אבלות על חורבן בית המקדש - עולם חולף

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
אנחנו מצטערים מאוד על חורבן הבית,

אך התורה לימדה אותנו שהעולם הזה הוא זמני והבל הבלים,

מה כל כך חשוב באיזה בית שהיה קיים באיזה עולם זמני וחולף, 
הרי ביחס לאין סוף ולנצח לכאורה אין לו משמעות?

איך אפשר לההביל את העולם הזה, ומצד שני לתת חשיבות לאיזה בנין????

נ.ב. כמובן שאני לא מתכוון לשאול בנוסח הזה, תן לחכם ויחכם מה שצריך להבין פה בעניין, כל תשובה ואמירה על הנושא בכללותו מבורך מאוד, יישר כח !!
 

זוטרא

משתמש ותיק
שמעתי מרבותי שהבל הבלים אין פירושו שאין בו שום צורך ומיותר, שהרי הקב"ה ברא את העולם הזה וחפץ במעשינו, וחפץ בתיקון העולם במלכות ש-ד-י, אלא שמעשי העולם הזה הם כמו הבל שעולה למעלה ולא נשאר כאן כלום, כך כל מעשי האדם בעולם הזה עיקר המשמעות שלהם היא בעולם הבא, אך מעשים אלו אפשר לעשות רק בעולם הזה, וכשחרב הבית אנו רחוקים מאד מהתכלית של העולם הזה.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
נכנסת למחלוקת הרמב"ם והפילוסופים עם כל המקובלים.

המקובל בידינו בקבלה מכל המקובלים הוא - שהעולם הזה הוא התכלית עצמה "ואכל וחי לעולם" בלי גזרת מיתה.
והעולם >הבא< הוא הוא התוכן הפנימי שלו >שבא ומגיע< כל הזמן בתהליך של שית אלפין שנין.
והכח שנקרא 'העולם הבא' הוא יאיר את מה שקוראים אנו 'העולם הזה' ויזככו כאן עד שלא יהיו שני עולמות אלא אחד.
כמו שכעת הנשמה מאירה ומחייה את הגוף 'על אש נמוכה'
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
אנחנו מצטערים מאוד על חורבן הבית,

אך התורה לימדה אותנו שהעולם הזה הוא זמני והבל הבלים,

מה כל כך חשוב באיזה בית שהיה קיים באיזה עולם זמני וחולף, 
הרי ביחס לאין סוף ולנצח לכאורה אין לו משמעות?

איך אפשר לההביל את העולם הזה, ומצד שני לתת חשיבות לאיזה בנין????

נ.ב. כמובן שאני לא מתכוון לשאול בנוסח הזה, תן לחכם ויחכם מה שצריך להבין פה בעניין, כל תשובה ואמירה על הנושא בכללותו מבורך מאוד, יישר כח !!


זה שאנחנו מצטערים על חורבן הבית, זה כיוון שהדבר הזה, אינו דבר זמני וחולף (בניגוד לעולם שכן עובר וחולף), כלומר זה לא דבר שהיה ונגמר, אלא שזה נחרב היום בזמננו אנו! ולכן אנו בוכים עליו! והדבר כתוב מפורש בירושלמי "שכל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאליו חרב בימיו".
 
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורתו אומנותו אמר:
זה שאנחנו מצטערים על חורבן הבית, זה כיוון שהדבר הזה, אינו דבר זמני וחולף (בניגוד לעולם שכן עובר וחולף), כלומר זה לא דבר שהיה ונגמר, אלא שזה נחרב היום בזמננו אנו! ולכן אנו בוכים עליו! והדבר כתוב מפורש בירושלמי "שכל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאליו חרב בימיו".

כאשר בוכים על משהו בהכרח שהוא דבר גדול, אם העולם הזה חסר משמעות והוא כלום בריבוע, גם אם נחשב שהיום נחרב, מה איכפת לן מה קורה בעולם הזה השפל והזמני?
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
תורתו אומנותו אמר:
זה שאנחנו מצטערים על חורבן הבית, זה כיוון שהדבר הזה, אינו דבר זמני וחולף (בניגוד לעולם שכן עובר וחולף), כלומר זה לא דבר שהיה ונגמר, אלא שזה נחרב היום בזמננו אנו! ולכן אנו בוכים עליו! והדבר כתוב מפורש בירושלמי "שכל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאליו חרב בימיו".

כאשר בוכים על משהו בהכרח שהוא דבר גדול, אם העולם הזה חסר משמעות והוא כלום בריבוע, גם אם נחשב שהיום נחרב, מה איכפת לן מה קורה בעולם הזה השפל והזמני?
בית המקדש הוא דבר רוחני, הוא קשור לקיום התומ''צ, זה לא נכון לומר שזה קשור לעולם שפל וזמני, ולכן השאלה היא הפוכה- איך יתכן שאנו נשב שלווים, בשעה שאיננו יכולים לקיים חלק מהתומ''צ (קרבנות וכד'ו)?,
 
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתאהב על ידך אמר:
נכנסת למחלוקת הרמב"ם והפילוסופים עם כל המקובלים.

המקובל בידינו בקבלה מכל המקובלים הוא - שהעולם הזה הוא התכלית עצמה "ואכל וחי לעולם" בלי גזרת מיתה.
והעולם >הבא< הוא הוא התוכן הפנימי שלו >שבא ומגיע< כל הזמן בתהליך של שית אלפין שנין.
והכח שנקרא 'העולם הבא' הוא יאיר את מה שקוראים אנו 'העולם הזה' ויזככו כאן עד שלא יהיו שני עולמות אלא אחד.
כמו שכעת הנשמה מאירה ומחייה את הגוף 'על אש נמוכה'



מתוך דבריך ניכר שאתה חניך של בית מדרש הגר א,

דבריך מחודשים ביותר ואין להם סמך בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים
[אני לא יודע מי הם "כל המקובלים"]

אין להם שום הבנה עם פשטות דברי חז"ל בכמה דוכתי

עולם הזה דומה לפרוזדור וכו'
חטוף ואכול וכו'
עולם הזה דומה לים וכו'
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורתו אומנותו אמר:
בית המקדש הוא דבר רוחני, הוא קשור לקיום התומ''צ, זה לא נכון לומר שזה קשור לעולם שפל וזמני, ולכן השאלה היא הפוכה- איך יתכן שאנו נשב שלווים, בשעה שאיננו יכולים לקיים חלק מהתומ''צ (קרבנות וכד'ו)?,

הבכיה היא על מה שאין אנו יכולים לקיים מצוות מסויימות?
פתחתי קינות וחיפשתי על מה הבכי, לא ראיתי שזה עיקר הנושא
 

שואל

משתמש חדש
וודאי לא הכוונה שכל מה שנמצא בעולם הזה הבל. ככה אפשר גם לזלזל בתשמישי קדושה כי מה זה סך הכל נייר ודיו בלה חולף, ואולי לדרוס בן אדם כי מה זה סך הכל גוש בשר קמל.
כי כל אלו הם דברים בעולם הזה שעניינם ומשמעותם זה האמת והנצחיות. ומה לך יותר מבית המקדש דבר בעולם הזה שכל משמעותו העולם האמיתי.
כי אנחנו חיים בעולם הזה בדווקא, ולא חיים בעולם נבדל כמלאכים, ולא יושבים בדד והוגים במחשבות אלוקות. בעולם הזה יש דברים גשמיים שעניינם ומשמעותם, האמת הנצחית.

וסתם צריך לברר את עניין הלההביל את העולם, ומגיעים בזה להרבה הבל. והכיוון של ההבנה. זה שאומרים להעמיד את הדברים בפרופורציות, אבל לא למחוק ולבטל אותם, כנהוג בצדקות מדומה, לכבות את ההנאה והרגשות של שמחה ואהבה למשל, כי זה הבל ועולם הזה.
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שואל אמר:
וודאי לא הכוונה שכל מה שנמצא בעולם הזה הבל. ככה אפשר גם לזלזל בתשמישי קדושה כי מה זה סך הכל נייר ודיו בלה חולף, ואולי לדרוס בן אדם כי מה זה סך הכל גוש בשר קמל.
כי כל אלו הם דברים בעולם הזה שעניינם ומשמעותם זה האמת והנצחיות. ומה לך יותר מבית המקדש דבר בעולם הזה שכל משמעותו העולם האמיתי.
כי אנחנו חיים בעולם הזה בדווקא, ולא חיים בעולם נבדל כמלאכים, ולא יושבים בדד והוגים במחשבות אלוקות. בעולם הזה יש דברים גשמיים שעניינם ומשמעותם, האמת הנצחית.

וסתם צריך לברר את עניין הלההביל את העולם, ומגיעים בזה להרבה הבל. והכיוון של ההבנה. זה שאומרים להעמיד את הדברים בפרופורציות, אבל לא למחוק ולבטל אותם, כנהוג בצדקות מדומה, לכבות את ההנאה והרגשות של שמחה ואהבה למשל, כי זה הבל ועולם הזה.
יפה מאוד, דבריך מעוררים מאוד לחשיבה עמוקהה, יישר כח
 
 

זוטרא

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
הבכיה היא בגלל הריחוק מהתכלית של העולם?

יתכן, אבל זהו חידוש


על אלה אני בוכיה... כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.
ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני
אוי להם לבנים גלו מעל שולחן אביהם
ועוד ראיות רבות

 
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
תורתו אומנותו אמר:
בית המקדש הוא דבר רוחני, הוא קשור לקיום התומ''צ, זה לא נכון לומר שזה קשור לעולם שפל וזמני, ולכן השאלה היא הפוכה- איך יתכן שאנו נשב שלווים, בשעה שאיננו יכולים לקיים חלק מהתומ''צ (קרבנות וכד'ו)?,

הבכיה היא על מה שאין אנו יכולים לקיים מצוות מסויימות?
פתחתי קינות וחיפשתי על מה הבכי, לא ראיתי שזה עיקר הנושא


זה שאתה לא ראית זה לא אומר שזה לא נכון, כלומר אם אדייק יותר הכוונה היא כך-בזמן בית המקדש היה גילוי אלקות מאוד נעלה, ועכשיו אנו בוכים על זה שחסר לנו גילוי אלקות, כלומר לא על חסרון קיום מצוות מסוימות אלא על חסרון של קיום מצוות במצב שיש גילוי של הקב''ה, משא''כ היום בו אנחנו מקיימים מצוות ואנ לא רואים את הגילוי של הקב''ה בעולם. 
 
 

זוטרא

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
תורתו אומנותו אמר:
בית המקדש הוא דבר רוחני, הוא קשור לקיום התומ''צ, זה לא נכון לומר שזה קשור לעולם שפל וזמני, ולכן השאלה היא הפוכה- איך יתכן שאנו נשב שלווים, בשעה שאיננו יכולים לקיים חלק מהתומ''צ (קרבנות וכד'ו)?,

הבכיה היא על מה שאין אנו יכולים לקיים מצוות מסויימות?
פתחתי קינות וחיפשתי על מה הבכי, לא ראיתי שזה עיקר הנושא
באמת הקינות ברובם מדברות על צערם של ישראל, ויש לעיין בזה. אך בתפילת מוסף ליום כיפור "ומרוב עונינו אין לנו אישים ולא אשםעי"ש אחרי עבודת יוה"כ
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
מתאהב על ידך אמר:
נכנסת למחלוקת הרמב"ם והפילוסופים עם כל המקובלים.

המקובל בידינו בקבלה מכל המקובלים הוא - שהעולם הזה הוא התכלית עצמה "ואכל וחי לעולם" בלי גזרת מיתה.
והעולם >הבא< הוא הוא התוכן הפנימי שלו >שבא ומגיע< כל הזמן בתהליך של שית אלפין שנין.
והכח שנקרא 'העולם הבא' הוא יאיר את מה שקוראים אנו 'העולם הזה' ויזככו כאן עד שלא יהיו שני עולמות אלא אחד.
כמו שכעת הנשמה מאירה ומחייה את הגוף 'על אש נמוכה'



מתוך דבריך ניכר שאתה חניך של בית מדרש הגר א,

דבריך מחודשים ביותר ואין להם סמך בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים
[אני לא יודע מי הם "כל המקובלים"]

אין להם שום הבנה עם פשטות דברי חז"ל בכמה דוכתי

עולם הזה דומה לפרוזדור וכו'
חטוף ואכול וכו'
עולם הזה דומה לים וכו'
אני חניך של הרמב"ן הקדוש שכך כתב, ולא רק הוא כמובן ואטו כי רוכלא וכו'. 
ולכן עדיף במקום להגיד שאין להם מקור פשוט לשאול מהו המקור. 
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
אנחנו מצטערים מאוד על חורבן הבית,

אך התורה לימדה אותנו שהעולם הזה הוא זמני והבל הבלים,

מה כל כך חשוב באיזה בית שהיה קיים באיזה עולם זמני וחולף, 
הרי ביחס לאין סוף ולנצח לכאורה אין לו משמעות?

איך אפשר לההביל את העולם הזה, ומצד שני לתת חשיבות לאיזה בנין????

נ.ב. כמובן שאני לא מתכוון לשאול בנוסח הזה, תן לחכם ויחכם מה שצריך להבין פה בעניין, כל תשובה ואמירה על הנושא בכללותו מבורך מאוד, יישר כח !!
העולם הזה אינו הבל מבחינה זו ,שטובה שעה אחת בתורה ומעשים טובים בו מכל חיי העולם הבא , הכוונה שהעבודה בו היא התנאי ההכרחי לזכייה בעולם הבא .
תנאי זה אינו חיצוני אלא שהאדם נברא חסר ובכדי לזכות לאור השם בעולם הבא הוא צריך להשלים עצמו בחיי העולם הזה.
חלקו של בית המקדש בהשלמה זו הוא הכרחי ומהותו היא העבודה כלומר לקבל עול ולהיות מצווה ועושה בדקדוק ,וזו תרופה לחסרון שבעצם בריאת אני נפרד בעל בחירה, שמהווה מחיצה בין האדם לבוראו. וזה הרגל של העבודה, אחת משלוש הרגליים שעליה העולם עומד והיא זו שגורמת לשפע מעבר לעצם שפע הקיום לרדת לעולמינו דרך מידת המלכות שמתעצמת מכוח קבלת המלכות שהיא העבודה.
גם מי שבמעשיו יהיה זכאי להיות בימות המשיח, ברוב המקרים לא הגיע להשגת שלמותו המלאה בקשיים ובחושך של העולם הזה ובפרט בדורות שאין כמעט שפע כי אין בית מקדש ,וימות המשיח נועדו לאפשר לזכאים לזכות לשלמות זו, שהיא תנאי לקבלת האור הראוי להם לנצח וממילא כפי המוסבר בית המקדש מחויב שיהיה כתנאי הכרחי לכך. כדברי הרמבם שאנו מצפים לימות המשיח כדי שנוכל ללמוד ולקיים את התורה בשלמות.
 
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתאהב על ידך אמר:
אני חניך של הרמב"ן הקדוש שכך כתב, ולא רק הוא כמובן ואטו כי רוכלא וכו'. 
ולכן עדיף במקום להגיד שאין להם מקור פשוט לשאול מהו המקור.

אשמח מאוד אם תוכל לצטט פה את דברי הרמב"ן למען נוכל להחכים מהם ולפלפל בהם עם החברים פה
 

דחד יומא

משתמש ותיק
גם בתוך העולם הזה שאינו התכלית אלא פרוזדור, ישנם דברים ששורשם הוא בעולם הבא שורשם הוא בתכלית הבריאה,
דוגמא לכך היא שבת שהיא מעין עולם הבא, זאת אומרת אין לומר שעונג שבת הוא בכלל הבל הבלים שאמר קהלת על כל הבלי העולם, דאדרבה עונג שבת הוא מעין העונג דעולם הבא שהוא בוודאי אינו הבל כלל.
כמו כן בית המקדש ושאר חפצי דקדושה, הם שייכים לעולם התכלית.
אוסיף עוד, מנוחה היא רק אחר השגת המטרה, שבת היא מנוחה, ובית המקדש נקרא מקום מנוחה [מקום מנוחתי] בשבת ובבית המקדש יש מעין השגת המטרה הכללית של העולם גם כאן בתוך שית אלפין שנין דעולם הזה.
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
נראה לבאר. שאמנם אין העיקר העולם הזה. מכל מקום ודאי דצריך שיהיה קדושה גם בעולם הזה, דזהו ההיכ"ת היחידי להגיע לעולם הבא. כמו שנבין, שלא שייך להגיע מעוה"ז הישר לעולם הבא, אלא צריך את ההכנה של ימות המשיח. ונכון גם לגבי הצפיה שלנו לבנין בית המקדש. ובודאי דהוא הנצרך לשלימות השיעור קומה של האדם הישראלי. שיגיע מתוך בית המקדש אל עולם הבא. והתפקיד שלנו בעוה"ז הוא להיות 'יהודי של עולם הבא', שזה כאמור, רק על ידי בנין הבית.
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא פסקה ישיבה אמר:
נראה לבאר. שאמנם אין העיקר העולם הזה. מכל מקום ודאי דצריך שיהיה קדושה גם בעולם הזה, דזהו ההיכ"ת היחידי להגיע לעולם הבא. כמו שנבין, שלא שייך להגיע מעוה"ז הישר לעולם הבא, אלא צריך את ההכנה של ימות המשיח. ונכון גם לגבי בית המקדש. ובודאי דהוא הנצרך לשלימות השיעור קומה של האדם הישראלי. שיגיע מתוך בית המקדש אל עולם הבא. והתפקיד שלנו בעוה"ז הוא להיות 'יהודי של עולם הבא', שזה כאמור, רק על ידי בנין הבית.

יהודי שיחיה בגלות לא יכול להיות יהודי של עוה"ב מושלם על ידי שקיים את כל המצוות שבאפשרותו, ועל שאר המצוות יתקיים בו "חישב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה....כאילו עשה"?
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
נראה לבאר. שאמנם אין העיקר העולם הזה. מכל מקום ודאי דצריך שיהיה קדושה גם בעולם הזה, דזהו ההיכ"ת היחידי להגיע לעולם הבא. כמו שנבין, שלא שייך להגיע מעוה"ז הישר לעולם הבא, אלא צריך את ההכנה של ימות המשיח. ונכון גם לגבי בית המקדש. ובודאי דהוא הנצרך לשלימות השיעור קומה של האדם הישראלי. שיגיע מתוך בית המקדש אל עולם הבא. והתפקיד שלנו בעוה"ז הוא להיות 'יהודי של עולם הבא', שזה כאמור, רק על ידי בנין הבית.

יהודי שיחיה בגלות לא יכול להיות יהודי של עוה"ב מושלם על ידי שקיים את כל המצוות שבאפשרותו, ועל שאר המצוות יתקיים בו "חישב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה....כאילו עשה"?
כנראה שלא. בלי בית המקדש חסר בעצם הזהות של היהודי. ודאי שמכאן מוכח כן. וגם בלי זה הדברים מתבארים מדברי רבותינו.
 
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא פסקה ישיבה אמר:
תלמיד מחכים אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
נראה לבאר. שאמנם אין העיקר העולם הזה. מכל מקום ודאי דצריך שיהיה קדושה גם בעולם הזה, דזהו ההיכ"ת היחידי להגיע לעולם הבא. כמו שנבין, שלא שייך להגיע מעוה"ז הישר לעולם הבא, אלא צריך את ההכנה של ימות המשיח. ונכון גם לגבי בית המקדש. ובודאי דהוא הנצרך לשלימות השיעור קומה של האדם הישראלי. שיגיע מתוך בית המקדש אל עולם הבא. והתפקיד שלנו בעוה"ז הוא להיות 'יהודי של עולם הבא', שזה כאמור, רק על ידי בנין הבית.

יהודי שיחיה בגלות לא יכול להיות יהודי של עוה"ב מושלם על ידי שקיים את כל המצוות שבאפשרותו, ועל שאר המצוות יתקיים בו "חישב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה....כאילו עשה"?
כנראה שלא. בלי בית המקדש חסר בעצם הזהות של היהודי. ודאי שמכאן מוכח כן. וגם בלי זה הדברים מתבארים מדברי רבותינו.
אתה מחדש שאין דין חישב לעשות מצוה ונאנס כלפי מצוות בזמן בית המקדש, חידוש זה לא כתוב בחז"ל וחז"ל לא חילקו בים מצוה למצוה, על כל המצוות נאמר הכלל של "חישב לעשות וכו'" 

ועוד דמה הסברא שלא יהיה דין זה?
לסיכום יש ב' שאלות על חידושך,

1. בדברי חז"ל לא חילקו 
2. מה הסברא לחלק
יישר כחך !
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
מתאהב על ידך אמר:
אני חניך של הרמב"ן הקדוש שכך כתב, ולא רק הוא כמובן ואטו כי רוכלא וכו'. 
ולכן עדיף במקום להגיד שאין להם מקור פשוט לשאול מהו המקור.

אשמח מאוד אם תוכל לצטט פה את דברי הרמב"ן למען נוכל להחכים מהם ולפלפל בהם עם החברים פה
בעיקר אני זוכר משער הגמול ואינו תח"י. 
אבל כעת אני רואה בתו"ד הרמב"ן ויקרא יח - איך העיקר אצלו הוא עוה"ב שאחרי התחיה. 

נ. ב. בעצם טעיתי! אני תלמיד של החומש שמדבר אך ורק על החיים כאן
וכן מסורת בידי מאבותי הקוה"ט עד אדה"ר שאלמלא היה חוטא היינו כולנו נשארים כאן לעלם ולעלמי עלמיא. 
יתגדל ויתקדש בעלמא דהוא עתיד לאיתחדתא ולאחייא מיתיא ולאסקא לקרתא דירושלם וכו'. 
ומה עם העולם הבא?
גם הוא כלול, כי הוא בסה"כ הפנימיות והתוכן של עולמנו כאן והוא עתיד להתאחד עמו. 

 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
אנחנו מצטערים מאוד על חורבן הבית,

אך התורה לימדה אותנו שהעולם הזה הוא זמני והבל הבלים,

מה כל כך חשוב באיזה בית שהיה קיים באיזה עולם זמני וחולף, 
הרי ביחס לאין סוף ולנצח לכאורה אין לו משמעות?

איך אפשר לההביל את העולם הזה, ומצד שני לתת חשיבות לאיזה בנין????

נ.ב. כמובן שאני לא מתכוון לשאול בנוסח הזה, תן לחכם ויחכם מה שצריך להבין פה בעניין, כל תשובה ואמירה על הנושא בכללותו מבורך מאוד, יישר כח !!
במדרש יש שירמיה נשאל זאת מאת אחד הפילוסופים הידועים של אותו זמן, [איני זוכר את שמו].
כתוב ששאל אותו מדוע הוא בוכה על עצים ואבנים, והשיב לו שישאלנו את כל קושיותיו בעניני הפילוסופיה וענה לו, ומשראה כן התפעל כולו, ואמר לו ירמיה מכאן היתה לי החכמה הזו.
 
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
תלמיד מחכים אמר:
יהודי שיחיה בגלות לא יכול להיות יהודי של עוה"ב מושלם על ידי שקיים את כל המצוות שבאפשרותו, ועל שאר המצוות יתקיים בו "חישב לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה....כאילו עשה"?
כנראה שלא. בלי בית המקדש חסר בעצם הזהות של היהודי. ודאי שמכאן מוכח כן. וגם בלי זה הדברים מתבארים מדברי רבותינו.
אתה מחדש שאין דין חישב לעשות מצוה ונאנס כלפי מצוות בזמן בית המקדש, חידוש זה לא כתוב בחז"ל וחז"ל לא חילקו בים מצוה למצוה, על כל המצוות נאמר הכלל של "חישב לעשות וכו'" 

ועוד דמה הסברא שלא יהיה דין זה?
לסיכום יש ב' שאלות על חידושך,

1. בדברי חז"ל לא חילקו 
2. מה הסברא לחלק
יישר כחך !
אני סבור ששאלתך גופא מכרחת את זה. והסברא הוא, שזה הבנין הרוחני של כנסת ישראל, וכמו שלא שייך לומר חישב וכו' לגבי שבת קדש. כמו כן לגבי בית המקדש.
 
 

תלמיד מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא פסקה ישיבה אמר:
תלמיד מחכים אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
כנראה שלא. בלי בית המקדש חסר בעצם הזהות של היהודי. ודאי שמכאן מוכח כן. וגם בלי זה הדברים מתבארים מדברי רבותינו.
אתה מחדש שאין דין חישב לעשות מצוה ונאנס כלפי מצוות בזמן בית המקדש, חידוש זה לא כתוב בחז"ל וחז"ל לא חילקו בים מצוה למצוה, על כל המצוות נאמר הכלל של "חישב לעשות וכו'" 

ועוד דמה הסברא שלא יהיה דין זה?
לסיכום יש ב' שאלות על חידושך,

1. בדברי חז"ל לא חילקו 
2. מה הסברא לחלק
יישר כחך !
אני סבור ששאלתך גופא מכרחת את זה. והסברא הוא, שזה הבנין הרוחני של כנסת ישראל, וכמו שלא שייך לומר חישב וכו' לגבי שבת קדש. כמו כן לגבי בית המקדש.
לא זכיתי להבין, מהיכן אתה בטוח שלגבי שבת לא אמרינן הכי?
ועג=דיין לא זכיתי להבין היכן בחז"ל הוזכר החילוק הגדול הזה [כמדומה שהיה צריך להיות נזכר בדבריהם]
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
תלמיד מחכים אמר:
אנחנו מצטערים מאוד על חורבן הבית,

אך התורה לימדה אותנו שהעולם הזה הוא זמני והבל הבלים,

מה כל כך חשוב באיזה בית שהיה קיים באיזה עולם זמני וחולף, 
הרי ביחס לאין סוף ולנצח לכאורה אין לו משמעות?

איך אפשר לההביל את העולם הזה, ומצד שני לתת חשיבות לאיזה בנין?
ובכן, השאלה כפי שהיא, ודאי אינה הנקודה. (וכמו שכבר ציין הרב הכותב עצמו).
אפשר לומר שעיקר השאלה היא, מה המקום הנכון של ענין העבודה בעולם הזה לפני הקב"ה, אל מול הענין של העולם השלם והאמיתי, העולם הבא, שהוא לכאורה יותר גבוה ונעלה.
וביותר מתחדדת השאלה, למה התורה שבכתב כולה, מתייחסת מאוד רק לקיומו של העולם כאן, ומתעלמת לכאורה (לכה"פ לא מפורש) מהענין של העולם הבא והנצחי.

ואולי אפשר לבאר בזה קצת, לקרב קצת את הדברים אל השכל.
שבודאי שקיים עולם נעלה בכל הזמן, אשר הוא עולם רוחני ואמיתי, שבו יש גילוי גמור של הקב"ה.
אמנם עיקר עבודתינו, אשר למענה ברא הקב"ה את העולם הגשמי והשפל, הוא כדי שאותו גילוי עצמו שיש בעולם הרוחני יהיה גם בעולם הגשמי הזה. וכל עבודתינו היא לגלות יותר ויותר את אורו של הקב"ה בעולם, בקיום מצוותיו ובפרסום אמיתת שמו וייחודו.
ודבר זה מתקיים כדבעי רק במצב של גאולה, כשישראל על אדמתם, והמקדש על מכונו, והארץ מלאה דעת את ה' כמים לים מכסים.
אבל כל זמן שעודנו במצב של גלות, אף שהעולם הרוחני הוא מתוקן ושלם, אין את עיקר המכוון בבריאת העולם, אשר הוא יצירת משכן לה', וגילוי אחדותו ואמיתותו, בתוך העולם הזה הגשמי דווקא.
 
אגב, מקובל לומר שזהו גם ההבדל העיקרי בין דורות הראשונים לדורות האחרונים.
שהרי ידוע מה שאמרו רז"ל על ירידת הדורות, וכגון בשבת קי"ב: "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רפב"י, אלא כשאר חמורים".
ובברכות כ'. מבואר היטב עומק הענין במאמר חז"ל.
"אמר ליה רב פפא לאביי, מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא, אי משום תנויי, בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין הוה, ואנן קא מתנינן שיתא סדרי, וכו', ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאניה אתי מטרא, ואנן קא מצערינן נפשין ומצוח קא צוחינן ולית דמשגח בן, אמר ליה, קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם, אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם".

וביאור עומק הענין, שבאמת יתכן שדורות האחרונים יהיה בהם מעלה יתירה בענין של הידיעה והעומק של חלקי התורה, ושיהיה להם השגה בעמקות התורה יותר מבדורות הראשונים, אבל החסרון שלהם הוא שהכל רק ברעיונות מופשטים ובהגיונות עמוקים, והדברים לא יורדים אצלם כלל לעולם העשיה הגשמי, ואינם חיים עם כל הרעיונות העמוקים כדבעי, ואילו דורות הראשונים חיו את חייהם הגשמיים והמעשיים בצורה תורנית ואמיתית, וחיו את התורה עצמה בכל הליכות חייהם.

ובעומק הענין אפשר להוסיף עוד, שזהו כל ענין הגלות והגאולה, שידוע הוא שעם ישראל במהלך הגלות הוסיף הרבה חלקים ועומקים בתורה ובהשגתה, אבל הכל נעשה רק בצורה מופשטת (בצורה של "עולם הבא", עולם גבוה של רעיונות נאצלים, בלא מימוש מציאותי ומעשי), ואילו בתהליך של הגאולה, כל הרעיונות האלו ירדו וישתלשלו לעולם העשיה, ויתממשו במציאות העולם הזה בעצמו.
(ואולי זה נעשה קצת מתחילת הגילוי וההתפשטות של תורת הקבלה, שמחברת את האדם ואת הרגשותיו לרעיונות התורה ולמצוותיה. ואכמ"ל).

ונזכה בקרוב, שתמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, בב"א.
 

קצב.מתניה

משתמש רשום
אנחנו מצטערים על הפרידה של ה' וכנסת ישראל..
צער הרבה יותר עמוק מאשר הקטע הטכני של הבית..
ביהמ"ק יובב"א הוא רק סימן לעניין הזה..
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אולי אפשר להוסיף עוד בזה, לאור מה שנתבאר לעיל.

שרואים שגם במהלך של כלל-ישראל במשך הדורות ובמהלך התעמקות הגלויות, נעשתה התורה אט-אט ליותר נעלית ומופשטת, ופחות חיה ומציאותית. 

שהרי זה ידוע, שבכל המקרא (ובפרט בנ"ך) לא מופיעות המצוות בצורה מסודרת, כרשימה ברורה של מצוה אחרי מצוה (כמו שהמצוות מסודרות בזמנינו), אלא הכל מסודר ומתואר כחלק ממשי מהחיים ממש, היאך יתנהלו החיים בצורה נכונה עם ה', לאור התורה ולאור הרצון האלוקי, ובצורה כזו התורה מספרת את כל המצוות.

וביתר ביאור. שבזמנם היה המצב, שכל מי שהלך אחרי ה' והיה דבוק בו, ודאי היה כלול בזה בעצם שהוא מקיים את רצון ה' על כל הפרטים והמצוות, שהרי זוהי כל צורת החיים עם ה', להתנהל ולחיות על פי רצונו.
והאפשרות היחידהשהיתה מצויה בזמנם שלא לעשות את רצון ה', היא רק אצל מי שהיה הולך אחרי עבודה זרה, שאז הוא לא היה דבוק בה' וברצונו, אלא באותו אליל מתועב וב'רצונותיו' (וכידוע שהרבה מ'עבודת' האלילים היתה ג"ע ושפ"ד, ושאר עבירות חמורות, זה היה חלק ממשי מהחיים שמתנהלים ל'אור' 'רצון' האליל), אבל כל מי שהיה הולך עם ה' ואחרי ה', היה כפועל-יוצא מזה מקיים את כל רצונו ומצוותיו, וחי את כל חייו בצורה כזו.

ולכן אזהרות התורה ותוכחות הנביאים הינם כל הזמן כמעט רק על העבודה זרה, כיון שהסטיה היחידה מהדרך של ה' היא בעיקר בענין זה, של ההליכה אחר העבוד"ז במקום אחר ה'.
 
וגם בהמשך הדורות רואים, שהמשנה והגמרא נכתבו אמנם יותר בצורה מסודרת של המצוות, אמנם לא לגמרי, וישנם עדיין הרבה עניינים שמשתלבים אחד בשני, כחלק ממארג של חיים אנושיים המתנהלים לפי רצון ה', ולא נתונים יבשים של סידור מצוה ועוד מצוה עם הפרטים והסעיפים.
 
ורק אחרי כן, שאט-אט המצוות והרעיונות נהיו הרבה יותר נעלים ומופשטים, ומנותקים מהמהלך של החיים בעצמם, והיה מן הצורך לסדר אותם בצורה ברורה עם כל הפרטים, אזי קמו רבותינו (הרמב"ם בספרו היד החזקה, וכן בכל ספרי המצוות להרמב"ם וש"ר, וכן הטור והשו"ע וכו', עד זמנינו), וסדרו את כל פרטי המצוות וחלקיהם דבר דבור על אפניו.
 
חלק עליון תַחתִית