מדוע ט' באב הוא יום מזומן לפורענות

הצבי

משתמש ותיק
אשמח אם יתנן החכמם את דעתם על הנקודה דלהלן ויוסיפו בזה כהנה וכהנה.
בקינה ג' נאמר בכי חנם בכו ונקבע לדורות יען כי היתה סיבה מעם ה', ומכוון למה שאמרו חז''ל והוא בכ''ד בש''ס עה''פ ויבכו כל העם בלילה ההוא דאמר הקב''ה אתם בכיתם בכי של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות, ולפום ריהטא משמע שהפורענות של היום הזה התחילה מאז הבכי של חנם שבכו במרגלים, אבל כאן בקינה משמע דהיתה סיבה מעם ה' על עצם מה שהיתה הבכי' של חנם דווקא במועד הזה, דהיינו שאז חזרו המרגלים והי' הבכי, ובאמת שכן משמע בסוגי' בתענית כט דמבו' התם דתמוז בההיא שתא הי' מלא כדי שתהא הבכיה בעסק המרגלים במועד הזה של ט' באב, והגמ' דורשת ד''ז מהפסוק באיכה קרא עלי מועד לשבור בחורי, והיינו לפי פשוטו שהקב''ה סובב שיהא זה בט' באב שיהא גם החורבן באותו היום והרי מבו' לכאו' דיש זה טעם מוקדם לפורענות דווקא ביום זה, ועיי''ש במהרש''א ח''א דהקב''ה סובב ד''ז משום דהחורבן יש בו עונש גם על חטא המרגלים לאלו שלא היו אז בני כ' שלא מתו במתי מדבר, ובעצם יוצא שהמימרא של חז''ל שאתם בכיתם בכי של חנם כו' אינה טעם על קביעות המועד של ט' באב אלא הוא טעם רק למה שאירעו ב' הדברים באותו הזמן, אבל יש איזה טעם אחר כמוס למה שנקבע המועד דווקא לט' באב, וכנ' שזו כוונת הקינה הנ''ל יען כי היתה סיבה וכו' כנ''ל, ובגמ' בתענית הנ''ל מבו' ע''ז דמגלגלין חובה ליום חייב ופירש''י יום ט' באב שרגילין להיות בו רעות.
ואשמח מאד למקור ע''ז מהו הטעם שט' באב הוא יום מועד לפורענות
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
עוד קודם המרגלים הוכן חודש זה שיהיה בו מועד. אביא כאן מספר אפיקי מים מתורת הגר''מ שפירא על בן המיצרים עניין לו -
איתא במדרש ילקוט סו''פ פנחס פכ''ט שביקש נקב''ה ליתן לעם ישראל מועד בכל חודש וחודש בקיץ, בניסן פסח, באייר פסח קטן, בסיון עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול ועשו העגל, ובטל בעקבות כן תמוז אב ואלול, ופרע את כולם בתשרי - ר''ה, יוה''כ וסוכות, ושמיני עצרת הוא החג של תשרי, עיי''ש.
ולא אאריך בביאורו (ואולי יבא מי שבידו להעלות השיעור הנ''ל לכאן ויבורך משמיים) רק אכתוב קיצור העניין ממש -
הנה לידת ישראל היה בפסח, ומיד הכינו עצמם לקבלת התורה שהתחילה בשבועות והייתה אמורה להסתיים בירידת הלוחות אלינו בי''ז בתמוז, ואז היה נוצר חיבור שמיים וארץ שהוא תכלית הבריאה, ואז היה נקבע שי''ז בתמוז הוא ר''ה וכו'. ותיכף אחר כן היו נכנסים לארץ שהייתה קרובה אחד עשר יום מחורב וכבר בר''ח היו מתמקמים בא''י. ונמצא א''כ שט''ב היה צריך להיות המועד של יוה''כ כי אילו זכינו והיו עושים קנין בא''י כראוי, היה מתקיים בהם ''ושבתם איש אל אחוזתו'' היינו שכל אחד מישראל היה זוכה לעיקר נחלתו והיה קשור לגמרי לאחוזתו בארץ החיים, ובמצב זה לא היה צורך לשום סליחה ומחילה כדי לשוב לשרשם. וכו', קיצרתי מאד לפי שאיני בקי בסוד הענינים ורק עצם הדבר הבאתי.
אכן לא נתבאר בדבריו מדוע המועד של אב הוא בתשעה בו ולא בר''ח.
ואולי יש ענין שלא נתבאר בדבריו על כ''א יום מי''ז בתמוז שאם היה ר''ה אז - היה גם ענין כלשהו באותם כ''א יום.
ואולי יבואו ת''ח וירחיבו את היריעה.
 
חלק עליון תַחתִית