דילוג בקינות עקב המצב


אין חכמה
הודעות: 1258
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 86 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי אין חכמה » 30 יולי 2020, 22:45

בחור צעיר כתב:
30 יולי 2020, 22:41
מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 21:52
בנוסף לכך, נכון שמבחינת עזיבת התורה המצב קודם השואה היה נורא ואיום שלא היה כדוגמתו, אבל מצד ההנהגה האנושית היה הרבה יותר חמור בזמן בית שני, אז היתה חרב איש ברעהו ושפכו אחד את דם השני באופן חופשי, כמתואר בספר יוסיפון. אלו דברים מזעזעים שפושעי ישראל בדורות האחרונים לא התקרבו לרמת שפלות זו. ומפורש בכמה מקומות בחז"ל שהקב"ה מעניש יותר (לפחות בעולם הזה) על חטאים שבין אדם לחבירו מאשר על חטאים שבין אדם למקום, ועל כן דורו של דוד ודר המבול נענשו יותר מאשר דורו של אחאב ודור הפלגה.
זו הסחפות.
ודאי ששפל מוסרי חברתי חמור בהרבה משפל דתי,
אבל התערטלות דתית של עם שלם, היא דבר חמור בהרבה, ואין לו אך ורע.
יש כאן איבוד זהות במובן הבסיסי של המילה.
ובמושגים של הפרת הברית עם ה', אז יש כאן נטישת העמדה כולה.
וכבר לא משנה אם רוצחים בפועל או רק מוכנים לרצוח, נטשו את דרך ה' כולה.
ולאלה שיאמרו שאחאב עבד ע"ז 
הרי כיבד התורה ומסר נפשו עליה
והיה מגדולי החכמים כמבואר בגמ'
 

ערכים:


הולך ללמוד
הודעות: 62
הצטרף: 14 אפריל 2020, 02:13
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי הולך ללמוד » 30 יולי 2020, 22:47

מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:39
במחילה, עובדה זו אינה מהווה כלל וכלל הוכחה היסטורית שהאימרה הזו אכן יצאה מפי הגר"א. היא מהווה הוכחה שלהגרש"א זה נשמע הגיוני שהיא יצאה מפי הגר"א.
באמת אבל באמת נראה שלא היית אפילו יום אחד במחיצתו.
אם זה רק היה נשמע לו הגיוני, הוא היה אומר את זה בשם יש אומרים ולא בשם הגר"א. נקודה.


הולך ללמוד
הודעות: 62
הצטרף: 14 אפריל 2020, 02:13
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי הולך ללמוד » 30 יולי 2020, 22:51

מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:40
אז איך בדיוק אתה מגדיר אנשים שרצחו אחד את השני בגלל מלחמות על שליטה וכסף?
מכיר, למשל, את 'צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם'? או את 'כל תלמיד חכם שאינו נוטר ונוקם כנחש, אינו תלמיד חכם'?
זו רק דוגמית לאפשרות פרשנות אחרת למה שהיה שם.


אמונת אומן
הודעות: 1690
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 645 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי אמונת אומן » 30 יולי 2020, 22:52

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:08
אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 21:58
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 21:50
חוסר כבוד משווע, למהות הישיבה, לכבוד הישיבה, התורה ולומדיה.
אולי לפני כל המילים הפומפוזיות הללו, ואיל להחכימנו, מבטן מי יצאו הוראות הללו?
די לי בזה שזה מנהג הישיבות לפני השואה,
כך היה מנהג ישיבת מיר, ועוד טובא.


אם אפשר מקורות 
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 22:53

מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:37
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:30
מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:24

אני מכיר את השמועה הזו, אבל צריך להבין מה המכוון בה, בהנחה שהיא בכלל נכונה.
לא נראה לי שאמור להרשים אף אחד השגות גבוהות ונעלות של מישהו שרוצח אנשים בדם קר. מי שחסר לו את הבסיס של בן אנוש, כל ההשגות שלו לא שוות מאומה.
צריך להוקיע מעשים, לא להוקיע דור דעה.

והיום אין לך רוצחים? מה, בגלל שנתת להם שם "חילוני", או "מאפיה" ???
אכן, פעם לא היו הגדרות אלו, ויד ב"ד היתה תקיפה על הפושעים.
לדאבונינו אנחנו רחוקים מהם.
יותר קרובים לדור שכולו חייב מדור שכולו זכאי.


גם אצל החילוניים אין מה להשוות בין המצב היום למצב המתואר בזמנם. אבל איך שלא יהיה הרעיון שלי הוא שהעובדה שהיו להם השגות גבוהות לא אמורה לגרום לנו לשאוף להיות בדרגתם, משום שאדרבה - זה הרבה יותר גרוע אם אדם בעל השגות גבוהות רוצח אנשים מאשר אם אדם שפל רוצח.

צריך לומר שהשאיפה היא להשיג את הדרגה של ההשגות הגבוהות בלי השחתת המידות. אבל לא לשאוף להיות בדרגה של בני אותו דור הרשעים.


קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב/השופט נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 22:54

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 22:52
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:08
אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 21:58

אולי לפני כל המילים הפומפוזיות הללו, ואיל להחכימנו, מבטן מי יצאו הוראות הללו?
די לי בזה שזה מנהג הישיבות לפני השואה,
כך היה מנהג ישיבת מיר, ועוד טובא.


אם אפשר מקורות 

אני צאצא לתלמידי מיר בעיירת מיר ובשנחי
 


בחור צעיר
הודעות: 504
הצטרף: 17 אפריל 2020, 01:57
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 197 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי בחור צעיר » 30 יולי 2020, 22:55

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:53
קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???
קצת התבלבלת, בדור שלהם נחרב בית המקדש, בדור שלנו, כאילו נחרב.


אמונת אומן
הודעות: 1690
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 645 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי אמונת אומן » 30 יולי 2020, 22:57

מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:17
יערב שיחי כתב:
30 יולי 2020, 18:00
הצבי כתב:
30 יולי 2020, 17:34

מתוך כל הרשימה הזו הדבר היחיד שמצדיק ביקורת הוא עניין חזרת הש''ץ במנחה שכן ההיתר ההלכתי לזה לא כ''כ ברור


אשמח להבין איך אתה מיישב את ענין אי אמירת פרשת התמיד וקטורת, אשר המב כותב שמותרים לאומרם בע''פ כיון ששגורים בפי כל ישראל. 


בלי להתייחס לפרטי המנהגים שהוזכרו, יש לציין כי אי אפשר להתייחס לפרטים בלי להבין את התמונה הכללית. האוירה הכללית היום בציבור הליטאי אינה נותנת כמעט חשיבות למסורת המנהגים, ההנהגות וכל ההלוך ילך היהודי שהיה במשך אלפי שנים, אלא הכל מבוסס על מה שכתוב בספרים. ההלכה אינה נקבעת לפי "פוק חזי מאי עמא דבר", אלא לפי מה שכתוב במשנה ברורה וחזון איש. ההנהגה המקובלת אין לה תוקף כלל אם אחד ממנהיגי הדור התבטא נגדה, וכן ע"ז הדרך.
המהלך הזה לא נוצר מהאויר, אלא הוא שיקוף ברור של גישת הגר"א שהונחלה בארץ ע"י החזו"א, גישה שהעדיפה לעצב את ההלכה וההנהגה ע"פ עיון הסוגיות מאשר על פי המסורת המקובלת, שהרבה ממנה מבוססת על הנהגת "דלת העם" כלשון החזו"א בכמה מקומות, ואין לה תוקף לדעתו. (יעויין בסוף מעשה רב שהגר"א רצה לעלות לא"י ולהפטר מכל "מנהגי פויליש").
כידוע, הגישה בליטא עצמה לא היתה כך באופן כללי, אלא רק אצל יחידים כמו בית בריסק וכדומה, והגר"א לא הצליח (ושמא לא ניסה) לשנות זאת. השואה מחקה כמעט כליל את כל ההווי היהודי המקובל מדורי דורות, ועל כן הצליחו החזו"א ותלמידיו לייצר בארץ יהדות תורנית בסגנון חדש על פי גישת הגר"א, שמעדיפה את "מסורת הספרים" מאשר ה"מסורת האנשים". 
בגישה זו ישנן הרבה מעלות (לצד חסרונות), ואין לדידי ולדכוותי להכניס ראשנו בין ההרים הרמים ולהכריע מה נכון ומה יותר טוב. אך אפשר בהחלט להצביע על כך שמבחינה היסטורית מדובר בגישה חדשנית שלא היתה מקובלת בכלל ישראל באופן ציבורי, ונפוצה רק בדורות האחרונים (זה גם מסביר עוד כמה שינויים בהווי התורני שנתחדשו בדורות האחרונים, ואכמ"ל). כמו כן יש לציין שגישה זו נפוצה רק בקרב הציבור הליטאי שבארץ ישראל, משום ששם היתה השפעת החזו"א ותלמידיו גדולה מאד, ולא בחוגים ובמקומות אחרים.

לאור הנ"ל מובן, שטענת הרב @אמונת אומן וסייעתו מבוססת על הבדל שורשי בתפיסת העולם, בין התפיסה הישנה והנפוצה בתפוצות ישראל ובין תפיסת הגר"א והחזו"א ותלמידיהם.


סוף סוף מישהו שעונה תשובה עניינית. 

אמנם עדייןצ''ע,
חלק מהדברים נוגדים בהחלט גם למסורת הספרים, כמו מנחה קצרה, פרשת התמיד, יוצרות ועוד הרבה. 
האם מנהג שהרמ''א מביאו נחשב למסורת העם או מסורת הספרים? 
האם חולקים על עצם המושג של מנהג? 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 22:58

בחור צעיר כתב:
30 יולי 2020, 22:55
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:53
קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???
קצת התבלבלת, בדור שלהם נחרב בית המקדש, בדור שלנו, כאילו נחרב.
דברתי על שנה שלפני החורבן, באותה שעה הם היו ראוים עדיין לבית המקדש, וישנם אנשים רבים שחיו לפניו 1953 שנה ולא חיו לפני 1952 שנה.
 


בחור צעיר
הודעות: 504
הצטרף: 17 אפריל 2020, 01:57
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 197 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי בחור צעיר » 30 יולי 2020, 23:01

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:58
בחור צעיר כתב:
30 יולי 2020, 22:55
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:53
קצת מעצבן לראות אדם בדור הקטן שלנו שופט דור מלפני כמעט 2000 שנה, דור שלפני 1953 שנה הוא היה במצב רוחני עם בית המקדש, והכותב נמצא במצב של "נחרב בימיו".
מנין ההעזה הזאת???
קצת התבלבלת, בדור שלהם נחרב בית המקדש, בדור שלנו, כאילו נחרב.
דברתי על שנה שלפני החורבן, באותה שעה הם היו ראוים עדיין לבית המקדש, וישנם אנשים רבים שחיו לפניו 1953 שנה ולא חיו לפני 1952 שנה.

החורבן לא נגזר בשנה אחת, וודאי לא על אנשים מסוימים. הוא נגזר על דור, ובמשך תקופה ארוכה הוא היה בפתח, וכבית הראשון, שנבואות ישעיה באו מאה וחמישים שנה לפני החורבן עליו.
 


אמונת אומן
הודעות: 1690
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 645 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי אמונת אומן » 30 יולי 2020, 23:02

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:11
על חסידים לא קשה לך, כי אתה סבור שיש לחסידות אבות, אבל עולם הישיבות מה הוא? אסופי?
היא הנותנת.
תלי תלים של מילים נכתבו על ענין אחד של זמן תפלה,
וכאשר אני שואל שאלה לגבי מגמה נרחבת של ביטול מנהגים, אף אחד לא מנסה כמעט לענות, רק מזדעקים כאחרוני החסידים להגן על כל מנהג,
בלי לדעת אם יש לו אפילו אבא.


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:05

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 23:02
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 22:11
על חסידים לא קשה לך, כי אתה סבור שיש לחסידות אבות, אבל עולם הישיבות מה הוא? אסופי?
היא הנותנת.
תלי תלים של מילים נכתבו על ענין אחד של זמן תפלה,
וכאשר אני שואל שאלה לגבי מגמה נרחבת של ביטול מנהגים, אף אחד לא מנסה כמעט לענות, רק מזדעקים כאחרוני החסידים להגן על כל מנהג,
בלי לדעת אם יש לו אפילו אבא.
זה לא ציטוט שלי, במחילה.

כולם ענו גם ענו.

ופי שכתב אחד התלמידים, למבקש אמת אין קושיות, ולמבקש קושיות אין תירוצים.
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:09

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23
 
לא אומרים תיקון ליל שבועות כי צריך ללמוד

אתה באמת רציני עם הבעיה הזאת? אתה מחכה באמת לתשובה?


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:09

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23

מברכים עד על יחסרנו כי הגר"א סובר כן בשבת 

אולי תסביר מה פשר ההשמצה הזאת?
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:11

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23

לא אומרים קרבנות בגלל שמותר לדלג בפסוקי דזמרה 
אולי תסביר מה פשר ההשמצה הזאת?

יש אנשים שמשקיעים בתפילה יותר מבן ישיבה? אתה יכול להצביע למה אתה משמיץ את בני הישיבות בזה יותר מעמך ישראל?


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:12

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23


לא צריך להקפיד על נט"י שחרית בתוך ד''א, בגלל הגר צדק שנשרף, 


אין לי כל בעיה עם שינויי מנהגים, הבעיה היא שבישיבות שבימינו הכל מתקבץ למנהג אחד... 
מה הקשר בין זה למנהגים,
ומה פשר ההשמצה הזאת?
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:12

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23
 
לא אומרים אלי ציון בגלל הרשא, 
גם זה השמצה, וראה לעיל
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:15

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23

מזלזלים בקבלת שבת כי הגר"א לא אמר
מזלזלים בזמירות שבת בגלל הרב שך

אני לא יודע מה פשר ההשמצה.
אבל דע שבן ישיבה הוא יהודי כל השבוע, ולא יהודי של שבת, כשלובשים את השטריימל.
ואין שום פסול אם אברך שקוע בלימוד רואה סדרי עדיפויות אחרות על פני היהודי של שבת.
 


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:16

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23

לא אומרים יוצרות כי הגר"א אמר אחר התפלה
לא אומרים יוצרות כי הגר"א סבר לא להגיד בתוך התפילה.

(ואגב, אחרי התפילה אצל בן ישיבה זה בדרך כלל תוך זמן תפילה, כשאחרים מתחילים להגיד פרשת התמיד)
 


הולך ללמוד
הודעות: 62
הצטרף: 14 אפריל 2020, 02:13
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי הולך ללמוד » 30 יולי 2020, 23:17

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 23:02
היא הנותנת.
תלי תלים של מילים נכתבו על ענין אחד של זמן תפלה,
וכאשר אני שואל שאלה לגבי מגמה נרחבת של ביטול מנהגים, אף אחד לא מנסה כמעט לענות, רק מזדעקים כאחרוני החסידים להגן על כל מנהג,
בלי לדעת אם יש לו אפילו אבא.
זמן תפילה הוא דין גמור מדרבנן.
מנהג הוא מנהג.
לא מזדעקים כאחרוני החסידים להגן על עצם ביטול המנהגים, אלא על כך שעולם הישיבות לא נוצר בתהליך אבולוציוני בלתי מוסבר, וכן, יש לו אבא, אבא גדול.
ומכל מקום, העילות לביטול המנהגים לא היו בסגנון העילות לביטול דינים מדרבנן, גם אם אמרו ביטול תורה זה נשמע יותר טוב מכך שאי אפשר להתכונן כראוי לתפילה אם מוגבלים בזמן.


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:19

אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23


אין לי כל בעיה עם שינויי מנהגים, הבעיה היא שבישיבות שבימינו הכל מתקבץ למנהג אחד... 
והמנהג האחד הוא, ללמוד, וללמוד, וללמוד, ועוד פעם ללמוד.
 


אמונת אומן
הודעות: 1690
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 645 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי אמונת אומן » 30 יולי 2020, 23:20

למול כל הטיעונים העמוקים הללו, הרמתי ידיים.


רוצה להתעלות
הודעות: 301
הצטרף: 18 אוקטובר 2019, 14:11
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי רוצה להתעלות » 30 יולי 2020, 23:25

מבקש אמת כתב:
30 יולי 2020, 21:52
בנוסף לכך, נכון שמבחינת עזיבת התורה המצב קודם השואה היה נורא ואיום שלא היה כדוגמתו, אבל מצד ההנהגה האנושית היה הרבה יותר חמור בזמן בית שני, אז היתה חרב איש ברעהו ושפכו אחד את דם השני באופן חופשי, כמתואר בספר יוסיפון. אלו דברים מזעזעים שפושעי ישראל בדורות האחרונים לא התקרבו לרמת שפלות זו. ומפורש בכמה מקומות בחז"ל שהקב"ה מעניש יותר (לפחות בעולם הזה) על חטאים שבין אדם לחבירו מאשר על חטאים שבין אדם למקום, ועל כן דורו של דוד ודר המבול נענשו יותר מאשר דורו של אחאב ודור הפלגה.
חידוש, בגמ' כתוב שבית ראשון נחרב על ג"ע ובהם רציחה, ובית שני שלא היה כך על שנאת חינם, ומשמע שלא היה שם רציחה, [ובאמת בכל מילי דחורבן בגיטין לא כתוב רציחה].


הולך ללמוד
הודעות: 62
הצטרף: 14 אפריל 2020, 02:13
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי הולך ללמוד » 30 יולי 2020, 23:27

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 23:11
יש אנשים שמשקיעים בתפילה יותר מבן ישיבה? אתה יכול להצביע למה אתה משמיץ את בני הישיבות בזה יותר מעמך ישראל?
באמת דבר שקשה לי כבר הרבה שנים.
החסידים כביכול חרתו על דגלם השקעה בעבודה ותפילה, אז איך זה שאין ספר חסידי אחד שבא לבאר את פירוש התפילה?
רק מבית מדרשו של הגר"א ישנם כמה פירושים, ביניהם מבנו ר' אברהם...
אין זאת אלא שתהום פעורה בין מה שהללו קוראים תפילה למה שכנגדם קוראים לה כך.
והתהום הזאת פעורה בעוד הרבה נושאים.
וממילא כמעט כל הטענות על מנהג הישיבות הם מגיעות מתוך הסתכלות והשקפה שונה, שמשליכים על כל הרוחב והאורך של עבודת ה'.


רוצה להתעלות
הודעות: 301
הצטרף: 18 אוקטובר 2019, 14:11
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי רוצה להתעלות » 30 יולי 2020, 23:28

כל הדיון האחרון במנהגי הישיבות והחסידים כבר נידוש בפורום אין סוף, כרגע אני זוכר באשכול "פוסקים ליטאים וחסידים - הבדלי גישה".


סופר המלך
הודעות: 183
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 68 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי סופר המלך » 30 יולי 2020, 23:28

זך הרעיון כתב:
30 יולי 2020, 18:54
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 18:48
חניכי הישיבות כתב:
30 יולי 2020, 15:47


רק מי שהכיר לא קשה לו להאמין זה תואם לאישיותו וגדלותו חד משמעית!!!
כוונת התימה הוא בקביעה 'מבעט' על מנהג נפוץ.
יתכן שבאופן אישי הרגשה שלו הייתה להגיד בלי הניגון, וע"ז אין פלא כ"כ.
מכתבו של מרן הגר"ש זי"ע לבני הישיבה על הענין מודפס בסוף ספר שיחותיו אהל רחל על בין המצרים
אולי שמישהו יביאו כאן ונוכל לראות בבירור מה היא דעתו.




אלי ציון הגר''ש.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


דרומאי
הודעות: 2300
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי דרומאי » 30 יולי 2020, 23:29

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 23:16
אמונת אומן כתב:
30 יולי 2020, 16:23

לא אומרים יוצרות כי הגר"א אמר אחר התפלה
לא אומרים יוצרות כי הגר"א סבר לא להגיד בתוך התפילה.


אך הגר"א הקפיד לאמרם לאחר התפילה, וביטול מנהג זה אינו מובן וצ"ע.


רימון
הודעות: 77
הצטרף: 06 יולי 2018, 17:47
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי רימון » 30 יולי 2020, 23:30

רבותיייי!!! אפשר להשאיר השנאת חינם לפחות לאחר חצות למחר??? במטותא ממכם.


משה אמת
הודעות: 293
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 19:13
נתן תודה: 96 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משה אמת » 30 יולי 2020, 23:33

הולך ללמוד כתב:
30 יולי 2020, 23:27
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 23:11
יש אנשים שמשקיעים בתפילה יותר מבן ישיבה? אתה יכול להצביע למה אתה משמיץ את בני הישיבות בזה יותר מעמך ישראל?
באמת דבר שקשה לי כבר הרבה שנים.
החסידים כביכול חרתו על דגלם השקעה בעבודה ותפילה, אז איך זה שאין ספר חסידי אחד שבא לבאר את פירוש התפילה?
רק מבית מדרשו של הגר"א ישנם כמה פירושים, ביניהם מבנו ר' אברהם...
אין זאת אלא שתהום פעורה בין מה שהללו קוראים תפילה למה שכנגדם קוראים לה כך.
והתהום הזאת פעורה בעוד הרבה נושאים.
וממילא כמעט כל הטענות על מנהג הישיבות הם מגיעות מתוך הסתכלות והשקפה שונה, שמשליכים על כל הרוחב והאורך של עבודת ה'.


ראוי להדגיש בהקשר דבריך משהו נוסף, ומבלי לתייג את החסידים לטוב או למוטב.
היכן החסידים משקיעים בעיקר בתפילה? בפסוקי דזמרה. אחרי זה רצים רצים, לא יודע לאיפה. (הכנה וכו')
היכן מחנכים בישיבות להשקיע? ביוצר ושמו"ע שזה עיקר התפילה.
וכך בעוד אין ספור דוגמאות.
בהתאם, למרות שהדברים שהעלילו כאן על בני הישיבות הם ברובן עלילות שוא, ומוצע לבחון במבחן האמת בן ישיבה מול כל יהודי שמתפלל בשטיבלאך,
אבל עם כל הכבוד, יש איזה סולם ערכים, מה זה פרשת התמיד, ומה זה קריאת שמע ותפילה בזמנה, ומה זה להיות בסדר א' בזמן, 
אבל אני לא חושב שצריך להיכנס לפרטים, בגלל שזה עלילת דם.


משבט הכהונא
הודעות: 199
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 56 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דילוג בקינות עקב המצב

שליחה על ידי משבט הכהונא » 31 יולי 2020, 00:05

משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 23:33
הולך ללמוד כתב:
30 יולי 2020, 23:27
משה אמת כתב:
30 יולי 2020, 23:11
יש אנשים שמשקיעים בתפילה יותר מבן ישיבה? אתה יכול להצביע למה אתה משמיץ את בני הישיבות בזה יותר מעמך ישראל?
באמת דבר שקשה לי כבר הרבה שנים.
החסידים כביכול חרתו על דגלם השקעה בעבודה ותפילה, אז איך זה שאין ספר חסידי אחד שבא לבאר את פירוש התפילה?
רק מבית מדרשו של הגר"א ישנם כמה פירושים, ביניהם מבנו ר' אברהם...
אין זאת אלא שתהום פעורה בין מה שהללו קוראים תפילה למה שכנגדם קוראים לה כך.
והתהום הזאת פעורה בעוד הרבה נושאים.
וממילא כמעט כל הטענות על מנהג הישיבות הם מגיעות מתוך הסתכלות והשקפה שונה, שמשליכים על כל הרוחב והאורך של עבודת ה'.


ראוי להדגיש בהקשר דבריך משהו נוסף, ומבלי לתייג את החסידים לטוב או למוטב.
היכן החסידים משקיעים בעיקר בתפילה? בפסוקי דזמרה. אחרי זה רצים רצים, לא יודע לאיפה. (הכנה וכו')
היכן מחנכים בישיבות להשקיע? ביוצר ושמו"ע שזה עיקר התפילה.
וכך בעוד אין ספור דוגמאות.
בהתאם, למרות שהדברים שהעלילו כאן על בני הישיבות הם ברובן עלילות שוא, ומוצע לבחון במבחן האמת בן ישיבה מול כל יהודי שמתפלל בשטיבלאך,
אבל עם כל הכבוד, יש איזה סולם ערכים, מה זה פרשת התמיד, ומה זה קריאת שמע ותפילה בזמנה, ומה זה להיות בסדר א' בזמן, 
אבל אני לא חושב שצריך להיכנס לפרטים, בגלל שזה עלילת דם.
":
הטבת להגדיר החסידים עיקר התפילה זה התבבוננות ןהודאה לבורא יתב"ש וזה לא כדבר נוסף וזה עצם (במאמר המוסגר כתוצאה מכך היו בעלי מדרגה שאחזו שבלא הכנה אינם יכולים להתבוננן והיו מאחרים בזמן מחמת אנוס) ולכן עיקר האריכות הוא בפסוקד"ז (ועיין ביושר דברי אמת שזועק על אלו שמאריכים בר"ה ויה"כ בהמלך וכו' ולא בעיקר שהוא פסוקד"ז) גם בשמונ"ע עיקר הדגש היתה ההכרה שהכל ממנו יתב"ש רפואה תשובה וכו'
ואגם שלא עשו חיבור מיוחד לתםילה כי הם באו ממקום של התבוננות ובמקום של התבוננות אפי' בענין אחד זה תופס הכל ןפי' המילות אי"צ ודיו בסבר אחד בגדלות הבורא
משא"כ בעולם הישיבות עיקר התפילה הוא בקשה לבקש ולהתחנן שיעזור ד' ויהיה וכו' ע"כ עיקר העבודה הוא בשמונה עשרה ששם מתבטא עיקר הבקשה.
ועוד בהרבא ענינים ההבדל הוא הגישה 
למשל לפי תורת המוסר הפשוט האדם צריך להשלים את עצמו בכל המידות הטובות וצריך להכיר גדלות הבורא וכו' וגם לעבוד על ענוה וכו'
אבל תורת החסידות לא הוציאו הספרים על סדר המידות והכונה הוא כי העיקר שהאדם צריך להכיר שירד לעולם לא בשביל עצמו אלא בשביל לעשות רצון קונו ועליו לעבוד בעיקר בביטול הישות והתבוננות בבורא יתב"ש וע"י שיחיה בזה אין מקום לתאוות ורצונות וכיו"ב בעוד דברים

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ד' תעניות, בין המצרים, תשעה באב”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח