שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 08:52

ראיתי מביאים בשם ספר שיחות חיים להג"ר נתן אינפלד שכתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] וראיתי (מחה"ס הנ"ל) זה בשל"ה שמביא בשם "תולעת יעקב" ע"ש במסכת שבועות דף ק"פ ע"כ ע"ש.
וראיתי בעוד ספרים שמביאים ד' הרב ש"ך בשם השל"ה (במקום אחר מובא שהרב שך הוסיף שהדברים נמצאים בשל"ה ובמק"א שכך אמרו לו, ייתכן בזמן מאוחר אחר שהעירו לו בזה) שחג השבועות, הוא יום דין של התורה, ומסוגל לזכות את האדם לחדש ולהבין בלימודו. (הוספה למתעים -מחשבת מוסר ועדות חתנו)

אמנם כשבדקתי בד' השל"ה, מצאתי דברים אחרים, כך כתב שם השל"ה (מסכת שבועות - פרק נר מצוה ט)-
חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. וכו' מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב דף נ"ח, ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם וכו' וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי ע"כ. (בתחתית העתקנו את כל לשונו בענין)

בד' השל"ה בשם התולעת יעקב אכן מפורש שיום השבועות הוא יום שהאדם נידון על ביטול תורה, אבל לא יום הדין בהקשר של תוספת השגה בתורתו של האדם.
והעירו את אזני שעומדים בזה, ועד עתה לא מצאתי דברים ברורים בזה.

דברים מפורשים בזה מצינו בכתביו של השפת אמת (ספר במדבר -לשבועות -שנת תרס"א) בזה"ל-
המנהג לעסוק בתורה בליל החג. דאיתא התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וקשה דכתיב מורשה קהלת יעקב. אך התורה נקראת עץ חיים. וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה. ולכן בעצרת על פירות האילן היינו התחדשות התורה שנק' עץ חיים. וכן איתא בספרים. ולכן נק' יום הביכורים. וכמו דאיתא במד' שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד. ע"כ. וכ"כ השפת אמת בקיצור בעמוד 25 ד"ה כמו ע"ש.
מדבריו אלו מבואר שחג השבועות, הוא יום דין על השגת האדם בתורתו משך כל השנה. (שלא כד' השל"ה הנז' שיום הדין הוא אך על ביטול תורה)

וגם בד' השפת אמת הסתפקתי מה שכתב שם "וכן איתא בספרים" אם כוונתו על מש"כ בסמיכות "התחדשות התורה שנקראית עץ חיים" או על כלל הרעיון שהתורה מחדשת פירותיה בכל שנה ובעצרת. אם נניח שדבריו באו על כללות הרעיון היכן מצינו בספרים מעין זה, שבחג השבועות אדם נידון על השגת התורה, ובדברי השל"ה כפי שהתברר לא כתובים הדברים. אלא איפה כן.

אכן רעיון הנ"ל של השפ"א (לא נמוקו) כתב גם הנצי"ב בדומה (העמק דבר דברים ט"ז, י"ב) -שבכל יום בו נברא דבר מה, זהו הזמן בו הדבר מתחזק, ומכיון שהתורה ניתנה לנו בחג השבועות, לכן ציותה התורה שנתחזק ונשמור את החוקים האלה ביום זה, מפני שמסוגל בזה היום שניתן בתחילה, גם לדורות, להתבונן בהם ולקבלם עליהם להגות בהם ע"כ.

על כל פנים, חג השבועות מסוגל להוסיף לאדם השגות בתורה למשך כל השנה, גם אם אינו יום הדין בהקשר לזה. ועדיין צריך להעיר, יש חילוק בין יום 'מסוגל' ובין יום דין.

נ.ב האם ידוע לאלו ד' הר"ן התכוין הרב ש"ך. בס' הנ"ל מעיר במסוגר שלא מצא במקומו. בזמנינו בעידן תוכנות החיפוש אולי יעלה ביד חברי הפורום, למצוא את המקור "האבוד".

ערכים:


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 09:15

הרב שך כבר אמר שאין ר"ן כזה, אבל ששמע מרא"ז כך בשם הר"ן, ואינו נמצא בר"ן.
הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
ובאמת שזה גמרא והלכה ערוכה שאסור להקיז דם בכל ערב יו"ט אטו ערב שבועות, כיון שבערב שבועות יש סכנה מ"זיקא" שעולה בעולם למי שלא מקבל את התורה דטבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ומפורש שזה לא רק בזמן מתן תורה לפני 3330 שנה, אלא כל שנה ושנה מחדש.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 16 מאי 2018, 09:27

הפקדתי שומרים כתב:. (בתחתית העתקנו את כל לשונו בענין).
הנה הלשון- וזה לשון תולעת יעקב דף נ"ח (סתרי חג השבועות): ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני האדם, כי הוא יום הבריאה הראשונה וחדוש העולם, וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי רבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם (ר"ה כז, א),
כן רצה ביום מתן תורה שהוא מורה על חדוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דר"ה (טז, א) בארבעה פרקים העולם נדון וכו' בעצרת על פירות האילן. וכבר בארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה, והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן שלא השלימום בתורה ובמצות כראוי, [של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה אות י"ח-י"ט]


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 10:20

כלפי ליא כתב:הרב שך כבר אמר שאין ר"ן כזה, אבל ששמע מרא"ז כך בשם הר"ן, ואינו נמצא בר"ן.
הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
ובאמת שזה גמרא והלכה ערוכה שאסור להקיז דם בכל ערב יו"ט אטו ערב שבועות, כיון שבערב שבועות יש סכנה מ"זיקא" שעולה בעולם למי שלא מקבל את התורה דטבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ומפורש שזה לא רק בזמן מתן תורה לפני 3330 שנה, אלא כל שנה ושנה מחדש.
את ד' הרב שך הללו, מצאתי קרוב לחמשה פעמים כל פעם בנוסח מעט שונה, באף אחת מהם הוא לא שלל שיש ר"ן כזה, רק שלא מצא, כמו שמופיע בס' שיחות חיים שהזכרנו בראש האשכול אם קראת..שם כתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] ע"כ. לשון "ואינו מוצא את מקומו" רחוקה "מאין ר"ן כזה". אבל זו נקודה יחסית טפילה.
אבל העיקר במש"כ הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין של תורה.
ראה נא, שיחה של הרב שך שנדפסה בספר מחשבת מוסר ח"א ד' סיון תש"מ מביאים את ד' הרב שך בענין הנז' ואחרי שמזכיר את ד' השל"ה מוסיף בזה"ל "וכך זמן מתן תורה הוא ראש השנה על התורה, שכיון שהוא יום מסוגל לקבלת התורה הוא יום הדין על התורה שנתנה בו. וכן נקבע כמה עליה ועזר ה' יהיה לכך אחד..וכו' כך חג השבועות שהוא זמן מתן תורה, הוא יום דין על התורה, אם יתעלה בו האדם או לא, וגם כמה סייעתא דשמיא יהיה לו בזה צריך לדעת שזהו זמן של הצלחה, ללמוד ולהתעלות, ויראת שמים מעל הכל.
ואם זה לא מספיק הרי לך מה שאמר חתנו הגדול הגרמ"צ ברגמן בזה"ל הנה שמעתי הרבה פעמים מכבוד מו"ח מרן הגאון שליט"א ששמע ממרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר שמקובל מקדמונים שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה עכ"ד חמי.
הרי לך דברים ברורים, ובהערה בראש האשכול לא רצינו להעלות את הדברים מפני אריכותן, ועל כן ראוי להצטנע מעט לפני שזורקים משפט הרב שך לא אמר את זה..
הגמ' שהזכרת נראה שלא קשורה כאן לעניין עם כל הכבוד.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 10:31

יישר כח ר' @סבא על ציטוט ד' השל"ה, כפי ששמת לב ציינו בגוף ההודעה שנעתיק את ד' השל"ה במילואם והשתמט בסוף העריכה. אמנם יש קטע נוסף בד' השל"ה שנוגע לזה, שלא העתקת, לכך נעתיק ד' השל"ה במלואם, כבמחשבה ראשונה.
השל"ה (מסכת שבועות - פרק נר מצוה ט)-
חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. ובפסחים פרק אלו דברים (סח, ב), הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מר בריה דרבינא יתיב כולא שתא בתעניתא בר מעצרתא ויומא דפוריא כו'. רב יוסף ביומא דעצרתא עביד ליה עגלא תילתא, אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא. מכל מקום גילו ברעדה כתיב. והשמחה אשר שמח תהיה שמחה רוחניית והודות והלל להשם יתברך שנתן לנו התורה מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב דף נ"ח, ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם, כי הוא יום הבריאה הראשונה וחידוש העולם. וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי רבי אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם, כן רצה ביום מתן תורה, שהוא מורה על חידוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן, כדאיתא בפרק קמא דראש השנה (טז, א), בארבע פרקים העולם נידון וכו', בעצרת על פירות האילן. וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקדוש ברוך הוא. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי ע"כ.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי אור זרוע » 16 מאי 2018, 14:09

לענ"ד הנוסח הפסקני של כותרת האשכול: "שבועות יום הדין להשגות בתורה? - טעות! אינו מכובד ואינו מכבד... כשמדובר בדברים שנאמרו על ידי גדולי ישראל.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 14:46

הפקדתי שומרים כתב:
כלפי ליא כתב:הרב שך כבר אמר שאין ר"ן כזה, אבל ששמע מרא"ז כך בשם הר"ן, ואינו נמצא בר"ן.
הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
ובאמת שזה גמרא והלכה ערוכה שאסור להקיז דם בכל ערב יו"ט אטו ערב שבועות, כיון שבערב שבועות יש סכנה מ"זיקא" שעולה בעולם למי שלא מקבל את התורה דטבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ומפורש שזה לא רק בזמן מתן תורה לפני 3330 שנה, אלא כל שנה ושנה מחדש.
את ד' השך הללו, מצאתי קרוב לחמשה פעמים כל פעם בנוסח מעט שונה, באף אחת מהם הוא לא שלל שיש ר"ן כזה, רק שלא מצא, כמו שמופיע בס' שיחות חיים שהזכרנו בראש האשכול אם קראת..שם כתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] ע"כ. לשון "ואינו מוצא את מקומו" רחוקה "מאין ר"ן כזה". אבל זו נקודה יחסית טפילה.
[/b]ראה נא, שיחה של הרב שך שנדפסה בספר מחשבת מוסר ח"א ד' סיון תש"מ מביאים את ד' הרב שך בענין הנז' ואחרי שמזכיר את ד' השל"ה מוסיף בזה"ל "וכך זמן מתן תורה הוא ראש השנה על התורה, שכיון שהוא יום מסוגל לקבלת התורה הוא יום הדין על התורה שנתנה בו. וכן נקבע כמה עליה ועזר ה' יהיה לכך אחד..וכו' כך חג השבועות שהוא זמן מתן תורה, הוא יום דין על התורה, אם יתעלה בו האדם או לא, וגם כמה סייעתא דשמיא יהיה לו בזה צריך לדעת שזהו זמן של הצלחה, ללמוד ולהתעלות, ויראת שמים מעל הכל.
ואם זה לא מספיק הרי לך מה שאמר חתנו הגדול הגרמ"צ ברגמן בזה"ל הנה שמעתי הרבה פעמים מכבוד מו"ח מרן הגאון שליט"א ששמע ממרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר שמקובל מקדמונים שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה עכ"ד חמי.
הרי לך דברים ברורים, ובהערה בראש האשכול לא רצינו להעלות את הדברים מפני אריכותן, ועל כן ראוי להצטנע מעט לפני שזורקים משפט הרב שך לא אמר את זה..
הגמ' שהזכרת נראה שלא קשורה כאן לעניין עם כל הכבוד.
שמעתי את הרב שך מידי ערב שבועות במשך כמה וכמה שנים, ותמיד אמר רק "יום הדין לתורה", והוסיף שכיון שזה יום הדין לתורה זה מחייב כדי שנזכה באמת לעלות בתורה כו'.
בכל הפעמים אמר, שהוא חיפש ולא מצא את הר"ן, אבל כך רא"ז היה אומר בשם הר"ן והוסיף ש"אמרו לו שכך כתוב בשל"ה". [אפשר לתרגם את זה לשפה אחרת מאשר שהוא אומר שאין ר"ן כזה?].
הגמ' קשורה ועוד איך לענין, וכל מי שיודע לקרוא גמרא מבין זאת היטב.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי אור זרוע » 16 מאי 2018, 14:49

הפקדתי שומרים כתב:בד' השל"ה בשם התולעת יעקב אכן מפורש שיום השבועות הוא יום שהאדם נידון על ביטול תורה, אבל לא יום הדין בהקשר של תוספת השגה בתורתו של האדם.
לכאורה יש מקום ליישב את הדברים. הרי לא מבואר בדברי השל"ה לעניין מה דנים את האדם על ביטול התורה, ובמה שונה הדין זה מהדין הכללי של ראש השנה באחד בתשרי. על כן מסתבר שהדין הוא על השגת התורה והוא נקבע על פי מדת שקידת התורה וביטולה. חשוב לשים לב שדברי השל"ה והתולעת יעקב מיוסדים על לשון המשנה שבעצרת נידונים על פירות האילן, והרי לפי פשוטו הכוונה שנידונים על היבול של השנה הבאה, בהתאם לזכויותיו של האדם. והוא הדין לפי הדרש שפירות האילן הם נשמות ישראל, הכוונה גם כן שדנים על ביטול התורה וקובעים כמה תוספת הארה והשגה תוספנה לפירות האילן שהם נשמות ישראל.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 18:17

כלפי ליא כתב: הרב שך לא אמר שזה יום הדין להשגות בתורה. אלא יום הדין על תורה.
כלפי ליא כתב: שמעתי את הרב שך מידי ערב שבועות במשך כמה וכמה שנים, ותמיד אמר רק "יום הדין לתורה", והוסיף שכיון שזה יום הדין לתורה זה מחייב כדי שנזכה באמת לעלות בתורה כו'.
מה נעשה ש"השמעתי" לא מסתדר עם דברים ברורים שנכתבו..מתוך הקלטות..ראה כאן...
הפקדתי שומרים כתב: ראה נא, שיחה של הרב שך שנדפסה בספר מחשבת מוסר ח"א ד' סיון תש"מ מביאים את ד' הרב שך בענין הנז' ואחרי שמזכיר את ד' השל"ה מוסיף בזה"ל "וכך זמן מתן תורה הוא ראש השנה על התורה, שכיון שהוא יום מסוגל לקבלת התורה הוא יום הדין על התורה שנתנה בו. וכן נקבע כמה עליה ועזר ה' יהיה לכך אחד..וכו' כך חג השבועות שהוא זמן מתן תורה, הוא יום דין על התורה, אם יתעלה בו האדם או לא, וגם כמה סייעתא דשמיא יהיה לו בזה צריך לדעת שזהו זמן של הצלחה, ללמוד ולהתעלות, ויראת שמים מעל הכל.
ואם זה לא מספיק הרי לך מה שאמר חתנו הגדול הגרמ"צ ברגמן בזה"ל הנה שמעתי הרבה פעמים מכבוד מו"ח מרן הגאון שליט"א ששמע ממרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר שמקובל מקדמונים שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה עכ"ד חמי.
הרי לך דברים ברורים, ובהערה בראש האשכול לא רצינו להעלות את הדברים מפני אריכותן, ועל כן ראוי להצטנע מעט לפני שזורקים משפט הרב שך לא אמר את זה..
הגמ' שהזכרת נראה שלא קשורה כאן לעניין עם כל הכבוד.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 18:24

