מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 16 מאי 2018, 21:57

עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1012
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 16 מאי 2018, 22:20

שאלה יפה. ונחדדה: מכיון שבשבועות קיבלנו עלינו את מצוות התורה היה מתאים יותר להתחזק בשמירת המצוות ולא בלימוד התורה. שהיא מצווה אחת מכלל המצוות.

וחשבתי לעצמי לתרץ שהרי כלל בני ישראל קודם מתן תורה לא הכירו ולא ידעו כלום ממצוות ד' (מלבד האבות הקד' ששמרו את כל המצוות) ולכן מיד אחר קבלת התורה התיישבו לשטייגען ללא הפסקה יום וליל על מנת ללמוד הכל על מנת לקיים ולא להכשל ח"ו. ידמיין כל אחד לעצמו מה היה נורא המעמד.

וזכר לכך אנו מרבים בלימוד...


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי סבא » 16 מאי 2018, 22:56

אין זה רק מנהג הישיבות אלא מפורש כתוב בתוספות מעשה רב בזה"ל
תיכף אחר פסח ישב ללמוד בפרישות גדול למאוד ואמר שהם ימי הכנה לקבלת התורה עד חג השבועות.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 396 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי יעבץ » 16 מאי 2018, 23:15

הרי כבר ר' יוסף בגמרא אמר הבו לי עגלא תלתא, משמע שיש מעלה במתן תורה כלפי הלימוד תורה בעצמו.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 16 מאי 2018, 23:23

תשוח"ח הרב סבא והרב יעב"ץ על המקורות, אכן עצ"ב מה באמת שורש הדברים.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 15:22

סבא כתב:אין זה רק מנהג הישיבות אלא מפורש כתוב בתוספות מעשה רב בזה"ל
תיכף אחר פסח ישב ללמוד בפרישות גדול למאוד ואמר שהם ימי הכנה לקבלת התורה עד חג השבועות.
שוב התבוננתי שאין זה ראיה, שהלא מה היה עסקו של הגר"א בעבודת ה' מלבד העסק בתורה! (וכמדומה שכנוסח הזה מובא ג"כ על מצואי פורים, אחר שחגג במשך היום את מצוותיו)


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 17:00

ישי בן ישראל כתב:עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.
וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
מסתבר שזו התשובה
פסחים סח:
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.
רש"י פסחים דף סח/ב
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם:


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 17:31

ישי בן ישראל כתב:עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
התורה זה מה שקיבלנו, ולפיכך אנו מראים שמחתינו בה בלימודה, המצוות הם פרטים בתורה והיא דומה למתנה שיש בה מתנות רבות, ולכן אנו מודים על הכלל.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 21:37

הדבר שבו מתן תורה התייחד הוא התורה, שהרי מצוות נצטוו גם קודם, במרה, וגם אחר כך, ולמעשה את רוב המצוות קבלנו לאחר מעמד הר סיני.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 21:52

בנציון כתב:הדבר שבו מתן תורה התייחד הוא התורה, שהרי מצוות נצטוו גם קודם, במרה, וגם אחר כך, ולמעשה את רוב המצוות קבלנו לאחר מעמד הר סיני.
מבחינת קבלת התורה - התורה והמצוות היינו הך. כאשר קבלנו את המצוות - קבלנום ע"י מסירת התורה הנוגעת למצוות אלו. לא כך?


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 22:11

קבלנו מצוות גם במרה לפני שקבלנו את התורה. [כמובן שבשביל לדעת לקיים את המצוות צריך לדעת את ההלכות שלהם, אך לכאו' זה עדיין לא קבלת התורה].


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 22:15

בנציון כתב:קבלנו מצוות גם במרה לפני שקבלנו את התורה. [כמובן שבשביל לדעת לקיים את המצוות צריך לדעת את ההלכות שלהם, אך לכאו' זה עדיין לא קבלת התורה].
ומאן יימר לך שאז לא קיבלו גם את התורה שלהם בתורת 'תורה'?

לכא' משיטת רש"י שספר הברית כלל את הפרשיות מבראשית עד למתן תורה כולל מצוות אלו, משמע שכבר היה בידם 'תורה'!


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 22:16

אם כך, מה המיוחד במעמד הר סיני, הרי גם לפניו קבלנו תורה, וגם במעמד הר סיני לא קבלנו את כל התורה.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 22:25

בנציון כתב:אם כך, מה המיוחד במעמד הר סיני, הרי גם לפניו קבלנו תורה, וגם במעמד הר סיני לא קבלנו את כל התורה.
פשטות, המיוחד במתן תורה שנכנסנו לברית להיות לעם של ה', ולקיים את התורה והמצוות - להיות מחויבים לקיים את כל אשר יאמר ה':
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

וממילא יש עוד ענינים בזה, שהמצוות שלאחר מתן תורה יש להם בחינה אחרת של המצוות שלפני מתן תורה, וכו'.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 22:33

פירוש הריב"א על שמות פרק טו פסוק כה
שם שם לו חק ומשפט. פרש"י במרה נתן להם קצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם כגון שבת ופרה אדומה ודינים, וקשיא שהרי בפרשת משפטים פרש"י מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני משמע שדינין ושבת נאמרו בסיני, וי"ל שנאמרו במרה ונשנו בסיני
במרה אכן ניתן להם פרשיות מסוימות אולם כשנדקדק בד' רש"י (מקורם מהמכילתא) נקט שיתעסקו, מאידך במתן תורה הם נשנו כד' הריב"א הנ"ל, וייתכן לומר הטעם שנשנו, משום שכל מה שנתנו במרה לא היה בזה משום ציוי על קיום, אלא על התעסקות בלימודה, ובהר סיני נשנו להטיל עליהם בחובה.
בכל אופן ראה בד' הבית הלוי מפרש שקבלת התורה ע"י ישראל במתן תורה, כללה שני חלקים א. מצות לימוד תורה בלי קשר לקיום המצוות ב. קיום המצוות שבה.
מאידך הש"ך עה"ת שמות טו כז מביא בשם הזוהר בזה"ל- עוד אמר ויבואו אלימה אחר שנבדקו במי מרה כמו שאמר הזוהר וקיבלו שם במרה תורה, שנאמר ויורהו ה' עץ ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג', י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה ע"כ.

בית הלוי על שמות פרק כד פסוק ז
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. מסכת שבת (פ"ח) דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' ריבוא של מה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ויש להבין אומרו בשעה שהקדימו ולא אמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ומוכח דרק ע"י ההקדמה זכו להני שני כתרים ויש להבין היאך תלוי בההקדמה. והנראה לי ויובן ג"כ למה אמרו ישראל נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה. דהנה איתא בזוה"ק נעשה בעובדין טבין ונשמע בפתגמין דאורייתא, הרי דנעשה הוי קבלה על קיום המצות ונשמע הוי קבלת לימוד התוה"ק. והנה ידוע דלימוד התורה הוא משני פנים, אחד כדי לידע היאך ומה לעשות ואם לא ילמוד היאך יקיים, ולא ע"ה חסיד (אבות פ"ב מ"ה), וגם הנשים שאינם מחויבות בלימוד התורה מ"מ מחוייבות ללמוד במצות הנוהגות בהן וכמו דאיתא בב"י סי' מ"ז בשם הרוקח דמש"ה מברכות בה"ת. אמנם באנשים יש עוד מעלה א' על הנשים דנשים בלימודם אינם מקיימות שום מ"ע רק הוי מבוא לקיום המצות ונמצא דהלימוד אצלם הוי מבוא להתכלית שהוא קיום המצות ולא הוי תכלית בעצמו אבל באנשים הוי הלימוד גם מ"ע לעצמו וכמו הנחת תפילין וכדומה ונמצא הוו ב' בחינות מבוא להמצות וגם תכלית בפני עצמו. וזהו דאיתא במנחות דף צ"ט שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה, דהחיוב דהוי משום קיום המצות הא כבר יצא בו כיון שיודע כל התורה כולה היאך לעשות דדבר הנעשה לאיזה תכלית אין לו להמשך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית המבוקש ורק מ"מ חייב מצד עצם המצוה של הלימוד תורה. והנה אם היו אומרים ישראל נשמע ונעשה לא היה במשמעות קבלתם רק עול מצות אלא שמוכרחין ללמוד קודם כדי שידעו היאך לעשות והיה נשמע נמשך ומבוא לנעשה ונעשה הוי התכלית והיה רק קבלה אחת ומש"ה אמרו נעשה ומובן מאליו שמוכרחין ללמוד מקודם ואח"כ אמרו נשמע ונמצא דהוי נשמע תכלית מצד עצמו ג"כ דגם שלא יצטרכו ללמוד משום עשיה ג"כ ילמדו מצד עצמה ונמצא ע"י ההקדמה נעשה ב' קבלות של ב' תכליתים עול מצות ועול תורה וזהו שאמרו בשעה שהקדימו והוו ב' קבלות עול מצות ועול תורה, ירדו ס"ר מה"ש וקשרו לכל א' מישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע דע"י ההקדמה זכו לב' כתרים:
והנה בנדרים (דף כ"א) איתא על עזבם את תורתי שלא היו מברכין בתורה תחילה. וכן אמר שם מפני מה אין ת"ח מצויין יוצאין מבניהם ת"ח שאין מברכים בתורה תחילה. וכתב שם הר"ן שלא היה התורה חשובה בעיניהם שתהא ראויה לברך עליה שלא היו עוסקין בה לשמה. ולפי המבואר לעיל י"ל דהם היו סוברים דלימוד התורה אינו מצוה מצד עצמה רק עיקר מה שצריך ללמוד הוא כדי לידע היאך ומה לעשות והעיקר הוא העשיה, והא אמרינן במנחות (דף מ"ב) דכל מצוה דעשייתה גמר מצוה כגון מילה מברכין עליה וכל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה ומש"ה לפי דעתם לא היו מברכין ברכות התורה כיון דאינו גמר מצוה. והנה העונש הוא מדה כנגד מדה דהרי ידוע דאי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי וכן אי אפשר בלא ת"ח ובלא העוסקים באומנותם. ואם נימא דעיקר הלימוד הוא רק משום דלידע היאך לעשות הרי שוין הם אם הוא לומד בעצמו או אחר לומד והוא עוסק בפרנסה והאחר יגיד לו היאך לעשות דלדבריהם הלימוד הוא כמו עשיית התפילין דאינו צריך לעשותן בעצמו ויכול לשכור לו אומן לזה. וכן הוא בלימוד. משא"כ אם הלימוד הוא עצם המצוה הא לא שייך לומר שיהיה סגי בלימוד של אחרים דהחיוב הוא מוטל על כל אחד ואחד. וע"כ יען שלא היו מברכים בתורה תחילה באה להם העונש שהתורה אינה מוחזקת אצלם רק הולכת מאדם לאדם אחר כיון דלדעתו אין שום נ"מ אם הוא או אחר לומד:


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 23:39

הפקדתי שומרים כתב:פירוש הריב"א על שמות פרק טו פסוק כה
שם שם לו חק ומשפט. פרש"י במרה נתן להם קצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם כגון שבת ופרה אדומה ודינים, וקשיא שהרי בפרשת משפטים פרש"י מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני משמע שדינין ושבת נאמרו בסיני, וי"ל שנאמרו במרה ונשנו בסיני
במרה אכן ניתן להם פרשיות מסוימות אולם כשנדקדק בד' רש"י (מקורם מהמכילתא) נקט שיתעסקו, מאידך במתן תורה הם נשנו כד' הריב"א הנ"ל, וייתכן לומר הטעם שנשנו, משום שכל מה שנתנו במרה לא היה בזה משום ציוי על קיום, אלא על התעסקות בלימודה, ובהר סיני נשנו להטיל עליהם בחובה.
בכל אופן ראה בד' הבית הלוי מפרש שקבלת התורה ע"י ישראל במתן תורה, כללה שני חלקים א. מצות לימוד תורה בלי קשר לקיום המצוות ב. קיום המצוות שבה.
מאידך הש"ך עה"ת שמות טו כז מביא בשם הזוהר בזה"ל- עוד אמר ויבואו אלימה אחר שנבדקו במי מרה כמו שאמר הזוהר וקיבלו שם במרה תורה, שנאמר ויורהו ה' עץ ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג', י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה ע"כ.

בית הלוי על שמות פרק כד פסוק ז
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. מסכת שבת (פ"ח) דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' ריבוא של מה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ויש להבין אומרו בשעה שהקדימו ולא אמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ומוכח דרק ע"י ההקדמה זכו להני שני כתרים ויש להבין היאך תלוי בההקדמה. והנראה לי ויובן ג"כ למה אמרו ישראל נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה. דהנה איתא בזוה"ק נעשה בעובדין טבין ונשמע בפתגמין דאורייתא, הרי דנעשה הוי קבלה על קיום המצות ונשמע הוי קבלת לימוד התוה"ק. והנה ידוע דלימוד התורה הוא משני פנים, אחד כדי לידע היאך ומה לעשות ואם לא ילמוד היאך יקיים, ולא ע"ה חסיד (אבות פ"ב מ"ה), וגם הנשים שאינם מחויבות בלימוד התורה מ"מ מחוייבות ללמוד במצות הנוהגות בהן וכמו דאיתא בב"י סי' מ"ז בשם הרוקח דמש"ה מברכות בה"ת. אמנם באנשים יש עוד מעלה א' על הנשים דנשים בלימודם אינם מקיימות שום מ"ע רק הוי מבוא לקיום המצות ונמצא דהלימוד אצלם הוי מבוא להתכלית שהוא קיום המצות ולא הוי תכלית בעצמו אבל באנשים הוי הלימוד גם מ"ע לעצמו וכמו הנחת תפילין וכדומה ונמצא הוו ב' בחינות מבוא להמצות וגם תכלית בפני עצמו. וזהו דאיתא במנחות דף צ"ט שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה, דהחיוב דהוי משום קיום המצות הא כבר יצא בו כיון שיודע כל התורה כולה היאך לעשות דדבר הנעשה לאיזה תכלית אין לו להמשך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית המבוקש ורק מ"מ חייב מצד עצם המצוה של הלימוד תורה. והנה אם היו אומרים ישראל נשמע ונעשה לא היה במשמעות קבלתם רק עול מצות אלא שמוכרחין ללמוד קודם כדי שידעו היאך לעשות והיה נשמע נמשך ומבוא לנעשה ונעשה הוי התכלית והיה רק קבלה אחת ומש"ה אמרו נעשה ומובן מאליו שמוכרחין ללמוד מקודם ואח"כ אמרו נשמע ונמצא דהוי נשמע תכלית מצד עצמו ג"כ דגם שלא יצטרכו ללמוד משום עשיה ג"כ ילמדו מצד עצמה ונמצא ע"י ההקדמה נעשה ב' קבלות של ב' תכליתים עול מצות ועול תורה וזהו שאמרו בשעה שהקדימו והוו ב' קבלות עול מצות ועול תורה, ירדו ס"ר מה"ש וקשרו לכל א' מישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע דע"י ההקדמה זכו לב' כתרים:
והנה בנדרים (דף כ"א) איתא על עזבם את תורתי שלא היו מברכין בתורה תחילה. וכן אמר שם מפני מה אין ת"ח מצויין יוצאין מבניהם ת"ח שאין מברכים בתורה תחילה. וכתב שם הר"ן שלא היה התורה חשובה בעיניהם שתהא ראויה לברך עליה שלא היו עוסקין בה לשמה. ולפי המבואר לעיל י"ל דהם היו סוברים דלימוד התורה אינו מצוה מצד עצמה רק עיקר מה שצריך ללמוד הוא כדי לידע היאך ומה לעשות והעיקר הוא העשיה, והא אמרינן במנחות (דף מ"ב) דכל מצוה דעשייתה גמר מצוה כגון מילה מברכין עליה וכל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה ומש"ה לפי דעתם לא היו מברכין ברכות התורה כיון דאינו גמר מצוה. והנה העונש הוא מדה כנגד מדה דהרי ידוע דאי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי וכן אי אפשר בלא ת"ח ובלא העוסקים באומנותם. ואם נימא דעיקר הלימוד הוא רק משום דלידע היאך לעשות הרי שוין הם אם הוא לומד בעצמו או אחר לומד והוא עוסק בפרנסה והאחר יגיד לו היאך לעשות דלדבריהם הלימוד הוא כמו עשיית התפילין דאינו צריך לעשותן בעצמו ויכול לשכור לו אומן לזה. וכן הוא בלימוד. משא"כ אם הלימוד הוא עצם המצוה הא לא שייך לומר שיהיה סגי בלימוד של אחרים דהחיוב הוא מוטל על כל אחד ואחד. וע"כ יען שלא היו מברכים בתורה תחילה באה להם העונש שהתורה אינה מוחזקת אצלם רק הולכת מאדם לאדם אחר כיון דלדעתו אין שום נ"מ אם הוא או אחר לומד:
יש"כ על המקור.
אבל לפי זה צריך לזכור גם את החלק של ה'נעשה' - קבלת עול מצוות, ולכא' אין זה גדול מזה... ודי בהערה זו


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי מאן דהו » 05 יוני 2019, 21:30

ישי בן ישראל כתב:
16 מאי 2018, 21:57
עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.


ירושלמי פאה איתא: 'ר' ברכיה ור' חייא דכפר תחומין, חד אמר אפילו כל העולם כולו אינו שוה לדבר א' מן התורה, וחד אמר אפי' כל מצותיה של תורה אינן שוות לדבר א' מן התורה, רבי אבא אבוי דרבי אבא בר מרי בשם ר' אחא, כתוב א' אומר וכל חפצים לא ישוו בה וכתוב א' אומר וכל חפציך לא ישוו בה חפצים אלו אבנים טובות ומרגליות, חפציך אלו ד"ת דכתיב כי באלה חפצתי נאום ד'' עכ"ל.
viewtopic.php?f=24&t=5607

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח