבועות משום "יום שניתנה בו תורה"
וא"כ הדבר צריך ביאור איך מתיישבת הסתירה בין מהות החג בתורה לבין מהות החג הנוספת שמופיעה בחז"ל.
פיתחו פיכם ומקלדותיהם והאירו את העולם בדברי חכמה ודעת.


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 16 מאי 2020, 23:43

יעקוב כתב:
16 מאי 2020, 23:36
ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
ג. ועוד יש לברר מדוע אין בו שבעת ימי הרגל?
בפשטות במקדש יש שבעה ימי רגל ועל שם זה נקרא חג שבעות.
וזה מפורש בחז"ל מה חודש למנויו אף עצרת למנויו ומצווה לממני יומי ומצווה לממני שבועי, וכנגד הימים יש את יום הביכורים והתורה מדגישה שיום הביכורים הוא "בשבעתיכם" והשבעותיכם הזה הוא כנג המניין של השבועות כמו שכתוב בדברים שבעה שבעת תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעות ועשית חג שבעות לה' אלהיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן
וכמו שכתוב ביחזקאל בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל   ורואים ששבעה ימים נקרא גם שבעות.

במקדש לא היו שבעת ימי רגל רק שבעת ימי תשלומין, אין לזה דין מועד בשום פרמטר (חוץ מהפולמוס שהתחדש בדורות האחרונים האם לומר תחנון או לא)
ודרך אגב הייתי רוצה לדעת מקור לרעיון שכתבת על הימים והשבועות כי השם חג שבועות הוא על שם השבועות הנספרים כדאיתא בראשונים.
 


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 506
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי עמנואל » 16 מאי 2020, 23:43

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
16 מאי 2020, 23:01
לא היה שייך לקחת עור בהמה ולקדש אותו בקדושת ספר תורה
צ"ע לפמ"ש הרבי זצ"ל לגבי אילו של יצחק, שבעקבות תפילותיו של אברהם נפקע גדר הקרבן מהאיל וחל רק על יצחק. דאם לא היה אפשר להחיל קדושה על דבר גשמי לא שייכת פקיעת גדר קרבן מהאיל, משום שמראש היא איננה חלה.
אך נראה שדיון זה שייך יותר בפורום חבד"י - לא כאן.


יעקוב
הודעות: 117
הצטרף: 22 דצמבר 2019, 09:45
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי יעקוב » 16 מאי 2020, 23:49

מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:43
יעקוב כתב:
16 מאי 2020, 23:36
ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
ג. ועוד יש לברר מדוע אין בו שבעת ימי הרגל?
בפשטות במקדש יש שבעה ימי רגל ועל שם זה נקרא חג שבעות.
וזה מפורש בחז"ל מה חודש למנויו אף עצרת למנויו ומצווה לממני יומי ומצווה לממני שבועי, וכנגד הימים יש את יום הביכורים והתורה מדגישה שיום הביכורים הוא "בשבעתיכם" והשבעותיכם הזה הוא כנג המניין של השבועות כמו שכתוב בדברים שבעה שבעת תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעות ועשית חג שבעות לה' אלהיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן
וכמו שכתוב ביחזקאל בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל   ורואים ששבעה ימים נקרא גם שבעות.
במקדש לא היו שבעת ימי רגל רק שבעת ימי תשלומין, אין לזה דין מועד בשום פרמטר (חוץ מהפולמוס שהתחדש בדורות האחרונים האם לומר תחנון או לא)
ודרך אגב הייתי רוצה לדעת מקור לרעיון שכתבת על הימים והשבועות כי השם חג שבועות הוא על שם השבועות הנספרים כדאיתא בראשונים.

סתרת את עצמך מיניה וביה. תחשוב עכשיו שוב איך היה נראה המקדש כל שבעת הימים של חג השבועות מלבד שבת שכמו שגם לא היה בה קציר כך אין בה חגיגות. מ"מ משמעות הרגל במקדש הוא - לשם עולים לרגל. ולא אמרתי שיש שביתה ממלאכה, אבל שים לב שכל עניינו של חג השבועות הוא - מיסת נדבת ידך אשר תתן, בשונה מהחגים האחרים שיש להם מצווה מחוץ למקדש, סוכה וד' מינים, ומצה בחג המצות. בשבועות כל החגיגה היא במקדש חוץ מיום הביכורים עצמו שגם כל מלאכת עבודה לא תעשו.
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2692
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 729 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי נדיב לב » 16 מאי 2020, 23:55

מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:38
הייתי רוצה לדון בהרחבה בעינין שבאות ב, להלן תמצית הנידון בקצרה.
בתורה מכונה החג בשתי שמות, לפעמים בשם חג השבועות ולפעמים בשם חג הקציר.
בשם חג השבועות הוא נקרא על שהוא בא בסןף ספירת שבועות, ובשם חג הקציר הוא נקרא ע"ש שחוגגים בו את הקציר ומודים להשם על כל הטוב שהוא משפיע לנו,
וגם מצוות היום - שתי הלחם, בא כהודאה על הקציר, הספורנו מבאר שבכל חג יש הודאה ותפילה על הדבר הנחגג, וכך מתחלת הספירה בחג העומר בהודאה על האביב (ראשית התבואה החדשה) ובתפילה לעתיד שימשיך הטוב (הקרבנות שבאות עם מנחת העומר).
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן גורלי לאיכות התבואה, ולכן ציוותה התורה לספור את הימים עד לקציר החיטים כדי שלא נשכח להתפלל על התבואה.
בעת הקציר שזהו חג השבועות שוב מצווה התורה להביא שתי לחם בתור תודה על התבואה וביחד עם זאת שני כבשים כתפילה על המשך הטובה.
בכך מאחד הספורנו את ענין השבועות שבחג עם ענין הקציר.
אין בתורה שום איזכור לקשר שבין החג למתן תורה. (מה גם שיום החג הוא לא תמיד ביום שניתנה התורה)
מאידך חז"ל התייחסו לקשר שביניהם א.בתפילה שהגדירו את מהות החג כזמן מתן תורתינו. ב. הגמ' מספרת על רב יוסף שהיה מרבה בסעודת חג השבועות משום אילולי ההוא יומא (שניתנה בו תורה) כמה יוסף איכא בשוקא, זאת אומרת שהוא חגג ביום השבועות את מתן התורה ג. כמו"כ אחד הימים שלא מתענים בהם כלל הוא חג השבועות משום "יום שניתנה בו תורה"
וא"כ הדבר צריך ביאור איך מתיישבת הסתירה בין מהות החג בתורה לבין מהות החג הנוספת שמופיעה בחז"ל.
פיתחו פיכם ומקלדותיהם והאירו את העולם בדברי חכמה ודעת.

החינוך, המורה נבוכים ח"ג פרק מג העקידת יצחק והלבוש סימן תפט כתבו שכל תכליתה של הספירה היא הכנה למתן תורה, וחג השבועות על שם ספירת השבועות עד למתן תורה, כך שמהות החג כקבלת התורה, איננה המצאת חז"ל [ומה שלא בהכרח נופל בתאריך של מתן תורה עיין מג"א סימן תרצד ונכתבו בזה ביאורים רבים]
וכ"כ החינוך מצוה שו וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, וכמו שכתוב [ירמיהו ל"ג, כ"ה] אם לא בריתי יומם ולילה וגו'. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, וכמו שאמר השם למשה [שמות ג', י"ב] וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, ופירוש הפסוק כלומר, הוציאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלהים על ההר הזה, כלומר שתקבלו התורה שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם. וענין גדול הוא להם, יותר מן החירות מעבדות, ולכן יעשה השם למשה אות צאתם מעבדות לקבלת התורה, כי התפל עושין אות לעולם אל העיקר: ומפני כן, כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא. וזהו שאנו מונין לעומר, כלומר כך וכך ימים עברו מן המנין, ואין אנו מונין כך וכך ימים יש לנו לזמן, כי כל זה מראה בנו הרצון החזק להגיע אל הזמן, ועל כן לא נרצה להזכיר בתחילת חשבוננו ריבוי הימים שיש לנו להגיע לקרבן שתי הלחם של עצרת:

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 1228
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 660 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 16 מאי 2020, 23:59

עמנואל כתב:
16 מאי 2020, 23:43
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
16 מאי 2020, 23:01
לא היה שייך לקחת עור בהמה ולקדש אותו בקדושת ספר תורה
צ"ע לפמ"ש הרבי זצ"ל לגבי אילו של יצחק, שבעקבות תפילותיו של אברהם נפקע גדר הקרבן מהאיל וחל רק על יצחק. דאם לא היה אפשר להחיל קדושה על דבר גשמי לא שייכת פקיעת גדר קרבן מהאיל, משום שמראש היא איננה חלה.
אך נראה שדיון זה שייך יותר בפורום חבד"י - לא כאן.
לענ"ד גם תורת חב"ד עם יטעימוה בשפה המובנת לכל צורב, היא מתאימה לכאן. 
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 00:04

יעקוב כתב:
16 מאי 2020, 23:49
מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:43
יעקוב כתב:
16 מאי 2020, 23:36

בפשטות במקדש יש שבעה ימי רגל ועל שם זה נקרא חג שבעות.
וזה מפורש בחז"ל מה חודש למנויו אף עצרת למנויו ומצווה לממני יומי ומצווה לממני שבועי, וכנגד הימים יש את יום הביכורים והתורה מדגישה שיום הביכורים הוא "בשבעתיכם" והשבעותיכם הזה הוא כנג המניין של השבועות כמו שכתוב בדברים שבעה שבעת תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבעות ועשית חג שבעות לה' אלהיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן
וכמו שכתוב ביחזקאל בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל   ורואים ששבעה ימים נקרא גם שבעות.
במקדש לא היו שבעת ימי רגל רק שבעת ימי תשלומין, אין לזה דין מועד בשום פרמטר (חוץ מהפולמוס שהתחדש בדורות האחרונים האם לומר תחנון או לא)
ודרך אגב הייתי רוצה לדעת מקור לרעיון שכתבת על הימים והשבועות כי השם חג שבועות הוא על שם השבועות הנספרים כדאיתא בראשונים.
סתרת את עצמך מיניה וביה. תחשוב עכשיו שוב איך היה נראה המקדש כל שבעת הימים של חג השבועות מלבד שבת שכמו שגם לא היה בה קציר כך אין בה חגיגות. מ"מ משמעות הרגל במקדש הוא - לשם עולים לרגל. ולא אמרתי שיש שביתה ממלאכה, אבל שים לב שכל עניינו של חג השבועות הוא - מיסת נדבת ידך אשר תתן, בשונה מהחגים האחרים שיש להם מצווה מחוץ למקדש, סוכה וד' מינים, ומצה בחג המצות. בשבועות כל החגיגה היא במקדש חוץ מיום הביכורים עצמו שגם כל מלאכת עבודה לא תעשו.


קיבלתי. מבין מה אתה אומר.
אבל עדין לא הבאת מקור לזה שזה קשור לשם, ומנגד יש לך את הראשונים, הפסוק ביחזקאל הוא מקום יחיד שהפסח נקרא כך, מאידך חג השבועת נקרא כך תמיד, לדבריך היו צריכים להיות מקומות שהחג יכונה חג שבוע או חג שבעה וכדו'. ואל תשכח שלשון תורה לחוד ולשון נביאים לחוד. ובתורה אין מקום ששבוע אחד נקרא שבועות. ע"כ שהשם הזה הוא ביטוי של מהות של מספר שבועות.
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 00:06

נדיב לב כתב:
16 מאי 2020, 23:55
מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:38
הייתי רוצה לדון בהרחבה בעינין שבאות ב, להלן תמצית הנידון בקצרה.
בתורה מכונה החג בשתי שמות, לפעמים בשם חג השבועות ולפעמים בשם חג הקציר.
בשם חג השבועות הוא נקרא על שהוא בא בסןף ספירת שבועות, ובשם חג הקציר הוא נקרא ע"ש שחוגגים בו את הקציר ומודים להשם על כל הטוב שהוא משפיע לנו,
וגם מצוות היום - שתי הלחם, בא כהודאה על הקציר, הספורנו מבאר שבכל חג יש הודאה ותפילה על הדבר הנחגג, וכך מתחלת הספירה בחג העומר בהודאה על האביב (ראשית התבואה החדשה) ובתפילה לעתיד שימשיך הטוב (הקרבנות שבאות עם מנחת העומר).
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן גורלי לאיכות התבואה, ולכן ציוותה התורה לספור את הימים עד לקציר החיטים כדי שלא נשכח להתפלל על התבואה.
בעת הקציר שזהו חג השבועות שוב מצווה התורה להביא שתי לחם בתור תודה על התבואה וביחד עם זאת שני כבשים כתפילה על המשך הטובה.
בכך מאחד הספורנו את ענין השבועות שבחג עם ענין הקציר.
אין בתורה שום איזכור לקשר שבין החג למתן תורה. (מה גם שיום החג הוא לא תמיד ביום שניתנה התורה)
מאידך חז"ל התייחסו לקשר שביניהם א.בתפילה שהגדירו את מהות החג כזמן מתן תורתינו. ב. הגמ' מספרת על רב יוסף שהיה מרבה בסעודת חג השבועות משום אילולי ההוא יומא (שניתנה בו תורה) כמה יוסף איכא בשוקא, זאת אומרת שהוא חגג ביום השבועות את מתן התורה ג. כמו"כ אחד הימים שלא מתענים בהם כלל הוא חג השבועות משום "יום שניתנה בו תורה"
וא"כ הדבר צריך ביאור איך מתיישבת הסתירה בין מהות החג בתורה לבין מהות החג הנוספת שמופיעה בחז"ל.
פיתחו פיכם ומקלדותיהם והאירו את העולם בדברי חכמה ודעת.
 
החינוך, המורה נבוכים ח"ג פרק מג העקידת יצחק והלבוש סימן תפט כתבו שכל תכליתה של הספירה היא הכנה למתן תורה, וחג השבועות על שם ספירת השבועות עד למתן תורה, כך שמהות החג כקבלת התורה, איננה המצאת חז"ל וומה שלא בהכרח נופל בתאריך של מתן תורה עיין מג"א סימן תרצד ונכתבו בזה ביאורים רבים]
וכ"כ החינוך מצוה שו וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, וכמו שכתוב [ירמיהו ל"ג, כ"ה] אם לא בריתי יומם ולילה וגו'. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, וכמו שאמר השם למשה [שמות ג', י"ב] וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, ופירוש הפסוק כלומר, הוציאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלהים על ההר הזה, כלומר שתקבלו התורה שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם. וענין גדול הוא להם, יותר מן החירות מעבדות, ולכן יעשה השם למשה אות צאתם מעבדות לקבלת התורה, כי התפל עושין אות לעולם אל העיקר: ומפני כן, כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא. וזהו שאנו מונין לעומר, כלומר כך וכך ימים עברו מן המנין, ואין אנו מונין כך וכך ימים יש לנו לזמן, כי כל זה מראה בנו הרצון החזק להגיע אל הזמן, ועל כן לא נרצה להזכיר בתחילת חשבוננו ריבוי הימים שיש לנו להגיע לקרבן שתי הלחם של עצרת:
כל השמות שהבאת הם מקסימום בגדר חז"ל, למיטב ידיעתי הם לא השתתפו עם הקב"ה בכתיבת התורה.
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2692
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 729 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי נדיב לב » 17 מאי 2020, 00:13

הם לא ממצאים פירוש משלהם, הם מבארים את מהות החג בתורה - שהורתה לספור שבע שבועות. אבל מי אני שהתווכח עם יוצא בית המדרש - פשטות המתחדשים.

ציטוט - 'אני מבין שאתה תפוס ברעיון של פשוטו של מקרא שאי אפשר לסטות ממה שעולה הרושם במובן הפשט של התורה'


ayedavid
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 14 אפריל 2019, 22:27
נתן תודה: 287 פעמים
קיבל תודה: 148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ayedavid » 17 מאי 2020, 00:35

זוהר פרשת אמור:

אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר הוּא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וְהַאי זִמְנָא אָחֳרָא שְׁמַעְנָא לֵיהּ בְּהַאי גַּוְונָא, וְאַנְשֵׁינָא מִלֵּי. הַשְׁתָּא מִלָּה אָחֳרָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע, הָא חֲזֵינָא בַּפֶּסַח ז', וּבְסֻכּוֹת ז', וּשְׁלִימוּ דְּחֶדְוָותָא בְּיוֹמָא אָחֳרָא. בְּשָׁבוּעוֹת, אֲמַאי לָא אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ ז' יָמִים, וְהָא הָכָא אִתְחָזוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא.

פָּתַח וְאָמַר, (שמואל ב ז) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְכִי מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאִקְרוּן יִשְׂרָאֵל אֶחָד, יַתִּיר מֵאֲתַר אָחֳרָא. אֶלָּא, כֵּיוָן דִּשְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל, אַתְיָיא לְפָרְשָׁא, קָרָא לוֹן אֶחָד, דְּהָא בְּכָל אֲתַר שְׁבָחָא דְּיִשְׂרָאֵל אֶחָד הוּא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּכָל קְשִׁירוּ דְּעִלָאֵי וְתַתָּאֵי, בְּהַאי אֲתַר דְּאִקְרֵי יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּכַח. (ועוד) דְּאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְעֵילָּא, וְאִתְקְשַׁר בְּמָה דִּלְתַתָּא, וְאִתְקְשַׁר בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא אִקְרֵי כֹּלָּא אֶחָד. וּבַאֲתַר דָּא אִשְׁתְּמוֹדְעָא מְהֵימְנוּתָא, וְקִשּׁוּרָא שְׁלֵימָא, וְיִחוּדָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.

וְעַל דָּא, יוֹמָא דָּא, קִשּׁוּרָא דִּמְהֵימְנוּתָא הוּא, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא. וּכְתִיב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ אִילָנָא הוּא דְּאִקְרֵי אֶחָד. וְעַל דָּא בְּגִין דְּאִינּוּן מִתְקַשְּׁרֵי בַּאֲתַר דָּא, אִקְרֵי הָכִי. וְעֵץ חַיִּים אֶחָד הוּא וַדַּאי אִקְרֵי, בְּגִין דְּכֹלָּא בֵּיהּ אִתְקְשַׁר, וְיוֹמָא (ס''א ושמא) דִּילֵיהּ, אֶחָד וַדַּאי, קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְאֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב) וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, בְּתוֹךְ מַמָּשׁ, בִּמְצִיעוּת, וְאָחִיד בְּכָל סִטְרִין, וְאִתְקְשַׁר בֵּיהּ. וְעַל דָּא פֶּסַח וְסֻכּוֹת, וְהוּא בְּאֶמְצָעִיתָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אֶמְצָעִיתָא דְּכֹלָּא, וְדָא הוּא שְׁבָחָא דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי יוֹמָא, וְלָא יַתִּיר, שְׁבָחָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְקִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשָׁאִילְנָא, וְזָכֵינָא לְהָנֵי מִילֵּי.


(ובערך: פסח וסוכות הם בחינה של ימין ושמאל ואילו שבועות בחינת אמצע שע"פ הסוד הוא התורה. והאמצע תכליתו היא רק לקשר את כל המדרגות ולכן אינו יותר מיום אחד)


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 11:11

נדיב לב כתב:
17 מאי 2020, 00:13
הם לא ממצאים פירוש משלהם, הם מבארים את מהות החג בתורה - שהורתה לספור שבע שבועות. אבל מי אני שהתווכח עם יוצא בית המדרש - פשטות המתחדשים.

ציטוט - 'אני מבין שאתה תפוס ברעיון של פשוטו של מקרא שאי אפשר לסטות ממה שעולה הרושם במובן הפשט של התורה'
אני לא התווכחתי שגם זה ממהויות החג, רק הערתי את הענין הזה שזה נשמט מהתורה שבכתב, דבר שמצריך הסבר.
וחוץ מזה מי שתפוס ברעיון פשוטו של מקררא זה חז"ל שאמרו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
 


יעקוב
הודעות: 117
הצטרף: 22 דצמבר 2019, 09:45
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי יעקוב » 17 מאי 2020, 11:55

מקוה לטוב כתב:
17 מאי 2020, 00:04
יעקוב כתב:
16 מאי 2020, 23:49
מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:43

במקדש לא היו שבעת ימי רגל רק שבעת ימי תשלומין, אין לזה דין מועד בשום פרמטר (חוץ מהפולמוס שהתחדש בדורות האחרונים האם לומר תחנון או לא)
ודרך אגב הייתי רוצה לדעת מקור לרעיון שכתבת על הימים והשבועות כי השם חג שבועות הוא על שם השבועות הנספרים כדאיתא בראשונים.
סתרת את עצמך מיניה וביה. תחשוב עכשיו שוב איך היה נראה המקדש כל שבעת הימים של חג השבועות מלבד שבת שכמו שגם לא היה בה קציר כך אין בה חגיגות. מ"מ משמעות הרגל במקדש הוא - לשם עולים לרגל. ולא אמרתי שיש שביתה ממלאכה, אבל שים לב שכל עניינו של חג השבועות הוא - מיסת נדבת ידך אשר תתן, בשונה מהחגים האחרים שיש להם מצווה מחוץ למקדש, סוכה וד' מינים, ומצה בחג המצות. בשבועות כל החגיגה היא במקדש חוץ מיום הביכורים עצמו שגם כל מלאכת עבודה לא תעשו.


קיבלתי. מבין מה אתה אומר.
אבל עדין לא הבאת מקור לזה שזה קשור לשם, ומנגד יש לך את הראשונים, הפסוק ביחזקאל הוא מקום יחיד שהפסח נקרא כך, מאידך חג השבועת נקרא כך תמיד, לדבריך היו צריכים להיות מקומות שהחג יכונה חג שבוע או חג שבעה וכדו'. ואל תשכח שלשון תורה לחוד ולשון נביאים לחוד. ובתורה אין מקום ששבוע אחד נקרא שבועות. ע"כ שהשם הזה הוא ביטוי של מהות של מספר שבועות.

במנחות סה: ר' ישמעאל אומר אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת מה להלן רגל ותחילת רגל אף כאן רגל ותחילת רגל (וזה מה שנשארה הגמ' דלית ליה פירכא) ומשמע להדיא שהנפת שתי הלחם הוא בתחילת החג מה שלא שייך לאמר אם החג הוא יום אחד.
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 11:58

אמת.
צדקת ר' שלמה.(אבל עוד לא הוכחת איך זה קשור לשם)


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 480
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 17 מאי 2020, 11:59

ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
כבר העירו דהעיקר נקרא כן ע"ש שבעה שבועות. אך בהגר"א שמובא הנהגתו ללמוד בכך ל' יום שקודם היו"ט את המסכ' הקשורה לענייני אותו החג, קודם ר"ה ר"ה קודם יוה"כ יומא וכו', וקודם חג השבועות נאמר שלמד מסכתא שבועות. והוא לכאו' דבר תימה, מאי שייכא שבועות לחג השבועות, שהוא ע"ש שבועה והוא ע"ש שבתות.
ויש שתלו העניין במה דהוה מ"ט דפים [ויש להעיר דסוטה ג"כ הוה מ"ט דפים]. ושמעתי מחד ששאל לפי' הדבר קמיה דמרן הגר"ש אוירבאך ז"ל ותי' לו דהעניין מה דקרוי שבועות הוא ע"ש שמושבע ועומד מהר סיני, דהוא היום שהשביעו את ישראל קיום התורה. וזהו העניין גם בלימוד מסכ' שבועות.


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 17 מאי 2020, 12:04

אחד מן הגולה כתב:
17 מאי 2020, 11:59
ביאור הדבר כתב:
15 מאי 2020, 17:44
א. מצד אחד נקרא חג השבועות ותימה מהו שם זה?
כבר העירו דהעיקר נקרא כן ע"ש שבעה שבועות. אך בהגר"א שמובא הנהגתו ללמוד בכך ל' יום שקודם היו"ט את המסכ' הקשורה לענייני אותו החג, קודם ר"ה ר"ה קודם יוה"כ יומא וכו', וקודם חג השבועות נאמר שלמד מסכתא שבועות. והוא לכאו' דבר תימה, מאי שייכא שבועות לחג השבועות, שהוא ע"ש שבועה והוא ע"ש שבתות.
ויש שתלו העניין במה דהוה מ"ט דפים [ויש להעיר דסוטה ג"כ הוה מ"ט דפים]. ושמעתי מחד ששאל לפי' הדבר קמיה דמרן הגר"ש אוירבאך ז"ל ותי' לו דהעניין מה דקרוי שבועות הוא ע"ש שמושבע ועומד מהר סיני, דהוא היום שהשביעו את ישראל קיום התורה. וזהו העניין גם בלימוד מסכ' שבועות.
חזק ביותר....
למעשה נקודת החג היא במה שאנו תחת השבועה של נעשה ונשמע שזה ענין קבלת התורה וקיום המצוות וזה מה שמעמיד אותנו תחת כנפי השכינה מה שאנו מחויבים לבורא מחמת אותה שבועה.
בודאי זו אינה שבועה רגילה שהרי התורה עצמה חידשה דין שבועה וא"כ היאך התחייבנו ע"י משהו שהוא בתוך התורה?
אלא על כרחך ביאור הדבר הוא: מושבע ועומד מהר סיני ענינו שאנו עם ה' ע"י מה שאנו מוכרחים לעשיית רצונו במה שקיבלנו את מרותו ושאנו כמוכרחים לעשות רצונו אלא שיש לנו בחירה כי ללא בחירה היתה בעיה אחרת....ואכמ"ל 
והיינו שבועה הכוונה מחויב ומוכרח בדברי התורה מחמת שקיבלנו את דברי התורה כחובה עלינו
 


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 480
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 17 מאי 2020, 12:09

ביאור הדבר כתב:
17 מאי 2020, 12:04
והיינו שבועה הכוונה מחויב ומוכרח בדברי התורה מחמת שקיבלנו את דברי התורה כחובה עלינו
עכ"פ עיקר הנקודה הוא דבר חדש, דהחג קרוי שבועות לאו דווקא מלשון שבועות של שבתות, אלא מלשון שבועה.
ומעניין באמת אם יש לו מקורות לדבר. [בצורה בה שמעתי את המעשה היה נשמע שלא כהמצאה חדשה אמר זאת, אלא שהיו לו מקורות לדבר.]


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 17 מאי 2020, 12:12

הגר"א לא צריך מקורות......
אבל מה שמאוד קשה לי הוא שאנו אומרים חג השבועות עם פתח מתחת לשי"ן ומשמע א"כ שהכוונה לספירה


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 480
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 17 מאי 2020, 12:13

ביאור הדבר כתב:
17 מאי 2020, 12:12
הגר"א לא צריך מקורות......
הגר"א לא כותב את החידוש הנ"ל, והוא חידוש של הגר"ש בביאור דברי הגר"א. ומסתמא היו לו מקורות מפורשים יותר מדברי הגר"א הנ"ל.


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 17 מאי 2020, 12:17

מקוה לטוב כתב:
16 מאי 2020, 23:18
א.שם זה הוא משום שבא אחר ספירת שבועות, ואם כך השאלה היא למה זה נקרא על שם השבועות הנספרים.
ב.היכן נקרא החג בשם הזה? בתפילה אומרים חג השבועות זמן מתן תורתינו, זהו לא שם החג רק מהות החג, ואל תשכח שבתורה אין שום התייחסות לחג כחג מתן תורה,
(מה גם שהחג לא נחגג באופן עקרוני ביום מתן תורה)וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.
ג. עיין רמב"ן על התורה שמשווה את חג השבועות ליום שמיני עצרת, ממילא אין מקום לשאלה. הנה לשונו "וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה' ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם וקדש יום שמיני כשמיני של חג והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן וזהו מאמרם חגיגה יז שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז" קש"ב" עכ"ל.
ד. הרמב"ן הנ"ל עונה גם על השאלה הזאת.
ה. גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, וחוץ מזה מה קשור מה שהאבות קיימו את התורה לעם ישראל עם ישראל שלפני מתן תורה לא קיים כלום (למעט מצוות בודדות שכבר נצטוו בהם), במתן תןרה הרי הם הצטוו בכל מצוות התורה.
ו. איני מבין את השאלה, הרי לימוד תורה היא גם מצווה בדיוק כמו שאר המצוות.
היכן נמצא הרמב"ן?
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 12:17

ביאור הדבר כתב:
17 מאי 2020, 12:12
הגר"א לא צריך מקורות......
אבל מה שמאוד קשה לי הוא שאנו אומרים חג השבועות עם פתח מתחת לשי"ן ומשמע א"כ שהכוונה לספירה


צריך לשים את הדברים במקום, זה לא "אנחנו אומרים", כך זה כתוב בתורה, אין ולו מקום אחד בתורה שכתוב בלשון שבועה,
הרעיון הזה הוא דרוש נחמד מאד, וודאי גם אמיתי, אבל לא פשט וודאי שלא "נקודת החג".
 


מקוה לטוב
הודעות: 131
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 12:18

הרמב"ן נמצא בפרשת אמור על הפסוק של שמיני עצרת.


פותח הנושא
ביאור הדבר
משתמש ותיק
הודעות: 241
הצטרף: 23 אפריל 2020, 10:55
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהותו של חג השבועות

שליחה על ידי ביאור הדבר » 17 מאי 2020, 12:22

חג מתן תורה נקודתו היא במה שהתורה היא חלק מאיתנו
וחג השבועות אם הוא לשון שבועה הדברים מסתדרים יפה מאוד...
בסופו של דבר הנקודה היא גם קשורה לספירה במה שנהפכנו לאדם שצורת חייו היא סדר שיש לו התחלה וסוף ושהכל מוביל למטרה אחת מתחילה עד סוף וזו הסיבה שנקרא חג השבועות על שם הספירה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים