המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי יוספזון » 24 מאי 2019, 14:17

(פתחתי את האשכול שוב, כי בטעות פתחתי אותו ב'אקטואליה' שלא לכולם יש גישה לשם, ואתכם הסליחה)
היות וראיתי מי שכינה את העלייה לקברי צדיקים כ'מיסטיקה' וכענין 'חסידי' באתי לשבר את המיתוס לרסיסים, להביא ראיות חותכות מאיזה זמן היתה כזאת בישראל.
היות והאשכולות הקודמות נמחקו. אני מבקש ומתחנן, נא להביא כאן רק דברים עם מקורות לא סיפורים, לא רגשות הלב, ולא סברות כרסיות, אלא אך ורק דברים עם מקור מוסמך. גם לא סיפורים מגדולי ישראל בעבר ובהווה. 
ומחמת קדושת שבת הממשמשת לבא, אתחיל רק עם כמה מקורות בודדים.
כשהיה חשש שיהושע וכלב יתפסו בעצת מרגלים, עשה משה ליהושע שינוי השם, והתפלל עליו 'קה יושיעך מעצת מרגלים' מה היה התחליף לברכת משה ושינוי השם אצל כלב? 'השתטחות על קברי צדיקים'. 
וזל"ש רש"י הק' שמקורו ממסכת סוטה. 
רש"י על במדבר פרק יג פסוק כב 
ויבא עד חברון - (סוטה לד) כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם וכן הוא אומר (דברים א) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה וכתיב (שופטים א) ויתנו לכלב את חברון:
ומענין לענין באותו ענין, ידועים דברי הגמ' ביומא, למה אמרו האיר פני המזרח 'עד שבחברון' להזכיר זכות אבות. אם כן, עצם הזכרת שם עיר בה טמון צדיק, יש בה משום לעורר זכויות.

עוד מקור
רש"י על בראשית פרק מח פסוק ז 
 ואקברה שם - ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנא' (ירמיה לא) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם. 
השאר יבא בע"ה.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 14:25

לגבי עד שבחברון אני חושב שהכוונה לרמוז על האבות ואינו קשור שיש בהזכרת העיר לעורר זכות
אני מסכים שהחילוק מאד דק ואולי יקשה להבין
ולגבי קבר רחל לא כתוב שם מפורש דהם יתפללו שם? כי בנוסח שהבאת רק כתוב שיעברו ליד והיא תתפלל
 


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 14:25

אני מחפש אם הי׳ מנהג כזה בזמן המשנה והגמ׳

 


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי יוספזון » 24 מאי 2019, 14:28

חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:25
אני מחפש אם הי׳ מנהג כזה בזמן המשנה והגמ׳
נגיע גם לזה בע"ה. אבל כרגע מקור אחד, מהזוה"ק. בתר דנפק פורייא, הוה סליק באוירא. ואשא הוה להיט קמיה, שמעו קלא, עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון, (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם.
כד עאל למערתא שמעו קלא במערתא, זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, כמה פטרין ברקיעא משתככין (ס"א ולא משתכחין) ביומא דין בגינך. (זוהר ח"ג רצו)


 


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 14:29

לא כ׳ שם להתפלל אלא לבוא ללוי׳


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 14:32

יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי יוספזון » 24 מאי 2019, 14:39

חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:32
יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית
נא לציין מקורות.
לא נכנסנו כרגע לזה, אלא עצם ענין השתטחות על קברי צדיקים, ושזה לא איזה דבר שנתחדש בדורות האחרונים.
 


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי יוספזון » 24 מאי 2019, 14:41

נזכרתי כרגע בסיפור שמובא בגמ' (לצערי שכחתי מקומו) שאחד האמוראים שציערו אותו אנשי הריש גלותא, והלך על קבר אביו וצעק, ולמחר עברו שם אנשי הריש גלותא ונתקעו רגלי הסוסים שם עד שקבלו על עצמם להיטיב דרכם.


ראשון לציון
הודעות: 124
הצטרף: 23 אפריל 2019, 20:47
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי ראשון לציון » 24 מאי 2019, 14:59

יש כמה ספרים על זה, ביניהם ספר של הרב גרוס (כמדומני 'אדמת קודש')


מולי
הודעות: 26
הצטרף: 12 מרץ 2019, 23:30
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי מולי » 24 מאי 2019, 15:07

לכאורה כל הדוגמאות שהובאו, יש בהם יסוד אחד שכולם היו בזמן של חשש לאבדון גמור. גם עם כלב וגם עם יוסף שהם הרגישו שיש מצב שזה הסוף שלהם הם בהחלט הלכו להתפלל בקברים, אבל לא פעם בשנה בתאריך מסויים ולא סתם כשנוסעים לטיול 'נכנסים' לר' שמעון, ואולי גם לא בכל טרדה וצרה, אלא באמת במצב שמרגישים שיש חשש לחיי אדם וכו'.
הנושא שהיום האנשים הולכים הרבה ל'התאוורר' ולטייל בקברים, וכביכול יש 'חיבור לצדיק' וכל מיני דיבורים מהסוג הזה. ולא הולכים להתפלל כמו שהיה עם כלב, ואולי מטעם זה הליטאים פחות נוסעים.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 15:09

יוספזון כתב:
24 מאי 2019, 14:39
חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:32
יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית
נא לציין מקורות.
לא נכנסנו כרגע לזה, אלא עצם ענין השתטחות על קברי צדיקים, ושזה לא איזה דבר שנתחדש בדורות האחרונים.

כך זכור לי מהחיידר אבל אשתדל לחפש איפה זה כתוב אני מאמין שבילקוט מעם לועז זה ודאי מובא ואולי אפי׳ ברש"י שם


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 315
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 24 מאי 2019, 16:09

הנה מספר מקורות, מהזוהר, מהאר"י ומהרח"ו, מהגר"א, מהרי"ל, שדי חמד, מוהר"ן ומוהרנ"ת, תפא"ח ובן איש חי ועוד
(אני מעתיק מאתר דרך צדיקים).
 
הנסיעה והתפילה על קברי צדיקים

"אף על פי שאינו ראוי"
מעלת ההשתטחות


העליה וההשתטחות על קברי צדיקים, להתפלל ולעורר רחמי שמים בזכותם, ולבקש מנשמותיהם לעמוד ולהמליץ זכות עבור החיים, נהוגות היו מימי קדם, עוד מימי אבותינו הקדושים. המעשה המפורסם ביותר, אותו מזכירים כל הספרים בענין קברי צדיקים, הוא סיפורו של כלב בן יפונה. כששלח משה רבינו מרגלים לארץ כתוב בענין זה "ויעלו בנגב ויבואו עד חברון" ושואלת הגמרא "ויבואו מבעי ליה" (כלומר אם התחילו הפסוק בלשון רבים "ויעלו" היה צריך להמשיך גם כלשון זו ולכתוב "ויבואו" ומדוע כתב, אם כן, "ויבואו" בלשון יחיד? ומתרצת הגמרא) " אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונישתטח על קברי אבות, אמר להם: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" וכן מצינו שרב מני השתטח על קבר אביו. (מסכת תענית גף כ"ג) ורבי יהושע השתטח על קברי בית שמאי. (חגיגה כ"ב)

וכן מובא (בשער רוח הקודש דף כ"ח) "טוב ללכת על קברי צדיקים ולהתפלל שם ואמנם הצדיקים אשר קברותיהם נעלמים מבני אדם ואינם ידועות להם אלא לפרטים, הנה התפלות שאדם מתפלל עליהם הם יותר מתקבלות לפני הקב"ה ויותר נשמעות.

ועוד מובא (בזוהר הק' פרשת שמות דף ט"ז ע"ב) שאלמלא תפלת המתים לא היו החיים מתקיימים בעולם אפילו חצי יום.

ביאר מנהג זה המהרי"ל (והובא ב"משנה ברורה" הלכות ראש השנה תקפ"א סימן י"ז ב"באר-היטב") "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים. ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור, והתפילה מקובלת ביותר". וכן כתב "מגן האלף": זכות גדול הוא להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל מאוד הדבר הזה, שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלימה ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות"!

הגדיל לעשות הגאון מוילנא שאמר: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים"! (מובא ב"לשם" חלק ב' בשם הגר"א) ועוד כתב בעניין זה רבי נחמן מברסלב: "על-ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך!" (ספר המידות ערך "צדיק" סעיף קע"ג) דבר זה מבאר רבי נתן, מבואר מן הפסוק בתהילים (ט"ז ב' ג') "טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה" ופירושו, כותב רש"י: "טובתי בל עליך – טובות שאתה עושה לי, לא עליך הם לגמלני, כי לא בצדקתי אתה מיטיב לי (שעל פי מעשי אינני ראוי, אלא זכותי היא בכח) "לקדושים אשר בארץ המה" – בשביל הקדושים אשר המה קבורתם בארץ. הנה כי כן, על-ידי השתטחות על קברי הצדיקים, והתפילות והבקשות בכוחם ובזכותם, הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות עף על פי שאינו ראוי לכך".

כל האמור לאו דווקא בארץ ישראל, כי אם גם בחוץ לארץ, כמובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א') ובשערי תשובה סימן תקסח – "מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה".

לשם הבנת פנימיות עניין ההשתטחות, נביא כמה מקורות מדברי רבי נתן, תלמיד רבינו נחמן מברסלב ב"ליקוטי הלכות": "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, והם מתקנים נישמות ישראל במיתתן יותר מבחייהם. ומכניעין הסיטרא אחרא והקליפות הנאחזין בנשמות הנפולות בעוונותיהם, כי הצדיקים מכניעין, מבטלין אותם במיתתם יותר מבחיהם. בבחינת "ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו", שהצדיק האמת, מנהיג הדור האמיתי, ממית שונאי הקדושה והקליפות והסיטרא אחרא במות יותר מבחייו". (הלכות נזיקין ג' סעיף ח')

"וזה בחינת מעלת קברי הצדיקים האמיתיים כי שם על קיברו שורה השארת נפשו הקדושה כמבואר בכתבי הארי ז"ל, ועל ידי זה יכולין הכל להיתקן שיש שפגמו כל כך, בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להיתקן, כי על ידי כח הצדיקים שוכני עפר, שעל ידי שבאים על קבריהם הקדושים, על ידי זה יכול גם הוא להיתקן" (הלכות הכשר כלים ב' סעיף ז').

"וכשבאים על קברם ומשתטחין עליו, אזי נכללין בנפש הצדיק הנכלל באור אין סוף בחיות עולם הבא, בחיות כולו טוב, ועל ידי זה נתבטל כל הרע ונתכפרין כל העוונות"! (ברכות הראיה ג' סעיף ט')

"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות". (שלוחין ב' י"ג)

"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים". (כתובת קעקע ג' ב')

"ועל כן מסוגל שם מאוד במקום קבר הצדיק האמת לעורר ליבו, להזכיר את עצמו היטב היטב מה הוא עושה בעולם הזה, ולהזכיר את הטוב הכבוש אצלו בגלות גדול, שיזכור את מעלתו, היכן הוא בעולם, כי הוא מזרע ישראל שבשבילם נבראו כל העולמות כולם. ועכשיו הוא נפל למקום שנפל"... (יורה דעה בשר שנתעלם מן העין ג' ז')

"וזה בחינת מה שנוסעין והולכין על קברי צדיקים, והעיקר בשביל תיקון הברית קודש כידוע, שעיקר מה שהולכין על קברי צדיקים הוא בשביל תיקון הברית, וכמו ששמעתי מפי רבינו ז"ל, שהוא תיקון גדול לפגם הברית". (חושן משפט הלכות חובל בחברו ג' י')

