ייעוץ תורני
משתמש ותיק
למדתי היום בגמ' ראש השנה יח: מעשה שהיה כדלהלן:
בזמן בית שני שאלו את ישראל את הנביאים "האבכה האצום", כי היה קטן בעיניהם בית שני ולכן הסתפקו אם להמשיך.
(ע"פ מפרשי הנ"ך שם)
הנביא זכריה אמר להם כללים לכל הדורות.
בזמן שלום "לששון ולשמחה..."
בזמן גזרת המלכות - צום.
אין לא שלום ולא גזרת המלכות - תלוי ברצונם, אם רצו מתענין ואם לא לא.
מה זה שלום? מסביר רש"י שאין יד העובדי כוכבים תקיפה על ישראל.
מה זה גזרת המלכות? אולי אתם תסייעו לי למצוא.
מה ההגדרה בימינו - כנ"ל.
לא עיינתי עדיין בזה כלל, ואשמח להתעדכן במקורות.
נ. ב. לכאורה זה נפק"מ גם כשבשורה התחתונה כן מתענים כרגיל - כי עדיין זה אמור להשפיע על שיקול הדעת לגבי חלושים קצת שאינם חולים וכדו'.
בזמן בית שני שאלו את ישראל את הנביאים "האבכה האצום", כי היה קטן בעיניהם בית שני ולכן הסתפקו אם להמשיך.
(ע"פ מפרשי הנ"ך שם)
הנביא זכריה אמר להם כללים לכל הדורות.
בזמן שלום "לששון ולשמחה..."
בזמן גזרת המלכות - צום.
אין לא שלום ולא גזרת המלכות - תלוי ברצונם, אם רצו מתענין ואם לא לא.
מה זה שלום? מסביר רש"י שאין יד העובדי כוכבים תקיפה על ישראל.
מה זה גזרת המלכות? אולי אתם תסייעו לי למצוא.
מה ההגדרה בימינו - כנ"ל.
לא עיינתי עדיין בזה כלל, ואשמח להתעדכן במקורות.
נ. ב. לכאורה זה נפק"מ גם כשבשורה התחתונה כן מתענים כרגיל - כי עדיין זה אמור להשפיע על שיקול הדעת לגבי חלושים קצת שאינם חולים וכדו'.