היום אחד לעומר או בעומר?

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
מה פירוש היום יום אחד 'בעומר' לפי נוסח אשכנז?
בשלמא 'לעומר' מובן, סופרים יום אחד למנין הימים שמן העומר ואילך וכו', אבל מה הפירוש בעומר? הרי העומר כבר הוקרב.
 

מבני ברק

משתמש ותיק
נחלקו בזה כבר גדולי הראשונים(הרשב"א והר"ן) ובט"ז סימן תפט הביא שהאריזל היה אומר לעומר ומ"מ נכון יותר המנהג שאומר בעומר כיון שלעומר היינו לזמן הקרבת העור וכשסופר אחרי זמן הקרבת העומר ואומר לעומר הרי הוא כמשקר שהביא את העומר וזכור לי שאחד מהנושא כלים בשו"ע שם מוסיף שיתכן ויש בזה בל תוסיף שהרי לא שייכת המצוה היום ולכן גם מזהיר שלא לומר בלשם יחוד מצות עשה דאו' רק מצוה בעלמא ונראה לי שנוסח ספרד קאי לשיטתם ואומרים בלשם יחוד לקיים מצות עשה דאו' דקי"ל כהרמב"ם.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
מבני ברק אמר:
נחלקו בזה כבר גדולי הראשונים(הרשב"א והר"ן) ובט"ז סימן תפט הביא שהאריזל היה אומר לעומר ומ"מ נכון יותר המנהג שאומר בעומר כיון שלעומר היינו לזמן הקרבת העור וכשסופר אחרי זמן הקרבת העומר ואומר לעומר הרי הוא כמשקר שהביא את העומר וזכור לי שאחד מהנושא כלים בשו"ע שם מוסיף שיתכן ויש בזה בל תוסיף שהרי לא שייכת המצוה היום ולכן גם מזהיר שלא לומר בלשם יחוד מצות עשה דאו' רק מצוה בעלמא ונראה לי שנוסח ספרד קאי לשיטתם ואומרים בלשם יחוד לקיים מצות עשה דאו' דקי"ל כהרמב"ם.
עדיין לא ענית, מה הפירוש 'בעומר'?
 

אסף

משתמש ותיק
אולי תסביר קודם מהי "ספירת העומר" - וכי סופרים את העומר.
התשובה לזה תענה גם על שאלתך.

ויעוי' בספר שיעורי רבינו
הגר"מ שפירא זצ"ל
 

אסף

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מבני ברק אמר:
נחלקו בזה כבר גדולי הראשונים(הרשב"א והר"ן) ובט"ז סימן תפט הביא שהאריזל היה אומר לעומר ומ"מ נכון יותר המנהג שאומר בעומר כיון שלעומר היינו לזמן הקרבת העור וכשסופר אחרי זמן הקרבת העומר ואומר לעומר הרי הוא כמשקר שהביא את העומר וזכור לי שאחד מהנושא כלים בשו"ע שם מוסיף שיתכן ויש בזה בל תוסיף שהרי לא שייכת המצוה היום ולכן גם מזהיר שלא לומר בלשם יחוד מצות עשה דאו' רק מצוה בעלמא ונראה לי שנוסח ספרד קאי לשיטתם ואומרים בלשם יחוד לקיים מצות עשה דאו' דקי"ל כהרמב"ם.
עדיין לא ענית, מה הפירוש 'בעומר'?
להלן הציטוט מהט"ז שמבאר הלשון 'בעומר':
היום יום אח' בעומר. - כן מנהגנו אבל בדברי הר"ן סוף פסחים שמביא ב"י נזכר שם לעומר בלמ"ד ונראה יותר נכון מנהגנו דהא ביום אחד שמנינן בתחלת ליל י"ו הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום י"ו ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין יומי דעומר קאי כולם משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל י"ו לעומ' דהיינו למה שכבר הביאו אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרשו על ההבאה דהבי"ת משמע בתוך משא"כ בלמ"ד אפשר לפרשו על ההבאה כנלע"ד
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
אסף אמר:
אולי תסביר קודם מהי "ספירת העומר" - וכי סופרים את העומר.
התשובה לזה תענה גם על שאלתך.

ויעוי' בספר שיעורי רבינו
הגר"מ שפירא זצ"ל
אני מחפש פשט.. עוד לפני הגר"מ שפירא.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אסף אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מבני ברק אמר:
נחלקו בזה כבר גדולי הראשונים(הרשב"א והר"ן) ובט"ז סימן תפט הביא שהאריזל היה אומר לעומר ומ"מ נכון יותר המנהג שאומר בעומר כיון שלעומר היינו לזמן הקרבת העור וכשסופר אחרי זמן הקרבת העומר ואומר לעומר הרי הוא כמשקר שהביא את העומר וזכור לי שאחד מהנושא כלים בשו"ע שם מוסיף שיתכן ויש בזה בל תוסיף שהרי לא שייכת המצוה היום ולכן גם מזהיר שלא לומר בלשם יחוד מצות עשה דאו' רק מצוה בעלמא ונראה לי שנוסח ספרד קאי לשיטתם ואומרים בלשם יחוד לקיים מצות עשה דאו' דקי"ל כהרמב"ם.
עדיין לא ענית, מה הפירוש 'בעומר'?
להלן הציטוט מהט"ז שמבאר הלשון 'בעומר':
היום יום אח' בעומר. - כן מנהגנו אבל בדברי הר"ן סוף פסחים שמביא ב"י נזכר שם לעומר בלמ"ד ונראה יותר נכון מנהגנו דהא ביום אחד שמנינן בתחלת ליל י"ו הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום י"ו ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין יומי דעומר קאי כולם משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל י"ו לעומ' דהיינו למה שכבר הביאו אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרשו על ההבאה דהבי"ת משמע בתוך משא"כ בלמ"ד אפשר לפרשו על ההבאה כנלע"ד
היה אפשר להשיב, שודאי "יומי דעומר" נקראים כך ע"ש שמתחילין ביום הבאת עומר התנופה. ו'לעומר' משמעו ליום הנפת העומר, ומקצת יום ככולו, ולכן אפשר לומר בליל י"ו לעומר. ואינו דוקא למה שכבר הביאו, שהרי כתוב 'בשנת שלש למלכו', וטרם עברו שלש שנים שלמות.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
אסף אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
עדיין לא ענית, מה הפירוש 'בעומר'?
להלן הציטוט מהט"ז שמבאר הלשון 'בעומר':
היום יום אח' בעומר. - כן מנהגנו אבל בדברי הר"ן סוף פסחים שמביא ב"י נזכר שם לעומר בלמ"ד ונראה יותר נכון מנהגנו דהא ביום אחד שמנינן בתחלת ליל י"ו הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום י"ו ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין יומי דעומר קאי כולם משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל י"ו לעומ' דהיינו למה שכבר הביאו אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרשו על ההבאה דהבי"ת משמע בתוך משא"כ בלמ"ד אפשר לפרשו על ההבאה כנלע"ד
היה אפשר להשיב, שודאי "יומי דעומר" נקראים כך ע"ש שמתחילין ביום הבאת עומר התנופה. ו'לעומר' משמעו ליום הנפת העומר, ומקצת יום ככולו, ולכן אפשר לומר בליל י"ו לעומר. ואינו דוקא למה שכבר הביאו, שהרי כתוב 'בשנת שלש למלכו', וטרם עברו שלש שנים שלמות.
בינתיים עדיין לא זכיתי להבין אף מדברי הט"ז מה הפירוש בעומר?
 

מאן דהו

משתמש ותיק
שמעתי אתמול יהודי שסופר פעמים. פעם אחת בעומר ופעם שניה לעומר ונפלאתי..
 

מבני ברק

משתמש ותיק
מה הפלא הגדול? באמת הרי כבר התבאר ששני הנוסחאות הם ספירה לשני דברים וממילא יתכן שלא יצא יד"ח לשיטה השניה ואדרבא אני התקשתי למה כולם לא עושים כך
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מבני ברק אמר:
מה הפלא הגדול? באמת הרי כבר התבאר ששני הנוסחאות הם ספירה לשני דברים וממילא יתכן שלא יצא יד"ח לשיטה השניה ואדרבא אני התקשתי למה כולם לא עושים כך

עצה זו הוזכרה בהלכה היכן שהוא?
מדוע שאדם לא יקרא שמע ישראל שלושה פעמים ויותר כל פעם כנגד מבטא אחד?
או יתפלל שמונה עשרה בכל הנוסחותא סתם לצורך הדגומא
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
עצה זו הוזכרה בהלכה היכן שהוא?

נראה לי שהגרח"ק אמר שמי שרוצה לצאת ידי חובת כל הדיעות בתפילין צריך להניח 64 סוגים
מ"מ הדמיון לשמו"ע לא מתחיל

אבל בעצם זה נידון לגבי היחס בכל החומרות
וההגדרה היא שחומרא שלא מתאימה לעושה היא יוהרא
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
מבני ברק אמר:
מה הפלא הגדול? באמת הרי כבר התבאר ששני הנוסחאות הם ספירה לשני דברים וממילא יתכן שלא יצא יד"ח לשיטה השניה ואדרבא אני התקשתי למה כולם לא עושים כך

יוצאים ידי חובה גם אם לא מזכירים את ענין העומר כלל, מספיק להזכיר את מנין הימים.

ומכאן לשאלה הידועה בענין זכור - האם אפשר לתקן אחרי שכבר יצאו ידי חובה .
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מאן דהו אמר:
עצה זו הוזכרה בהלכה היכן שהוא?

נראה לי שהגרח"ק אמר שמי שרוצה לצאת ידי חובת כל הדיעות בתפילין צריך להניח 64 סוגים

הובא בקונטרס עץ החיים (מודפס בסוף נפש החיים )בשם אדונינו הגר"א
ושם כתוב 24 זוגות.
אבל אולי הגרח"ק הצליח להגיע ל-64...
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
חגי פאהן אמר:
אסף אמר:
להלן הציטוט מהט"ז שמבאר הלשון 'בעומר':
היום יום אח' בעומר. - כן מנהגנו אבל בדברי הר"ן סוף פסחים שמביא ב"י נזכר שם לעומר בלמ"ד ונראה יותר נכון מנהגנו דהא ביום אחד שמנינן בתחלת ליל י"ו הוי פי' במנין ימי העומר אשר יביאו למחר ביום י"ו ובימים אחרים הוי ג"כ שפיר דאמנין יומי דעומר קאי כולם משא"כ אם תאמר לעומר תהיה הכוונה בליל י"ו לעומ' דהיינו למה שכבר הביאו אבל בעומר לא קאי רק על ימי העומר דא"א לפרשו על ההבאה דהבי"ת משמע בתוך משא"כ בלמ"ד אפשר לפרשו על ההבאה כנלע"ד
היה אפשר להשיב, שודאי "יומי דעומר" נקראים כך ע"ש שמתחילין ביום הבאת עומר התנופה. ו'לעומר' משמעו ליום הנפת העומר, ומקצת יום ככולו, ולכן אפשר לומר בליל י"ו לעומר. ואינו דוקא למה שכבר הביאו, שהרי כתוב 'בשנת שלש למלכו', וטרם עברו שלש שנים שלמות.
בינתיים עדיין לא זכיתי להבין אף מדברי הט"ז מה הפירוש בעומר?
פירוש בעומר = בתוך התקופה הנקראת 'העומר'.
 

מבני ברק

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
מבני ברק אמר:
מה הפלא הגדול? באמת הרי כבר התבאר ששני הנוסחאות הם ספירה לשני דברים וממילא יתכן שלא יצא יד"ח לשיטה השניה ואדרבא אני התקשתי למה כולם לא עושים כך

יוצאים ידי חובה גם אם לא מזכירים את ענין העומר כלל, מספיק להזכיר את מנין הימים.

ומכאן לשאלה הידועה בענין זכור - האם אפשר לתקן אחרי שכבר יצאו ידי חובה .

יוצאים יד"ח רק אם אממנה ימים סתם אבל אם מנה למנין אחר פשוט שלא יצא ועין לעיל שהם שני ספירות שונות
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
זאת נחמתי אמר:
יעקב שלם אמר:
מאן דהו אמר:
עצה זו הוזכרה בהלכה היכן שהוא?

נראה לי שהגרח"ק אמר שמי שרוצה לצאת ידי חובת כל הדיעות בתפילין צריך להניח 64 סוגים

הובא בקונטרס עץ החיים (מודפס בסוף נפש החיים )בשם אדונינו הגר"א
ושם כתוב 24 זוגות.
אבל אולי הגרח"ק הצליח להגיע ל-64...
מה ענין הגרח"ק לכאן? אולי התבלבלת עם הגר"ח מוולאז'ין.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
חגי פאהן אמר:
היה אפשר להשיב, שודאי "יומי דעומר" נקראים כך ע"ש שמתחילין ביום הבאת עומר התנופה. ו'לעומר' משמעו ליום הנפת העומר, ומקצת יום ככולו, ולכן אפשר לומר בליל י"ו לעומר. ואינו דוקא למה שכבר הביאו, שהרי כתוב 'בשנת שלש למלכו', וטרם עברו שלש שנים שלמות.
בינתיים עדיין לא זכיתי להבין אף מדברי הט"ז מה הפירוש בעומר?
פירוש בעומר = בתוך התקופה הנקראת 'העומר'.
אתה מתכוון לתקופת הקציר ועשיית עומרים?
אם כן אין זה מתייחס כלל לקרבן העומר, והרי בתורה כתוב וספרתם לכם וכו' מיום הביאכם את עומר התנופה.
דרך אגב, אני מתעורר הרי עומר בתורה לענין ספירת העומר הכוונה למידה של עשירית האיפה כמו שכתב רש"י מהפסוק וימדו בעומר לענין מן ושם כתב רשי עומר שם מדה הוא. וצריך עיון מה הקשר בין עומר לעשירית האיפה לעמרים בשדה, אולי סתם עומר בשדה הוא בשיעור של עשירית האיפה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
חגי פאהן אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
בינתיים עדיין לא זכיתי להבין אף מדברי הט"ז מה הפירוש בעומר?
פירוש בעומר = בתוך התקופה הנקראת 'העומר'.
אתה מתכוון לתקופת הקציר ועשיית עומרים?
אם כן אין זה מתייחס כלל לקרבן העומר, והרי בתורה כתוב וספרתם לכם וכו' מיום הביאכם את עומר התנופה.
דרך אגב, אני מתעורר הרי עומר בתורה לענין ספירת העומר הכוונה למידה של עשירית האיפה כמו שכתב רש"י מהפסוק וימדו בעומר לענין מן ושם כתב רשי עומר שם מדה הוא. וצריך עיון מה הקשר בין עומר לעשירית האיפה לעמרים בשדה, אולי סתם עומר בשדה הוא בשיעור של עשירית האיפה.
כוונת הט"ז היא לתקופת מ"ט הימים של ספירת העומר. נכון שתקופה זו מכונה 'העומר' על שם ספירת העומר, וספירת העומר מכונה כך על שם עומר התנופה, אך ס"ל שבדיעבד אחר שהיא כבר קרויה 'ימי העומר' עדיף לפרש עליה את כוונת הברכה מאשר לומר 'לעומר' בליל י"ו.
 
חלק עליון תַחתִית