על מה שמחים בחג השבועות


א. ל. חנן
משתמש ותיק
הודעות: 255
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי א. ל. חנן » 08 אפריל 2020, 00:29

בן של רב כתב:
05 יוני 2019, 03:03
חג השבועות היה מתחילה יום חתימת חוזה - שהוא יעשה אותנו ממלכת כהנים באותו המקום שתביאמו ותטעמו = הר נחלתך.
ובעד זה אנחנו התחייבנו לקיים ההוראות שלו בממלכה הנ"ל (רמב"ן). 

בשלב המעשי = התכלית - קיבלנו את הארץ צמחו פירות ומביאים כל אחד תודה אישית = ביכורים מהשדה.
כתוספת הכרת טובה על הבונוס הטעים - מלבד שתי הלחם שהוא עיקרי  יותר ומגיע כתודה ציבורית על שסופסוף יש לעם בטחון תזונתי לשנה שלמה כמובטח לנו אם נעמוד בהסכם. 
[תודה נרגשת - אחרי כל הדמעות והפחד של הזורעים בדמעה כל החורף, ואכן באים אליו ומוסיפים כל יום עוד אכילת שלמים ותודה וכו'
כי כל החג מודים לו ואוהבים ומכירים טובה מתוך שמחת = חיים כפשוטו...] .
אשריך שכיוונת...

רמב"ן על ויקרא פרק כג פסוק יז 
(יז) חמץ תאפינה צוה הכתוב שתהיינה חמץ, לפי שהם תודה לשם כי חקות קציר שמר לנו, וקרבן התודה יבוא על לחם חמץ ואולי אסור החמץ מפני שירמוז אל מדת דין, כי נקרא "חמץ" כאשר יקרא היין אשר יקהה חומץ יין וחומץ שכר (במדבר ו ג), והלשון נגזר מלשון מעול וחומץ (תהלים עא ד), כי נגזל מהם טעמם ולא יאכלו, וכן כי יתחמץ לבבי (שם עג כא), יכעוס ויאבד טעמו ממנו ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים, וכן לא יבאו מן הדברים המתוקים לגמרי כגון הדבש, רק מן הדברים המזוגים, כאשר אמרו בבריאת העולם (ב"ר יב טו) שיתף מדת רחמים במדת הדין ובראו והנה בחג השבועות שהוא יום מתן תורה יביא הקרבן בדין תודה, כי הוא יום העצרת, והמשכיל יבין וזה סוד מה שאמרו רבותינו (ויק"ר ט ג), כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל לעולם וכו', כי בו מצה וחמץ, כענין בעולם הבא:

ספורנו עה"ת ספר ויקרא פרק כג פסוק ח 
והתחיל דבור חג השבועות מן העומר כי מאז מתחיל קציר בעומר וספירת השבועות שהם מענין החג הנקרא חג קציר וחג השבועות שבו נתן הודאה לאל יתברך כי אמנם מכוונות הרגלים הם התפלה וההודאה כמו במועד חדש האביב התפלה לאל על האביב וההודאה על החירות. ובהיות כי הצלחת הקציר תהיה כפי מזג הזמן מתחלת האביב עד הקציר כאמרו שבועות חקות קציר ששמר לנו היה העומר הודאה על האביב כמקריב ביכורי השדה לבעלים והיה הקרבן עמו לתפלה על העתיד והיתה הספירה זכרון לתפלת יום יום והיה חג הקציר הודאה על טוב הקציר וחג האסיף על טוב האסיף:

ספורנו עה"ת ספר דברים פרק טו פסוק יט 
(יט) כל הבכור. אחר שבאר מיני חסד בתבואה והוא מעשר עני ובמעות והוא שמטת כספים והצדקה ובשאר הקנינים בהענקת עב דעברי. באר מצות אשר בהן הודאה לאל יתעלה והן מתן הבכורות הראוי לבעלי המקנה להודות כי מידו המקנה לנו. וחג המצות להורות על הגאולה בזבח הפסח ובמצות ועל האביב בעומר התנופה. וחג השבועות להודות על שבועות חקות קציר ששמר לנו. וחג האסיף להודות על האסיף ושבכל אחד מהם נביא איזה דורון לאדון כאמרו ולא יראה את פני ה' ריקם. ולזה לא הזכיר בהם באיזה חדש ובכמה בחדש יהיו אבל הזכיר האביב והשבועות והאסיף:

ערכים:


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי כדי » 16 מאי 2020, 22:11

כתוב שקוראים פרשת בחוקותי לפני שבועות כדי לקבל עלינו את הברית. והיינו להבין ולהסכים שאם לא נקיים את התורה ניענש.


מקוה לטוב
הודעות: 130
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי מקוה לטוב » 17 מאי 2020, 11:55

כבוד בן של רב, דבריך טובים, יש עוד אשכול בנושא שהוא פורה יותר (מהותו של חג השבועות), מציע שתעלה שם על הבמה ותזכה את הרבים.


יונה בן יעקב
משתמש ותיק
הודעות: 202
הצטרף: 07 ינואר 2016, 21:48
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי יונה בן יעקב » 17 מאי 2020, 14:26

בן של רב כתב:
05 יוני 2019, 13:58
האמת שאינני מוטרד למה הכלה מתייחדת עם בעלה בלילה שאחרי ז' נקיים. (כהגדרת הזוה"ק)
אלא למה זה נתפס אצלנו כאילו רק זו צורת החג היחידה ורק כנשמה בלי גוף.
הרי זוג נשוי יש לו מערכת יחסים רחבה יותר. 
יש חתן = הקב"ה
יש כלה = כנסת ישראל
יש בית = ארץ ישראל. 
הוא נותן פרנסה = חגי הקציר הביכורים והאסיף. 
היא מכינה מזה ומביאה לו = הביאו לפני עומר ושתי הלחם וכו'. 
יחד הם שמחים = ושמחת בחגך... לפני ה' אלוקיך. 
בחדר הם מתייחדים = לראות וליראות, כרובים מעורים... ראו חיבתכם... טעון לינה... 
היא מודה לו ומכירה בו שהוא מפרנס ואז הוא נותן בשמחה עוד. 
​​​​​​(ולהיפך כשהיא מכחישה שהשפע מגיע רק ממנו
"והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר, לכן אשוב ולקחתי... והצלתי צמרי ופשתי שמני ושקויי" {הושע פרק?}
הכל הוא לוקח כי היא מרגיזה אותו כשהיא אומרת בכפיות טובה שזה טראמפ והציונים והסט"א וכחי ועוצם ידי נתנו לה... )

ומה מכל זה החג שלנו? רק משהו שמזכיר את הייחוד = לימוד. 
זה מתאים בקושי לכלה גרושה שנמצאת בשבי אצל היטלר וסטאלין...
וכיון שלא קיבלה כלום היא מתנחמת בשעשועים של חיבור מחשבתי = נשמה בלי גוף - כי הוא הבטיח שיחזירנה לביתו = ארצו. 
והיא דבקה במחשבתה בתורתו = עצמותו במנותק מהקרקע של הבית המשותף. 
והיא משננת את חוקיו וקוראת את הכתובה שוב ושוב ממרחק
וכמו שהזהיר אותה כשגירש אותה הציבי לך ציונים. 

​​​​​​

כבוד בן של רב יקר.
לענ"ד הנך חוטא לאמת.
הנדון אודות הקשר שלנו עם הבורא אודות הגשמיות, לא נזכר כלל בנוסח התפילה של שלש רגלים. התורה נתנה שמות לחגים חג האסיף חג הקציר חג האביב וכבר דנו בזה רבות.
חג השבועות הוא זמן מתן תורתינו. אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא וערש"י שם.
התורה היא שעשועיו של הקב"ה וביום חתונתו נעשו כלל ישראל פועלים ומעניקים חיות לכל העולמות ע"י התורה ומצוות.
לימוד התורה אינו משהו שמזכיר את הייחוד אלא עצמותו של הייחוד. 
הנושא של ארץ ישראל ותהליך ההענקה והמתנות, נחשב כענין משני לעיקר מהותו של יום.


 


אברהם העברי
משתמש ותיק
הודעות: 695
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 154 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי אברהם העברי » 17 מאי 2020, 15:15

מקוה לטוב כתב:
17 מאי 2020, 11:55
כבוד בן של רב, דבריך טובים, יש עוד אשכול בנושא שהוא פורה יותר (מהותו של חג השבועות), מציע שתעלה שם על הבמה ותזכה את הרבים.
הניק בן של רב הוא ניק ישן שכבר אינו בשימוש כמעט חמישה חודשים



אברהם העברי
משתמש ותיק
הודעות: 695
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 154 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי אברהם העברי » 17 מאי 2020, 15:19

מעל כל הודעה יש תאריך כדאי שתבדוק את העניין...


זוטרא
הודעות: 86
הצטרף: 27 פברואר 2020, 09:09
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי זוטרא » 17 מאי 2020, 15:20

חז"ל קבעו כבר בנוסח התפילה "זמן מתן תורתנו" וזה לא המצאה של המשגיחים.


שי גולד
הודעות: 42
הצטרף: 20 יוני 2019, 13:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי שי גולד » 17 מאי 2020, 16:19

אפשר להסביר פשוט לפי מה שכתב הרמב"ן בספר המצוות שכחת הלאוין ב כי לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה ובזה מקיימים את זכרון מעמד הר סיני כך שבזה מיישמים את התוכן של חג השבועות שבו ניתנה תורה



כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי כדי » 28 מאי 2020, 01:08

מקובל שחג השבועות מוקדש ללימוד התורה... לומדים כל הלילה וכו'. (דבר שמוציא את הנשים ממרכז העניין).
בעצם מה הקשר דווקא ללימוד תורה? הרי בשבועות קיבלנו עלינו עול מצוות.
אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי.
אני חושב שבאמת אה''נ.
והשל''ה שכתב שזה יום הדין על התורה כוונתו יום הדין על שמירת התורה ולאו דווקא על לימוד התורה.
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2729
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 745 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 28 מאי 2020, 01:13

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:08
מקובל שחג השבועות מוקדש ללימוד התורה... לומדים כל הלילה וכו'. (דבר שמוציא את הנשים ממרכז העניין).
בעצם מה הקשר דווקא ללימוד תורה? הרי בשבועות קיבלנו עלינו עול מצוות.
אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי.
אני חושב שבאמת אה''נ.
והשל''ה שכתב שזה יום הדין על התורה כוונתו יום הדין על שמירת התורה ולאו דווקא על לימוד התורה.

מה שהערת בנוגע לנשים, הגר"י פינק אמר בשם המהר"ם שפירא "קבלת התורה של הנשים היא באמצעות הבית, ולא בדרך הישירה של לימוד התורה. גם מתן התורה שלהן הוא דרך הבית. על ידי האווירה שהן משרות בבית, אווירת צניעות וקדושה, יראת השם טהורה מתוך סבר פנים יפות ונועם הליכות". ודפח"ח.
 


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי כדי » 28 מאי 2020, 01:17

יעבץ כתב:
16 מאי 2018, 23:15
הרי כבר ר' יוסף בגמרא אמר הבו לי עגלא תלתא, משמע שיש מעלה במתן תורה כלפי הלימוד תורה בעצמו.

מה הקשר?


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי כדי » 28 מאי 2020, 01:26

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:17
יעבץ כתב:
16 מאי 2018, 23:15
הרי כבר ר' יוסף בגמרא אמר הבו לי עגלא תלתא, משמע שיש מעלה במתן תורה כלפי הלימוד תורה בעצמו.

מה הקשר?

עכשיו אני מבין שכוונת הכותב לרש''י שם "שלמדתי תורה ונתרוממתי".


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1986
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 452 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי נבשר » 28 מאי 2020, 01:39

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:08
מקובל שחג השבועות מוקדש ללימוד התורה... לומדים כל הלילה וכו'. (דבר שמוציא את הנשים ממרכז העניין).
אני נהנה מהמחשבה על האשה, אף פעם לא חשבתי ע"ז שהיא מחוץ לעניינים במיוחד שהם עמדו שם בדיוק כמונו ואמרו נעשה ונשמע.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2729
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 745 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 28 מאי 2020, 01:43

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:08

והשל''ה שכתב שזה יום הדין על התורה כוונתו יום הדין על שמירת התורה ולאו דווקא על לימוד התורה.
 

ממש לא. וז"ל: והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי".


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי כדי » 28 מאי 2020, 01:45

נדיב לב כתב:
28 מאי 2020, 01:43
כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:08

והשל''ה שכתב שזה יום הדין על התורה כוונתו יום הדין על שמירת התורה ולאו דווקא על לימוד התורה.


ממש לא. וז"ל: והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי".
נו...
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2729
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 745 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 28 מאי 2020, 01:48

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:45
נדיב לב כתב:
28 מאי 2020, 01:43
כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:08

והשל''ה שכתב שזה יום הדין על התורה כוונתו יום הדין על שמירת התורה ולאו דווקא על לימוד התורה.


ממש לא. וז"ל: והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי".
נו...
 

אחזור שנית, פרשנותך בדברי השל"ה שגויה בתכלית!
אני מבין שהגישה החסידית היא שמפריע לך מלקבל זאת, אבל אל נא תעוות את דברי השל"ה.


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 250
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי כדי » 28 מאי 2020, 01:52

נדיב לב כתב:
28 מאי 2020, 01:48
כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:45
נדיב לב כתב:
28 מאי 2020, 01:43


ממש לא. וז"ל: והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי".
נו...


אחזור שנית, פרשנותך בדברי השל"ה שגויה בתכלית!
אני מבין שהגישה החסידית מפריע לך מלקבל זאת, אבל אל נא תעוות את דברי השל"ה.
הזרחתי את המילה "מצוות" בשל''ה אם לא שמת לב. ובזה רציתי להעיר את תשומת לבך למילה זו בה דיבר השל''ה על כל המצוות ולא רק על תלמוד תורה.
אני ליטאי גמור (וגאה) המחשבות האלו הגיעו אלי בעקבות זה שהשנה לא היה את השטייגען שיש בישיבות והכוללים בספיה''ע וחבר דיבר אתי על זה שאיך יראה חג השבועות עכשיו. ואז התעוררתי שבעצם מהי''ת שזה העיקר, העיקר זה קבלת עול תורה דהיינו "אם שמוע וגו'".


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2729
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 745 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבועות חג תלמוד תורה או חג התורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 28 מאי 2020, 01:59

כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:52
נדיב לב כתב:
28 מאי 2020, 01:48
כדי כתב:
28 מאי 2020, 01:45

נו...


אחזור שנית, פרשנותך בדברי השל"ה שגויה בתכלית!
אני מבין שהגישה החסידית מפריע לך מלקבל זאת, אבל אל נא תעוות את דברי השל"ה.
הזרחתי את המילה "מצוות" בשל''ה אם לא שמת לב. ובזה רציתי להעיר את תשומת לבך למילה זו בה דיבר השל''ה על כל המצוות ולא רק על תלמוד תורה.

אצטט לך ידידי שוב מה שהסקת מכח שאלתך - שעיקר חג השבועות נוגע לקבלת המצוות 'ולאו דווקא על לימוד תורה', וזהו עקרון המנוגד לדברי השל"ה.


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 331
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי חדא » 28 מאי 2020, 02:33

תורה אינה רק המצוה החשובה מכולם. תורה זה דבר אחר לגמרי.
מצוות זה הוראות של הקב"ה מה לעשות בעולם.
תורה זה דבר ה' שניתן לנו לראשונה בזמן מתן תורתנו [לא זמן הוראת מצוותינו],
ובה האפשרות להדבק בקב"ה על ידי ההדבקות בדבריו,
שזה האפשרות היחידה להדבק בקב"ה דלית מחשבה תפיסה ביה
אבל בתורתו ניתן לנו האפשרות ואורייתא וקב"ה חד.
והדברים פשוטים וידועים, וממילא מובן שאין מקום לשאול שאלה כזו.


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 265
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי אליעזר ג » 28 מאי 2020, 11:27

אוסיף על דברי קודמי הנכונים שבשבועות אנו מתחברים למעמד הר סיני, שהוא הגילוי הנבואי שחשף בפני קהל ועדה בפנינו, את פנימיות המציאות .ואל המעמד המכונן הזה אנו מתקשרים והקשר אליו קיים רק דרך לימוד התורה שעד היום כל הלומדה כראוי, לומדה מפי השם ומתחבר אליו כמקבל מפיו והיא הרי פנימיות המציאות. יוצא שבלימודה ורק בלימודה אנו זוכים לחיבור ולהד מהמעמד הגדול הזה. קבלת עול מלכות שמיים ,כאיש אחד הם תנאים למעמד ותנאים לזכייה בתורה, עד היום הזה. אבל התמורה ממלכת כהנים וגוי קדוש מתקבל רק בעצם לימוד התורה ואין לבלבל בין בין התנאי לבין הדבר עצמו.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 638
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי ספר וסופר » 28 מאי 2020, 11:38

השאלה בעיקרה טעות חמורה.

