על מה שמחים בחג השבועות


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 16 מאי 2018, 21:57

עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 1431
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 445 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 16 מאי 2018, 22:20

שאלה יפה. ונחדדה: מכיון שבשבועות קיבלנו עלינו את מצוות התורה היה מתאים יותר להתחזק בשמירת המצוות ולא בלימוד התורה. שהיא מצווה אחת מכלל המצוות.

וחשבתי לעצמי לתרץ שהרי כלל בני ישראל קודם מתן תורה לא הכירו ולא ידעו כלום ממצוות ד' (מלבד האבות הקד' ששמרו את כל המצוות) ולכן מיד אחר קבלת התורה התיישבו לשטייגען ללא הפסקה יום וליל על מנת ללמוד הכל על מנת לקיים ולא להכשל ח"ו. ידמיין כל אחד לעצמו מה היה נורא המעמד.

וזכר לכך אנו מרבים בלימוד...


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 522 פעמים
קיבל תודה: 733 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי סבא » 16 מאי 2018, 22:56

אין זה רק מנהג הישיבות אלא מפורש כתוב בתוספות מעשה רב בזה"ל
תיכף אחר פסח ישב ללמוד בפרישות גדול למאוד ואמר שהם ימי הכנה לקבלת התורה עד חג השבועות.


יעבץ
הודעות: 1076
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 414 פעמים
קיבל תודה: 421 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי יעבץ » 16 מאי 2018, 23:15

הרי כבר ר' יוסף בגמרא אמר הבו לי עגלא תלתא, משמע שיש מעלה במתן תורה כלפי הלימוד תורה בעצמו.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 16 מאי 2018, 23:23

תשוח"ח הרב סבא והרב יעב"ץ על המקורות, אכן עצ"ב מה באמת שורש הדברים.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 15:22

סבא כתב:אין זה רק מנהג הישיבות אלא מפורש כתוב בתוספות מעשה רב בזה"ל
תיכף אחר פסח ישב ללמוד בפרישות גדול למאוד ואמר שהם ימי הכנה לקבלת התורה עד חג השבועות.
שוב התבוננתי שאין זה ראיה, שהלא מה היה עסקו של הגר"א בעבודת ה' מלבד העסק בתורה! (וכמדומה שכנוסח הזה מובא ג"כ על מצואי פורים, אחר שחגג במשך היום את מצוותיו)


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 823 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 17:00

ישי בן ישראל כתב:עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.
וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
מסתבר שזו התשובה
פסחים סח:
רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.
רש"י פסחים דף סח/ב
אי לאו האי יומא - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם:


אלימלך
הודעות: 1004
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 416 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי אלימלך » 17 מאי 2018, 17:31

ישי בן ישראל כתב:עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
התורה זה מה שקיבלנו, ולפיכך אנו מראים שמחתינו בה בלימודה, המצוות הם פרטים בתורה והיא דומה למתנה שיש בה מתנות רבות, ולכן אנו מודים על הכלל.


בנציון
הודעות: 990
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 21:37

הדבר שבו מתן תורה התייחד הוא התורה, שהרי מצוות נצטוו גם קודם, במרה, וגם אחר כך, ולמעשה את רוב המצוות קבלנו לאחר מעמד הר סיני.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 21:52

בנציון כתב:הדבר שבו מתן תורה התייחד הוא התורה, שהרי מצוות נצטוו גם קודם, במרה, וגם אחר כך, ולמעשה את רוב המצוות קבלנו לאחר מעמד הר סיני.
מבחינת קבלת התורה - התורה והמצוות היינו הך. כאשר קבלנו את המצוות - קבלנום ע"י מסירת התורה הנוגעת למצוות אלו. לא כך?


בנציון
הודעות: 990
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 22:11

קבלנו מצוות גם במרה לפני שקבלנו את התורה. [כמובן שבשביל לדעת לקיים את המצוות צריך לדעת את ההלכות שלהם, אך לכאו' זה עדיין לא קבלת התורה].


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 22:15

בנציון כתב:קבלנו מצוות גם במרה לפני שקבלנו את התורה. [כמובן שבשביל לדעת לקיים את המצוות צריך לדעת את ההלכות שלהם, אך לכאו' זה עדיין לא קבלת התורה].
ומאן יימר לך שאז לא קיבלו גם את התורה שלהם בתורת 'תורה'?

לכא' משיטת רש"י שספר הברית כלל את הפרשיות מבראשית עד למתן תורה כולל מצוות אלו, משמע שכבר היה בידם 'תורה'!


בנציון
הודעות: 990
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי בנציון » 17 מאי 2018, 22:16

אם כך, מה המיוחד במעמד הר סיני, הרי גם לפניו קבלנו תורה, וגם במעמד הר סיני לא קבלנו את כל התורה.


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 22:25

בנציון כתב:אם כך, מה המיוחד במעמד הר סיני, הרי גם לפניו קבלנו תורה, וגם במעמד הר סיני לא קבלנו את כל התורה.
פשטות, המיוחד במתן תורה שנכנסנו לברית להיות לעם של ה', ולקיים את התורה והמצוות - להיות מחויבים לקיים את כל אשר יאמר ה':
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

וממילא יש עוד ענינים בזה, שהמצוות שלאחר מתן תורה יש להם בחינה אחרת של המצוות שלפני מתן תורה, וכו'.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 823 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 מאי 2018, 22:33

פירוש הריב"א על שמות פרק טו פסוק כה
שם שם לו חק ומשפט. פרש"י במרה נתן להם קצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם כגון שבת ופרה אדומה ודינים, וקשיא שהרי בפרשת משפטים פרש"י מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני משמע שדינין ושבת נאמרו בסיני, וי"ל שנאמרו במרה ונשנו בסיני
במרה אכן ניתן להם פרשיות מסוימות אולם כשנדקדק בד' רש"י (מקורם מהמכילתא) נקט שיתעסקו, מאידך במתן תורה הם נשנו כד' הריב"א הנ"ל, וייתכן לומר הטעם שנשנו, משום שכל מה שנתנו במרה לא היה בזה משום ציוי על קיום, אלא על התעסקות בלימודה, ובהר סיני נשנו להטיל עליהם בחובה.
בכל אופן ראה בד' הבית הלוי מפרש שקבלת התורה ע"י ישראל במתן תורה, כללה שני חלקים א. מצות לימוד תורה בלי קשר לקיום המצוות ב. קיום המצוות שבה.
מאידך הש"ך עה"ת שמות טו כז מביא בשם הזוהר בזה"ל- עוד אמר ויבואו אלימה אחר שנבדקו במי מרה כמו שאמר הזוהר וקיבלו שם במרה תורה, שנאמר ויורהו ה' עץ ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג', י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה ע"כ.

בית הלוי על שמות פרק כד פסוק ז
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. מסכת שבת (פ"ח) דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' ריבוא של מה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ויש להבין אומרו בשעה שהקדימו ולא אמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ומוכח דרק ע"י ההקדמה זכו להני שני כתרים ויש להבין היאך תלוי בההקדמה. והנראה לי ויובן ג"כ למה אמרו ישראל נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה. דהנה איתא בזוה"ק נעשה בעובדין טבין ונשמע בפתגמין דאורייתא, הרי דנעשה הוי קבלה על קיום המצות ונשמע הוי קבלת לימוד התוה"ק. והנה ידוע דלימוד התורה הוא משני פנים, אחד כדי לידע היאך ומה לעשות ואם לא ילמוד היאך יקיים, ולא ע"ה חסיד (אבות פ"ב מ"ה), וגם הנשים שאינם מחויבות בלימוד התורה מ"מ מחוייבות ללמוד במצות הנוהגות בהן וכמו דאיתא בב"י סי' מ"ז בשם הרוקח דמש"ה מברכות בה"ת. אמנם באנשים יש עוד מעלה א' על הנשים דנשים בלימודם אינם מקיימות שום מ"ע רק הוי מבוא לקיום המצות ונמצא דהלימוד אצלם הוי מבוא להתכלית שהוא קיום המצות ולא הוי תכלית בעצמו אבל באנשים הוי הלימוד גם מ"ע לעצמו וכמו הנחת תפילין וכדומה ונמצא הוו ב' בחינות מבוא להמצות וגם תכלית בפני עצמו. וזהו דאיתא במנחות דף צ"ט שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה, דהחיוב דהוי משום קיום המצות הא כבר יצא בו כיון שיודע כל התורה כולה היאך לעשות דדבר הנעשה לאיזה תכלית אין לו להמשך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית המבוקש ורק מ"מ חייב מצד עצם המצוה של הלימוד תורה. והנה אם היו אומרים ישראל נשמע ונעשה לא היה במשמעות קבלתם רק עול מצות אלא שמוכרחין ללמוד קודם כדי שידעו היאך לעשות והיה נשמע נמשך ומבוא לנעשה ונעשה הוי התכלית והיה רק קבלה אחת ומש"ה אמרו נעשה ומובן מאליו שמוכרחין ללמוד מקודם ואח"כ אמרו נשמע ונמצא דהוי נשמע תכלית מצד עצמו ג"כ דגם שלא יצטרכו ללמוד משום עשיה ג"כ ילמדו מצד עצמה ונמצא ע"י ההקדמה נעשה ב' קבלות של ב' תכליתים עול מצות ועול תורה וזהו שאמרו בשעה שהקדימו והוו ב' קבלות עול מצות ועול תורה, ירדו ס"ר מה"ש וקשרו לכל א' מישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע דע"י ההקדמה זכו לב' כתרים:
והנה בנדרים (דף כ"א) איתא על עזבם את תורתי שלא היו מברכין בתורה תחילה. וכן אמר שם מפני מה אין ת"ח מצויין יוצאין מבניהם ת"ח שאין מברכים בתורה תחילה. וכתב שם הר"ן שלא היה התורה חשובה בעיניהם שתהא ראויה לברך עליה שלא היו עוסקין בה לשמה. ולפי המבואר לעיל י"ל דהם היו סוברים דלימוד התורה אינו מצוה מצד עצמה רק עיקר מה שצריך ללמוד הוא כדי לידע היאך ומה לעשות והעיקר הוא העשיה, והא אמרינן במנחות (דף מ"ב) דכל מצוה דעשייתה גמר מצוה כגון מילה מברכין עליה וכל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה ומש"ה לפי דעתם לא היו מברכין ברכות התורה כיון דאינו גמר מצוה. והנה העונש הוא מדה כנגד מדה דהרי ידוע דאי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי וכן אי אפשר בלא ת"ח ובלא העוסקים באומנותם. ואם נימא דעיקר הלימוד הוא רק משום דלידע היאך לעשות הרי שוין הם אם הוא לומד בעצמו או אחר לומד והוא עוסק בפרנסה והאחר יגיד לו היאך לעשות דלדבריהם הלימוד הוא כמו עשיית התפילין דאינו צריך לעשותן בעצמו ויכול לשכור לו אומן לזה. וכן הוא בלימוד. משא"כ אם הלימוד הוא עצם המצוה הא לא שייך לומר שיהיה סגי בלימוד של אחרים דהחיוב הוא מוטל על כל אחד ואחד. וע"כ יען שלא היו מברכים בתורה תחילה באה להם העונש שהתורה אינה מוחזקת אצלם רק הולכת מאדם לאדם אחר כיון דלדעתו אין שום נ"מ אם הוא או אחר לומד:


פותח הנושא
ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 17 מאי 2018, 23:39

הפקדתי שומרים כתב:פירוש הריב"א על שמות פרק טו פסוק כה
שם שם לו חק ומשפט. פרש"י במרה נתן להם קצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם כגון שבת ופרה אדומה ודינים, וקשיא שהרי בפרשת משפטים פרש"י מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני משמע שדינין ושבת נאמרו בסיני, וי"ל שנאמרו במרה ונשנו בסיני
במרה אכן ניתן להם פרשיות מסוימות אולם כשנדקדק בד' רש"י (מקורם מהמכילתא) נקט שיתעסקו, מאידך במתן תורה הם נשנו כד' הריב"א הנ"ל, וייתכן לומר הטעם שנשנו, משום שכל מה שנתנו במרה לא היה בזה משום ציוי על קיום, אלא על התעסקות בלימודה, ובהר סיני נשנו להטיל עליהם בחובה.
בכל אופן ראה בד' הבית הלוי מפרש שקבלת התורה ע"י ישראל במתן תורה, כללה שני חלקים א. מצות לימוד תורה בלי קשר לקיום המצוות ב. קיום המצוות שבה.
מאידך הש"ך עה"ת שמות טו כז מביא בשם הזוהר בזה"ל- עוד אמר ויבואו אלימה אחר שנבדקו במי מרה כמו שאמר הזוהר וקיבלו שם במרה תורה, שנאמר ויורהו ה' עץ ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג', י"ח) עץ חיים היא למחזיקים בה ע"כ.

בית הלוי על שמות פרק כד פסוק ז
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. מסכת שבת (פ"ח) דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' ריבוא של מה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ויש להבין אומרו בשעה שהקדימו ולא אמר בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ומוכח דרק ע"י ההקדמה זכו להני שני כתרים ויש להבין היאך תלוי בההקדמה. והנראה לי ויובן ג"כ למה אמרו ישראל נעשה ונשמע ולא נשמע ונעשה. דהנה איתא בזוה"ק נעשה בעובדין טבין ונשמע בפתגמין דאורייתא, הרי דנעשה הוי קבלה על קיום המצות ונשמע הוי קבלת לימוד התוה"ק. והנה ידוע דלימוד התורה הוא משני פנים, אחד כדי לידע היאך ומה לעשות ואם לא ילמוד היאך יקיים, ולא ע"ה חסיד (אבות פ"ב מ"ה), וגם הנשים שאינם מחויבות בלימוד התורה מ"מ מחוייבות ללמוד במצות הנוהגות בהן וכמו דאיתא בב"י סי' מ"ז בשם הרוקח דמש"ה מברכות בה"ת. אמנם באנשים יש עוד מעלה א' על הנשים דנשים בלימודם אינם מקיימות שום מ"ע רק הוי מבוא לקיום המצות ונמצא דהלימוד אצלם הוי מבוא להתכלית שהוא קיום המצות ולא הוי תכלית בעצמו אבל באנשים הוי הלימוד גם מ"ע לעצמו וכמו הנחת תפילין וכדומה ונמצא הוו ב' בחינות מבוא להמצות וגם תכלית בפני עצמו. וזהו דאיתא במנחות דף צ"ט שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה, דהחיוב דהוי משום קיום המצות הא כבר יצא בו כיון שיודע כל התורה כולה היאך לעשות דדבר הנעשה לאיזה תכלית אין לו להמשך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית המבוקש ורק מ"מ חייב מצד עצם המצוה של הלימוד תורה. והנה אם היו אומרים ישראל נשמע ונעשה לא היה במשמעות קבלתם רק עול מצות אלא שמוכרחין ללמוד קודם כדי שידעו היאך לעשות והיה נשמע נמשך ומבוא לנעשה ונעשה הוי התכלית והיה רק קבלה אחת ומש"ה אמרו נעשה ומובן מאליו שמוכרחין ללמוד מקודם ואח"כ אמרו נשמע ונמצא דהוי נשמע תכלית מצד עצמו ג"כ דגם שלא יצטרכו ללמוד משום עשיה ג"כ ילמדו מצד עצמה ונמצא ע"י ההקדמה נעשה ב' קבלות של ב' תכליתים עול מצות ועול תורה וזהו שאמרו בשעה שהקדימו והוו ב' קבלות עול מצות ועול תורה, ירדו ס"ר מה"ש וקשרו לכל א' מישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע דע"י ההקדמה זכו לב' כתרים:
והנה בנדרים (דף כ"א) איתא על עזבם את תורתי שלא היו מברכין בתורה תחילה. וכן אמר שם מפני מה אין ת"ח מצויין יוצאין מבניהם ת"ח שאין מברכים בתורה תחילה. וכתב שם הר"ן שלא היה התורה חשובה בעיניהם שתהא ראויה לברך עליה שלא היו עוסקין בה לשמה. ולפי המבואר לעיל י"ל דהם היו סוברים דלימוד התורה אינו מצוה מצד עצמה רק עיקר מה שצריך ללמוד הוא כדי לידע היאך ומה לעשות והעיקר הוא העשיה, והא אמרינן במנחות (דף מ"ב) דכל מצוה דעשייתה גמר מצוה כגון מילה מברכין עליה וכל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה ומש"ה לפי דעתם לא היו מברכין ברכות התורה כיון דאינו גמר מצוה. והנה העונש הוא מדה כנגד מדה דהרי ידוע דאי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי וכן אי אפשר בלא ת"ח ובלא העוסקים באומנותם. ואם נימא דעיקר הלימוד הוא רק משום דלידע היאך לעשות הרי שוין הם אם הוא לומד בעצמו או אחר לומד והוא עוסק בפרנסה והאחר יגיד לו היאך לעשות דלדבריהם הלימוד הוא כמו עשיית התפילין דאינו צריך לעשותן בעצמו ויכול לשכור לו אומן לזה. וכן הוא בלימוד. משא"כ אם הלימוד הוא עצם המצוה הא לא שייך לומר שיהיה סגי בלימוד של אחרים דהחיוב הוא מוטל על כל אחד ואחד. וע"כ יען שלא היו מברכים בתורה תחילה באה להם העונש שהתורה אינה מוחזקת אצלם רק הולכת מאדם לאדם אחר כיון דלדעתו אין שום נ"מ אם הוא או אחר לומד:
יש"כ על המקור.
אבל לפי זה צריך לזכור גם את החלק של ה'נעשה' - קבלת עול מצוות, ולכא' אין זה גדול מזה... ודי בהערה זו


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי בן של רב » 05 יוני 2019, 03:03

חג השבועות היה מתחילה יום חתימת חוזה - שהוא יעשה אותנו ממלכת כהנים באותו המקום שתביאמו ותטעמו = הר נחלתך.
ובעד זה אנחנו התחייבנו לקיים ההוראות שלו בממלכה הנ"ל (רמב"ן). 

בשלב המעשי = התכלית - קיבלנו את הארץ צמחו פירות ומביאים כל אחד תודה אישית = ביכורים מהשדה.
כתוספת הכרת טובה על הבונוס הטעים - מלבד שתי הלחם שהוא עיקרי  יותר ומגיע כתודה ציבורית על שסופסוף יש לעם בטחון תזונתי לשנה שלמה כמובטח לנו אם נעמוד בהסכם. 
[תודה נרגשת - אחרי כל הדמעות והפחד של הזורעים בדמעה כל החורף, ואכן באים אליו ומוסיפים כל יום עוד אכילת שלמים ותודה וכו'
כי כל החג מודים לו ואוהבים ומכירים טובה מתוך שמחת = חיים כפשוטו...] . 

יום אחד לא עמדנו בהסכם אז גורשנו יצאנו לגלות ואין חג של הארץ. 
אז חזרנו 'להתחזק בדוחק' שהחג מבחינתנו הוא שלב א' = רק מתחייבים אבל לא מקבלים את התמורה כי עדיין לא מגיע לנו. 

אבל צ"ע עד מתי?
הרי כשחזרנו כעת יש לנו ממנו ית' בטחון תזונתי הרבה יותר מהם,
כי אין מצב שמישהו יפחד היום בחורף שמא יגמר הלחם במכולת
או שמא לא יהיו מים בים להתפיל... 
ומי עשה לנו בטחון תזונתי? ומי נתן לנו שכל לפטנטים אלו? 
הלא הוא אביך קנך! 
אז לכאורה החג הוא כעת שוב חג הביכורים = התודה על החיים - ולא יום ההתחייבות מצידנו להיות ראויים לקבל חיים. 

ואפילו נלך על שלב א' = חתימת החוזה - עדיין קשה! 
למה זה רק יום שבו העיקר הוא >ללמוד בו כל הלילה את החוקים - במקום יום >שמתחייבים שזה יחייב אותנו, כי אנחנו מחוייבים להסכם... 

הרי בעשרת הדברות לא כתוב היום הזה תלמדו את החוקים ופירושיהם כל הלילה בבוקר תאכלו עוגות גבינה במקום בשר שלמים. 
אלא כתוב היום אתם תפנימו מה >תתחייבו לעשות<.
וכמו אז שהתחייבנו. 


עניין
הודעות: 184
הצטרף: 07 מאי 2019, 00:02
נתן תודה: 56 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי עניין » 05 יוני 2019, 03:19

שאלתך למה לימוד תורה יותר משאר תרי"ג?
[האם אחד שלא יכול ללמוד שיעשה חסד וכדו כל הלילה ]


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי בן של רב » 05 יוני 2019, 13:58

האמת שאינני מוטרד למה הכלה מתייחדת עם בעלה בלילה שאחרי ז' נקיים. (כהגדרת הזוה"ק)
אלא למה זה נתפס אצלנו כאילו רק זו צורת החג היחידה ורק כנשמה בלי גוף.
הרי זוג נשוי יש לו מערכת יחסים רחבה יותר. 
יש חתן = הקב"ה
יש כלה = כנסת ישראל
יש בית = ארץ ישראל. 
הוא נותן פרנסה = חגי הקציר הביכורים והאסיף. 
היא מכינה מזה ומביאה לו = הביאו לפני עומר ושתי הלחם וכו'. 
יחד הם שמחים = ושמחת בחגך... לפני ה' אלוקיך. 
בחדר הם מתייחדים = לראות וליראות, כרובים מעורים... ראו חיבתכם... טעון לינה... 
היא מודה לו ומכירה בו שהוא מפרנס ואז הוא נותן בשמחה עוד. 
​​​​​​(ולהיפך כשהיא מכחישה שהשפע מגיע רק ממנו
"והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר, לכן אשוב ולקחתי... והצלתי צמרי ופשתי שמני ושקויי" {הושע פרק?}
הכל הוא לוקח כי היא מרגיזה אותו כשהיא אומרת בכפיות טובה שזה טראמפ והציונים והסט"א וכחי ועוצם ידי נתנו לה... )

ומה מכל זה החג שלנו? רק משהו שמזכיר את הייחוד = לימוד. 
זה מתאים בקושי לכלה גרושה שנמצאת בשבי אצל היטלר וסטאלין...
וכיון שלא קיבלה כלום היא מתנחמת בשעשועים של חיבור מחשבתי = נשמה בלי גוף - כי הוא הבטיח שיחזירנה לביתו = ארצו. 
והיא דבקה במחשבתה בתורתו = עצמותו במנותק מהקרקע של הבית המשותף. 
והיא משננת את חוקיו וקוראת את הכתובה שוב ושוב ממרחק
וכמו שהזהיר אותה כשגירש אותה הציבי לך ציונים. 

​​​​​​
 


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי בן של רב » 05 יוני 2019, 14:03

אולי ההגדרה היא שהיינו גרושים וחזרנו לבית אבל חדר הורתי (שיר השירים) טרם נבנה...
ממצב של גרושים התקדמנו להיות נשואים אבל עדיין פרודים?

א"כ ודאי שזה מצב שמזמין אותנו להודות לו על ההתקדמות - כי רק ככה בונים בית... 
אז שבועות בימינו יותר מתמיד מצריך מאמץ עליון לראות את הטוב "ושמחת בכל הטוב" - כדי לשקם את הבית במרץ ולמחוק את המשקעים... 
​​​​​​(לפרטים נוספים יש לקרוא את שיר האהבה הקדוש שכתב שלמה המלך.
השיר המיוחד והמרגש שעולה על כל השירים. או בקיצור: שיר השירים). 


עניין
הודעות: 184
הצטרף: 07 מאי 2019, 00:02
נתן תודה: 56 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי עניין » 05 יוני 2019, 21:07

איפה לדעתך היה צריך להיות שינוי, בתקנות חז"ל? בשיחות המשגיחם והמשפיעים? בהסתכלות שלנו על החג?
בקיצור תסביר בבקשה על איזה נקודה בדיוק אתה מתכווין.


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי בן של רב » 05 יוני 2019, 21:14

בכלום.
אני רק אומר שהיחס שלנו כיום לחג הוא רק בונוס!
והוא הרבה הרבה מעבר ליהדות הפשוטה והעיקרית.

הבסיס הבסיסי של שבועות במציאות ימינו היא - - חג תודה מתוך הרגשת קירבה ומתוך ידיעה שהוא האיר פניו סיפק לנו את הבטחון התזונתי וההנאה הגשמית הנצרכת כדי לחיות איתו כאן בשלוה יחסית.

כמובן שבתשעה באב נבכה על העיקר שעדיין חסר = בית המקדש
אבל לכל זמן.
עת ספוד ועת רקוד.


מאן דהו
הודעות: 2397
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1474 פעמים
קיבל תודה: 370 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי מאן דהו » 05 יוני 2019, 21:30

ישי בן ישראל כתב:
16 מאי 2018, 21:57
עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.


ירושלמי פאה איתא: 'ר' ברכיה ור' חייא דכפר תחומין, חד אמר אפילו כל העולם כולו אינו שוה לדבר א' מן התורה, וחד אמר אפי' כל מצותיה של תורה אינן שוות לדבר א' מן התורה, רבי אבא אבוי דרבי אבא בר מרי בשם ר' אחא, כתוב א' אומר וכל חפצים לא ישוו בה וכתוב א' אומר וכל חפציך לא ישוו בה חפצים אלו אבנים טובות ומרגליות, חפציך אלו ד"ת דכתיב כי באלה חפצתי נאום ד'' עכ"ל.
viewtopic.php?f=24&t=5607


לימודי דעת
הודעות: 1
הצטרף: 06 יוני 2019, 20:09
סטטוס: לא מחובר

על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי לימודי דעת » 06 יוני 2019, 20:13

האם השמחה בחג השבועות היא רק על "לימוד" התורה שנתנה לנו? הרי לכאורה עיקר השמחה צריכה להיות במצוות שניתנו לנו ביום זה, והלא התורה כבר היתה בידם שהרי עסקו בה שבט לוי במצרים, ומשמע יותר שעיקר השמחה היתה בעשרת הדברות ובתרי"ג המצוות,
ולכאורה נראה משום מה שדוקא השמחה במצוות חלשה ביום זה, ומדגישים רק את השמחה בתורה עצמה, ובלימוד בה, וצריך באור בזה.


ייעוץ תורני
הודעות: 318
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 06 יוני 2019, 20:55

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

ואה"נ ששבט לוי הלומד ואח"כ מלמד את העם מה יעשו - הם אלו ששמחים בעיקר ב"יורו משפטיך". 
ושאר השבטים העוסקים במעשה ולא כ"כ בלימוד - הם אמורים לשמוח בעיקר בתפקידם בקיום התורה בחיי המעשה בארץ.

וגם היום זה כך, גם אם לא באותה עטיפה ממש. 


יוסף ה'
הודעות: 290
הצטרף: 30 מאי 2019, 00:12
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי יוסף ה' » 06 יוני 2019, 21:23

שמחים על סיום הקציר, ומביאים קרבן תודה לה' על כך 2 הלחם ועוד קרבנות.

בנוסף ביום זה, לדעות מסוימות היה הזמן שבו ניתנה תורה.

השמחה בזה היא מאוד פשוטה, שקיבלנו דבר שלא היה שייך דווקא לנו, ומאז הוא נתייחד לנו.

נ.ב. הדגשתי את העניין של חג הקציר, מעודף ההדגשה של זמן מתן תורתנו, וד"ל.


בנציון
הודעות: 990
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי בנציון » 06 יוני 2019, 21:38

לימודי דעת כתב:
06 יוני 2019, 20:13
האם השמחה בחג השבועות היא רק על "לימוד" התורה שנתנה לנו? הרי לכאורה עיקר השמחה צריכה להיות במצוות שניתנו לנו ביום זה, והלא התורה כבר היתה בידם שהרי עסקו בה שבט לוי במצרים, ומשמע יותר שעיקר השמחה היתה בעשרת הדברות ובתרי"ג המצוות,
ולכאורה נראה משום מה שדוקא השמחה במצוות חלשה ביום זה, ומדגישים רק את השמחה בתורה עצמה, ובלימוד בה, וצריך באור בזה.

דובר על זה כאן: viewtopic.php?f=35&t=2291&p=25240#p25240


בנציון
הודעות: 990
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 361 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי בנציון » 06 יוני 2019, 21:40

יוסף ה' כתב:
06 יוני 2019, 21:23
שמחים על סיום הקציר, ומביאים קרבן תודה לה' על כך 2 הלחם ועוד קרבנות.

בנוסף ביום זה, לדעות מסוימות היה הזמן שבו ניתנה תורה.

השמחה בזה היא מאוד פשוטה, שקיבלנו דבר שלא היה שייך דווקא לנו, ומאז הוא נתייחד לנו.

נ.ב. הדגשתי את העניין של חג הקציר, מעודף ההדגשה של זמן מתן תורתנו, וד"ל.

כדאי לך לעיין בגליון נחלת ה' שהובא באשכול הזה: viewtopic.php?f=35&t=5708&view=previous
ושם בעמוד השלישי מבאר מאד יפה מה הקשר בין שמחת האסיף לבין שמחת קבלת התורה.


yosf
הודעות: 295
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי yosf » 11 יוני 2019, 09:53

לימודי דעת כתב:
06 יוני 2019, 20:13
האם השמחה בחג השבועות היא רק על "לימוד" התורה שנתנה לנו? הרי לכאורה עיקר השמחה צריכה להיות במצוות שניתנו לנו ביום זה, והלא התורה כבר היתה בידם שהרי עסקו בה שבט לוי במצרים, ומשמע יותר שעיקר השמחה היתה בעשרת הדברות ובתרי"ג המצוות,
ולכאורה נראה משום מה שדוקא השמחה במצוות חלשה ביום זה, ומדגישים רק את השמחה בתורה עצמה, ובלימוד בה, וצריך באור בזה.
ברוך אתה... אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו תורת אמת 
וביאר מרן האור לציון זלה"ה דהיינו כמה מעלות טובות למקום עלינו
אשר בחר בנו מכל אומה ולשון להיות לו לעם סגולה ישראל אשר בך אתפאר ראשית נחלתו 
ונתן לנו את תורתו במתנה לעשות בה כרצוננו כביכול דמה שנקבע בבי"ד של מטה וכו' וכאיתא בני כך הוא אומר וכו' וכעניין ניצחוןני בני והלכה כמותם
ותו דנתן לנו את תורתו דהיינו עצמותו כביכול דהקב"ה אורייתא חד הם וכו'
ותו דהיא אמת ואין אמת בעולם בלתה והיא הנותנת אמת והכלל באמת ושקר נמדד אם התורה מסכמת היינו אמת וכן להיפך ורק מוסר התורה הוא מוסר אמת וכו'
וכל זה לא היה לנו כלל לפני מתן תורה


מ אלישע
הודעות: 53
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי מ אלישע » 12 פברואר 2020, 22:56

שמעתי מיהודי יקר הי''ו ששבועות זה עצרת,
ועצרת זה כמו ''עצרת התעוררות'' שמתעוררין להחזיק בחוקי ה'.
לכן בשמחת תורה ובשבועות שנקראו בתורה עצרת , מתחזקים ביותר בתורה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח