ספירת העומר בבית להוציא ב"ב

ה' רועי

משתמש רגיל
אני בד"כ מאריך בתפילה והציבור קוראים כבר ספירת העומר בלעדיי.
האם אני צריך לספור העומר בבית הכנסת, או שמותר (או עדיף) שאחזור לביתי ואברך שם ואוציא יד"ח את ב"ב?

וגם כשאני מגיע בזמן לברכה של ספירת העומר,
האם מוטב שבכ"מ אברך בבית אם ב"ב לא מקפידים לספור, ואילולא הייתי מוציאם יד"ח יום יום הם לא היו סופרים?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ה' רועי אמר:
אני בד"כ מאריך בתפילה והציבור קוראים כבר ספירת העומר בלעדיי.
האם אני צריך לספור העומר בבית הכנסת, או שמותר (או עדיף) שאחזור לביתי ואברך שם ואוציא יד"ח את ב"ב?

וגם כשאני מגיע בזמן לברכה של ספירת העומר,
האם מוטב שבכ"מ אברך בבית אם ב"ב לא מקפידים לספור, ואילולא הייתי מוציאם יד"ח יום יום הם לא היו סופרים?
מד' השו"ע סי' תפט ס"ג ובמ"ב שם ס"ק טז מבואר דאפי' בציבור שמברכים מבעו"י או ביה"ש שהוי בדיעבד מ"מ כתב השו"ע שעדיף שיברך עם הציבור "פן ישכח אחר כך", ורק יעשה תנאי עיי"ש במ"ב. וא"כ כ"ש בנידו"ז, שיש לו לברך בבית הכנסת, ולחלק דהתם מיירי שמברך עם הציבור, לכאורה ז"א דהא כל דיש אפשרות שישכח מסתבר שצריך לספור כנ"ל. ועוד יש ענין זריזים.
 

אוריאל

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ה' רועי אמר:
אני בד"כ מאריך בתפילה והציבור קוראים כבר ספירת העומר בלעדיי.
האם אני צריך לספור העומר בבית הכנסת, או שמותר (או עדיף) שאחזור לביתי ואברך שם ואוציא יד"ח את ב"ב?

וגם כשאני מגיע בזמן לברכה של ספירת העומר,
האם מוטב שבכ"מ אברך בבית אם ב"ב לא מקפידים לספור, ואילולא הייתי מוציאם יד"ח יום יום הם לא היו סופרים?
מד' השו"ע סי' תפט ס"ג ובמ"ב שם ס"ק טז מבואר דאפי' בציבור שמברכים מבעו"י או ביה"ש שהוי בדיעבד מ"מ כתב השו"ע שעדיף שיברך עם הציבור "פן ישכח אחר כך", ורק יעשה תנאי עיי"ש במ"ב. וא"כ כ"ש בנידו"ז, שיש לו לברך בבית הכנסת, ולחלק דהתם מיירי שמברך עם הציבור, לכאורה ז"א דהא כל דיש אפשרות שישכח מסתבר שצריך לספור כנ"ל. ועוד יש ענין זריזים.
@הפקדתי שומרים מתוך שהזכרת לדון בזריזין, התעוררתי אם יש עדיפות לספור עוד לפני ערבית, מצד הזריזין, או אולי לא מחמת שברוב עם עדיף? את"ל שעדיף לאחר התפילה, האם יש ענין למהר ולהתפלל תיכף ומיד אחר השקיעה מצד זריזין. את"ל שיש ענין, האם יש לו לפסוק מלימודו בשביל זה, או שלא מצינו שצריך לפסוק מלימוד רק בשביל ההידור של זריזין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
ה' רועי אמר:
אני בד"כ מאריך בתפילה והציבור קוראים כבר ספירת העומר בלעדיי.
האם אני צריך לספור העומר בבית הכנסת, או שמותר (או עדיף) שאחזור לביתי ואברך שם ואוציא יד"ח את ב"ב?

וגם כשאני מגיע בזמן לברכה של ספירת העומר,
האם מוטב שבכ"מ אברך בבית אם ב"ב לא מקפידים לספור, ואילולא הייתי מוציאם יד"ח יום יום הם לא היו סופרים?
מד' השו"ע סי' תפט ס"ג ובמ"ב שם ס"ק טז מבואר דאפי' בציבור שמברכים מבעו"י או ביה"ש שהוי בדיעבד מ"מ כתב השו"ע שעדיף שיברך עם הציבור "פן ישכח אחר כך", ורק יעשה תנאי עיי"ש במ"ב. וא"כ כ"ש בנידו"ז, שיש לו לברך בבית הכנסת, ולחלק דהתם מיירי שמברך עם הציבור, לכאורה ז"א דהא כל דיש אפשרות שישכח מסתבר שצריך לספור כנ"ל. ועוד יש ענין זריזים.
@הפקדתי שומרים מתוך שהזכרת לדון בזריזין, התעוררתי אם יש עדיפות לספור עוד לפני ערבית, מצד הזריזין, או אולי לא מחמת שברוב עם עדיף? את"ל שעדיף לאחר התפילה, האם יש ענין למהר ולהתפלל תיכף ומיד אחר השקיעה מצד זריזין. את"ל שיש ענין, האם יש לו לפסוק מלימודו בשביל זה, או שלא מצינו שצריך לפסוק מלימוד רק בשביל ההידור של זריזין.
בביה"ל הראשון בסי' תפט הביא בשם הח"י דמדינא צריך להקדים ק"ש ותפלה שהוא תדיר. מאידך במ"ב שם ס"ק יח כתב לדינא בשם האחרונים שאפשר שיכול לספור אפילו אם לא התפלל מעריב.
ולגבי ברוב העם. הנה במ"ב שם ס"ק טז נקט משום שמא ישכח ולא משום ברוב עם, אבל ז"א דשם מיירי בביה"ש וגם דלא נקט זריזין וי"ל.
בענין לפסוק מלמודו בשביל זריזין, עיין במ"ב שם ס"ק כד אי דמי לשאר מלאכות, ייתכן שאין לחלק דבכה"ג יש חשש שמא ישכח וי"ל.
 

סבא

משתמש ותיק
כעת ראיתי דבר מעניין בעניין זה מהגרש"ז ואצטט כל העניין בלשונו של הרב פוקס [מח"ס הליכות בת ישראל]-
ב. משהגיעה חצי שעה הסמוכה לזמן הספירה [חצי שעה לפני צאת הכוכבים, כעשר דקות לפני השקיעה – קצוה"ש צ"ג, ב], יש להחמיר שלא לאכול בטרם ספרו. מי שיש לו מנין קבוע לערבית או שממנה "שומר" שיזכיר לו לספור – מותר לאכול. ואף בהגיע הזמן, יש מתירים כשיש מנין קבוע או "שומר" שאין מסתבר שספירת העומר שלרוב הפוסקים בזמן הזה מדרבנן, תהיה חמורה יותר מקריאת שמע דאורייתא (שו"ת אגרות משה ד, צ"ט ואז נדברו ו, נ"ב). אמנם, דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שכשכבר הגיע זמן הספירה - נוהגים שלא לאכול, ואין סומכים על "שומר", ומי שאינו עומד להתפלל כעת ערבית, ורוצה לאכול, [highlight=yellow]יספור ביחידות לפני ערבית[/highlight] (הליכות שלמה ח"א תפילה ט"ז, ט"ז). ויזכור שלא לספור עם הציבור, כהרגלו, שנית.
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
סבא אמר:
כעת ראיתי דבר מעניין בעניין זה מהגרש"ז ואצטט כל העניין בלשונו של הרב פוקס [מח"ס הליכות בת ישראל]-
ב. משהגיעה חצי שעה הסמוכה לזמן הספירה [חצי שעה לפני צאת הכוכבים, כעשר דקות לפני השקיעה – קצוה"ש צ"ג, ב], יש להחמיר שלא לאכול בטרם ספרו. מי שיש לו מנין קבוע לערבית או שממנה "שומר" שיזכיר לו לספור – מותר לאכול. ואף בהגיע הזמן, יש מתירים כשיש מנין קבוע או "שומר" שאין מסתבר שספירת העומר שלרוב הפוסקים בזמן הזה מדרבנן, תהיה חמורה יותר מקריאת שמע דאורייתא (שו"ת אגרות משה ד, צ"ט ואז נדברו ו, נ"ב). אמנם, דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שכשכבר הגיע זמן הספירה - נוהגים שלא לאכול, ואין סומכים על "שומר", ומי שאינו עומד להתפלל כעת ערבית, ורוצה לאכול, [highlight=yellow]יספור ביחידות לפני ערבית[/highlight] (הליכות שלמה ח"א תפילה ט"ז, ט"ז). ויזכור שלא לספור עם הציבור, כהרגלו, שנית.
כך ג''א נוהג, (נראה לי שבשבה''ל כתב לחוש שמא ישכח שספר) וחוץ מענין הזריזין יש גם ענין התמימות (לשיטת התוס' שכתב המשנ''ב לחוש לו).
אין רוב עם כיוון שכל אחד מוציא את עצמו ולא אחד את כולם.
 
חלק עליון תַחתִית