תורה היא לא מצווה. יש מצווה ללמוד תורה, אולם תורה היא דבר בפני עצמו.

כמו כן, אמונה, שבת, מועדים, תפילה, מדות, עבודת המקדש, תפילין, ברית מילה ועוד ועוד, הם לא רק מצוות, הם מציאויות של חפצי קדושה בעולם, ויש מצווה לעשות אותם.

אמונה - היא מצוה?
תפילה - היא מצוה?
מידות - הם מצוות?
מה - זה לולב? שילוח הקן? ציצית?

בכל מקום כתוב - 'תורה ומצוות'.

קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתיך.


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 265
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצוות תלמוד תורה - מהות חג השבועות?

שליחה על ידי אליעזר ג » 28 מאי 2020, 13:01

ספר וסופר כתב:
28 מאי 2020, 11:38
השאלה בעיקרה טעות חמורה.

תורה היא לא מצווה. יש מצווה ללמוד תורה, אולם תורה היא דבר בפני עצמו.

כמו כן, אמונה, שבת, מועדים, תפילה, מדות, עבודת המקדש, תפילין, ברית מילה ועוד ועוד, הם לא רק מצוות, הם מציאויות של חפצי קדושה בעולם, ויש מצווה לעשות אותם.

אמונה - היא מצוה?
תפילה - היא מצוה?
מידות - הם מצוות?
מה - זה לולב? שילוח הקן? ציצית?

בכל מקום כתוב - 'תורה ומצוות'.

קדשנו במצוותיך, ותן חלקנו בתורתיך.
לברית בינינו לבין השם ישנם שני צדדים מחד שהתחייבנו לקיים כל אשר יצווה , ומאידך שהוא הבטיח לרומם אותנו . מעמד הר סיני 50 יום אחרי היותם עע"ז היה מותנה בתנאים אבל הוא עצמו מתנה נשגבה של אור אלוקי והאור הזה נמצא בתורה. שמצד חיובינו בה היא מצווה חשובה ביותר מבין המצוות כדבריך ,אבל מצד הרוממות של ממלכת כהנים וגוי קדוש היא העיקר, ולכן חז"ל ממשילים את המצווה לנר ואת התורה לאור יום ושרגא בטיהרה מי אהני. לא שלא צריכים את המצוות חס וחלילה הם תנאי ההכרחי, אבל מבחינת האור באדם ובפרט בעולם הזה אין יחס . ולכן לימוד התורה הוא הדרך להתחבר למעמד ולהיותנו עם סגולה ואור תורה הוא תנאי הכרחי ליכולת לקבל באמת עול מלכות שמיים בעולם הזה במהלך החיים בפועל,ובכלל לזכות לעולם הבא כדברי הגמרא.
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 638
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי ספר וסופר » 02 יוני 2020, 11:17

יתכן מאוד.

אולם אני באתי לומר דבר פשוט מאוד.

יש ביהדות, ובכלל העולם הרוחני, כל מיני 'מוקדים' של רוחניות.

יש 'תרי"ג מצוות', יש 'תורה', יש 'אמונה', יש 'שבת', יש 'תפילה' וכו' וכו'.

הכלל הוא שכל אחד מהם הוא מצוה, דהיינו יש מצוה לללמוד תורה, יש מצוה להאמין, יש מצוה להתפלל, יש מצוה לשמור שבת וכו' וכו'. אולם, האם נכון לדון על 'מהות' הדברים הנ"ל כמצוות?

לעומת זה, אם נשאל מה זה 'לולב', התשובה היא - מצוה. יש 'ציווי' ליטול לולב, ובלא הציווי אין שום משמעות רוחנית למציאותו של הלולב, שהרי לולב בשאר ימות השנה אין בו כלום, אותו הדבר ציצית, מעקה, שופר, כיסוי הדם, שחיטה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

לעומת זה, 'תורה', או 'תפילה' או 'עבודה', הם מהויות לעצמם, שיש להם כללים משלהם, ענינים משלהם, ויש להם קיום עצמי ללא כל קשר לזה שיש ציווי להפעיל אותם [יתכן שמה שמשייך אותנו אליהם זה הציווי, אולם בסוף הם קיימים לעצמם].

והאמת, שכמעט כל מצווה ניתן למצוא בה איזה ענין שיש לו קיום עצמי, וכמו כל דיני המשפטים, שהם 'משפטי השם', והם לא רק מצוות, וכמו כן גיטין קידושין ויבום, שהם 'חלות' אישות, והם מציאויות בעולם, של קשר איש ואישה, ויבום היה עוד קודם מתן תורה. וכמו כן 'מעקה', ניתן לומר שהוא סוף כל סוף מציאות כאן בעולם, של 'מעקה', אותו הדבר - טריפות, ומאכלות אסורות, וכו' וכו' וכו'.

אולם עדיין, כל אלו אין לנו אחיזה במהיות שלהם ללא הציווי וחוקי התורה כיצד ואיך לפעול איתם ולהפעיל אותם, ובאמת המצוות עצמם נחלקים לשם כך - לחוקים, משפטים, עדות, פקודים, וכו' וכו'.
לעומת זאת, תורה, תפילה, מידות, עבודה וכו', הם ענינים העומדים לעצמם לגמרי, וכללי ההפעלה שלהם שונים לחלוטין מסתם עניני מצוות. הם דברים לעצמם, אלא שיש מצוה לעשות אותם.

ובפרט תורה, שהיא קדמה לעולם אלפים דור, 'חמדה גנוזה', אשר עליה בקשו המלאכים 'תנה הודך על השמים', ועדיין בקדושתה קיימא, ולכן העסק בה הוא דבר בפני עצמו [והיא שוה בזה לכלל המצוות כולם יחד, שהרי המצוות כולם הם בסה"כ תורה, כי הקב"ה ירד ללמד 'תורה ומצוות', וכל הדיברות הם ציווים, ואדרבה, זה הסיבה שאי אפשר להתייחס לתורה כמצווה].


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 265
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: על מה שמחים בחג השבועות

שליחה על ידי אליעזר ג » 02 יוני 2020, 18:46

ספר וסופר כתב:
02 יוני 2020, 11:17
יתכן מאוד.

אולם אני באתי לומר דבר פשוט מאוד.

יש ביהדות, ובכלל העולם הרוחני, כל מיני 'מוקדים' של רוחניות.

יש 'תרי"ג מצוות', יש 'תורה', יש 'אמונה', יש 'שבת', יש 'תפילה' וכו' וכו'.

הכלל הוא שכל אחד מהם הוא מצוה, דהיינו יש מצוה לללמוד תורה, יש מצוה להאמין, יש מצוה להתפלל, יש מצוה לשמור שבת וכו' וכו'. אולם, האם נכון לדון על 'מהות' הדברים הנ"ל כמצוות?

לעומת זה, אם נשאל מה זה 'לולב', התשובה היא - מצוה. יש 'ציווי' ליטול לולב, ובלא הציווי אין שום משמעות רוחנית למציאותו של הלולב, שהרי לולב בשאר ימות השנה אין בו כלום, אותו הדבר ציצית, מעקה, שופר, כיסוי הדם, שחיטה, וכו' וכו' וכו' וכו'.

לעומת זה, 'תורה', או 'תפילה' או 'עבודה', הם מהויות לעצמם, שיש להם כללים משלהם, ענינים משלהם, ויש להם קיום עצמי ללא כל קשר לזה שיש ציווי להפעיל אותם [יתכן שמה שמשייך אותנו אליהם זה הציווי, אולם בסוף הם קיימים לעצמם].

והאמת, שכמעט כל מצווה ניתן למצוא בה איזה ענין שיש לו קיום עצמי, וכמו כל דיני המשפטים, שהם 'משפטי השם', והם לא רק מצוות, וכמו כן גיטין קידושין ויבום, שהם 'חלות' אישות, והם מציאויות בעולם, של קשר איש ואישה, ויבום היה עוד קודם מתן תורה. וכמו כן 'מעקה', ניתן לומר שהוא סוף כל סוף מציאות כאן בעולם, של 'מעקה', אותו הדבר - טריפות, ומאכלות אסורות, וכו' וכו' וכו'.

אולם עדיין, כל אלו אין לנו אחיזה במהיות שלהם ללא הציווי וחוקי התורה כיצד ואיך לפעול איתם ולהפעיל אותם, ובאמת המצוות עצמם נחלקים לשם כך - לחוקים, משפטים, עדות, פקודים, וכו' וכו'.
לעומת זאת, תורה, תפילה, מידות, עבודה וכו', הם ענינים העומדים לעצמם לגמרי, וכללי ההפעלה שלהם שונים לחלוטין מסתם עניני מצוות. הם דברים לעצמם, אלא שיש מצוה לעשות אותם.

ובפרט תורה, שהיא קדמה לעולם אלפים דור, 'חמדה גנוזה', אשר עליה בקשו המלאכים 'תנה הודך על השמים', ועדיין בקדושתה קיימא, ולכן העסק בה הוא דבר בפני עצמו [והיא שוה בזה לכלל המצוות כולם יחד, שהרי המצוות כולם הם בסה"כ תורה, כי הקב"ה ירד ללמד 'תורה ומצוות', וכל הדיברות הם ציווים, ואדרבה, זה הסיבה שאי אפשר להתייחס לתורה כמצווה].
המשנה באבות אומרת על שלושה דברים העולם עומד על תורה עבודה וגמילות חסדים . המהות של עבודה היא עבדות, המלכת השם להיות מצווה ועושה ולקבל על עצמינו לעשות רצונו ולכן ביטויה המובהק היא עבודת הקרבנות בה אנו מחויבים לדקדק בפרטים רבים ועליה נאמר מספר פעמים בנביא שאין חפץ להשם בעולות וזבחים אלא לשמוע בקול השם . בכל מצווה גם תלמוד תורה, יש רכיב של עבודה מכיוון שאכן צוותה ואנו מצווים ועושים, אבל ישנן מצוות שבהן רכיב זה הוא עיקרן ויש מצוות שבהן הוא מתווסף לעיקרן והם תורה וגמילות חסדים שתי הרגליים הנוספות של העולם, החכמה והנתינה. אכן ההכנה למתן תורה הייתה המלכת השם נעשה ונשמע, אבל מתן תורה עצמו היה קבלת החכמה האלוקית. אני מתוודה שלא הבנתי עד הסוף מה ההקשר של דבריך, אבל מקווה שהועלתי במשהו.  
 


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 638
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פלא עצום! איך ומתי הפך חג התודה לחג הלימוד? וגם עד מתי? ואם כבר אז למה חג הלימוד ולא חג ההתחייבות?

שליחה על ידי ספר וסופר » 02 יוני 2020, 21:34

 
אליעזר ג כתב:
02 יוני 2020, 18:46
אני מתוודה שלא הבנתי עד הסוף מה ההקשר של דבריך, אבל מקווה שהועלתי במשהו.
אני התייחסתי לשאלה הזאת שפתחה את האשכול
ישי בן ישראל כתב:
16 מאי 2018, 21:57
עיקר ההכנה לחג השבועות הנהוגה בינותינו, וכן נהוג בהיכלי הישיבות הקדושות, להתעורר בענין לימוד התורה.

וכאן הבן שואל: והלא מהותה של מתן תורה היא הברית שכרת השי"ת עם בני ישראל להיות לו לממלכת כהנים וגוי קדוש, והיכנסם להתחייב בקיום מצוות ה', ואחת מן המצוות היא לימוד התורה, ולו יהא שהיא החשובה שבכולם, עדיין צ"ע שע"ז נעשה עיקר ההכנה.
ועל זה אמרתי, שלתפוס את לימוד התורה רק כקיום אחת מהמצוות שקיבלנו מסיני, זה טעות חמורה. לימוד התורה לא נעשה כאחת מהמצוות, שהיא החשובה מכולם, אלא כקבלת התורה מנותן התורה. אנחנו עסוקים ב-'תורה', לא ב-'מצוה'.

אני חושב שהדבר פשוט מאוד, בפרט לתלמיד חכם כמוך, רק שהיה חשוב להדגיש זאת.

[הוא הדין לגבי עבודה, ובדיוק כמו שהדגשת, שעבודה היא 'עמוד', והיא לא רק סך המצוות הכלולות בה].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ספירת העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים