שבע עניינים בחג השבועות.


פותח הנושא
לעצמו נברא
הודעות: 242
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבע עניינים בחג השבועות.

שליחה על ידי לעצמו נברא » 16 מאי 2021, 13:44

​​​​​בגישה לחג השבועות ישנם כמה אופנים בקהילות ישראל, לא הרי זה כהרי זה 
א. חג הקציר - 'יום הביכורים' - והיינו לשמוח לפני ה' על הקציר אשר בבוא התבואה החדשה מביאים ביכורי קציר חיטים, והיינו שתי הלחם.
מקור: מפורש בפרשת משפטים וכי תשא.
ב. מנחה חדשה – שתי הלחם יש בהם עניין בפני עצמו של התחלת שנה חדשה של מנחות בבית המקדש, ולכן אסור החדש רק למזבח, מה שאין כן בעומר שאסור אף להדיוט. [והוא מה דאיתא בגמרא דעצרת נמי ראש השנה הוא. כי הוא התחלה וראש השנה לכלל עבודת המקדש].
מקור: נאמר בפרשת אמור 'והקרבתם מנחה חדשה לה'. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם'.
ג. מתן תורה - קבלת עול כלל המצוות, בכפיה ובאמירת נעשה ונשמע ובכריתת ברית. [נהוג אצל קהילות החסידים כגון בספר 'שפת אמת']
מקור: בתפילה 'זמן מתן תורתנו'. ובגמרא – 'בעצרת כולי עלמא מודים דבעינן לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה' (פסחים דף סח, ב) וכמו שכתב רש"י 'להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו'. מנהג אמירת אקדמות קשור לאופי זה של חג השבועות, ששמחים בבחירת ישראל אשר זכו לקבל את התורה ולקיימה.
• במגן אברהם או"ח סימן ס' סק"ב כתב שהמצוה של זכירת מעמד הר סיני מתקיים על ידי חג השבועות. ולכאורה הכוונה בזכירת המעמד הוא זכירת קבלת עול המצוות [אולם יתכן שזכירת מעמד הר סיני עניינה האמור באות ד' דהיינו זכירת תוקף מעמד הגילוי האלוקי].
ד. מתן תורה - הגילוי האלוקי הנשגב במעמד הר סיני – באש ובעשן. אשר ירד על הר סיני בקולות וברקים וההר בוער עד לב השמים. [נהוג אצל חלק מקהילות החסידים, חב"ד, הגרצ"מ זילברברג]
מקור: מה שמפטירין במרכבה. הרי שעניינו של שבועות קשור בגילוי השכינה שבו.
ה. מתן תורה - נתינת תורה לעסוק בה וללמדה [נהוג בעיקר אצל קהילות הליטאים]
האושר הגדול שאהב אותנו ה' ונתן לנו תורה ומצוות חוקים ומשפטים, וניתן לנו להבין ולהשכיל את חכמת התורה העליונה.
מקור: מימרא דרב יוסף (פסחים דף סח, ב) 'אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא'. משמע שהוא שמחת תלמיד החכמים.
ו. שבע שבתות – בחינת יובל [נהוג אצל המקובלים]
מבואר בראשונים ובמיוחד אצל המקובלים, שעניין הספירה הוא כשבע שמיטות וחג השבועות הוא כעניין יובל, הרומז לקדושת ה' ולעולם הבא שהוא יום של הקב"ה לבדו.
עיין רמב"ן, ספר החינוך, רבינו ירוחם, חזקוני, ר"י אבן שועיב, מטה משה, ועוד.
ז.יום חתונתו - היחוד השלם [נהוג אצל המקובלים]
בזוהר מאן דמטי טהור להאי יומא כאשר כנסת ישראל מתייחדת עם דודה.
נכתב ע"י הרב עורך הבן מלך

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים