סקר "לעומר" או "בעומר" או שניהם

[ילד זקן]

כמדומה שדעת רוב הפוסקים וכן הכרעת המ"ב לומר לעומר וכן נראה מצד הסברא שהרי אנחנו סופרים לעומר שכבר קרב, ובכל אופן כמדומה שרוב הליטאים אומרים בעומר,
הנושא מענין אותי בעיקר מפני שראיתי ושמעתי מנהג צדיקים לספור פעמיים, אע"ג שזה וודאי אינו מעכב אלא רק ליפוי הלשון.

[עמק יזרעאל]

  ובכל אופן כמדומה שרוב הליטאים אומרים לעומר, 

דווקא רוב הליטאים אומרים בעומר

[איש הישראלי]

כדאי להוסיף בסקר אפשרות לכופלים מה נוסח העיקרי

[סלקא דעתך]

כמדומה שדעת רוב הפוסקים וכן הכרעת המ"ב לומר לעומר וכן נראה מצד הסברא שהרי אנחנו סופרים לעומר שכבר קרב, ובכל אופן כמדומה שרוב הליטאים אומרים לעומר,
הנושא מענין אותי בעיקר מפני שראיתי ושמעתי מנהג צדיקים לספור פעמיים, אע"ג שזה וודאי אינו מעכב אלא רק ליפוי הלשון.

והכרעת הט"ז והגר"א לומר בעומר.

והט"ז הקשה כיצד סופרים לעומר ביום הראשון קודם שהקריבו העומר למחרת בבוקר.
והקשו על הנוסח בעומר מה הקשר לקרבן העומר ומדוע הימים יקראו עומר אם לא משום קרבן העומר.
וראיתי תירוץ יפה בבית ישי עמ' סג ותמצית הדברים:
בזוהר כתוב שקרבן העומר הוא שעורים והוא כקרבן סוטה שהייתה טהורה ורק חיצונית נראית טמאה, ומסמל את עם ישראל במצרים שאף שעבדו ע"ז בפנימיות לא התנתקו מהקב"ה ומיד משכו ידיהם והם באמת טהורים.
וספירת העומר הוא כספירת ז' נקיים לטהר לבעלה שנטהרת עוד ועוד כך עמ"י סופרים עוד ועוד עד שראויים לבעל. נמצא שקודם מקריבים קרבן טהרה ע"מ שיוכלו ליטהר בספירה.
נמצא שאין הספירה צורך העומר אלא העומר צורך הספירה שסופר בתוך העומר כמה כבר נטהר, ולכן אומרים בעומר.

[דוד חיים]

ראה עוד טעם במנהג האשכנזים לאמירת בעומר, להגרז"נ גולדברג זצ"ל בקובץ קול מהיכל ימי העומר ע' רפא. ותו"ד ע"פ דברי החינוך מצוה שו דאין המנין כמה ימים עברומהקרבת העומר, אלא כמה ימים עברו מהזמן שיש בין הקרבת העומר למתן תורה.

[ילד זקן]

והכרעת הגר"א לומר בעומר.

א"כ כנראה זו הסיבה למנהג הליטאים מתלמידי הגר"א כידוע מהרבה מנהגים כגון אי אמירת ושמרו במעריב בשבת, עכ"פ מענין אותי כמה אחוזים מהציבור רואים לנכול לומר פעמים.

[מקדש שביעי כל שביעי]

כמדומה שדעת רוב הפוסקים וכן הכרעת המ"ב לומר לעומר

הרמא כתב בעומר

[מקדש שביעי כל שביעי]

לומר את שני הנוסחאות הוא לכאו' תמוה שהרי בודאי יוצאים איך שאומרים, ואחרי שיצא באמירת אחד הנוסחאות מה מוסיף אמירת הנוסח השני.

[ילד זקן]

הרמא כתב בעומר

ושם במקום המ"ב השיג עליו מרוב הפוסקים, ולכן נראה שלא זה המקור אלא מהגר"א וכאמור

[מקדש שביעי כל שביעי]

ולכן נראה שלא זה המקור אלא מהגר"א וכאמור

ייתכן.
רק לא הבאת כאן את דעת הרמא. אז הבאתי.

[מלכיצדק]

השאלה למה כולם אומרים ל"ג בעומר, ולא ל"ג לעומר.

[ילד זקן]

נו, ובמיוחד שעיקר ענינו מהחסידים וכידוע וצע"ט.

[מלכיצדק]

נו, ובמיוחד שעיקר ענינו מהחסידים וכידוע וצע"ט.

החסידים תמיד הוכיחו, שכתוב בפסוק כדר-לעומר
 

[משה אמת]

השאלה למה כולם אומרים ל"ג בעומר, ולא ל"ג לעומר.

