קמיע מומחה אמר:ברצוני להוריד כל הניגונים בבת אחת ולא עלתה בידי האם יש מי שיוכל לייעץ עצה הוגנת
יישר כח
לרוב אריכותו (כרבע שעה של ניגון)ובכן אמר:היש מי היודע מדוע?
הנך כותב מידיעה?בשלמא אמר:לרוב אריכותו (כרבע שעה של ניגון)
כמובן, לא חשבתי אחרת. [הדבר מבואר להדיא בגליון עתיקין הלזה].בשלמא אמר:וכמובן שלא אומרים רק חצי אקדמות אלא משוררים רק חציו של הניגון לפני תחילת אמירת האקדמות
ברור. אין מילים לאופרות המודז'יציות, אבל הם נקראות 'אופרה' כי הם מבטאות סיפור או רעיון מסוים. [למשל ה'ים אופרה'].בשלמא אמר:במודזיץ האופרות לאו דווקא מותאמים למילים כלשהן, אלא הסגנון שלהם הוא כשל אופרה קלאסי וע"ש כך נקראו כך
זאת ידעתי.בשלמא אמר:ובכלל רוב ככל הניגונים שם לא נועדו להתיישב במילים...
סליחתך אבקש. אלא ששאלתי נענתה רק בהא שציינת שמפני האריכות קיצרוה. ולזה שאלתיך אם מידיעה, ענית:בשלמא אמר:אם הכל ידעת למה שאלת?
הטרחתני לחנם?
ראיתי זאת. אבל השאלה אם דייק הכותב (אחרי הכל, כתבה בהמבשר...). פרסתי שאלתי כאן, אולי ימצאון בפורומנו חסידי מודז'יץ היודעים בבירור.בשלמא אמר:קשה לי לומר מידיעה אבל כך מקובלני ושוב אנוכי הרואה שגם בעתיקין הובא כך.
גם אני הקטן לא אדע מה בדיוק הוא בא לבטא, ואפשר שגם רבי בן ציון לא ידע, ולפיכך החליט מטעמיו הוא לכנותה באחרת.בשלמא אמר:אופרת הים שכבודו מדבר עליה לא ידעתי איזה סיפור הוא בא לבטא, מלבד מה ש(אולי) הולחן על האניה, וגם שהיא יצירה פלאית שלוקחת את אזני השומע למסע מוזיקלי חובק עולם
ואגב ר' בנציון בסוף ימיו החליט לכנות ים אופרה לא לזו המקובלת (אופרה 4) אלא אופרה 5 (משמע שאין משהו מיוחד בניגון שמבטא ים כמו הקלינגער והוואלד שכן מבטאים את שמם).
גם אני שמעתי על הסיפור ה'ברייערי' הלזה. אלא שתמוה בעיני שר' יוסף צבי לא הכיר את הים אופרה.ובכן אמר:סליחתך אבקש. אלא ששאלתי נענתה רק בהא שציינת שמפני האריכות קיצרוה. ולזה שאלתיך אם מידיעה, ענית:בשלמא אמר:אם הכל ידעת למה שאלת?
הטרחתני לחנם?
ראיתי זאת. אבל השאלה אם דייק הכותב (אחרי הכל, כתבה בהמבשר...). פרסתי שאלתי כאן, אולי ימצאון בפורומנו חסידי מודז'יץ היודעים בבירור.בשלמא אמר:קשה לי לומר מידיעה אבל כך מקובלני ושוב אנוכי הרואה שגם בעתיקין הובא כך.
אציין רק, ש'מפני אריכותה ומורכבותה של היצירה', אינו טעם מספיק כל כך, בהתחשב לניגוני מודז'יץ. אם מפני האריכות, היה להם ללמוד מגור...
ואם מפני המורכבות, נו שוין. הים אופרה מסובך פי כמה.
אלא שאלו קושיות מסברא, אם יש מי שיודע כן, אקבל.
גם אני הקטן לא אדע מה בדיוק הוא בא לבטא, ואפשר שגם רבי בן ציון לא ידע, ולפיכך החליט מטעמיו הוא לכנותה באחרת.בשלמא אמר:אופרת הים שכבודו מדבר עליה לא ידעתי איזה סיפור הוא בא לבטא, מלבד מה ש(אולי) הולחן על האניה, וגם שהיא יצירה פלאית שלוקחת את אזני השומע למסע מוזיקלי חובק עולם
ואגב ר' בנציון בסוף ימיו החליט לכנות ים אופרה לא לזו המקובלת (אופרה 4) אלא אופרה 5 (משמע שאין משהו מיוחד בניגון שמבטא ים כמו הקלינגער והוואלד שכן מבטאים את שמם).
רק אציין סיפור ששמעתי מהרב יוסף צבי ברייער, מלחין בבעלזא.
פעם יצא הוא ושהה על חוף הים באשדוד, והנה מתנגנת לו על פיו נעימה מסוימת. חזר עליה שוב, מנסה לחקקה בזכרונו.
כיון שעזב את הים ואת ריחו, נשתכחה ממנו התנועה. ניסה בכה ובכה, ולא נזכר.
שוב ארע לו והגיע לחוף הים, והנה מתהומות הים עולה וצצה לו במוחו התנועה. אז עשה לו סימנים, ושוב לא שכחה.
לימים שילבה בתוך ניגון שהלחין על 'שיר המעלות אשא עיני', ופירסמה ברבים.
נענה לו אחד, כמדומני שהתנועה הלזו ישנה באיזה מודז'יצער ניגון.
פנה לו לרבי פנייע מאירוביץ, היודע בטיב ניגוני מודז'יץ, ושאלו. נענה לו על אתר, ודאי, זה מצוי ב'ים אופרה'...
[בנימה אישית אומר, שהסיפור נשמע פנטסטי, אבל אותי זה קצת שעשע. מדובר בהתחלת התנועה שמאוד דומה, כשדי מהר היא מתפצלת ממנה. עכשיו, בן ציון שנקר שר את ה'ים אופרה' כח"י רגעים, כך שהקטע הלז הינו אחת מת"ק תנועות וסלסולים המצויים לרוב ב'ים אופרה'. נו, שוין.]
ואחר כל האריכות, בניגון אקדמות ישנה מעליותא, שאפשר לפתוח את הפיוט, ולבדוק את עניניו המדוברים בו, ולהשוות לבבות הניגון.
[לדעתי הקצרה, ממש מפליא לעשות].
בעיני אינה תמיהה. ניגון מסובך ביותר.שמעיה אמר:גם אני שמעתי על הסיפור ה'ברייערי' הלזה. אלא שתמוה בעיני שר' יוסף צבי לא הכיר את הים אופרה.
לא כי, ואיתך תלין משוגתך.שמעיה אמר:התנועה האמורה חוזרה כמה פעמים בים אופרה, כמדומה לי.
מתי ועל איזה מילים?ובכן אמר:בבעלזא שרים חלק מהים אופרה
על המילים של 'שיר המעלות אשא עיני', אולי בעקבות הסיפור הנ"ל. לא יודע...בשלמא אמר:מתי ועל איזה מילים?ובכן אמר:בבעלזא שרים חלק מהים אופרה
וכפי שכבר הערתי מיד בכתבי את הסיפור:בשלמא אמר:...כך שמאוד ימצא שברייער כיוון לאחד מהתנועות שם [ואינני מכיר את האשא עיני שלו] אם כי אני מניח שבהשתלת תנועה יחידית עדיין זה לא הופך להיות משהו דומה ליצירת ענק כמו האופרה
ובכן אמר:[בנימה אישית אומר, שהסיפור נשמע אמנם פנטסטי, אבל אותי זה קצת שעשע. מדובר בהתחלת התנועה שמאוד דומה, כשדי מהר היא מתפצלת ממנה. עכשיו, בן ציון שנקר שר את ה'ים אופרה' כח"י רגעים, כך שהקטע הלז הינו אחת מת"ק תנועות וסלסולים המצויים לרוב ב'ים אופרה'. נו, שוין.]
בעלון עצמו יש קישור לכך.חכם עצום אמר:איפה ניתן להשיג כל העלונים שכבר יצאו לאור?
וחי בהם אמר:יצא כעת 'עתיקין' חדש, והיות שראיתי שהציבור נהנה מה'עתיקין' הקודם אשר העלתי בראש אשכול זה, העלתי בזאת גם את ה'עתיקין' החדש (הגם שכבר כתבתי הודעה על הפרישה, אשר היא עדיין בתוקף)
עתיקין גליון 6 - כי תבא תשפ_א.pdf
יש"כ. כוח"טבת עין אמר:עתיקין גיליון 7 ערב ראש השנה תשפב.pdf
מ'מ הגעיך ל1000 הודעות.. מזלא טבא, וסימנא טבא , יגדיל תורה ויאדיר.הגם שכבר כתבתי הודעה על הפרישה, אשר היא עדיין בתוקף