מקור נפלא לענין התפילה בקברו של רשב"י במירון ביום ל"ג בעומר

[הוי כל צמא]

כתב בספר ערוך השולחן סימן תצג' ס"ז
'ורגילין לקרותו "הלולא דרבי שמעון בר יוחאי", ובארץ ישראל מרבין בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש. ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה'.

וזה מקור נפלא גם לענין התפילה ביום זה שרב המבוכה בענין זה, שיש אומרים שהוא רק יום שמחה.

[שאר לעמו]

כמדומה שהחגיגות שם היו הרבה קודם שנדפס הערה"ש בשנות התר"מ, ומה מקור הוא זה.

[הוי כל צמא]

כמדומה שהחגיגות שם היו הרבה קודם שנדפס הערה"ש בשנות התר"מ, ומה מקור הוא זה.

לא התכוונתי מקור,
אלא התכוונתי שהוא גם ראה את הענין בעליה לציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר לא רק לשם שמחה אלא גם לשם תפילה.

[משוש דור ודור]

יעויין כאן

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=31196

[חיי עולם]

יש לי עוד 2 מקורות:
הרבי מתולדות אהרן שליט"א אומר כל שנה שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, וגם הגר"א בידרמן שליט"א.

[זמן היקר]

באדרא זוטא דף רצ"ו: כתוב וז"ל: כַּד עָאל לִמְעַרְתָּא שָׁמְעוּ קָלָא בִּמְעַרְתָּא, זֶה הָאִישׁ מַרְעִישׁ הָאָרֶץ מַרְגִּיז מַמְלָכוֹת, כַּמָה פִּטְרִין בִּרְקִיעָא מִשְׁתַּכְּכִין (ס''א ולא משתכחין) בְּיוֹמָא דֵּין בְּגִינָךְ, דְּנָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּמָארֵיהּ מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ לְעֵילָּא וְתַתָּא.

[יושב אוהלים]

יש לי עוד 2 מקורות:
הרבי מתולדות אהרן שליט"א אומר כל שנה שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, וגם הגר"א בידרמן שליט"א.

לכ' הרב @חיי עולם נ"י
אם מישהו היה מעלה כאן שאלה להלכה, והיה מישהו מביא ציטוט מהערוך השולחן שפוסק הדין בזה, היית גם מתלוצץ כך ואומר "שגם האדמו"ר מת"א וגם הרב בידרמן אומר כך? אתמהה.

[חיי עולם]

לכ' הרב @חיי עולם נ"י
אם מישהו היה מעלה כאן שאלה להלכה, והיה מישהו מביא ציטוט מהערוך השולחן שפוסק הדין בזה, היית גם מתלוצץ כך ואומר "שגם האדמו"ר מת"א וגם הרב בידרמן אומר כך? אתמהה.

הערוך השולחן פסק כאן משהו?
הוא סיפר את המנהג הידוע לו, המנהג הזה מפורסם הרבה לפניו, וכמו שהמנחת יצחק הוא לא מקור שאומרים משנה תורה בליל הוש"ר (למרות שנדמה לי שהוא הספר ההלכתי הראשון שמזכיר מנהג זה) כך הערוך השולחן אינו מקור לכך נוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר.

[א אידיש קינד]

כתב בספר ערוך השולחן סימן תצג' ס"ז
..... וגם יצא מהמערה ביום זה'.

יש עוד מקורות לזה שרשב"י יצא מהמערה ביום לג בעומר?

[יושב אוהלים]

לכ' הרב @חיי עולם נ"י
אם מישהו היה מעלה כאן שאלה להלכה, והיה מישהו מביא ציטוט מהערוך השולחן שפוסק הדין בזה, היית גם מתלוצץ כך ואומר "שגם האדמו"ר מת"א וגם הרב בידרמן אומר כך? אתמהה.

הערוך השולחן פסק כאן משהו?
הוא סיפר את המנהג הידוע לו, המנהג הזה מפורסם הרבה לפניו, וכמו שהמנחת יצחק הוא לא מקור שאומרים משנה תורה בליל הוש"ר (למרות שנדמה לי שהוא הספר ההלכתי הראשון שמזכיר מנהג זה) כך הערוך השולחן אינו מקור לכך נוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר.

אם היית אומר כך ניחא, אבל זה לא מה שאמרת, לא אמרת שהאדמו"ר מת"א והגרא"ב אומרים שנוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר, אמרת בשמם שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, ומה הדמיון בין זה לאם המנחת יצחק מביא מנהג שלומדים בל"ג בהוש"ר.
(וכי אם הערוך השולחן היה כותב של"ג בעומר הוא זמן מסוגל לקבלת תפילות היית גם מעיר ש"גם האדמו"ר מתו"א והרא"ב אומרים כך?)
אלא שהבנת שטעית בליצנותך, וכדי לחפות על עצמך מצאת הערה אחרת על מה שנכתב.

[חיי עולם]

אם היית אומר כך ניחא, אבל זה לא מה שאמרת, לא אמרת שהאדמו"ר מת"א והגרא"ב אומרים שנוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר, אמרת בשמם שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, ומה הדמיון בין זה לאם המנחת יצחק מביא מנהג שלומדים בל"ג בהוש"ר.

אני מקווה שהבנת מה כתבת, כי אני לא הבנתי.

[יושב אוהלים]

אם היית אומר כך ניחא, אבל זה לא מה שאמרת, לא אמרת שהאדמו"ר מת"א והגרא"ב אומרים שנוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר, אמרת בשמם שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, ומה הדמיון בין זה לאם המנחת יצחק מביא מנהג שלומדים בל"ג בהוש"ר.

אני מקווה שהבנת מה כתבת, כי אני לא הבנתי.

אסביר - יש הבדל גדול בין אם מישהו אומר "שיש מנהג" לעשות משהו, לבין אם כותב שיש בזה ענין לעשותו.

אלא שהבנת שטעית בליצנותך, וכדי לחפות על עצמך מצאת הערה אחרת על מה שנכתב.

[חיי עולם]

אם היית אומר כך ניחא, אבל זה לא מה שאמרת, לא אמרת שהאדמו"ר מת"א והגרא"ב אומרים שנוהגים להתפלל במירון בל"ג בעומר, אמרת בשמם שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, ומה הדמיון בין זה לאם המנחת יצחק מביא מנהג שלומדים בל"ג בהוש"ר.

אני מקווה שהבנת מה כתבת, כי אני לא הבנתי.

אסביר - יש הבדל גדול בין אם מישהו אומר "שיש מנהג" לעשות משהו, לבין אם כותב שיש בזה ענין לעשותו.

אלא שהבנת שטעית בליצנותך, וכדי לחפות על עצמך מצאת הערה אחרת על מה שנכתב.

נו, אז מה אומר הערוך השולחן - שיש מנהג כזה או שיש ענין כזה?

ואם הוא כותב שיש מנהג (כשהדבר ידוע הרבה דורות לפניו), אז לכן הוא הופך למקור?
ואם הוא כותב שיש ענין (כשהדבר ידוע הרבה לפניו), אז לכן הוא הופך למקור?

[יושב אוהלים]

אז מה אומר הערוך השולחן - שיש מנהג כזה או שיש ענין כזה?

ואם הוא כותב שיש מנהג (כשהדבר ידוע הרבה דורות לפניו), אז לכן הוא הופך למקור?

כבר כתבתי שזה לא מה שכתבת בתחילה, זה טענה אחרת, גם אם היא נכונה, ואחרי שהבנת שהתלוצצת בחינם, שינית את דבריך כדי לחפות על עצמך.

[חיי עולם]

אז מה אומר הערוך השולחן - שיש מנהג כזה או שיש ענין כזה?

ואם הוא כותב שיש מנהג (כשהדבר ידוע הרבה דורות לפניו), אז לכן הוא הופך למקור?

כבר כתבתי שזה לא מה שכתבת בתחילה, זה טענה אחרת, גם אם היא נכונה, ואחרי שהבנת שהתלוצצת בחינם, שינית את דבריך כדי לחפות על עצמך.

אני לא יודע מה אתה רוצה.
החלטת להכניס בדבריי הסברים ופרשנויות שאף מפרש לא הכניס מעולם בדברי הש"ס הרמב"ם והמחבר גם יחד - והעיקר, אני עדיין לא הבנתי מה הפירוש שהחלטת להכניס בדבריי.
אתה מאשים אותי בשינוי גרסאות כאילו חתמתי עד מדינה עם הפרקליטות.
הודעתיי גלויים לכל מי שרוצה.

אחזור פעם אחרונה על דבריי, בלי פרשנויות עלומות ממני, ובלי הסברים מוזרים:
הערוך השולחן לא מקור לגבי שום דבר ממה שקורה/קרה במירון. הכל ידוע לפניו. נקודה. סוף.

[יושב אוהלים]

הערוך השולחן לא מקור לגבי שום דבר ממה שקורה/קרה במירון. הכל ידוע לפניו. נקודה. סוף.

אני אתעלם מכל הליצנות שכדרכך בקודש התלוצצת גם בי כמו בכותב הקודם, ואשאל אותך אם תוכל בטובך להסביר האם זה שהערוך השולחן אינו מקור בגלל שהוא רק כותב מה שהוא ראה שנוהגים , הוא בדיוק אותו סיבה כמו שכאשר האדמו"ר מתו"א והרא"ב כותבים שיום ל"ג בעומר הוא זמן מסוגל לקבלת התפילות לדעתך אינו מקור?

[חיי עולם]

הערוך השולחן לא מקור לגבי שום דבר ממה שקורה/קרה במירון. הכל ידוע לפניו. נקודה. סוף.

אני אתעלם מכל הליצנות שכדרכך בקודש התלוצצת גם בי כמו בכותב הקודם, ואשאל אותך אם תוכל בטובך להסביר האם זה שהערוך השולחן אינו מקור בגלל שהוא רק כותב מה שהוא ראה שנוהגים , הוא בדיוק אותו סיבה כמו שכאשר האדמו"ר מתו"א והרא"ב כותבים שיום ל"ג בעומר הוא זמן מסוגל לקבלת התפילות לדעתך אינו מקור?

אני אתעלם מכל האשמות השווא שהדבקת עליי עם או בלי קשר, ואענה לך ששוב לא הבנתי מילה ממה שכתבת, ואומר שוב שהערוך השולחן אינו מחדש מאומה, ותו לא.
בזה סיימתי את הדיון הטרחני והמיותר הזה.

[מתי אבוא]

הערוך השולחן לא מקור לגבי שום דבר ממה שקורה/קרה במירון. הכל ידוע לפניו. נקודה. סוף.

אני אתעלם מכל הליצנות שכדרכך בקודש התלוצצת גם בי כמו בכותב הקודם, ואשאל אותך אם תוכל בטובך להסביר האם זה שהערוך השולחן אינו מקור בגלל שהוא רק כותב מה שהוא ראה שנוהגים , הוא בדיוק אותו סיבה כמו שכאשר האדמו"ר מתו"א והרא"ב כותבים שיום ל"ג בעומר הוא זמן מסוגל לקבלת התפילות לדעתך אינו מקור?

אני אתעלם מכל האשמות השווא שהדבקת עליי עם או בלי קשר, ואענה לך ששוב לא הבנתי מילה ממה שכתבת, ואומר שוב שהערוך השולחן אינו מחדש מאומה, ותו לא.
בזה סיימתי את הדיון הטרחני והמיותר הזה.

רב גדול שספריו מקובלים מלפני 140 שנה נותן מקום למנהג הזה!!! מה לא ברור! אם היה אוחז שלא טוב הי כותב נגד! מה לא ברור!! למה  לא 'מקור' אולי זה לא פסוק או ראשון, אבל זה גדול בישראל שנותן לזה מקום בעוד אחרים לא נותנים!

 

[חיי עולם]

רב גדול שספריו מקובלים מלפני 140 שנה נותן מקום למנהג הזה!!! מה לא ברור! אם היה אוחז שלא טוב הי כותב נגד! מה לא ברור!! למה  לא 'מקור' אולי זה לא פסוק או ראשון, אבל זה גדול בישראל שנותן לזה מקום בעוד אחרים לא נותנים!

אם הנידון היה כאן 'פוסקים שהביעו דעה חיובית (?) אודות ההילולא' בהחלט יש לזה מקום.
אך פותח האשכול חיפש 'מקור' לכך של"ג בעומר במירון הוא מקום תפילה - בענין זה אין שום ענין בהבאת דברי ערוך השולחן הנ"ל.

[משיב דבר]

רבי מתולדות אהרן שליט"א אומר כל שנה שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, וגם הגר"א בידרמן שליט"א.

אבל הם אומרים את זה גם בהילולא של הרבי מקצאבוצע - בית שמש, ולכן איך לך מקור שרשב"י ולג בעומר יותר חשוב וכו' מגאב"ד פולבולע - אווניו 50.
אבל הערוך השולחן מביא את המנהג רק אודות רשב"י, ופשוט.

[יושב אוהלים]

הרבי מתולדות אהרן שליט"א אומר כל שנה שזה מקום וזמן מסוגל לקבלת התפילות, וגם הגר"א בידרמן שליט"א.

אבל הם אומרים את זה גם בהילולא של הרבי מקצאבוצע - בית שמש, ולכן איך לך מקור שרשב"י ולג בעומר יותר חשוב וכו' מגאב"ד פולבולע - אווניו 50.

על זה נאמר הפסוק אם ללצים הוא יליץ.

[כמו שחל]

המנחת יצחק הוא לא מקור שאומרים משנה תורה בליל הוש"ר (למרות שנדמה לי שהוא הספר ההלכתי הראשון שמזכיר מנהג זה)

הערוך השלחן בעצמו מזכיר מנהג זה (תרסד, יא)
וגם הבן איש חי וכף החיים הם ספר הלכתיים שמזכירים את המנהג הזה
שניהם קדמו למנחת יצחק

[משיב דבר]

על זה נאמר הפסוק אם ללצים הוא יליץ.

יא יליץ, נישט יליץ, אובער דאס איז דער אמת.

[הפשוט]

כמו שהמנחת יצחק הוא לא מקור שאומרים משנה תורה בליל הוש"ר (למרות שנדמה לי שהוא הספר ההלכתי הראשון שמזכיר מנהג זה)

מה השטויות האלו?! זה מוזכר כבר באריז"ל (400 שנה לפני הנ"ל) ובהרבה ספרי הלכה וזה מנהג קדום ונדפס בתיקון ליל הושע"ר!

[אבימי]

המנחת יצחק הוא לא מקור שאומרים משנה תורה בליל הוש"ר (למרות שנדמה לי שהוא הספר ההלכתי הראשון שמזכיר מנהג זה)

הערוך השלחן בעצמו מזכיר מנהג זה (תרסד, יא)
וגם הבן איש חי וכף החיים הם ספר הלכתיים שמזכירים את המנהג הזה
שניהם קדמו למנחת יצחק

כמדומה שחיי עולם סתם זרק מנהג עם מקור בדוי. מאחר שדבריו נלקחו ברצינות יתירה, רק אעיר שהמנהג ישן ומוזכר בכתבי האריז"ל. כאשר בא"ח וכה"ח מביאים מנהג קבלה אינו נהפך משום זה להלכתי ולא משנה מה שהם בעיקר ספרי הלכה (שמלקטים גם מן הקבלה).

לעיקר האשכול בוודאי התימה על הכותב הראשון, אך מאותו הטעם שנתמלא שמחה במציאה הגדולה, כך לא יבין מה שניסו להסביר לו.
 

[קמנו ונתעודד]

כתב בספר ערוך השולחן סימן תצג' ס"ז
'ורגילין לקרותו "הלולא דרבי שמעון בר יוחאי", ובארץ ישראל מרבין בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש. ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה'.

וזה מקור נפלא גם לענין התפילה ביום זה שרב המבוכה בענין זה, שיש אומרים שהוא רק יום שמחה.

מסתמא המקור הוא העיתון שבו הערוה"ש קרא את זה. הרי הוא לא היה שם.
 

[יושב אוהלים]

מסתמא המקור הוא העיתון שבו הערוה"ש קרא את זה.

למה להתלוצץ? מסתבר שהערוה"ש ראה על זה בספר קודש או שמע ממישהו.

[אבימי]

מסתמא המקור הוא העיתון שבו הערוה"ש קרא את זה.

למה להתלוצץ? מסתבר שהערוה"ש ראה על זה בספר קודש או שמע ממישהו.

הענין אחד והנקודה פשוטה: הוא בסך הכל מספר את אשר קרא או שמע. אין כאן פסק או מקור לכלום.
 

[יושב אוהלים]

מסתמא המקור הוא העיתון שבו הערוה"ש קרא את זה.

למה להתלוצץ? מסתבר שהערוה"ש ראה על זה בספר קודש או שמע ממישהו.

הענין אחד והנקודה פשוטה: הוא בסך הכל מספר את אשר קרא או שמע. אין כאן פסק או מקור לכלום.

נכון כולנו הבנו את זה, ולא צריך להתלוצץ כדי להסביר את זה.
 

[חסידישער]

מסתמא המקור הוא העיתון שבו הערוה"ש קרא את זה. הרי הוא לא היה שם.

הערוך השולחן לא היה מגיש חדשות שמעביר הלאה כל שמועה ששמע, ומסתמא גם לא קרא עיתונים כי אז הוא לא היה כותב ספר אלא היה ניק כמונו בפורומים

לעצם הדבר אני מצטט את כל דברי הערוך השולחן שם לגבי תספורת בל"ג בעומר: דלעניין ל"ג בעומר בעצמו – בכל מקום נוהגין להתיר, בין לפי מנהגו של רבינו הבית יוסף ובין לפי מנהגינו, מפני שמחזיקין היום הזה לקצת יום טוב, וגם במנחה שלפניו. ורגילין לקרותו "הלולא דרבי שמעון בר יוחאי", ובארץ ישראל מרבין בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש. ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה.
(וכתבו המגן אברהם סעיף קטן ג ובעט"ז שגדול אחד היה רגיל לומר "נחם" בכל יום, ואמרו בל"ג בעומר ונענש. עיין שם.)

רואים איך שהוא הביא את ל"ג בעומר כיום טוב ושבארץ ישראל מרבים בתפילה ובהדלקת נרות על קברו והוסיף על זה שאומרים שזהו יום הסתלקותו ויציאתו מהמערה.