כל- כיול - מכיל- כלי - מכילתא. ומה קרה לפלס ? ופירוש "בלי מילים". שבת נחמו.

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרחבה לפרשת ואתחנן +שבת נחמו.

א.
לא בא' רבתי !
ובפרשתינו אותיות ע' ד' רבתי .שמע ישראל..אחד

ובוודאי שגנוזים בדבר טעמים רבים נסתרים. וכתב האבודרהם לענין שמע שנכתבת בה ע' גדולה וד' גדולה , שהואיל ואמירה זו היא עדות על מציאות ה' בעולם אנו מדגישים באופן זה את האותיות היוצרות את המילה עד – לשון עדות.

פירוש נוסף הוא שהסיבה לכך שהאות דל"ת רבתי כי דל"ת ורי"ש דומות מאוד בצורתן (ד/ר) . וכדי להדגיש כמו שמדגישים ע"י קול גדול כך גם אות גדולה שהוויה אלוקינו אחד,ואין אחר זולתו .

וכפי שכתב בעל הטורים : אחד ד' גדולה לומר לך...וגם שלא תטעה בר' . היינו שלא נטעה חלילה בין אחד לאחר.

ואנחנו מוצאים בדומה לכך -והפוך בשמות לד,יד . אות גדולה בפסוק "לא תשתחווה לאל אחר" ושם האות ר' גדולה - כדי לא לטעות בה באות ד'.
ובדומה לו הוא הביטוי : לא באלף רבתי באותה משמעות , שהיא לא ב א' במובן שלילי, ולא ב ו' שהוא במובן כינוי הגוף .

ב.
ויתעבר ה' בי למענכם וכו.
כאן המשמעות היא במובן של עֶבְרָה = כעס , [עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, בתהילים,] התמלא בכעס. והוא משורש ע,ב,ר,
אבל לשורש ע,ב,ר, יש מספר מילים בעלי משמעות שונה ומגווונת. אבל רובם קרובים במובנם
לשינוי :בזמן,במקום,בצד,בבעלות. או שינוי במצב :של איפוק או קיום החוק.

1 עָבַר - הלך מצד אחד למשנהו, ובתורה: כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.
2 עִבֵּר - ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; באיוב כא,י. ובחזל : שָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.
3 עֵבֶר - בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם “ (יהושע כד, פסוק ב)
4 עָבָר - מחידושי התיבונים - לשון ימי הביניים. הזמן שלפני הנוכחי.”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן",
5 עֲבֵרָה - (דברים יז,ב)..בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).-
6 וויתור/ מחילה - (עמוס ז, ח) לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“
7 עֶבְרָה - כנל.
8 עֲבָרָה- שם עצם = מעבורת. וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ .. “ (שמואל ב׳. יט)ובמצודת ....שם : ספינה שעוברים בה רוחב המים.

וכולם שורשם ע,ב,ר,
 
חלק עליון תַחתִית