האם בימים אלו הולך ונוצר חשש חדש שלא יצאו יד"ח ספירת העומר

בן של רב

משתמש ותיק
הנה לגבי כמה ענינים הדגישו הפוסקים שספירת העומר אינה סתם 'דין להגיד'
אלא באמת לספור! ובלשוננו 'להחזיק ראש'.
ובזכרוני שראיתי בעבר לשונות בראשונים המעידים על זה.

והנה בימים אלו הספירה הולכת ונעשית יותר קשה (לקליטה אוטומטית בראש) למי שקורא מהסידור או הולך אחרי החזן ואינו שם לבו 'לחשבן בראש' ולהיות מודע כמה היום באמת, כי פשוט המספרים הולכים וגדלים...

והשאלות הן כדלהלן:

1. האם ספירת היום בלי שימת לב כלל יש לה שם ספירה.

2. מה הדין ידיעת היום בלי לשים לב לימים הנוספים בתוך השבוע
(כגון שאומר "היום שבעה עשר שהם שני שבועות ושני ימים" - ולא מתבונן במודע שאכן יש כאן שבועיים וגם שני ימים נוספים -- וזה מצוי מאוד שהמוח מתענין היכן אוחזים אבל משעמם לו הפירוט של החלוקה לשבועות והכי משעמם הימים הנפרדים הנוספים :arrow: ).

3. מה הדין של מי שקרא את הקטע האחרון ולא שם לב שעשיתי טעות מכוונת במספר - האם בכגון זו נחשב ספירה :roll:
(כלומר: אם יספור נכון, אבל בצורה מנומנת כזו שהיה אפשר לדחוף לו טעויות).

4. מה הדין אם 'מחשבן' בראשו מיד תוכ"ד לאמירת הימים או השבועות
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
הנה לגבי כמה ענינים הדגישו הפוסקים שספירת העומר אינה סתם 'דין להגיד'
אלא באמת לספור! ובלשוננו 'להחזיק ראש'.
ובזכרוני שראיתי בעבר לשונות בראשונים המעידים על זה.

והנה בימים אלו הספירה הולכת ונעשית יותר קשה (לקליטה אוטומטית בראש) למי שקורא מהסידור או הולך אחרי החזן ואינו שם לבו 'לחשבן בראש' ולהיות מודע כמה היום באמת, כי פשוט המספרים הולכים וגדלים...

והשאלות הן כדלהלן:

1. האם ספירת היום בלי שימת לב כלל יש לה שם ספירה.

2. מה הדין ידיעת היום בלי לשים לב לימים הנוספים בתוך השבוע
(כגון שאומר "היום שבעה עשר שהם שני שבועות ושני ימים" - ולא מתבונן במודע שאכן יש כאן שבועיים וגם שני ימים נוספים -- וזה מצוי מאוד שהמוח מתענין היכן אוחזים אבל משעמם לו הפירוט של החלוקה לשבועות והכי משעמם הימים הנפרדים הנוספים :arrow: ).

3. מה הדין של מי שקרא את הקטע האחרון ולא שם לב שעשיתי טעות מכוונת במספר - האם בכגון זו נחשב ספירה :roll:
(כלומר: אם יספור נכון, אבל בצורה מנומנת כזו שהיה אפשר לדחוף לו טעויות).

4. מה הדין אם 'מחשבן' בראשו מיד תוכ"ד לאמירת הימים או השבועות
דין ספירת השבועות שלא ביומא דמשלם שבועי אינו לעיכובא כמוזכר במשנ"ב כמה פעמים, ואינו מעכב.
 
A

Anonymous

Guest
בן של רב אמר:
).

4. מה הדין אם 'מחשבן' בראשו מיד תוכ"ד לאמירת הימים או השבועות
תשאל יותר מזה, מה הדין אם אדם ספר ולא ידע באמת את הספירה, אבל נודע לו תוך כדי דיבור אם מועיל.
כמדומה שכתוב על זה אינני זוכר כעת.
 

יהודי

משתמש ותיק
בכל השאלות שהוצגו אין זכר בפוסקים שמעכב, וללא ראיות מוצקות קשה להתחיל דיון בזה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
1. האם ספירת היום בלי שימת לב כלל יש לה שם ספירה.

יהודי אמר:
בכל השאלות שהוצגו אין זכר בפוסקים שמעכב, וללא ראיות מוצקות קשה להתחיל דיון בזה.

בשו"ת דבר אברהם כתב שאם נסתפק מהו היום, אינו יכול לספור משום שתורת ספירה זה רק כשיודע בצורה מוחלטת שהוא סופר את היום וכן הוא באבנ"ז .
וא"כ לכאורה כ"ש אם אינו אלא מתעסק ואינו שם אל ליבו כלל את מנין הימים שהוא מונה, שלכאורה ודאי לא יצא.

אמנם כבר הקשו על דבריהם מהראשונים ששאלו למה בני חו"ל לא סופרים מספיקא דיומא ואכמ"ל .
 

יהודי

משתמש ותיק
זה לא קשור לענין, כאן הוא לא שם לב, אבל ספר וידע מה המספר (אא"כ מדובר במתעסק גמור).
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
בשו"ת דבר אברהם כתב שאם נסתפק מהו היום, אינו יכול לספור משום שתורת ספירה זה רק כשיודע בצורה מוחלטת שהוא סופר את היום וכן הוא באבנ"ז .
וא"כ לכאורה כ"ש אם אינו אלא מתעסק ואינו שם אל ליבו כלל את מנין הימים שהוא מונה, שלכאורה ודאי לא יצא.

אמנם כבר הקשו על דבריהם מהראשונים ששאלו למה בני חו"ל לא סופרים מספיקא דיומא ואכמ"ל .
רק כדי לדייק: הדבר אברהם עצמו (סי' לד) כתב מתחלה שע"פ דבריו יש ליישב קושיית הראשונים, ובסו"ד חזר בו מכח דברי הראשונים האלו שלא תרצו כמוהו.
 
A

Anonymous

Guest
גבריאל פולארד אמר:
האחד בא לגור אמר:
בשו"ת דבר אברהם כתב שאם נסתפק מהו היום, אינו יכול לספור משום שתורת ספירה זה רק כשיודע בצורה מוחלטת שהוא סופר את היום וכן הוא באבנ"ז .
וא"כ לכאורה כ"ש אם אינו אלא מתעסק ואינו שם אל ליבו כלל את מנין הימים שהוא מונה, שלכאורה ודאי לא יצא.

אמנם כבר הקשו על דבריהם מהראשונים ששאלו למה בני חו"ל לא סופרים מספיקא דיומא ואכמ"ל .
רק כדי לדייק: הדבר אברהם עצמו (סי' לד) כתב מתחלה שע"פ דבריו יש ליישב קושיית הראשונים, ובסו"ד חזר בו מכח דברי הראשונים האלו שלא תרצו כמוהו.
דרך אגב, שמעתי שיעור פעם מהגר"מ גרוס שליט"א ליישב את דברי הדבר אברהם באופן שאין על זה סתירה מדברי הראשונים.
אולי הדברים מודפסים באיזה מקום?
 

אוריאל

משתמש ותיק
בשערי ישר שער הספיקות פ"ה כתב מסברא דנפשיה כסברא זו, שספירה מספק אין עליה שם ספירה כלל, וכתב שם ש"כמדומה לי שראיתי דין זה באיזה ספר", וידוע שכוונתו לדבר אברהם הנ"ל. וע"ש מה שפלפל קצת אודות הראשונים שהזכירו כאן שהקשו על בני חו"ל, וסיים על זה "וצריך עיון בכל זה".
 
יש שני אופנים להבין מה זו ספירה:
א. ספירה מהקרבת העומר עצמו. ב. ספירה מהזמן ההוא שהיה צריך להקריב.

ולכאורה אם נניח כצד א. שזו ספירה מההקרבה עצמה מה שייך ספירה כשאין הקרבה?
יש עדיין שני אופנים אחרים:
א. תיקנו סוג ספירה חדש מדרבנן שזה כן מהזמן ההוא, ולא מההקרבה שהרי לא היתה.
ב. זכר למקדש כאילו הקרבנו - כדי שנזכור שזה חסר ונדרוש לציון
(ומקיימים זאת באמירת הרחמן) .

(שמעתי מרבי יגאל רוזן ולא ראיתי בפנים ש)הגרי"ז הוכיח שכעת זה רק זכר בעלמא.
והראיה מ"אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא" (מנחות סו.)
דהיינו שכיון שאין לנו הקרבה אז רק עושים דרישת ציון ולא ספירה אמיתית ולכן לא נורא אם לא נספור 'שבועי' .

לפי זה יותר מובן הצד בראשונים שבחו"ל יספרו יומיים כי זכר הוא רק זכר.

נ. ב. המקובלים כולם ודאי חולקים בתוקף על ההבנה שזה רק סתם זכר בלי משמעות של ספירה ועימור וקיבוץ הימים כהכנה למת"ת.
שהרי ידוע שהם מעמידים את הימים והספירה כענין גדול ונורא שכל השנה תלויה בו.
וכ' הרש"ש שמי שלא מנצל את הימים הללו אפילו יום כפור לא יעזור לו להשיג את ההשפעה של השנה.

[וכי תאמר הרי הוכחנו מאמימר?
אך באמת זה לא נורא, כי אם היו פוסקים כאמימר - כל ההשפעות הגדולות היו יורדות גם ע"י מנין יומי בלי שבועי].
 

כסף נבחר

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
הנה לגבי כמה ענינים הדגישו הפוסקים שספירת העומר אינה סתם 'דין להגיד'
אלא באמת לספור! ובלשוננו 'להחזיק ראש'.
ובזכרוני שראיתי בעבר לשונות בראשונים המעידים על זה.

והנה בימים אלו הספירה הולכת ונעשית יותר קשה (לקליטה אוטומטית בראש) למי שקורא מהסידור או הולך אחרי החזן ואינו שם לבו 'לחשבן בראש' ולהיות מודע כמה היום באמת, כי פשוט המספרים הולכים וגדלים...

והשאלות הן כדלהלן:

1. האם ספירת היום בלי שימת לב כלל יש לה שם ספירה.

2. מה הדין ידיעת היום בלי לשים לב לימים הנוספים בתוך השבוע
(כגון שאומר "היום שבעה עשר שהם שני שבועות ושני ימים" - ולא מתבונן במודע שאכן יש כאן שבועיים וגם שני ימים נוספים -- וזה מצוי מאוד שהמוח מתענין היכן אוחזים אבל משעמם לו הפירוט של החלוקה לשבועות והכי משעמם הימים הנפרדים הנוספים :arrow: ).

3. מה הדין של מי שקרא את הקטע האחרון ולא שם לב שעשיתי טעות מכוונת במספר - האם בכגון זו נחשב ספירה :roll:
(כלומר: אם יספור נכון, אבל בצורה מנומנת כזו שהיה אפשר לדחוף לו טעויות).

4. מה הדין אם 'מחשבן' בראשו מיד תוכ"ד לאמירת הימים או השבועות

א. אין דין לחזיק ראש ראה בהמשך
ב. אם סופר זה נקרא ששם לב וד"ל
ג. יש בזה אריכות בראשונים ועיין בשאלתות ובמכילתא לשונות התנאים בזה ובפ' הגאון שם ואחרי שתלמד מש' כבר לא ישעמם למוח שלך
ד. מי שסופר סופר והכל הנחת טעות ביסוד שצריך להחזיק וכו'
ה. השאלה של תוכ"ד לא הסברת מתי בברכה, בתחילתה, בסופה, אחריה, בספירה עצמה, או אחריה,? יש בפוסקים נ"מ בזה
יסוד לכל הנ"ל שו"ע תפט ס' ו' ועיין משנ"ב וביאור הלכה וממקרי הטעויות שם מוכח א.שאין צורך להחזיק ראש ב.מצבי התיקון בתוכ"ד
ואם כונתך בתוכ"ד לספירה בהירהור זה תשובה מפורשת ברעק"א כמדומני ח"א ס' כה-כו ואין הספר תח"י
 
 

יוסף אברהם

משתמש רגיל
בכל דיני התורה מה שקובע זה המעשה. ספירה בפה היא ספירה לכל דיניה, גם אחרי שנניח שההגדרה של ספירה היא למנות ולספור, לא קובע מה עובר בראש שלו אלא מה הוא עושה.
 

יוספי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
גבריאל פולארד אמר:
האחד בא לגור אמר:
בשו"ת דבר אברהם כתב שאם נסתפק מהו היום, אינו יכול לספור משום שתורת ספירה זה רק כשיודע בצורה מוחלטת שהוא סופר את היום וכן הוא באבנ"ז .
אמנם כבר הקשו על דבריהם מהראשונים ששאלו למה בני חו"ל לא סופרים מספיקא דיומא ואכמ"ל .
דרך אגב, שמעתי שיעור פעם מהגר"מ גרוס שליט"א ליישב את דברי הדבר אברהם באופן שאין על זה סתירה מדברי הראשונים.
אולי הדברים מודפסים באיזה מקום?
מדידי אמרתי ליישב ענין זה, דכיון שעשו ב' פעמים פסח הרי כל אחד מהם הרי היא מחייב למחרתו מנין ספירת העומר. וא"כ אין כאן ספק איזה יום היום אלא ב' ספירות. לפסח ספק. משא"כ בספק איזה יום היום אינו יכול לספור דהוא ספירה מספק. 
ובנוסח אחר, (ולכאו' היא עיקר) בספק ב"ספירה" חסר במעשה ספירה. ולא יצא. משא"כ בספק בזמן מאימתי לספור הרי איכא לו ספירה ליום זה וספירה ברורה ליום זה.
ודרך פלפול יש לבארו כיבואר לקמן. אמנם אין הנ"ל תליא בהדברים לקמן. (ועיקר דבר זה ממה שאמרו בשם החי' הרים ליישב אמאי בחו"ל איכא ב' יו"ט של שבועות הרי בשבועות שתלוי בנ' יום ודאי ידעו אמיתי היה פסח. ובראשונים (רמבם ריטבא) תירצו שהיא משום גזירה ובשם החי' הרי"ם (וי"א בשם הקוצקער) תירצו שאתם אפי' שוגגין אתם אפי' מזידין. ובשפות הכוונה כנ"ל אלא שמהיכן כח חז"ל לעשות יו"ט ע"כ תירץ אתם אפי' שוגגין. ויש שאמרו שכוונתו שכיון שאמרו חז"ל אתם אפי' מזידין והרי קבעו חז"ל שיום אחר פסח יהא פסח, ממילא נ' יום לאחריו יהא שבועות מדין ממחרת הפסח.
 
 
חלק עליון תַחתִית