החסידים אומרים ע"ז שכיון שלג בעומר זהו החג הגדול של כלל ישראל,
ולא ימלט שעם כניסת היום לא יצאו בריקוד של שמחה: אה, לג בעומר הגיע,
וע"כ כדי לשנות הלשון כדי להוכיח שאין כוונת ספירה אומרים לג בעומר.
וי"א עוד שמכאן שהמשנה ואומר בעומר לא יד"ח.
 

[מלכיצדק]

כנראה בגלל שהרמ"א נפטר בל"ג בעומר, וכידוע מכל אירופה היו עולים לקברו בל"ג בעומר.
ולפי הרמ"א אומרים בעומר.

[עת הזמיר]

כנראה בגלל שהרמ"א נפטר בל"ג בעומר, וכידוע מכל אירופה היו עולים לקברו בל"ג בעומר.
ולפי הרמ"א אומרים בעומר.

כך מקובל לומר,  
הרב מזוז כל שנה מאריך בענין זה בדרשותיו.

[רב אחא]

בקיצור הסיכום ש11"% מחו"ר הפורום אומרים פעמיים, אמנם זה רק שלושהויכול להיות שהם התענינו בסקר יותר מהאחרים כיון שהם נוהגים כך וא"כ זה לא משקף.

[אברך]

כל הספרדים והחסידים אומרים "לעומר". כנראה כוונת @ילד זקן לברר את מנהג הליטאים המתפללים בנוסח אשכנז, וא"כ עליך לכתוב ולהדגיש זאת בהודעה הראשונה, והמצביעים יצביעו מחדש לאור הבהרה זו.

[ילד זקן]

כנראה כוונת @ילד זקן לברר את מנהג הליטאים המתפללים בנוסח אשכנז,

עיקר כווונתי לברר כמה אומרים פעמיים
(ואגב אני לא מכיר עוד ליטאים שאומרים לעומר חוץ ממני, ובעל עין חדה יבחין שיש כאן סקר כמה מחו"ר הפורום ליטאיים).

[ילד זקן]

כמה מחו"ר הפורום ליטאיים

או עכ"פ כמה מהמתענינים בהלכה

[יהודה בן יעקב]

כנראה כוונת @ילד זקן לברר את מנהג הליטאים המתפללים בנוסח אשכנז,

עיקר כווונתי לברר כמה אומרים פעמיים
(ואגב אני לא מכיר עוד ליטאים שאומרים לעומר חוץ ממני, ובעל עין חדה יבחין שיש כאן סקר כמה מחו"ר הפורום ליטאיים).

כיום נקראים "ליטאים" כל הפרושים שאינם חסידים, והם בני הישיבות. גם אם מקור משפחתם מגרמניה, הונגריה פולין ועוד.
מי ששמר על מנהגי בית אבותיו, ובמיוחד במסורת התפילה, אומר 'לעומר', ולא כמנהג תלמידי הגר"א לומר 'בעומר'.
אני מתפלל בביהכ"נ של חניכי הישיבות, ורב ביהכ"נ סופר בקול ואומר 'לעומר', ושמעתי אף חזנים מבני הקהילה שאומרים כך.
 

[דיבוק חברים]

לומר את שני הנוסחאות הוא לכאו' תמוה שהרי בודאי יוצאים איך שאומרים, ואחרי שיצא באמירת אחד הנוסחאות מה מוסיף אמירת הנוסח השני.

לכאו' נידון זה תליא בנידון אם שייך הידור אחר שקיים המצוה שאינו פשיטא כ"כ. [ואולי באמת ראוי לומר תוכ"ד, שאז יש צד נוסף להחשיב תוספת ההידור כתיקון המצוה, וזה מלבד מה שיש לדון אם בדעת האומר היה לצאת רק בלשון המהודרת, אם יצא באמירה של הנוסח השני שאמר קודם לכן].

[משה אמת]

לכאו' נידון זה תליא בנידון אם שייך הידור אחר שקיים המצוה שאינו פשיטא כ"כ.

וידוע מהגרח"ש ליבוביץ זצ"ל לחלק בין הידור לבין לכתחילה,
וראיה מפסוק אחרון במגילת אסתר שחוזר הבעל קורא וקורא בפנים, אף שכבר סיימו המגילה ויצאו יד"ח.
ויש עוד ראיות לזה למכביר, ובעצם יסוד הנידון בערבי פסחים אם יד"ח מצה ושופר בראשונה או באחרונה.
אלא שלכאו' כאן לא ברירא כלל אם זה בגדר לכתחילה או בגדר הידור או פחות מכך.
וגם בלשונות דיבור שייך תוכ"ד למעליותא ולגריעותא.

[לבי במערב]

השאלה למה כולם אומרים ל"ג בעומר, ולא ל"ג לעומר.

ראה 'לקוטי שיחות' ח"ז ע' 337. חי"ז ס"ע 511.