איך הקריבו קרבן בשעת החרבת הבית

בן ישיבה

משתמש ותיק
במס' ערכין דף י"א ע"ב אי' דבשעה שנכנסו הגויים להיכל היו לווים על דוכנם, ובגמ' שם הק' דעל איזה קרבן אמרו שירה, אי על תמיד הרי מי"ז תמוז בטל התמיד, ותי' הגמ' שם דנזדמנה להם עולת נדבה,
ולכאו' יל"ע איך הקריבו את העולה הרי אסור להקריב שום קרבן קודם התמיד,
 

דרומאי

משתמש ותיק
פשוט שאם אין תמיד לא שייך לאסור להקריב קרבן משום שאין תמיד, דהוא רק דין קדימה דתמיד קודם לשאר קרבנות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' בן ישיבה מה קושייתך, התירוץ פשוט וכפי שכתב כבר ר' דרומאי. בבקשה הסבר את דבריך.
נ.ב ישר כח על הנידון שהעלת מקצת היום וכו'.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
פשוט שאם אין תמיד לא שייך לאסור להקריב קרבן משום שאין תמיד, דהוא רק דין קדימה דתמיד קודם לשאר קרבנות.

האמת היא מה שכתבת אינו כ"כ בפשיטות נחלקו בזה רבותינו דהראב"ד (סופ"ק דתמיד) אכן כתב כן דבליכא תמיד אינו מעכב דהוא רק דין קדימה ולא לעיכובא,
אך באוה"ח הק' ריש פר' צו כ' דמעכב,
ויעו' עוד בזה מקדש דוד סי' א',

עכ"פ לשיטה זו דהוא מעכב אף בליכא תמיד צ"ע איך הקריבו עולת נדבה ללא התמיד
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
ה''שפת אמת'' על מסכת פסחים דף נ''ח ע''ב הוכיח מגמרא זו בשיטת הראב''ד בסוף פרק א' ממסכת תמיד דף כ''ח ע''ב, שאם אין תמיד של שחר מותר להקריב קרבנות, לשנה פרקו בחידושיו למסכת זבחים דף פ''ט עמוד א' (מכל מקום רואים שהדבר לא היה פשוט לו להסתפק בכך עיין שם בלשונו בוודאי שאין מקום להערה ''מה קושייתך'').
ראש ישיבת סלבודקא הג''ר דב לנדו אמר שהסיבה שהראב''ד עצמו לא הביא ראיה לדבריו ממסכת ערכים, משום שייתכן שהקריבו עולת נדבה לאחר שעבר זמן הקרבת התמיד, ואין ראייה שגם בתוך זמן הקרבת התמיד מותר להקריב קרבן אחר כשיודע שלא יהיה תמיד.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב. ב אמר:
ה''שפת אמת'' על מסכת פסחים דף נ''ח ע''ב הוכיח מגמרא זו בשיטת הראב''ד בסוף פרק א' ממסכת תמיד דף כ''ח ע''ב, שאם אין תמיד של שחר מותר להקריב קרבנות, לשנה פרקו בחידושיו למסכת זבחים דף פ''ט עמוד א' (מכל מקום רואים שהדבר לא היה פשוט לו להסתפק בכך עיין שם בלשונו בוודאי שאין מקום להערה ''מה קושייתך'').
ראש ישיבת סלבודקא הג''ר דב לנדו אמר שהסיבה שהראב''ד עצמו לא הביא ראיה לדבריו ממסכת ערכים, משום שייתכן שהקריבו עולת נדבה לאחר שעבר זמן הקרבת התמיד, ואין ראייה שגם בתוך זמן הקרבת התמיד מותר להקריב קרבן אחר כשיודע שלא יהיה תמיד.

אכן כן אי' גם בכתבי הגרי"ז זבחים דף מ"ט
שם, בגמ' פשיטא תמידין עדיפי דהו"ל תדיר ומקודש, צ"ע מ"ש דלא נקט משום דהעולה עולה ראשונה, ונראה דהנה יש לעיין בעבר זמן התמיד לאחר ד' שעות אם יהיה הדין שלא יקטירו משום דהעולה עולה ראשונה דיש לומר דזהו דוקא בזמן ההקרבה של תמיד, ולפי"ז זהו מוכח גם מסוגיא דידן דאמרינן גם בתר הכי אלא פשיטא דלית ליה, ע"ש, וצ"ע דהא גם בלית ליה הוה החיסרון דהעולה עולה ראשונה וכמו באית ליה ומאי מרווחינן בדלית ליה יותר, וע"כ דכוונת הגמרא בדלית ליה ויעבור זמן התמיד דבזה ליכא משום העולה עולה ראשונה וע"ז פריך דאז גם א"א להקריב משום דתדיר ומקודש, והנה רצה אחד להוכיח דבדלית ליה לא קפדינן על עולה ראשונה דהלא בי"ז בתמוז בטל התמיד וקרבנות קרבו עד ט' באב כמבואר בערכין (דף י"ב ע"א), ולפי הנ"ל פשוט דאין ראיה על זה דהא דהקריבו קרבנות היינו בתר זמן התמיד דאז אין דין דהעולה ראשונה וכדמשנינן בסוגיין דבדלית ליה גם יהיה הדין דהעולה עולה ראשונה אלא דיקריבו אחרי זמן התמיד שאחרי הזמן ליכא לדין זה.
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
חיפשתי בכתבי הגרי''ז זבחים דף מ''ט ואין על דף זה כתבים מהגרי''ז.
לאחר חיפוש מצאתי שהדברים כתובים בכתבי הגרי''ז על מסכת מנחות דף מ''ט.
 
חלק עליון תַחתִית