בביאור דברי הזוה"ק את פני אדון ה' דא רבי שמעון והמסתעף כל ענין ל"ג בעומר.
הצג קובץ מצורף ל''ג בעומר.PDF
ביקורת תהיה אמר:וכי לא התייחסו למה שהיה כתוב בספרים לפניהם? למה לומר כך?
הרי רבותינו הראשונים כתבו על רבותיהם וחבריהם שנוסחא משובשת נזדמנה להם. ומה קרה ?
אין לי שום ענין לכתוב זאת באדום. זאת שאלה עובדתית וחבל לערב בה את הרגש ולצבוע זאת בצבעי אזהרה.
ביקורת תהיה אמר:במחילה זו אינה גירסא מהגניזה אלא נוסח מובהק שנמצא בכת"י של רח"ו עד היום. הנוסח זה הוא גם נוסח השער הכוונות שהוא הספר המוגה והמדוייק, ואדרבה הפע"ח הוא נוסחא פחות מתוקנת ביסודה. מה גם שבדפוסים הרגילים של הפע"ח גם כתוב שמחת, ורק דפוס אחד שהתפשט מאד השתבש בה.
ולגבי 'שמחת' ראה במאמרו של הרב @טעם ודעת טעם השמחה שמפני שביום זה נסמך וכמו שכתבו החיד"א והבא"ח ואינו צריך לפנים.
ולשון הילולא על יום הפטירה נולד מהטעות הזאת ואם ידוע לך מקור מוקדם יתר אשמח לעידכון.
אין בכוונתי להכנס לוויכוח בזה. והמעיין ביושר יאחז דרכו.
זה אינו מוריד גם מערכם של גדולי החסידות או מערכו של המנהג המקובל לעלות לציון של רשב"י ביום ל"ג בעומר.
אני לא חושב שאיה אמונה מתעררת מכך, ולכן חבל להשקיע אנרגיה לפסול את הדברים.
טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
ואכן כך כתבתי לעיל:מחשבות אמר:די לנו שהאר"י נהג לעלות למירון ולשמוח ביום זה.
ביקורת תהיה אמר:זה אינו מוריד גם מערכם של גדולי החסידות או מערכו של המנהג המקובל לעלות לציון של רשב"י ביום ל"ג בעומר.
ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול.כלפי ליא אמר:טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
כבר דנו כאן בעבר באשכול אחר בנושא זו.מחשבות אמר:מה נפק"מ אם השמחה היא כי הוא יום כניסתו של רש"בי למתיבתא דרקיעא, יום סמיכתו, יום שנכנס ללמוד אצל ר"ע או כל ההשערות שנאמרו בזה.
די לנו שהאר"י נהג לעלות למירון ולשמוח ביום זה.
ואגב, יש לדון הרבה בעלייה לציון מצד הצניעות במקום, ביטול תורה ועוד ועוד. אבל כדאי לשים לב שעל עצם העלייה למקום ועצם השמחה קשה לחלוק אחרי שהאר"י נהג כך (ואם כי יודע אני שהיו מהאחרונים שהתנגדו לעצם השמחה ואף שכתבו שבימי האר"י ודאי לא נהגו כך, אך אין אחרי עדות רבי חיים ויטאל ולא כלום.)
דרך אגב, הראשון שיצא נגד הספר הוא לא אחר ממרנא היעב"ץ זי"ע כך שקשירת הדברים להדיא לתלמידי הבעש"ט הק' יש בו מחוסר ידיעה.יוספזון אמר:ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול.כלפי ליא אמר:טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
היו מתלמידי הבעש"ט זי"ע שכן השתמשו בספר זה, אבל לדעת האוסרים לא נשתנה כלום!
כלפי ליא אמר:טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
דרך אגב. מעשה לסתור. לכאו' אחד המקורות הראשונים שיום ל"ג בעומר זה יום שנפטר בו רשב"י הוא דוקא בתוך ספר חמדת ימים:כלפי ליא אמר:טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
ועוד זאת, קביעת יום ל"ג בעומר כיום שנפטר בו רשב"י, לא קשור דוקא לחסידים. לדוגמא, ביערות דבש לרבינו יונתן אייבשיץ דרוש י"א וזלשו"ק: "יום ל"ג בעומר הוא יום הילולא דרשב"י כי מת אז, והיה למעלה הילולא "הנערה באה אל המלך", וראוי לכל איש הירא וחרד לשום טל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעוונתינו הרבים בהבלי עולם, אשר הוא לצדיק לצער"יוספזון אמר:דרך אגב. מעשה לסתור. לכאו' אחד המקורות הראשונים שיום ל"ג בעומר זה יום שנפטר בו רשב"י הוא דוקא בתוך ספר חמדת ימים:כלפי ליא אמר:טעם ודעת אמר:אחרי שתלמידי הבעש"ט זעי"א קבע בו מסמרות שזה יום ל"ג בעמור יומא דהיללוא דהרשב"י, אזי לא משנה ולא מעניין כל הנידון אם הכתב יד ודפוס ראשון וכו' וכו' וכו' כל מה שכתבו הם דברי אלוקים חיים ברוח קדשם ואין להרהר אחר זה בכלום.
לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
וז"ל בחלק מועד [פרק ב ליל לג] "מצאתי כתוב בספר הקדמונים שיום ל"ג בעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא, ונוהגים לקבוע בליל זה לימוד ברזין דחכמתא דיליה ובאדרא זוטא, וששים ושמחים בהילולא דיליה, אשרי אנוש יעשה זאת".
יש לציין, כי גם אם יום זה אינה יום הילולת הרשב"י עין בספר משנת חסידים, שמבואר שם שיש לעלות לקברו ביום זה מטעם אחר.ביקורת תהיה אמר:ככל הדברים והאמת בענין הזה יעויין במש"כ ר' משה אייזיק בלוי, 'ל"ג בעומר כיום שמחה והלולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א', ישורון ט"ו, עמודים תתנ"ו – תתע"ב.
כולל ההפניות לדברי החמ"י שהוא מקור מענין בעניין, אבל אינו משנה התמונה המבוררת כפי שמציג שם.
כשיש ספר נפוץ המייחס בטעות (דמוכח עיי"ש) להאר"י הק' שרשב"י נפטר ביום ל"ג בעומר אין לצפות מבעלי רוח הקודש לחקור הדבר ברוח קדשם, וזה לא משנה אם הם חסידים מתנגדים או קדמונים.
יוספזון אמר:יש לציין, כי גם אם יום זה אינה יום הילולת הרשב"י עין בספר משנת חסידים, שמבואר שם שיש לעלות לקברו ביום זה מטעם אחר.ביקורת תהיה אמר:ככל הדברים והאמת בענין הזה יעויין במש"כ ר' משה אייזיק בלוי, 'ל"ג בעומר כיום שמחה והלולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א', ישורון ט"ו, עמודים תתנ"ו – תתע"ב.
כולל ההפניות לדברי החמ"י שהוא מקור מענין בעניין, אבל אינו משנה התמונה המבוררת כפי שמציג שם.
כשיש ספר נפוץ המייחס בטעות (דמוכח עיי"ש) להאר"י הק' שרשב"י נפטר ביום ל"ג בעומר אין לצפות מבעלי רוח הקודש לחקור הדבר ברוח קדשם, וזה לא משנה אם הם חסידים מתנגדים או קדמונים.
מרנא היעב"ץ זי"ע יצא נגד רשימת ספרים שהתקבלו בכל תפוצות ישראל והכתירם כספרי מינות ושבתאות.יוספזון אמר:דרך אגב, הראשון שיצא נגד הספר הוא לא אחר ממרנא היעב"ץ זי"ע כך שקשירת הדברים להדיא לתלמידי הבעש"ט הק' יש בו מחוסר ידיעה.יוספזון אמר:ודבריהם חיים וקיימים ונאמנים לעד... ואני מוחה על נימת הזלזול.כלפי ליא אמר:לא קבעו.
אגב, היו מתלמידי בעש"ט זיע"א שקבעו מסמרות שספה"ק חמדת ימים מקורו בשבתאות רח"ל, וכיום ידוע בוודאות מוחלטת וברורה שהיה מגורי האריז"ל, והתברר כמעט בוודאות מוחלטת שחיבר אותה גדול דורו ר"י בית אל מהרי"י אלגאזי, ובכל מקרה הוא זה שהו"ל בדפו"ר בעילום שמו.
היו מתלמידי הבעש"ט זי"ע שכן השתמשו בספר זה, אבל לדעת האוסרים לא נשתנה כלום!