ישראל הכהן
משתמש ותיק
ידוע שנחלקו בזה אם יש מצות תלמוד תורה בדברים המותרים.
ויש גם ביום זה ביטול תורה.
אשמח לדעת את המקורות לזה.
ויש גם ביום זה ביטול תורה.
אשמח לדעת את המקורות לזה.
אבר כיונה אמר:נחלקו באחרונים אם יש חיוב במצות ת"ת בת"ב, בספר מטה יהודה בסי' תקנ"ד כתב דאף שמותר ללמוד דברים הרעים בת"ב, אינו מחוייב לעסוק בתורה כחיובו בכל ימות השנה. ומאידך הגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי סי' י' חלק עליו ונקט דגם בת"ב יש חיוב לעסוק בתורה וילמוד דברים הרעים, וכ"כ בתוקף מו"ר בשו"ת דברי יציב או"ח ח"ב סי' ר"מ דכיון דמותר ללמוד דברים מסויימים חייב לעסוק בהם דבת"ת אין גדר רשות וכיון דמותר מצווה הוא עי"ש.
הוא סמך על הירושלמי גבי אבל שאם היה להוט אחר התורה או שהציבור צריך לו מותר, ואע''ג דהב''י כתב דלא הביאוהו הפוסקים, הוא סבר דהוא הלכה, וסבר דה''ה בט' באב, ותו לא מידי.ישראל הכהן אמר:הרוגוצ'ובר זצ"ל היה לומד בתשעה באב דברים האסורים ללמוד, ונאמרו בזה כמה ביאורים, שכל אחד מהם יותר תמוה מהשני.
זה מה שכתבתי בספרי.ישראל הכהן אמר:ידוע שנחלקו בזה אם יש מצות תלמוד תורה בדברים המותרים.
ויש גם ביום זה ביטול תורה.
אשמח לדעת את המקורות לזה.
לא גרע מבית הכסא, אם כי יש להבין מאי נפק''מ, מלבד למנוע ייסורי מצפון.לבי במערב אמר:גם לאנסו שאני בכמה פנים, כנודע. וכבר דנו בזה כאן בעבר.
אכן, זו כוונתי.כמעיין המתגבר אמר:לא גרע מבית הכסא
כמעיין המתגבר אמר:הוא סמך על הירושלמי גבי אבל שאם היה להוט אחר התורה או שהציבור צריך לו מותר, ואע''ג דהב''י כתב דלא הביאוהו הפוסקים, הוא סבר דהוא הלכה, וסבר דה''ה בט' באב, ותו לא מידי.ישראל הכהן אמר:הרוגוצ'ובר זצ"ל היה לומד בתשעה באב דברים האסורים ללמוד, ונאמרו בזה כמה ביאורים, שכל אחד מהם יותר תמוה מהשני.
לא כל דבר המשמח אסרו.ישראל הכהן אמר:וגם סברת הירושלמי צ"ב והרי הטעם שאסרו הוא משום שד"ת משמחי לב ומ"ש להוט.
גם אפשר דבכה"ג אינו בגדר דבר המשמח, אלא כמניעת צער.דבש לפי אמר:ועוד שמי שלהוט אחריה לא אסרו עליו ללמוד כי זו גזרה שאינו יכול לעמוד בה.
עיין במצורףישראל הכהן אמר:דוע שנחלקו בזה אם יש מצות תלמוד תורה בדברים המותרים.
ויש גם ביום זה ביטול תורה.
אשמח לדעת את המקורות לזה.
הרב @אברך כבר העיר באשכול על הרוגוצ'ובר זצ"לישראל הכהן אמר:הרוגוצ'ובר זצ"ל היה לומד בתשעה באב דברים האסורים ללמוד, ונאמרו בזה כמה ביאורים, שכל אחד מהם יותר תמוה מהשני.
כנזכר בדברי הגר"א וייס שהובאו כאן.יש ע"ז תשובה בשו"ת דברי יציב רבו של הגר"א וייס שיחי'
אף בשאר הימים אינו מחויב אלא לקבוע עיתים ביום ובלילה, וכמפורש ברמב"ם [הל' ת"ת א, ח] ובשו"ע [יורה דעה ריש סי' רמו].הרי דמ"מ לא הוי כשאר הימים ולא אמרינן דחייב להגות בתורה יומם ולילה כבכל יום ויום
ברור ששאלה זו צריכה להבדק בפן ההלכתיידוע שנחלקו בזה אם יש מצות תלמוד תורה בדברים המותרים.
ויש גם ביום זה ביטול תורה.
אשמח לדעת את המקורות לזה.
אין סיבה להפוך את האשכול הזה לדיון נוסף אודות שיעור מצות ת"ת, אך עכ"פ אציין ש(כמובן) אין הדברים כה פשוטים [ומוסכמים].
בהחלט, איזה צורך יש בדיונים ארוכים אחר הכרעתו החדה והברורה של הרה"ג '@איש תורה' יושב על מדין פק"ק 'פורום לתורה' יע"א?...אין שום צורך לדיונים ארוכים
אם כך, יואיל נא מר למקם את קביעותיו הנחרצות באחד מתשעת(!) האשכולות המקושרים לעיל (ויותר ממה שקישרתי לפניכם פזור בין האשכולות, אלא שרבים הם וא"א לפורטם - על כן יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטם). אין שום טעם בהסטת הנושא לנדון זה, שכאמור - כבר נילוש ונטחן מכל זוית.אין צורך בדיונים ארוכים
שגם לדברי מר - הודעה אחת בנושא מספיקה בהחלט, ואת שאר הדיון כדאי להמשיך באשכולות המקושרים.וע"כ מן העניין להעיר