למה אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר?

אוריאל

משתמש ותיק
עיין עוד בבעל המאור סוף פסחים, מה שכתב שם לבאר היות ספירת העומר היא זכר למה שהיו עושים בבית המקדש, "ואין זה זכר לשום הנאה אלא לחורבן בית מאויינו", וע"כ אין אומרים בו שהחיינו. ועוד שם בהשגות הראב"ד.
 
A

Anonymous

Guest
חלק א׳ ממעל אמר:
מישהו יודע סיבה?
עיין עוד בר"ן סוכה דף כב: בדפי הרי"ף ד"ה וכתבו בתוס' שהביא בשם יש מי שכתב שכיון שאם לא ספר בלילה הפסיד המצווה על כן אין מברך שהחיינו, ודבריו צריכים ביאור גדול, וזכורני שראיתי על זה בדברי האחרונים ואיני זוכר כעת.
 

אסף

משתמש ותיק
מצוין אצלי ב' מקורות :


שו"ת רדב"ז ח"ד רנו (אלף שכז)
ומכל מקום בעיקר השאלה אני אומר שכל מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת תקנו שיברך שהחיינו על המצוה העיקרית ופוטר את שתיהן הילכך ספירת העומר היא הכנה לעצרת דכתיב שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך וכיון שהיא מצוה תלויה באחרת מברך בחג השבועות ועולה לכאן ולכאן ודכוותה אמרינן לגבי עשיית סוכה שהיה צריך לברך שהחיינו בשעת העשייה ואפי' הכי לא מברכינן לה אלא בשעת המצוה שהוא זמן החג ועולה לכאן ולכאן. ותו דאין גמר המצוה עד סוף הספירה ולפיכך אי אפשר לברך שהחיינו בתחלת הספירה שהיא חלק מצוה ולא בסופה שאין מברכין שהחיינו בסוף המצוה. והרשב"א כתב שאין אומרים שהחיינו על דבר שהוא עגמת נפש. והנראה לע"ד כתבתי.

שו"ת הרשב"א ח"א קכו
ולענין זמן כבר נשאלה שאלה זו לראשונים. וכתוב עליה בספר בתשובת השאלה שלא מצינו ברכת זמן אלא בדבר שיש בו שום הנאה. כגון נטילת לולב שהוא בא לשמחה ותקיעת שופר לזכרון בין ישראל לאביהם שבשמים ומקרא מגילה דחס רחמנא עלן ופרוקינן. ופדיון הבן שמברך אבי הבן שהחיינו לפי שיצא בנו מספק נפל. דכל ששהה שלושים יום באדם אינו נפל. וספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו. עד כאן לשון הרב ז"ל.
 

נבשר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
מאירי פסחים ז' שיוצאין בשהחיינו דליל הסדר,
יותר מפורש בשבלי הלקט הל' ספיה"ע רל"ד, עייש"ה.
צ"ע איך מועילה הברכה של יום קודם לספירה שאינו זמן הזה, ועוד שאין מחויב לספור, וא"כ איך יפטר.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
אכתוב בקצירת האומר,
כמובן שהדברים מחודשים, אך אחר שנכתבו ע"י המאירי והשבלי הלקט, כמדו' שמוכרחים לומר כדלהלן,
ספירת העומר נאמרה בתורה "ממחרת השבת"
כלומר שהמחייב של של ספירת העומר הוא "ממחרת השבת",
עד כדי שבשו"ת שואל ומשיב ח"ב סי' ה' יצא לחדש שאם לא הקריבו ק"פ, גם קרבן העומר לא מקריבים,
ובאבנ"ז או"ח שפב כ' דנשים חייבות בספירת העומר כי הוא ממחרת השבת וכמו שבפסח חייבות כך גם בספירה חייבות,
וכידוע הביאור של החינוך שספיה"ע הוא "צפייה" מ"פסח" למתן תורה, ואכ"מ.
לכך, בליל הסדר שמברך שהחיינו הוא כולל בזה גם את החיוב של ה"ממחרת" הפסח, ועי'.
 

ל.מ.

משתמש רגיל
עי' בזה בהרחבה בערך ספירת העומר באנציקלופדיה תלמודית (פתוח לציבור בקישור כאן)
 
חלק עליון תַחתִית