"ואיתא (מובא בזוהר הקדוש אחרי מות דף עא ע"ב) " דצדיקא שכיחי יתיר בעלמא בתר הסתלקותיה בהאי עלמא יותר מבחיוהי" (הצדיקים מצויים בעולם הזה אחר הסתלקותם יותר מאשר היו בחייהם), וזה בחינת השתטחות על קברי צדיקים אמיתייים, שהוא לצאת מהרע שלו ולשוב להשם יתברך. כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהם הרע כל כך, עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשם יתברך, רק על ידי שבאין על קברי הצדיקים האמיתיים, ואז ניכללין בנשמת הצדיק שמת, שהוא עוסק תמיד לברר בירורים. והוא בכוחו הגדול, שגדול במיתתו יותר מבחייו, הוא יכול לברר אפילו הנשמות שנפלו מאוד מאוד". חושן משפט נזיקין ג' ח')

"שפתותיו דובבות בקבר"
מעלת הלימוד בקברים


בספרים רבים אנו מוצאים דגש מיחד על לימוד התורה ליד מצבות הצדיקים וכן מצאנו סיפורים אודות גדולים ורבים שהיו הולכים ומשתטחים על הקברות ועוסקים שם שעות ארוכות בתורה. הטעם למנהג זה, מלבד עצם קדושת המקום שמשפיעה בוודאי גם על הלימוד, היא לעשות נחת רוח לצדיק הטמון שם ולעורר זכותו, וכמובא בגמרא (בבא קמא פ"ח) "וכבוד גדול עשו לו במותו" (ומבארת הגמרא שפירוש הדברים הוא) שהושיבו ישיבה על קברו".

מובן הדבר, שללמוד בציון הצדיק את דברי תורתו שלו היא מעלה גדולה במיוחד, וכמובא בגמרא (יבמות צ"ג) שהאומר דבר בשם צדיק שכבר נפטר הדבר גורם לו שמחה ו"שפתותיו דובבות בקבר". וכן כתב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן י"ב) "כשלומד את תורת התנא, אזי התנא נושק אותו והוא נושק התנא וגורם תענוג גדול להתנא כמו שכתוב: "שפתותיו דובבות בקבר". כלומר שיש נחת רוח להצדיק שמזכירים את דבריו בעולם הזה, ואז ממילא מתעורר כביכול גם להמליץ זכות ביתר שאת עבור המשתטח על קברו.

וכן כתב ה"בן איש חי" – "טוב ונכון ללמוד על מצבות הצדיקים תורה, הנותנת חיים לעושיה, ובפרט דברי תורה השייכים לאותו צדיק". וכתב מרן ה"בית יוסף" בשולחן ערוך (ירוה דעה שד"מ) "מותר לומר פסוקים ודרשה לכבוד המת בתוך ד' אמות או בבית הקברות". ולכן נוהגים לומר קודם שלומדים לימוד זה ימשך נחת רוח לכל הצדיקים הקבורים פה".

המנהג ללמוד מתורת הצדיק על קברו הוא קדום, ומצאנו לו סמך בהרבה מקורות בחז"ל "אם היה עובר בין הקברות והיה יודע שצדיק קבור שם – צריך להזכירו במעשיו" (פסיקתא רבתי זכור) וכתב הרד"ל בהגהותיו: "מכאן מקור המנהג לקרות על קברי הצדיקים פסוקים ומאמרים מענינו של אותו צדיק". ובספר חסידים (סימן רכ"ב) כתב: "וכל האומר דבר שמועה מפיהם, הם מתפללים עליו שם וממליצים טובה עליו".

וכן כתב רבי נתן בליקוטי הלכות: "ובארץ ישראל נוהגין שעל גבי כל קבר של תנא או נביא אומרים פסוקים או מאמרים של אותו הנביא או התנא, כי שם מסוגל מאוד ללמוד תורתם הקדושה". וכן נהגו בכל קהילות ישראל לפני שמזכירים תפילתם האישית לומר בקבר הצדיק כמה פרקי תהילים.

עיתות רצון

יש ימים מיוחדים המסוגלים יותר משאר ימים, לבקר ולהשתטח בקברי צדיקים, כמובא ב"שער הגלגולים" לר' חיים ויטאל (הקדמה ל"ח): "גם ציוה אותי (האר"י ז"ל) שאם אלך להתשטח על קברי הצדיקים, יהיה בערב ראש חודש או בט"ו יום לחודש, כי אז יש יותר הכנה מכל שאר הימים.

בכתבי המקובלים הוזכרו, נוסף לערב ראש חודש וט"ו לחודש, גם ערב שבת קודש, ערב יום הכיפורים וכן ערב ראש חודש ניסן, אלול וכיסלו, כימים מיוחדים מתוכן שאר ימי ערב ראש חודש.

מקור נוסף לכך מצאנו בדברי התפארת ישראל על המשניות (עדיות ב' ע') וכך הוא כותב: משום כך בעת המולד (ערב ראש חודש) וביום היארצייט,ניאות לילך על קברי אבות, כי אז יש להנשמה השפעה גדולה להפיץ אורה".

עוד עת רצון מפורסמת וידועה היא להשתטח על קבר הצדיק ביום השנה לפטירתו, הוא יום ה"יארצייט".

שורש למנהג זה מצאנו בדברי רש"י (יבמות קכ"ב) וכך כתוב: "ובתשובת הגאונים מצאתי: "הנך רגלי דאמוראי" (יום חג של האמוראים דהיינו) יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומידי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם")

וכתבו המקובלים בשם האר"י, כי בכל שנה באותו יום שנפטר הצדיק מעלין אותו למדרגה יותר עליונה והיא נקראת "הסתלקות". וכן מובא בדברי ר' נתן בליקוטי הלכות: "וכבר מבואר בספרים מגודל הפלגת היחוד שנשעה בשעת הסתלקות הצדיק שנקרא הילולא רבא, בחינת חתונה". (נזיקין ג' ח')

וכשהיה רבי נתן מברסלב בארץ ישראל כתב לבנו: "ברוך ה', יום ו', ערב שבת קודש אתמול לפנות ערב תהילה לא-ל באתי מהילולא קדישא (של הרשב"י בל"ג בעומר) בני שיחיו, מה אוכל לשער לכם גודל יקרת הדבר הזה. אברך בכל ליבי אשר עזרני עד כה..."


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 24 מאי 2019, 17:52

חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 15:09
יוספזון כתב:
24 מאי 2019, 14:39
חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:32
יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית
נא לציין מקורות.
לא נכנסנו כרגע לזה, אלא עצם ענין השתטחות על קברי צדיקים, ושזה לא איזה דבר שנתחדש בדורות האחרונים.

כך זכור לי מהחיידר אבל אשתדל לחפש איפה זה כתוב אני מאמין שבילקוט מעם לועז זה ודאי מובא ואולי אפי׳ ברש"י שם

בדקתי ומובא בילקוט מעם לועז שם


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי נדיב לב » 26 מאי 2019, 00:14

חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 15:09
יוספזון כתב:
24 מאי 2019, 14:39
חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:32
יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית
נא לציין מקורות.
לא נכנסנו כרגע לזה, אלא עצם ענין השתטחות על קברי צדיקים, ושזה לא איזה דבר שנתחדש בדורות האחרונים.

כך זכור לי מהחיידר אבל אשתדל לחפש איפה זה כתוב אני מאמין שבילקוט מעם לועז זה ודאי מובא ואולי אפי׳ ברש"י שם
לי לא זכור מהחיידר אבל כן מתקופת החיידר. בקלטת ילדים של מכירת יוסף. מספר הספורים מתאר בדרמה וברגש את בכיו של יוסף...
אבל מצאת בילקוט מעם לועז. וטוב הדבר


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי בנציון » 26 מאי 2019, 00:24

חלק א׳ ממעל כתב:
24 מאי 2019, 14:32
יוסף התפלל בקבר רחל כשנמכר
ולעצם הענין , לא בטוח שצריך מקור לזה כי זה דבר פשוט לבקש מהצדיק שימליץ טוב ובקבר הוא נמצא ושומע
רק מי שמתפלל שבזכות הצדיק יוושע לזה צריך הסבר למה בקברו יותר טוב מהבית

אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר (משנה ברורה תקפא, כז).


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 26 מאי 2019, 00:29

וע"ז כתבתי שלמה זה עדיף מהשאר מקומות


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 765
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי בנציון » 26 מאי 2019, 01:37

חלק א׳ ממעל כתב:
26 מאי 2019, 00:29
וע"ז כתבתי שלמה זה עדיף מהשאר מקומות

שאלה טובה. אבל שאלה יותר קשה היא אם מותר להתפלל אל המתים, וכפי שפוסק המשנה ברורה - אסור.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 26 מאי 2019, 01:38

זה ברור שאסור


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 315
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 61 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 26 מאי 2019, 02:19

ראיתי היום בספר מים עמוקים (פירוש של רבי משה קרמר על ליקוטי מוהר"ן) על תורה א' שמדברת על העניין שעל ידי התורה מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות , וכל הזמן רבינו כופל - תפילות ובקשות, שאנו מבקשים ומתפללים וכן לאורך כל התורה. ולכאורה לא מובן, מה ההבדל בין בקשה לתפילה? הרי כל הבקשות הם תפילות?
ומגיע שם למסקנא שיש לחלק בכמה עניינים בין המושג תפילה לבין בקשה.

אחד מהנפק"מ שלו היא - שבעוד בקשה יכולה להיות מכל אדם - הן בחיים חיותו אפשר לבקש מאדם שיעזור לו בעניין שצריך, וגם לאחר המוות אפשר לבקש מצדיק עזרה במה שיכול (שיפעל בשבילו בשמים, יסנגר עליו ויתפלל עליו וכו'), תפילה היא עבודה והיא יכולה להיות רק לה' לבדו.

יש עוד נפק"מ למשל - שאם רבינו היה אומר רק תפילות בלי בקשות, היה במשמעות שיתקבלו התפילות לרצון לפני השם גם הבקשה עצמה לא תתמלא, כי כיון שתפילה היא עבודה (כמו קרבנות) - אז העבודה נעשית גם אם לא נעשתה הבקשה. ולכן הוא מדגיש שגם הבקשות, דהיינו שע"י התורה מתקבלות הבקשות, שבזה לא שיך לומר שהתקבלות עד שיתמלא משאלת לב המבקש. (וכן להיפך, שע"י התורה לא רק שמקבלים מה שמבקשים, אלא שזה עולה לרצון לפני ה').

כך שההגדרה לגבי מתים היא: אסור להתפלל אליהם, אך מותר לבקש מהם דברים, כמו שאפשר לבקש מאדם חי.

אין לי קישור למאמר המלא בספר, אבל הנה תורה א'. http://rabenubook.com/%D7%9C%D7%99%D7%A ... 9F-%D7%90/


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1182
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המקורות הקדומים להשתטחות ותפילה על קברי צדיקים

שליחה על ידי נבשר » 26 מאי 2019, 02:27

בנציון כתב:
26 מאי 2019, 00:24
אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר (משנה ברורה תקפא, כז).
אמנם כן כתב במשנ"ב, אבל בפרמ"ג מסתפק בזה, וכמודמה שבכף החיים מבואר שיבקש מהם. והביאו שן כתוב בתשו' מהר"ם שיק.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח