איך יתכן להגיע לירושלים דרך המדבר ולראות רק המקדש ולא העיר

נפתולי

משתמש ותיק
היום, למחרת תשעה באב, למדתי בשו"ע סי' תקס"א וז"ל:
הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: ציון היתה מדבר שממה; וכשרואה בית המקדש, אומר: בית קדשינו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה, וקורע. ומהיכן חייב לקרוע, מן הצופים; ואח"כ כשיראה המקדש קורע קרע אחר, וכל קריעה טפח; ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחלה, קורע על המקדש, טפח, ואח"כ כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון כל שהוא:
ולכאורה "דרך המדבר" הכוונה דרך מדבר יהודה, שזה המדבר היחידי בסביבות ירושלים, דהיינו להגיע מכיוון הר הזיתים, ואם כן כיצד יתכן שיגיע באופן שרואה רק את מקום המקדש בלי שיראה עדיין את העיר ירושלים עצמה, כדי שיצטרך לקרוע רק על המקדש ולא על העיר, ובשונה אם היה מגיע דרך הר הצופים או שאר האיזורים הגבוהים, שאז היה צריך לקרוע על העיר ואחר כך כשרואה את המקדש קורע גם על המקדש.
 

נפתולי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
כמדומה שדוקא מהר הצופים רואים המקדש תחילה
השאלה רק מתעצמת. כי בשו"ע שהבאתי כתוב להיפך, שכאשר מגיעים מצופים רואים קודם את העיר ואח"כ את מקום המקדש, ורק כשמגיעים מהמדבר רואים את המקדש תחילה.
מה הפשר כאן?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בתפארת ישראל במסכת מידות פרק ב משנה א כתב שהר הבית היה צמוד מצידו הדרומי לירושלים. כך שאפשר להגיע אליו משאר הכיוונים
 

יהודה1

משתמש ותיק
נראה לי שמדבר כאן הכוונה לא מצד העיר. ולאו דווקא שם איזור הנקרא מדבר. וכמו ציון מדבר הייתה. וממילא הכוונה שרואה רק את הר הבית ולא את העיר עצמה וראיית החומות אינה נחשבת ראיית העיר. ונראה לי שכך הוא כשמגיע מצד מזרח לפני שהיה בנוי שם.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יעוי' בספר הנפלא עיר הקודש והמקדש להגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל אודות מיקום חומות ירושלים. שבהתחלה היה הר הבית סמוך לירושלים ולא בפנים ממש.
 
חלק עליון תַחתִית