אור זרוע כתב:לענ"ד הנוסח הפסקני של כותרת האשכול: "שבועות יום הדין להשגות בתורה? - טעות! אינו מכובד ואינו מכבד... כשמדובר בדברים שנאמרו על ידי גדולי ישראל.
ולכן כתבנו "טעות"!...
אם הדברים לא הובנו כאן המקום להבהיר, שלא ישתמע חלילה, שאנו משיגים על רבותינו הגדולים שדבריהם בטעות הס מלאמר.
(ד"א מדוע לא נכתב בהודע' כותרת מתוקנת)


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 18:26

אני לא יכול לומר מה היה האמירה המדויייקת בשיחה בתש"מ כי עוד לא הייתי אז בשיחות, ולא מה חתנו שליט"א שמע ממנו בחדר פנימה.
אבל אני כן יכול לומר בוודאות מוחלטת, מה היתה האמירה המדוייקת בשיחות שאני שמעתי.
ובכלל, אין כ"כ נפק"מ לדייק בלשונו של הרב שך, מאחר שהוא לא כתב את זה באבי עזרי, אלא חזר על דבר ששמע מרא"ז, והרחיב אותה כדי לעורר הלבבות לתשוקה לתורה להבין ששבועות זה לא חג של עוגת גבינה [כך היה אומר בפירוש]. מעולם לא התייחס לשבועות כמו באלול לפני ר"ה. והקב"ה יצילנו משיבושי דעות וסיסמאות נבובות. מה זה שבועות ומה צריך לעשות בו כתוב בתורה ושנוי במדרשים ובגמרות, לשמוח ולאכול בשר ולשתות יין. אך מי שחושב שבזה מסתיים הענין, סימן הוא למוח קטן, כי כיון ששבועות זה יום מתן תורה ממילא זה גם יום של הרוחניות והמציאות של התורה. אבל בכ"ז עיקר החובה המוטלת עלינו בשבועות היא לעשות מה שכתוב בתורה, לקיים מצוות עשה של יו"ט, ושמחת אתה וביתך, ואין שמחה אלא בבשר ויין, ובגדי צבעונין לאשה, וכמבואר באריכות בחז"ל.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 18:43

הפקדתי שומרים כתב:...
שמעתי את הרב שך כמה וכמה פעמים בשיחות ערבי שבועות. הוא כמעט כל שנה היה חוזר על דברי רא"ז הללו, אם בתחילת השיחה אם בסופה, ותמיד אמר את אותם מילים, "יום הדין לתורה" או "יום הדין על תורה", ואף פעם לא הוסיף על כך לומר מה, כי רא"ז לא אמר מה, אלא רק את המשפטים הללו, אלא רק כמה שזה מחייב ומעורר שלא להתייחס לחג כחג של עוגות גבינה. לומר שבשנה אחרת הוא אמר משהו אחר, זה נשמע מוזר עד משונה קיצוני. ולכן אני יכול לומר שהרב שך לא אמר בפסקנות. אבל אני לא מתמודד עם ציטוטי דברים בשמו בספרים אחרים, אני יכול לומר רק מה אני שמעתי.

לגבי הגמרא אסביר, בגמרא ובשו"ע [או ליתר דיוק ברמ"א] מבואר שאסור להקיז דם בערב יום טוב, בכל ערב יום טוב, אטו ערב שבועות, כלומר עד היום הזה אסור להקיז דם בערב פסח וערב סוכות אטו שיבואו להקיז דם בערב שבועות תשע"ח. ומה יקרה אם יקיז בערב שבועות? זה מסוכן מאוד, כי יש רוח ששמו טבוח, שמאיים על כלל ישראל שאם לא היו מקבלים את התורה היה שוחט אותם לבשרם ודמם רח"ל. והרי הדברים מפורשים, שהרוח הזו יוצאת גם בערב שבועות תשע"ח, ולכן אסור להקיז דם עד היום הזה, בכל ערב יו"ט, כי יש רוח של שחיטה אם לא יקבלו את התורה, אף שבפועל כבר קיבלו את התורה לפני 3330 שנה. ואין לומר שזה מחמת שבכל שנה מתעורר הניצוץ של קבלת התורה, כמבואר בספה"ק עה"כ עת לכל חפץ ולכל זמן, כי זה עדיין לא קובע על כלל ישראל שיקבלו את התורה מאחר שכבר קיבלוהו, ואת הניצוץ אין מקבלים מחדש. אלא מפורש, שבכל שנה שוב עומד ביום הזה הדין, אם יקבלו ישראל את התורה על עצמם, ונפיק זיקא, וגם העולם כולו עומד ותלוי על יום השישי בסיון של כל שנה ושנה, וכמוש"כ בתולעת יעקב. והיינו יום הדין לתורה. ומ"מ כמוש"כ בתולעת יעקב, עיקר העיקרים הוא השמחה הגופנית, שהוא מעין עוה"ב שהגוף והנשמה שמחים יחדיו.
ושכחתי לציין שהדברים גם מבוססים על גמ' במגילה לא: שעצרת נמי ר"ה ושייך תכלה שנה וקללותיה בדיוק כמו בר"ה.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי בנציון » 16 מאי 2018, 18:57

בעיקר הענין של יום הדין בשבועות מומלץ מאד לעיין בקונטרס שהביא לנו הרב @אריך כאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2290


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי אור זרוע » 16 מאי 2018, 19:11

הפקדתי שומרים כתב:
אור זרוע כתב:לענ"ד הנוסח הפסקני של כותרת האשכול: "שבועות יום הדין להשגות בתורה? - טעות! אינו מכובד ואינו מכבד... כשמדובר בדברים שנאמרו על ידי גדולי ישראל.
ולכן כתבנו "טעות"!...
אם הדברים לא הובנו כאן המקום להבהיר, שלא ישתמע חלילה, שאנו משיגים על רבותינו הגדולים שדבריהם בטעות הס מלאמר.
(ד"א מדוע לא נכתב בהודע' כותרת מתוקנת)
לא הבנתי. בכותרת אתה קובע וכותב שזו טעות. חוזר על הדברים בהודעה הנוכחית. ושוב מבהיר שהס מלאמר.
אתה יכול להסביר?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 19:15

הצמד "גרשיים"..


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 19:39

הפקדתי שומרים כתב: ושוב איך מצאת קשר בין הגמ' שהזכרת לנידון כאן, אם תוכל לסבר את אזני הקטנות...
כלפי ליא כתב: לגבי הגמרא אסביר לך, בגמרא ובשו"ע [או ליתר דיוק ברמ"א] מבואר שאסור להקיז דם בערב יום טוב, בכל ערב יום טוב, אטו ערב שבועות, כלומר עד היום הזה אסור להקיז דם בערב פסח וערב סוכות אטו שיבואו להקיז דם בערב שבועות תשע"ח. ומה יקרה אם יקיז בערב שבועות? זה מסוכן מאוד, כי יש רוח ששמו טבוח, שמאיים על כלל ישראל שאם לא היו מקבלים את התורה היה שוחט אותם לבשרם ודמם רח"ל. והרי הדברים מפורשים, שהרוח הזו יוצאת גם בערב שבועות תשע"ח, ולכן אסור להקיז דם עד היום הזה, בכל ערב יו"ט, כי יש רוח של שחיטה אם לא יקבלו את התורה, אף שבפועל כבר קיבלו את התורה לפני 3330 שנה. ואין לומר שזה מחמת שבכל שנה מתעורר הניצוץ של קבלת התורה, כמבואר בספה"ק עה"כ עת לכל חפץ ולכל זמן, כי זה עדיין לא קובע על כלל ישראל שיקבלו את התורה מאחר שכבר קיבלוהו, ואת הניצוץ אין מקבלים מחדש. אלא מפורש, שבכל שנה שוב עומד ביום הזה הדין, אם יקבלו ישראל את התורה על עצמם, ונפיק זיקא, וגם העולם כולו עומד ותלוי על יום השישי בסיון של כל שנה ושנה, וכמוש"כ בתולעת יעקב. והיינו יום הדין לתורה. ומ"מ כמוש"כ בתולעת יעקב, עיקר העיקרים הוא השמחה הגופנית, שהוא מעין עוה"ב שהגוף והנשמה שמחים יחדיו. וכו
כל דבריך עוסקים בהקשר של קבלת התורה, שעל זה יש דברים למכביר, ועוד אי אלו דברי מוסר נחמדים שהשמטתי.
בדבריך נפלה טעות בהבנת השל"ה, כל דבריו שם באו שיום השבועות הוא יום דין על ביטולה, לא על קבלתה ז"א אם יקבלו או לאו. אתה מתחיל להסביר בדרך של ניצוצות..וקבלת התורה ומדביק זאת בד' השל"ה והתו"י. דברים שלא נאמרו שם.
אבל יותר מזה, כאן בראש האשכול, השאלה היתה פשוטה, האם בד' השל"ה נאמר שחג שבועות מלבד שהוא יום דין על ביטול תורה, גם על השגות תורה.
ולזה אנו מעירים שאין קשר מד' הגמ'.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 20:25

אני לא הסברתי בדרך של ניצוצות. בכלל לא.
אמרתי, שבגמ' מפורש ששבועות בכל שנה זה יום דין על תורה. והמבין יבין כמה שזה מתאים עם דברי התולעת יעקב. [לתוספת דברים, יעויין במהרש"א סנהדרין מ"ג, וימצא נחת].

סמל אישי של משתמש

מנהל ב'
מנהל תוכן
הודעות: 65
הצטרף: 25 נובמבר 2017, 22:30
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי מנהל ב' » 16 מאי 2018, 20:53

חבל וכואב מאד שהדיונים הנפלאים בד"ת הופכים לזירת קרב. אנא הקפידו לשמור על כבוד הדדי.

האשכול ננעל עד לעריכת הלשונות הפוגעניים שנכתבו בו. עמכם הסליחה.

סמל אישי של משתמש

מנהל ב'
מנהל תוכן
הודעות: 65
הצטרף: 25 נובמבר 2017, 22:30
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי מנהל ב' » 16 מאי 2018, 21:09

האשכול נפתח מחדש. אם יהיו בו שוב ניסוחים פוגעניים יתכן שנאלץ לנועלו סופית. אנא עזרו לכולנו לשמור על הפורום כבית ועד לחכמים, ודברי חכמים בנחת נשמעים, מתוך כבוד הדדי.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 21:18

כלפי ליא כתב:אני לא הסברתי בדרך של ניצוצות. בכלל לא.
אמרתי, שבגמ' מפורש ששבועות בכל שנה זה יום דין על תורה. והמבין יבין כמה שזה מתאים עם דברי התולעת יעקב. [לתוספת דברים, יעויין במהרש"א סנהדרין מ"ג, וימצא נחת].
וסיפורי "יום הדין על השגות בתורה", אין להם על מה שיסמוכו כלל, ואין אלו אלא גיבובי דברים והמצאות שאין להם שורש בסיס וענף.
כמובן לכל בר דעת שדברי השפ"א שהתורה מתחדשת בר"ה, לא שייכים כלל לנידון זה.
אמרת שזה יום דין של תורה, אחרי שהקדמת כמה הקדמות על קבלת התורה. והכנסת את דבריך בכלל דברי השל"ה, ולא היא, השל"ה דבר על יום דין של ביטולה ואילו בכל אריכות דבריך שם נקטת על קבלת התורה. ושוב מה שלא יהיה הדברים שהזכרת, לא קשורים לענין האשכול, שעיקרו בא לפרש את ד' השל"ה שיעלו בקנה אחד עם ד' הרב שך. הרב אור זרוע כתב פשט יפה כי אם לענ"ד אינו נכנס בד' השל"ה. (וכמו ר' אור זרוע כך גם אני בתחילה סברתי ליישב בד' השל"ה אולם כשהתבוננתי בדברי השל"ה שוב, ראיתי שאין הדברים עולים יפה)
מה שנכתב סיפורי יום הדין על השגות תורה, אין אלו גיבובי דברים והמצאות.
חוששני שראוי להזהר לכתוב המצאות על דברים מפורשים בשפת אמת שכתב בזה"ל-
וכמו דאיתא במד' שכל הנביאים וחכמים קיבלו בהר סיני חלקם בתורה רק שנתפרשו דבריהם כל אחד בשעתו. כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואח"כ מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. ע"כ.
הרי כי כן השפת אמת מתיחס להשגות ואל לנו להתבלבל בין המילים השונות, התחדשות או השגות. ופשוט.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 מאי 2018, 21:26

אנסה להסביר.
אמרתי שזה יום דין של תורה, בלי שום הקדמות.
לא הכנסתי את דברי בכלל דברי התולעת יעקב [שמביאם השל"ה] אלא הסברתי את דבריו.
התולעת יעקב לא אומר שדנים את האדם על ביטול תורה בשבועות, כי יום הדין של האדם זה בר"ה של א' תשרי ולא בשבועות, אלא אומר שהעולם נידון ביום זה על הביטול תורה שביטלו ממנה. וזה עולה בקנה אחד ממש עם דברי הגמ' בשבת שיש דין באותו זמן, וכפי שביאר המהרש"א בסנהדרין [שמבואר בדבריו שהדין הוא על מה שהיה וזה קובע את מה שיהיה, ושלכן הוא קרוי טבוח ולא טובח] שציינתי בדברי.
מה שכתבתי המצאות לא היה ח"ו על דברי קדשו של השפ"א.
השפ"א כותב שהתורה מתחדשת בשבועות [וכתבתי בר"ה, והכוונה לשבועות שהוא גם ר"ה כמו שאמרו במגילה] ומקבלים את התורה המתחדשת שהיא יוצאת אל הפועל במשך השנה. היכן יש כאן רמז כלשהו שיש "דין על השגות"?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 מאי 2018, 21:39

כשהשפת אמת אומר את המשפט "כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בנ"י חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה"
והרב שך אומר את המשפט "שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה". אני חושב שהדברים בזה ברורים. ואל לנו לתפוס שינוי המילים כשינוי במהות.

סמל אישי של משתמש

פעלעד
משתמש ותיק
הודעות: 534
הצטרף: 27 דצמבר 2015, 22:20
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 153 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי פעלעד » 16 מאי 2018, 23:51

מעניין שאף אחד עדיין לא הזכיר כאן
המון מצדיקי החסידות מצטטים אימרה ידועה מאד מהרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע נכד הבעש"ט שאמר, ר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, אבער שבועות....
תרגום: בר"ה אדם נידון על לחמניה אחת יותר או פחות, אבל בשבועות נידונים על הרוחניות.
זו הסיבה שבהמון חצרות צדיקים האריכו ביותר בתפילת אהבה רבה בשחרית, היו מקומות ששהו בתפילה זו למעלה משעה ועוד יותר, כדי להתחנן ולפעול לפתיחת שערי התורה ביום הזה שבו נידונים על כך.

וכאן המקום להעיר כמו שכבר הקדימוני אחרים, שהמילה 'טעות' בכותרת מבישה מאד מאד כאשר מדובר באמרה שצדיקים מכל החוגים קבלו כאמת, ואם יש למישהו סתירה ממקום אחר זה עוד לא אוהב את הנושא להיות ח"ו טעות, וגם אם היה בכוונתו משהו אחר, הרי שמשום והייתם נקיים עליו להסיר יילה זו לאלתר.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 16 מאי 2018, 23:55

פעלעד כתב:מעניין שאף אחד עדיין לא הזכיר כאן
המון מצדיקי החסידות מצטטים אימרה ידועה מאד מהרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע נכד הבעש"ט שאמר, ר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, אבער שבועות....
תרגום: בר"ה אדם נידון על לחמניה אחת יותר או פחות, אבל בשבועות נידונים על הרוחניות.
זו הסיבה שבהמון חצרות צדיקים האריכו ביותר בתפילת אהבה רבה בשחרית, היו מקומות ששהו בתפילה זו למעלה משעה ועוד יותר, כדי להתחנן ולפעול לפתיחת שערי התורה ביום הזה שבו נידונים על כך..
אז כל העבודה שלנו בישיבות, כל האלול, פחד הדין, וכו', הוא בסה"כ לחמניה פחות לחמניה יותר.
קשה לשמוע.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי אברך » 16 מאי 2018, 23:58

סבא כתב:
פעלעד כתב:מעניין שאף אחד עדיין לא הזכיר כאן
המון מצדיקי החסידות מצטטים אימרה ידועה מאד מהרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע נכד הבעש"ט שאמר, ר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, אבער שבועות....
תרגום: בר"ה אדם נידון על לחמניה אחת יותר או פחות, אבל בשבועות נידונים על הרוחניות.
זו הסיבה שבהמון חצרות צדיקים האריכו ביותר בתפילת אהבה רבה בשחרית, היו מקומות ששהו בתפילה זו למעלה משעה ועוד יותר, כדי להתחנן ולפעול לפתיחת שערי התורה ביום הזה שבו נידונים על כך..
אז כל העבודה שלנו בישיבות, כל האלול, פחד הדין, וכו', הוא בסה"כ לחמניה פחות לחמניה יותר.
רח"ל מהאי דעתא.
ר' @סבא , א' תעשה טובה, אל תעורר כאן פרובוקציות, ואל תכתוב על דברי ר' ברוך ממז'יבוז' רח"ל וכו'.
ב. לגופו של ענין, זה כמובן משל לענין הגשמיות, וכוונתו שכמה חרדת הדין יש בר"ה שהוא על גשמיות, וכ"ש שצריך ליתן הדעת על הדין בשבועות שהוא על רוחניות.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 17 מאי 2018, 00:06

בכלל, אם הדברים נכונים, איך ייתכן שעל יום הדין של ר"ה עשו כל חכמי הדורות עסק כזה גדול, ומיום הדין של שבועות שהוא הרבה יותר חשוב לא עשו שום עסק רק דברו על השמחה הגדולה שיש ביום זה [כל מה שנודע לנו על יום הדין הוא מספר קבלה אחד ויחיד התולעת יעקב].
ומדוע אומרים הלל ביום זה, הרי ספרי חיים וספרי מתים [והרבה למעלה מזה לפי הווארט הנ"ל] פתוחים?
סוף דבר לקחו איזה אמרה שבאה לבטא אספקט מסויים, וחוזרים עליה כאילו זה באמת המבטא את היום.
ולא התכוונתי חלילה על אומר האימרה, אלא על המצטטים אותה מבלי דעת.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 00:09

פעלעד כתב: וכאן המקום להעיר כמו שכבר הקדימוני אחרים, שהמילה 'טעות' בכותרת מבישה מאד מאד כאשר מדובר באמרה שצדיקים מכל החוגים קבלו כאמת, ואם יש למישהו סתירה ממקום אחר זה עוד לא אוהב את הנושא להיות ח"ו טעות, וגם אם היה בכוונתו משהו אחר, הרי שמשום והייתם נקיים עליו להסיר יילה זו לאלתר.
ר' פעלעד, המילה "טעות" בכותרת האשכול, לא מופנית על דברי אחד מהגדולים או הצדיקים, עיקר הקונץ' שבכותרת, בא לחדד, שבד' השל"ה לא כתוב במפורש את הדברים.
אולם הזכרנו את הרב שך בשם הנצי"ב והשפת אמת, ואתה הוספת מהרבי ר' ברוך ממעזבוז שכתבו גם כתבו שיום הדין של שבועות, הוא יום של השגות, חלק בתורה, חדוש בתורה, רוחניות ותורה וכו'..לזה אין חולק, ולזה לא הייתה מכוונת הכותרת. כמו שתראה בכל הדברים שנכתבו. וכמובן זאת מלבד שהנחנו על המילה טעות "גרשיים". (טעות לאמר שהדברים כתובים מפורש בשל"ה, ולא טעות עצם הרעיון ולזה באו הגרשיים כמין כפל משמעות, לא מתוחכם מידי)
דרך אגב, מבחינה טכנית בתגובה הספיצפית שלך, אתה יכול לשנות את הכותרת, אם בכ"ז זה מפריע.
ובעיקר הענין הסתפקתי בד' השפת אמת מש"כ "בספרים איתא" כמו שכתבתי בראש האשכול, ואחר שאין לי ידיעה בספרי החסידות והקבלה, אשמח אם תסייע בידי להבין את ד' השפת אמת לאשורם.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 00:19

סבא כתב:
פעלעד כתב:מעניין שאף אחד עדיין לא הזכיר כאן
המון מצדיקי החסידות מצטטים אימרה ידועה מאד מהרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע נכד הבעש"ט שאמר, ר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, אבער שבועות....
תרגום: בר"ה אדם נידון על לחמניה אחת יותר או פחות, אבל בשבועות נידונים על הרוחניות.
זו הסיבה שבהמון חצרות צדיקים האריכו ביותר בתפילת אהבה רבה בשחרית, היו מקומות ששהו בתפילה זו למעלה משעה ועוד יותר, כדי להתחנן ולפעול לפתיחת שערי התורה ביום הזה שבו נידונים על כך..
אז כל העבודה שלנו בישיבות, כל האלול, פחד הדין, וכו', הוא בסה"כ לחמניה פחות לחמניה יותר.
קשה לשמוע.
הערה נכונה.
אכן רבותינו החסידים המבט שלהם על חודש אלול, כימי שמחה, וכאן נעוץ כל ההבדל. אולי?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי סבא » 17 מאי 2018, 00:27

הפקדתי שומרים כתב:
סבא כתב:
פעלעד כתב:מעניין שאף אחד עדיין לא הזכיר כאן
המון מצדיקי החסידות מצטטים אימרה ידועה מאד מהרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע נכד הבעש"ט שאמר, ר"ה א בילקע ארויף א בילקע אראפ, אבער שבועות....
תרגום: בר"ה אדם נידון על לחמניה אחת יותר או פחות, אבל בשבועות נידונים על הרוחניות.
זו הסיבה שבהמון חצרות צדיקים האריכו ביותר בתפילת אהבה רבה בשחרית, היו מקומות ששהו בתפילה זו למעלה משעה ועוד יותר, כדי להתחנן ולפעול לפתיחת שערי התורה ביום הזה שבו נידונים על כך..
אז כל העבודה שלנו בישיבות, כל האלול, פחד הדין, וכו', הוא בסה"כ לחמניה פחות לחמניה יותר.
קשה לשמוע.
הערה נכונה.
אכן רבותינו החסידים המבט שלהם על חודש אלול, כימי שמחה, וכאן נעוץ כל ההבדל. אולי?
חלילה- ראה דברי ה"אור המאיר" על הימים הנוראים-
הקדמונים זללה"ה (של"ה מס' ר"ה) נתנו סימן, אריה שאג, מי לא יירא (עמוס ג, ח) מלת ארי"ה נוטריקון אלו"ל, ראש השנה, יום כפור, הושענא רבה, לעורר לב הנרדמים תרדמת הזמן, להקיצם שלא ישנו שינת עולם, מספר ימיהם החרוצים עלי אדמה שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ובד' זמנים הנ"ל עת תשובות השנה וימי רצון, מפני תקנת השבים אליו בכל לבם ורוחם ונפשם, לתקן מה שפגמו בכל השנה, וראוי לפשפש במעשיו להתחרט בחרטה גמור, בכדי שלא יכנס ביום הכסא יום חגינו, כשהוא מתועב בגנות מדותיו, והוא יום הדין הגדול והנורא, על כן יעזוב דרכו לא טובה, וירים ראש ליקום קדם מלכא מלך המשפט, וימים אלו נקראים ימי רצון, הארבעים יום שהיה משה רבינו בהר, בימי רצון, ואני נתתי טעם לשבח, למה נקרא ימי רצון, כי אין לך אחד מישראל שלא יעורר לבו בקרבו עתה בחודש אלול, ואם גם באלה לא שב, בידוע שיצא מהכלל, ואין לו חלק בין ישראל, ונפשו לא מטוהרה, ולהיות שעתה זמן תשובה לכל, גדול וקטן שם הוא נמצא, נשלם רצון הבורא ברוך הוא, שזה היה קדימת רצונו ברוך הוא, וימים יצרו רק לעובדו ביראת הרוממות, לשלול ימים זולתם שאין מעוררים בני ישראל לעבוד עבודת בוראם, הן המה ימים שאין לו יתברך בהם חפץ, ולא לכיון זה היתה הבריאה, לכן ימים אלו מראש חודש אלול נקרא ימי רצון, ימים שעלו ברצונו יתברך, כי כך עלה ברצונו הקדום


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות יום הדין להשגות בתורה? -"טעות"!

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 00:28

אנני בקיא גדול בספרי החסידים.
אבל כך זכור לי בענין.
אשמח אם חברינו החסידים, יביעו דעה בענין. איך תורת החסידות תופסת את עבודת אלול.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח