האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 יולי 2018, 18:24

בדברינו כאן נעמוד בעה"י במקור ההוראה שתשעה באב דחוי קילא יותר לעניין חובת התענית במעוברות ומינקות.
(הדברים נכתבו באגב במק"א, כאן זה מקומו)
השו"ע סימן תקנד סעיף ה' כתב וז"ל עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות. ומדבריו הללו היה נראה דאין חילוק בט"ב אם דחוי או לאו, וחומרתו גדולה משאר הצומות ומשום כך הדין נותן שאף מעוברות ומניקות חייבות לצום בו, בשונה משאר צומות שאין מוטל עליהם חיוב תענית הצום.
אמנם האחרונים מצאו מקור לחלק בין ט"ב הנדחה, ונפק"מ לנידו"ד. דהנה נפסק בשו"ע (סימן תקנט סעיף ט) -ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורוחץ, ואינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא: מבואר מד' השו"ע דתשעה באב הנדחה קיל בזה לענין שאין בעל הברית משלים משא"כ בט"ב בזמנו הקבוע או בשאר צומות.
ומטעם זה כתבו האחרונים שהוא הדין במעוברת ומניקה שאין חיבות לצום בט"ב הנדחה כל שמרגישות מיחוש. כך נקט השבות יעקב והביאו רעק"א בחי' על השו"ע להלכה וז"ל השבו"י (ח"ג סי' ל"ז) הנה בודאי מה שהורה יפה עשה וכו' "כיון שנדחה ט' באב על יום א' אי"צ להשלים אפילו בחולי קצת וכן הנהגתי להורות ביולדת תוך שלשים יום או במעוברת ומיחוש קצת דהא אפילו משום כבוד המילה הקילו בהנ"ל כמבואר באו"חי ס'י תקנ"ט ס"ט כ"ש במקום חשש חולי עיי"ש. וכדבריו נקטו רעק"א הנז' והביה"ל שם (ד"ה ואינו) והכף החיים שם ס"ק ע"ה.
והנה מש"כ השבות יעקב ללמוד קולא במעוברת מק"ו ממילה כוונתו בהכרח דהא בעלי הברית מתענים בשאר התעניות שאינן דחויות וכמו שכתב המ"ב סי' תקנ"ט ס"ק ל"ה בשם המג"א ועי"ע מה שנקט הביאור הלכה סי' תקמ"ט ד"ה חייבים כד' הריטב"א תענית לא. דלא אתי עשה דיחיד דיו"ט שלו הוא, ודחי עשה דרבים של תענית ציבור עיי"ש. ועם כל זה בתשעה באב הנדחה אינם מתענים ומשלימים, הרי שמעוברת ומניקות שפטורים לגמרי לצום בשאר הצומות, כמבואר בסי' תקנ"ד ס"ה, בודאי הדין נותן לפוטרן בתשעה באב שנדחה.
אמנם מצאתי בשו"ת אור לציון ח"ג פרק כ"ט אות ג' העלה דאין חילוק בין ט"ב דחוי לשאינו דחוי וטעמו, דתשעה באב אף שהוא דחוי חמור הוא משאר צומות, דאם היה קיל טפי בדינו משאר צומות שחלים בזמנם, היה הדין נותן שלא יהיה חיוב בחמשת עינויים. ולפ"ז כתב שם לפרש הטעם דבעלי ברית פטורים מלצום בתשעה באב דחוי, משום שהוא יו"ט שלהם, והדין שיו"ט דוחה תענית דחויה כמבואר בטור וב"י סי' תקנ"ט, משא"כ מעוברת שאין לה יו"ט, אין לה פטור מתענית ט"ב הדחוי. ודוקא בשאר צומות שאינן אלא מצד המנהג לכתחילה פטרו מעוברות ומינקות להתענות בהם, אבל תשעה באב שחיובו מן הדין אין לחלק בין שהוא דחוי ללא דחוי עיי"ש.
ודבריו צ"ב חדא מש"כ להכריח שאין לחלק בט"ב הדחוי, ולעולם חומרתו עדיפה מג' צומות מהא דמצויים בו בה' עינויים אין מובן כ"כ, דהא אחר שתקנו הנביאים לדינים הללו שינהגו בט"ב ולא בשאר צומות ממילא אף שנדחה, צורת התקנה של ט"ב על מקומה עומדת. ואין זה הוכחה שתוקף חומרתו יותר מאשר ג' צומות.
ושמא כונת הגאון הנז' עפ"ד הראשונים (עיין ריטב"א ר"ה יח: והר"ן בשם הרמב"ן שם וכן הזכירו הב"י סי' תק"נ והט"ז שם ס"ב) דמעיקר הדין כלל הצומות שנתקנו לא היה הפרש ביניהם ובכולם היו נוהגים בה' עינויים ורק אח"ז התבטלו שאר עינויים בשאר הצומות, ואם כן תשעה באב אף שנשאר עליו חומרי התענית הרי בנדחה כל שחומרתו כשאר תעניות, היה הדין נותן שאף בו תתבטל התקנה מחומרי התענית מאותו טעם שנתבטל בג' צומות וע"כ ממה דנוהג בו ה' עינויים דחומרתו עדיפא. אמנם עדיין זה דחוק דסו"ס אחר שנתקן בט"ב לה' עינויים הרי שאין סיבה לחלק בצורת התקנה, ומה שמקילים למעוברות ומניקות משום דקיל מט"ב שאינו דחוי.
[אמנם לפום רהיטא עיין בהגהות הגר"א סי' תק"נ ס"ב בסו"ד שם כתב ונראה דרבי הוא שעקר הגמ' צומות מאלו החומרות לפי שבימיו נחו ישראל מהצרות כידוע בש"ס עיי"ש. וכן דעת הט"ז שם סק"א וכן נראה מסוף דברי הריטב"א הנז' סוד"ה ופרקינן כתב בזה"ל "רבי רצה לעקרו (ט"ב הדחוי) שלא לנהוג בו אלא בעינוי אכילה ושתיה כיחדים בעלמא ולא בתורת תענית צבור, וכדרך שבטל ג"כ מתמוז וטבת עיי"ש. ולפ"ז שלא הודו חכמים לרבי בט"ב הדחוי כמבואר במגילה ה: ע"כ דט"ב אף שנדחה חומרתו טפי מג' תעניות. מאידך נראה להוכיח להיפך מד' תוס' במגילה ה: (ד"ה וביקש) ושם דבריהם סובבים ע"ד הגמ' דרבי ביקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו חכמים. והקשו שם תוס וז"ל קשה היכי סלקא דעתך דהאי תנא דרבי היה רוצה לעקור ט' באב לגמרי והא אמרינן (תענית ל:) כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בנחמה של ירושלים ועוד דהא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין ויש לומר דלא רצה לעוקרו אלא מחומרא שיש בו יותר משאר תעניות אי נמי יש לומר דרצה לעקרו מתשיעי ולקבעו בעשירי כדאמר ר' יוחנן (שם כט:) אילו הואי התם קבעתיה בעשירי עכ"ל. ולפום רהיטא כל קושייתם לס"ד דרבי ביקש לעקור ט"ב שאינו דחוי אולם אחר שהגמ' מעמידה את המעשה בט"ב הדחוי נראה דאין זה קשה לתוס' ואי"צ להגיע לתי' הללו וזאת מהטעם דכל שנדחה בזה קיל טפי ולכך עיקר קושייתם בס"ד דמיירי בט"ב בזמנו הקבוע וי"ל].
ומש"כ עוד שם בזה"ל "ומה שאין בעלי הברית חייבים לצום ט"ב דחוי, הוא משום שכיון שיום טוב שלהם, והדין הוא שיו"ט דוחה תענית דחויה כמבואר בטור וב"י בסי' תקנט אבל מעוברת שאין לה יו"ט אינה פטורה מתענית ט"ב אף כשהיא דחויה.
לענ"ד אין דברים מחוורים דמד' הב"י מבואר הטעם דהקיל רבינו היעב"ץ משום דט"ב דחוי קילא טפי ולכך משום יו"ט לא השלימו ועיקר הסיבה אינה משום יו"ט דהא בשאינו דחוי לא דוחה לתענית אלא משום קולתו סגי בטעם שיו"ט דידיה, ואם כן בדין שמעוברות ומניקות שפטורות מג' צומות אף בט"ב הדחוי שקילא טפי יש להם היתר, מק"ו דאם בעלי ברית בשאר צומות משלימין ואפ"ה בט"ב הדחוי פטורים בודאי מעוברות שפטורות מג' הצומות שבט"ב הדחוי לא יתענו.
ומש"כ בסו"ד לחלק שאר צומות שאינן אלא מצד המנהג ולכך לכתחילה פטרו מעוברות ומינקות להתענות בהם, אבל תשעה באב שחיובו מן הדין אין לחלק בין שהוא דחוי ללא דחוי, דברים הללו כבר כתבו (כמו שציין) הבית מאיר סי' תקנ"ט ואשל אברהם (מבוטשאטש) סי' תק"נ סק"א דחומרתו של ט"ב גדולה מג' צומות ומקור חילוקם הוציאו מטעם האמור בגמ' ר"ה יח: שג' צומות תלוי ברצונם של ישראל אם להתענות וט"ב לאו ברצונם תליא, והיינו משום דאין תלוי ברצונם הרי שחמור ט"ב טפי משאר צומות. וצ"ב דשמא בט"ב הנדחה חלוק חומרתו משאינו נדחה כשם שמצינו שמטעם זה סבר רבי מגילה ה: לדחות ט"ב הדחוי מלהתענות בו וצ"ל כמש"כ לעיל.
ובכלל מה שכתבו דט"ב אין תלוי ברצונם צ"ב דהנה בגמ' שם לא הוזכר להדיא דט"ב אין תלוי ברצונם, אלא רק משום שהוכפלו צרות היו נוהגים להתענות ולכך צ"ל כונת דבריהם עפ"י הראשונים (רש"י מגילה ה. מאירי ר"ן ר"ה יח.) דמעיקר התקנה בג' צומות היתה תלויה ברצונם משא"כ בט"ב משום שהוכפלו בו הצרות אין תלוי ברצונם ובכל גווני חייבים בתענית מצד תקנת הנביאים.
אולם אין דבר זה מוסכם לכל השיטות דהנה מד' הרמב"ם (פ"ה מהל' תענית ה"ה) מבואר דהוי מנהג שכתב "ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות" וכן כתב הרמב"ם פירוש המשניות (ראש השנה פרק א משנה ג) וז"ל ואע"פ שהיה הרשות בידים שלא להתענות בט' באב כמו שזכרנו היו מתענין בו מפני תכיפת מיני האבל שאירעו בו עיי"ש. (אמנם עיין במ"מ על הרמב"ם פירש מש"כ "ונהגו" לא קאי על תשעה באב) וכן מד' הרשב"א (מגילה ה. ד"ה וביקש לעקור) ומד' הריטב"א (ר"ה יח. בפשט האחרון, ומגילה ה:) כתבו דאף תשעה באב תלוי ברצונם והכריחו מהגמ' במגילה שביקש רבי לעקור ט"ב ואי מצד תקנת הנביאים אין ב"ד יכול לבטל דברי חבירו וע"כ דתלוי ברצונם עיי"ש. ושמא י"ל דמ"מ אחר שהוכפלו הצרות ולא נתבטל ט"ב משא"כ ג' הצומות הרי שקיבלו ע"ע בקבלה גמורה, שלא כג' צומות שעדיין תלוי במנהג.

להלכה - יש המורים שאין היתר להקל בזה, ולא גרע מת"ב שלא נדחה. ויש המחלקים ביניהם.
ולמעשה - נוהגים מורי הוראה להקל במקום הצורך וכל אחד ישאל את רבותיו.

ערכים:


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הבוחן » 15 יולי 2018, 21:50

אני יודע על מקומות שנהגו כיום שגם בתשעה באב שלא נדחה, להקל אם מעוברת חשה שלא בטוב (הרבה לפני מצב של פיקוח נפש).


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 יולי 2018, 22:35

הבוחן כתב:אני יודע על מקומות שנהגו כיום שגם בתשעה באב שלא נדחה, להקל אם מעוברת חשה שלא בטוב (הרבה לפני מצב של פיקוח נפש).
הרמ"א סימן תקנ"ד סעיף ו כתב בזה"ל ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחש לסכנה, והמקל לא הפסיד עכ"ל. דבריו שם אמורים לענין חיה בתוך ל', וכ"ש לענין מעוברת ומינקת. ובמ"ב שם כתב "שאין להם צער גדול" והוא הדין אם היא קצת חולה ע"כ. וראה עוד מש"כ שם המ"ב בשם הא"ר. וצריך לעיין בכ"ז.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 15 יולי 2018, 22:47

הבוחן כתב:אני יודע על מקומות שנהגו כיום שגם בתשעה באב שלא נדחה, להקל אם מעוברת חשה שלא בטוב (הרבה לפני מצב של פיקוח נפש).
כן הורה הגרי''ז מבריסק, ומשום חשש חולי, דכל חשש חולי נדון מעתה כחולה שאב''ס דלא גזרו ביה רבנן


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 יולי 2018, 22:51

דרומאי כתב:
הבוחן כתב:אני יודע על מקומות שנהגו כיום שגם בתשעה באב שלא נדחה, להקל אם מעוברת חשה שלא בטוב (הרבה לפני מצב של פיקוח נפש).
כן הורה הגרי''ז מבריסק, ומשום חשש חולי, דכל חשש חולי נדון מעתה כחולה שאב''ס דלא גזרו ביה רבנן
מענין מאד היכן הגרי"ז הנז'. אחרי שמד' הרמ"א חזינן להיפך.
ידוע שאביו מרן ר' חיים החמיר בפיקוח נפש, ז"א שלמעשה הקל לגבי הצום..אבל בענין הנ"ל שהוזכר ברמ"א שבאופן שיש להם צער, אבל לא גדול שיש לחוש לסכנה, שחיבות לצום, ספק אם בזה ד' הגרי"ז אמורים. וכי הוא חלק על הרמ"א? על כן ראוי לראות את דבריו בפנים.


ידידיה
הודעות: 61
הצטרף: 27 אוקטובר 2016, 16:11
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי ידידיה » 15 יולי 2018, 23:24

יש להדגיש שגם המתירים במעוברת בת"ב נדחה לא התירו אלא כבעל ברית, דהיינו להתענות עד אחר המנחה, ודלא כאיזה ממלקטי זמנינו ששגו בזה והתירו לגמרי.


איש
משתמש ותיק
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי איש » 16 יולי 2018, 01:38

ידידיה כתב:יש להדגיש שגם המתירים במעוברת בת"ב נדחה לא התירו אלא כבעל ברית, דהיינו להתענות עד אחר המנחה, ודלא כאיזה ממלקטי זמנינו ששגו בזה והתירו לגמרי.
מיהו המלקט?
יש סברא (כך ראיתי בשם אדמורי"ם אבל לא בהלכה ממש) שבזמנינו שירדה חולשה לעולם לכן מתירים לנשים גם אלו שאינם הרות או מניקות שלא לצום.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 02:37

איש כתב:
ידידיה כתב:יש להדגיש שגם המתירים במעוברת בת"ב נדחה לא התירו אלא כבעל ברית, דהיינו להתענות עד אחר המנחה, ודלא כאיזה ממלקטי זמנינו ששגו בזה והתירו לגמרי.
מיהו המלקט?
יש סברא (כך ראיתי בשם אדמורי"ם אבל לא בהלכה ממש) שבזמנינו שירדה חולשה לעולם לכן מתירים לנשים גם אלו שאינם הרות או מניקות שלא לצום.
מה ז''א סברא לא בהלכה? איזה היתר זה אם לא הלכתי שמבוסס על ש''ס ופוסקים? היתר מהכרס לאו שמיה היתר, גם לא כריסן של אדמו''רים


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 02:41

הפקדתי שומרים כתב:
דרומאי כתב:
הבוחן כתב:אני יודע על מקומות שנהגו כיום שגם בתשעה באב שלא נדחה, להקל אם מעוברת חשה שלא בטוב (הרבה לפני מצב של פיקוח נפש).
כן הורה הגרי''ז מבריסק, ומשום חשש חולי, דכל חשש חולי נדון מעתה כחולה שאב''ס דלא גזרו ביה רבנן
מענין מאד היכן הגרי"ז הנז'. אחרי שמד' הרמ"א חזינן להיפך.
ידוע שאביו מרן ר' חיים החמיר בפיקוח נפש, ז"א שלמעשה הקל לגבי הצום..אבל בענין הנ"ל שהוזכר ברמ"א שבאופן שיש להם צער, אבל לא גדול שיש לחוש לסכנה, שחיבות לצום, ספק אם בזה ד' הגרי"ז אמורים. וכי הוא חלק על הרמ"א? על כן ראוי לראות את דבריו בפנים.
הגרי''ז הזה לא נמצא כתוב בשום מקום, אולם שמעתי מבעל המעשה שכך הורה לו. ויסוד ההוראה הוא על פי מה דמבואר בפוסקים דחולה שאב''ס פטור מתענית בת''ב דבמקום חולי לא גזרו רבנן, ויש לחקור במי שאינו חולה אולם אם יתענה יכנס לחולי שאין בו סכנה, האם דנין אותו כבר מעכשיו כחולה ופטור, או דחייב בתענית כיון דעכשיו אינו חולה. ובזה היקל הגרי''ז להחשיבו מעתה כחולה ולפטרו לגמרי מתענית, וה''ה לענין אמירה לנכרי שהותרה במקום חולי דהותרה נמי במקום חשש חולי, וראיית הגרי''ז מההיא דהכל חולים אצל צינה, והלא ע''כ אינן חולים עכשיו אלא דחשש חולי נמי נדון כחולה והדברים ארוכין ועתיקין.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 16 יולי 2018, 03:28

במשנה ברורה דרשו הביאו פוסקים רבים המקילים בזמננו גם כשאינו נדחה. משום מה הם הביאו את הדברים על המשנה ברורה לגבי שאר צומות. ושם בסוף הדברים דברו על תשעה באב.
למעשה ידוע שזה מחלוקת גדולה. ותלוי במקומות ובגופים וכל אחד ישאל את רבותיו


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 08:43

ר' @מכל מלמדי השכלתי -אני רוצה לעיין בפנים במש"כ שיש פוסקים שמקילים גם כשאינו נדחה, וזה חידוש, לאור ד' רעק"א השבות יעקב הביה"ל הכה"ח ועוד שכתבו להקל דווקא בנדחה. אם תואיל לציין את הסימן בשו"ע שהם דנים בענין. תודה.


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הבוחן » 16 יולי 2018, 12:01

דרומאי כתב:
איש כתב:
ידידיה כתב:יש להדגיש שגם המתירים במעוברת בת"ב נדחה לא התירו אלא כבעל ברית, דהיינו להתענות עד אחר המנחה, ודלא כאיזה ממלקטי זמנינו ששגו בזה והתירו לגמרי.
מיהו המלקט?
יש סברא (כך ראיתי בשם אדמורי"ם אבל לא בהלכה ממש) שבזמנינו שירדה חולשה לעולם לכן מתירים לנשים גם אלו שאינם הרות או מניקות שלא לצום.
מה ז''א סברא לא בהלכה? איזה היתר זה אם לא הלכתי שמבוסס על ש''ס ופוסקים? היתר מהכרס לאו שמיה היתר, גם לא כריסן של אדמו''רים
סברא לא בהלכה כוונתו שלא ראה כן בספרי הלכה אלא שמע בשם אדמורי"ם,
ואדמורי"ם לא ממציאים סברות כרס כמו שאתה ברוב עזות כתבת אל דברים עם ביסוס הלכתי (יראת שמיים שיש להם לא פחותה משלך).
יש בהחלט סברא הלכתית לומר שכיון שירדה חולשה לעולם לכן היום סכנה הרבה יותר גדולה לצום ולכן מקילים גם במצבים שמוזכר בהלכה לפני מאות שנים להחמיר.
שמעתי פעם איני יודע אם זה נכון שבבריסק היו מחמירים בצומות עד שפעם אחת שהחמירו לנערה לצום אף שלא חשה בטוב היא נפטרה ומאז מחמירים בפיקוח נפש...
בהרבה נושאים הלכתיים אומרים שהשתנו הטבעים החל משיעורים שהתקטנו וכלה בהרגשות וכו' וכו'
המציאות והחוש מוכיח שהיום אנשים יותר חלשים מפעם, כמה אנשים יכולים לצום היום שלושה ימים רצופים????

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 16 יולי 2018, 14:04

הפקדתי שומרים כתב:ר' @מכל מלמדי השכלתי -אני רוצה לעיין בפנים במש"כ שיש פוסקים שמקילים גם כשאינו נדחה, וזה חידוש, לאור ד' רעק"א השבות יעקב הביה"ל הכה"ח ועוד שכתבו להקל דווקא בנדחה. אם תואיל לציין את הסימן בשו"ע שהם דנים בענין. תודה.
או"ח תק"נ סעיף א' ברמ"א.
מאידך באור לציון מחמיר בזה (בשו"ת ח"ג)


יושבי יעבץ
הודעות: 72
הצטרף: 28 ינואר 2018, 09:02
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי יושבי יעבץ » 16 יולי 2018, 14:41

ידידיה כתב:יש להדגיש שגם המתירים במעוברת בת"ב נדחה לא התירו אלא כבעל ברית, דהיינו להתענות עד אחר המנחה, ודלא כאיזה ממלקטי זמנינו ששגו בזה והתירו לגמרי.
במקור הדברים אתה צודק, אך מדברי הבה"ל בסימן תקנ"ט משמע שא"צ להמתין לחצות היום.
וכנראה שס"ל שלא שמחצות ואילך קיל טפי, אלא לגבי יו"ט של דבריהם אינו סתריה ליו"ט כשמתענים שעות, משא"כ לגבי מעוברת שיש לה מיחוש הקלו לה בכל אופן הואיל וחשה שלא בטוב


יושבי יעבץ
הודעות: 72
הצטרף: 28 ינואר 2018, 09:02
נתן תודה: 7 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי יושבי יעבץ » 16 יולי 2018, 14:49

הפקדתי שומרים כתב:בדברינו כאן נעמוד בעה"י במקור ההוראה שתשעה באב דחוי קילא יותר לעניין חובת התענית במעוברות ומינקות.
(הדברים נכתבו באגב במק"א, כאן זה מקומו)
להלכה - יש המורים שאין היתר להקל בזה, ולא גרע מת"ב שלא נדחה. ויש המחלקים ביניהם.
ולמעשה - נוהגים מורי הוראה להקל במקום הצורך וכל אחד ישאל את רבותיו.
סליחה על הקיצור
אם אתה מבקש מקור של הדמיון בין בעל ברית לבין מעוברת, עיין מג"א כמדומני תקנד - בעניין חיה קודם ל' יום שדימה לתקנ"ט ס"ט, אמנם יש משם ראיה הפוכה, שרק בכה"ג.

כתבת שאתה מדבר על מקור ההוראה, וכנראה שזה מוגדר אצלך כמקור...

מקור ההוראה מעירובין מא. ממעשה דראב"צ.
ויש כמה חידושים בטוש"ע
א. שהברייתא כרבנן ולא כר"ג - אפשר שכל דין יו"ט דדבריהם הוא רק לר"ג אף בנדחה, והמג"א עמד ע"ז וביאר שם, אך עיין במחצה"ש שפקפק בזה בסוף דבריו.
ב. שברית יש לו דין יו"ט של דבריהם.
ג. שיו"ט שאין לו זמן קבוע דוחה תענית שזמנה קבוע.
ד. חידוש המשנ"ב - שיש להקל במעוברת

יש ספר שקרוי אליבא דהלכתא עם מלא מלא כרכים , ובכרך ל"א כמדומני יש מאמר (אולי בעמוד 528) של ר' צבי וובר, וכתב שם בשם ר' שריה דבליצקי זיע"א שהחזו"א החמיר לבעל ברית, והרב ובר ברוחב דעתו פירש שהחזו"א פקפק על כל היתר יו"ט של דבריהם וע"פ זה כתב שאין להקל למעוברת עיי"ש.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי שאר לעמו » 16 יולי 2018, 14:56

ידוע שהגרי"י פישר היקל בזה, משום שהחמיר, לדעתו, בסכנה למעוברת ולולד.
אבל הגר"נ קרליץ אמר לי במעוברת, שרק אם חשה שלא בטוב ממש תאכל, אבל לא בחולשה רגילה של הצום.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 15:04

יושבי יעבץ כתב:
הפקדתי שומרים כתב:בדברינו כאן נעמוד בעה"י במקור ההוראה שתשעה באב דחוי קילא יותר לעניין חובת התענית במעוברות ומינקות.
(הדברים נכתבו באגב במק"א, כאן זה מקומו)
להלכה - יש המורים שאין היתר להקל בזה, ולא גרע מת"ב שלא נדחה. ויש המחלקים ביניהם.
ולמעשה - נוהגים מורי הוראה להקל במקום הצורך וכל אחד ישאל את רבותיו.
סליחה על הקיצור
אם אתה מבקש מקור של הדמיון בין בעל ברית לבין מעוברת, עיין מג"א כמדומני תקנד - בעניין חיה קודם ל' יום שדימה לתקנ"ט ס"ט, אמנם יש משם ראיה הפוכה, שרק בכה"ג.

כתבת שאתה מדבר על מקור ההוראה, וכנראה שזה מוגדר אצלך כמקור...

מקור ההוראה מעירובין מא. ממעשה דראב"צ.
ויש כמה חידושים בטוש"ע
א. שהברייתא כרבנן ולא כר"ג - אפשר שכל דין יו"ט דדבריהם הוא רק לר"ג אף בנדחה, והמג"א עמד ע"ז וביאר שם, אך עיין במחצה"ש שפקפק בזה בסוף דבריו.
ב. שברית יש לו דין יו"ט של דבריהם.
ג. שיו"ט שאין לו זמן קבוע דוחה תענית שזמנה קבוע.
ד. חידוש המשנ"ב - שיש להקל במעוברת

יש ספר שקרוי אליבא דהלכתא עם מלא מלא כרכים , ובכרך ל"א כמדומני יש מאמר (אולי בעמוד 528) של ר' צבי וובר, וכתב שם בשם ר' שריה דבליצקי זיע"א שהחזו"א החמיר לבעל ברית, והרב ובר ברוחב דעתו פירש שהחזו"א פקפק על כל היתר יו"ט של דבריהם וע"פ זה כתב שאין להקל למעוברת עיי"ש.
כדאי לקרוא את המאמר. הזכרנו שם את הדברים החל מהגמ' ראשונים עד לשו"ע והאחרונים, ודנו בהם בסברא.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 15:09

הבוחן כתב: סברא לא בהלכה כוונתו שלא ראה כן בספרי הלכה אלא שמע בשם אדמורי"ם,
ואדמורי"ם לא ממציאים סברות כרס כמו שאתה ברוב עזות כתבת אל דברים עם ביסוס הלכתי (יראת שמיים שיש להם לא פחותה משלך).
יש בהחלט סברא הלכתית לומר שכיון שירדה חולשה לעולם לכן היום סכנה הרבה יותר גדולה לצום ולכן מקילים גם במצבים שמוזכר בהלכה לפני מאות שנים להחמיר.
שמעתי פעם איני יודע אם זה נכון שבבריסק היו מחמירים בצומות עד שפעם אחת שהחמירו לנערה לצום אף שלא חשה בטוב היא נפטרה ומאז מחמירים בפיקוח נפש...
בהרבה נושאים הלכתיים אומרים שהשתנו הטבעים החל משיעורים שהתקטנו וכלה בהרגשות וכו' וכו'
המציאות והחוש מוכיח שהיום אנשים יותר חלשים מפעם, כמה אנשים יכולים לצום היום שלושה ימים רצופים????
אכן ע''ז כתבתי שלא משנים הלכות מסברות כרס... להתיר באופן גורף לאשה (לא במקרה מסוים של חולשה) לא מעוברת ולא מינקת לאכול בת''ב על סמך 'נשתנו הטבעים' ושאר מיני כרסים זהו עקירת ההלכה ממש, ומי שאומר כן (לא אתה!) אין בו לחלוחית של יראת שמים.
(אני לא מאמין שישנו אדמו''ר רציני שאומר ככה, זה שקר ולה''ר)
הסיפור שהבאת מבריסק מצוץ מהאצבע או מהכרס, ומעולם לא התירו בבריסק לאכול בלי לעגן את הדבר בש''ס ופוסקים. האימרה הזאת שהם מחמירים בפיקוח נפש היא אכן נכונה ומתייחסת לשיטת הרב המגיד בהל' שביתת עשור וכמבואר בספר חידושי מרן רי''ז הלוי.

באופן כללי, ההתייחסות הזאת להלכה כאילו ח''ו היא רלוונטית רק לפעם 'לפני מאות שנים' כלשונך החצופה, יש בה שמץ של רפורמה.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי סופר » 16 יולי 2018, 15:22

אכן יש הרבה מורי הוראה שמתירים באופן גורף למעוברות לאכול ולשתות בתשעה באב אף שאינו נדחה, וטעמם שכיון שהם עצמם נתקלים בסיפורים לא נעימים מחמת מעוברות שכן צמו, ע"כ דעתם שאסור להן להכניס את עמצן לחשש כזה גם אם הוא רחוק.
וכידוע דעת הגרי"י פישר שהורה לאכול ולשתות גם ביום כיפור לכל המעוברות מטעם זה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 15:30

הבהרה:
התייחסתי לאשה שאינה מעוברת ולא מינקת ולא חולה, וע''ז כתבתי שאין מי שמתיר לסתם אשה שאינה מעוברת או מינקת לאכול בת''ב.
ואם יש מי שמתיר על סמך ראיות מש''ס ופוסקים, אני בעניותי וממה שקבלתי מרבותי שליט''א ונבג''מ אינני מסכים עמו.
אבל אם הוא מתיר מסברת הכרס בלא ראיות ברורות- וכ''ש אם אומר שח''ו 'מה שכתוב בהלכה רלוונטי ללפני מאות שנים ולא בזמננו'- אין בדבריו כלום ואין בו שמץ של יראת שמים, ולענ''ד אסור לסמוך עליו בענייני הלכה בכלל.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 15:37

סופר כתב:אכן יש הרבה מורי הוראה שמתירים באופן גורף למעוברות לאכול ולשתות בתשעה באב אף שאינו נדחה, וטעמם שכיון שהם עצמם נתקלים בסיפורים לא נעימים מחמת מעוברות שכן צמו, ע"כ דעתם שאסור להן להכניס את עמצן לחשש כזה גם אם הוא רחוק.
וכידוע דעת הגרי"י פישר שהורה לאכול ולשתות גם ביום כיפור לכל המעוברות מטעם זה.
ר' סופר אתה לא חושב שקצת הגזמת.
על סמך מעוברות מסוימות שהתירו להם בנסיבות מסוימות מאד, נפרץ הגדר, ומתבטל השו"ע? אתמהה.
בדעת הגר"י פישר, נראה לי שהפלגת, אם התיר לאישה מסוימת בגלל איזו סיבה, מכאן להסיק ולאמר שהתיר לכל המעוברות, נראה לי שמר לא דקדק בלשונו.
דרך אגב, מרת אמי, היתה מתיעצת אם ר' ישראל יעקב בענינים הללו, ואני מוכרח לאמר לך שהוא לא התיר באופן גורף.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי סופר » 16 יולי 2018, 16:00

הפקדתי שומרים כתב: ר' סופר אתה לא חושב שקצת הגזמת.
אני לא הגזמתי, אולי המורי הוראה שאני מכיר שהם מתירים, ויש הרבה כאלו.
הפקדתי שומרים כתב: על סמך מעוברות מסוימות שהתירו להם בנסיבות מסוימות מאד, נפרץ הגדר, ומתבטל השו"ע? אתמהה.
אף אחד לא מבטל את השו"ע, אלא בזמן השו"ע אכל המעוברות היו בריאות וחזקות, ובעוה"ר היוםהן חלשות וחולות, ובאופן הזה לא דיבר השו"ע.
ומכיון שאף אחד לא יכול לצפותמראש איזו אשה תפתח בעיה במשך הצום, כי זה לא קשור למצב בריאותןלפני הצום, ולכן דעתהמקילים להתיר לכולם מספק.
הפקדתי שומרים כתב:בדעת הגר"י פישר, נראה לי שהפלגת, אם התיר לאישה מסוימת בגלל איזו סיבה, מכאן להסיק ולאמר שהתיר לכל המעוברות, נראה לי שמר לא דקדק בלשונו.
דרך אגב, מרת אמי, היתה מתיעצת אם ר' ישראל יעקב בענינים הללו, ואני מוכרח לאמר לך שהוא לא התיר באופן גורף.
הרב פישר בהחלט התיר לכל המעוברות שבעולם, וזה מודפס להלכה בספרו.
אבן ישראל חלק ז סימן לו.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי סופר » 16 יולי 2018, 16:14

להווי ידוע, שכל הפוסקים חלקו עלהרב פישר בקשר ליום כיפור.
פני ברוך.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 16:14

אכן יש שהקלו, מכל מיני סברות.
ושוב צריך לסייג, שדעת רוב הגדולים ובעלי הוראה לדבוק בפסק השו"ע שצויין לעיל בלי חילוקים.
רק לסברת המתירים מטעם שירדה חולשה לעולם וכו' יש להעיר הנה המ"ב סך הכל חי בדור הקודם ולא העלה סברא כעין זו, ומאז ירדה חולשה לעולם? כך גם שו"ע הרב, סך הכל לפני מאתיים שנה, ומאז ירדה חולשה לעולם? מה שלא קרה במשך אלף שמונה מאות שנה השתנה בכמה עשרות שנים, או מאתיים שנה?
נ.ב אאל"ט בעלי הוראה המורים להקל בזה יותר הם בעיקר מהמגזר החסידי.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 16:19

יש לחלק בנושא זה בין עיקר הדין למנהג, דמעיקר הדין קי''ל כהרמב''ן דעוברות ומיניקות אינן מתענות בג' צומות וכן יולדת תוך ל' אלא דנהגו להחמיר, ובזה שפיר שייך להקל לכו''ע מפני חולשת הדור.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 16:24

כך גם הבאתי במאמר. אבל כ"ז נכון לגבי ג' צומות, ואילו אותם מקילים גם בת"ב כפי שהעלו כאן מה שלא שייך לחלק.


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי סופר » 16 יולי 2018, 16:26

הפקדתי שומרים כתב: נ.ב אאל"ט בעלי הוראה המורים להקל בזה יותר הם בעיקר מהמגזר החסידי.
בהחלט !!
והסיבה פשוטה, כי אל האדמורי"ם מגיעים לבכות לאחר מעשה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי דרומאי » 16 יולי 2018, 16:30

סופר כתב:
הפקדתי שומרים כתב: נ.ב אאל"ט בעלי הוראה המורים להקל בזה יותר הם בעיקר מהמגזר החסידי.
בהחלט !!
והסיבה פשוטה, כי אל האדמורי"ם מגיעים לבכות לאחר מעשה.
לי יש הסבר קצת שונה: האדמו''רים אחראים על ציבור גדול, ומבחינה סטטיסטית ככל שהציבור יותר גדול יותר שכיח שתהיה בעיה, ולכן מבחינת הוראה כללית ההכרח הוא לחשוש לסכנה, משא''כ מו''צ שדן בראיה פרטית.

אגב לפני הרבה שנים אמר לי הגרש''ק הכהן גראס שמו''צ שמקבל הנחיות מהאדמו''ר איך לפסוק (הוא דיבר בענייני נדה וכדו') עובר על 'לא תגורו מפני איש'!


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 133 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי סופר » 16 יולי 2018, 16:33

דרומאי כתב: אגב לפני הרבה שנים אמר לי הגרש''ק הכהן גראס שמו''צ שמקבל הנחיות מהאדמו''ר איך לפסוק (הוא דיבר בענייני נדה וכדו') עובר על 'לא תגורו מפני איש'!
לא רק אדמו"ר, הוא הדין אם ישמע מפי הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
כנראה הוא דיבר על הוראה או פסק פרטי וחד פעמי, ולא על הוראות כלליות - כגון אדמו"ר שיגיד לרב שבקהילתו שאצלם המנהג לפסוק כדעת פלוני.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אכן יש היתר למעוברות ומניקות שלא לצום בתשעה באב הנדחה?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 יולי 2018, 16:35

סופר כתב:
הפקדתי שומרים כתב: נ.ב אאל"ט בעלי הוראה המורים להקל בזה יותר הם בעיקר מהמגזר החסידי.
בהחלט !!
והסיבה פשוטה, כי אל האדמורי"ם מגיעים לבכות לאחר מעשה.
לפי הטעון המעניין שאתה מעלה כאן.
אילו היו מגיעים לבכות לפני המשנה ברורה, הרי שהפסק היה משתנה?!
ייתכן גם לפני המחבר והרמ"א?
ושמא אם היו טורחים להגיע לפני מתקני הצומות היו פוטרים אותם בתקנתם לגמרי גם בת"ב.
אכן מענין.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים