רצו מתענין. האם היום זה תלוי בנו אם אנחנו רוצים להתענות?

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
למדתי היום בגמ' ראש השנה יח: מעשה שהיה כדלהלן:
בזמן בית שני שאלו את ישראל את הנביאים "האבכה האצום", כי היה קטן בעיניהם בית שני ולכן הסתפקו אם להמשיך.
(ע"פ מפרשי הנ"ך שם)
הנביא זכריה אמר להם כללים לכל הדורות.
בזמן שלום "לששון ולשמחה..."
בזמן גזרת המלכות - צום.
אין לא שלום ולא גזרת המלכות - תלוי ברצונם, אם רצו מתענין ואם לא לא.

מה זה שלום? מסביר רש"י שאין יד העובדי כוכבים תקיפה על ישראל.
מה זה גזרת המלכות? אולי אתם תסייעו לי למצוא.
מה ההגדרה בימינו - כנ"ל.

לא עיינתי עדיין בזה כלל, ואשמח להתעדכן במקורות.

נ. ב. לכאורה זה נפק"מ גם כשבשורה התחתונה כן מתענים כרגיל - כי עדיין זה אמור להשפיע על שיקול הדעת לגבי חלושים קצת שאינם חולים וכדו'.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
למה דלא תשאל נגיד: האם מותר להדליק את האור בשבת? הנקודה שאתה דן בה כבר נידונה באריכות בפוסקים, צא ולמד.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן עשיתי כדבריך.
והנה האחרונים אומרים שבזה"ז כבר שויוהו עלייהו כחובה.
אלא שכל זה נכתב לפני מאה או מאתיים שנה ומעלה.
אך כעת שכל אלו שרצו לחזור כבר חזרו לארצם ונכנסנו למצב שונה לגמרי - צריך לברר מחדש.
וכפי שבבית שני היה בדומה להיום, שהשאלה התחדשה רק בגלל השינוי - עלו ובנו ביהמ"ק, אבל חלק מהעם לא חזרו וגם השכינה לא חזרה והיה מצב מדיני/בטחוני מוחלש לכן הסתפקו אם להפסיק לצום.

אגב:
האם יש כזה דבר לצום בזמן שמצד הגשמיות יש לעם שגשוג מדיני כלכלי ובטחוני עם עצמאות וקשרים ויד תקיפה על האוייבים מסביב, וכו'.
והסיבה לצום היא רק מצד שהמצב הרוחני צריך רחמים וביהמ"ק לא נבנה?

ואם יש במקומות אחרים כזה סוג צום - האם מותר לקבוע הלכות לגבי ד' תעניות לפי הרוחניות?

נ. ב. בעצם הפכנו את התעניות לענין רוחני בלבד וגם בעניני הרוחניות זה ממוקד אצלנו על ביהמ"ק בלבד, וזהו חידוש הלכתי דרמטי.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אין כמעט מדינה בעולם שהחוק מחייב לבנות ממ"ד בכל בית. הלזה תקרא שאין גזירה? כל יום אנחנו מקוים שחיל האויר ימשיך לא לתת לפרסי להתקרב אלינו, ומייחלים שמה שהיה בכורים בעיראק וסוריה הוא שיהיה בעילם. ומה פה? בכל מוסד לימודים ובכל מרכז מסחרי יש מאבטח. הידעת שפעם זה לא היה? ובהרבה מדינות כלל לא מכירים מציאות כזו? כמדומני שאפשר לקרוא לזה גזירה.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
אין כמעט מדינה בעולם שהחוק מחייב לבנות ממ"ד בכל בית. הלזה תקרא שאין גזירה? כל יום אנחנו מקוים שחיל האויר ימשיך לא לתת לפרסי להתקרב אלינו, ומייחלים שמה שהיה בכורים בעיראק וסוריה הוא שיהיה בעילם. ומה פה? בכל מוסד לימודים ובכל מרכז מסחרי יש מאבטח. הידעת שפעם זה לא היה? ובהרבה מדינות כלל לא מכירים מציאות כזו? כמדומני שאפשר לקרוא לזה גזירה.
אם כן, של נעליך מעל רגליך ותחל בכל ה5 עינויים וכמו שפסק הב"ח שהיום זה נחשב לזמן גזירת המלכות.

אבל מה לעשות ובשו"ע ושאר אחרונים פסקו, שהיום אין זה נחשב כזמן גזירת המלכות, וא"כ אנחנו שייכים להגדרה רצו מתענין רצו אין מתענין. ואעפ"כ נפסק שמתענים מהבוקר ורק באכילה ושתיה, וזה מחמת "קבלו עלייהו".

וכאן יש לעיין ב2 נקודות.

1. מה זה קבלו עלייהו, מה מקורותיו בגמ', ולמה זה מחייב אותנו, והאם יכול להועיל לזה התרת נדרים (כנ"ל גם לגבי תפלת ערבית רשות, עיי"ש).

2. אולי יש לדון, שמה שכתבו הפוסקים שהיום זה נחשב כ"אין גזירה ואין שלום", אולי היום שאנחנו יושבים בהשקט ובטחה במבט ציבורי כללי, אולי יש לדון שזה ייחשב כזמן שלום? ואם בזמנם שהיו בחו"ל נתונים לגחמותיהם של רשעים, זה לא נחשב לזמן גזירה, אולי היום ייחשב כזמן של שלום? ועוד יש לעיין אם יש לחלק את ההלכה בין יושבי א"י שכן יש עליהם איזה שהם איומים לבין יושבי ארה"ב ואוסטרליה או שאר מדינות כיוצ"ב שאולי אצלם יהיה וודאי זמן שלום, וצ"ע.
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
אין כמעט מדינה בעולם שהחוק מחייב לבנות ממ"ד בכל בית. הלזה תקרא שאין גזירה? כל יום אנחנו מקוים שחיל האויר ימשיך לא לתת לפרסי להתקרב אלינו, ומייחלים שמה שהיה בכורים בעיראק וסוריה הוא שיהיה בעילם. ומה פה? בכל מוסד לימודים ובכל מרכז מסחרי יש מאבטח. הידעת שפעם זה לא היה? ובהרבה מדינות כלל לא מכירים מציאות כזו? כמדומני שאפשר לקרוא לזה גזירה.
גם אם יש לנו סיבות מצויינות למה איננו מכריעים את החמאס צבאית כשכידוע הכח לעומתם הוא יותר מפי מאה.
(אגב: משיקולים של יוקרה וקשרים כלכליים כאלו ואחרים ועוד אינטרסים קטנים של מה יאמרו והכסא וכו' ולכן במקום מכות מחץ יותר נוחה להם אסטרטגית הגישה המתמגנת שמאפשרת להם כמה רווחים עקיפים כמו סיפוח זוחל מתחת לרדאר ולקפח זכויותיהם ועוד ועוד).

אבל דברי רש"י לא זזו ממקומם שגזרת המלכות היא כפשוטה.
וכלשון הגמ' או שלום או שמד, וכשלא זה ולא זה - תלוי אם רצו להתענות.

ולשון תשובות הגאונים (שע"ת עז) בתוך הפסק שעדיין יש להתענות : "ובגלות השמד נוהג פעמים הרבה".

ושלא תהיה טעות (מכח מודעות רחוב מבלבלות)
בלשון חז"ל "שמד" = השמדה ממשית, פיזית ולא רוחנית.
כי בעיות רוחניות של התבוללות היו גם בבית שני בתחילתו ובכל זאת שאלו אם להפסיק לצום והתשובה מה' היתה חיובית - כי קבלו עצמאות.

[לגבי איראן - רק אזכיר בקצרה שלישראל יש 200 פצצות גרעין ועוד ועוד וכמעט בריתות רשמיות הולכות ומתחזקות עם רוב מדינות ערב הסוניות כבר כמה שנים - בעיקר בזכות איראן השיעית שהפכה לאוייב משותף.
ובפרט כעת שבבית הלבן שולטים כעת הגיורת האורטודוקסית ובעלה והשגריר המתנחל דיוויד פרידמן ועוד ועוד, הרי בני ישראל הם מאלו שהכי משפיעים בעולם בכל הפרמטרים, ויל"ד אם הבכיינות היא חטא חמור של כפיות טובה לה' על חסדיו]

מתיחויות סתם ותקריות בין עמים שכנים - תמיד היו לרוב כמתואר בתנ"ך.
ולמשל כל מה שהלך עם הכותים שהפריעו והלשינו והציקו וכו' לא מנע מהם לשאול אם להפסיק את הצום.

זאת ועוד אחרת - לגבי תושבי חו"ל בימינו :
עיין במפרשים ותראה שהשואלים (זכריה ז) היו בני חו"ל שלא עלו!
וה' לא עונה להם כי הוא כועס עליהם שלא עלו, ולכן הוא פונה כביכול לבני הארץ במענה לשאלת החוצניקים דאז ומורה להם להפסיק.

ונמצא שלדעת הנביא גם היום מי שגר בחו"ל וחוטף קצת התעללות ופיגועים מהשקצים (כפי שמסתמא היה גם אז ואולי יותר שהרי לא היה שום גב ציבורי ליהודי שחוטף קצת מהגוי בגלות בבל וכדו') גם הוא יכול לומר שגם אם אין "שלום" עדיין אין זה "שמד".
כי בעצם הרי יש לו כבר מקום על יד ה' ועמו - והוא זה שבוחר להיות מנותק מהעם והארץ, וממש >לא< על כגון דא נתקנה התענית.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
אכן עשיתי כדבריך.
והנה האחרונים אומרים שבזה"ז כבר שויוהו עלייהו כחובה.
אלא שכל זה נכתב לפני מאה או מאתיים שנה ומעלה.
אך כעת שכל אלו שרצו לחזור כבר חזרו לארצם ונכנסנו למצב שונה לגמרי - צריך לברר מחדש.
וכפי שבבית שני היה בדומה להיום, שהשאלה התחדשה רק בגלל השינוי - עלו ובנו ביהמ"ק, אבל חלק מהעם לא חזרו וגם השכינה לא חזרה והיה מצב מדיני/בטחוני מוחלש לכן הסתפקו אם להפסיק לצום.

אגב:
האם יש כזה דבר לצום בזמן שמצד הגשמיות יש לעם שגשוג מדיני כלכלי ובטחוני עם עצמאות וקשרים ויד תקיפה על האוייבים מסביב, וכו'.
והסיבה לצום היא רק מצד שהמצב הרוחני צריך רחמים וביהמ"ק לא נבנה?

ואם יש במקומות אחרים כזה סוג צום - האם מותר לקבוע הלכות לגבי ד' תעניות לפי הרוחניות?

נ. ב. בעצם הפכנו את התעניות לענין רוחני בלבד וגם בעניני הרוחניות זה ממוקד אצלנו על ביהמ"ק בלבד, וזהו חידוש הלכתי דרמטי.
זה לא האחרונים כתבו ששוייהו כחובה רק הראשונים. הרמב"ן בתורת האדם שער אבלות ישנה. והריטב"א בר"ה. 

הרמב"ם השמיט לגמרי את הגמ' ונקט בפשיטות שד' צומות הוא חובה

הרשב"א מפרש שעת שלום שהוא כשנבנה בית המקדש. 

ואף לשיטת רש"י יש לומר שכשאנו מסורים בין מומרים הוי ליה כשיעבוד מלכויות זה גם נחשב שזה לא שעת שלום 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסורים בין מומרים?
זה מילים שמתאימות רק לזמן של אחאב וצדקיהו ואחז וירבעם.
ממש לא בשלטון העם באופן דמוקרטי מסורבל ומבולבל שמפזר סמכויות בין כולם וכל הזמן משתנה.
וכל אחד מבעלי הכח החלקי בכל מאות המנגנונים השונים - גם לגבי מעט הכח שבידו הוא מוטרד בכל רגע מה יאמרו הבריות ושלא יעיפו אותו.
זה ענין של >העם עצמו< כמה הוא מצליח לזכור את ה' וכמה הוא שכח.

והרי בימי אחז שבאמת באמת סגר ישיבות כפשוטו, >לא חלמו לתקן צום!<
כי צמים רק על צרה גשמית שנוחתת מלמעלה.

וכן בימי מנשה שהעמיד צלם בהיכל - בי"ז בתמוז - לא חשבו לתקן צום.
וכן בימי אפוסטמוס ששרף את התורה, וכן אחר שבירת הלוחות.
וכן כשכל ירושלים היתה מלאה עבודה זרה של יהודים וכו'.

אלא קבעו תענית רק כשהובקעה העיר וממש בפועל בו ביום התחילו לשחוט נשים וילדים בתוך ירושלים דידן, (להמחשה מומלץ לדמיין את ההרגשה של בני דודינו כשחיילים נכנסים לביתם בעת הקרבות בעזה...)

זו אותה ירושלים שכעת ממש "ילדים משחקים ברחובותיה ואיש משענתו בידו מרוב ימים" ו"החוטא בן מאה שנה ימות" (תוחלת החיים שהתארכה) ו"עוד יבנו בתים בארץ הזאת" ו"משמח ציון בבניה".

וכאמור:
קביעת תענית היא רק על התוצאה והסבל של העונש עצמו כל עוד הוא קיים
ולא מערבבים כאן את השורש והחטא שגרם לו לפני שנים!
(וכפי שאמר להם הנביא בבית שני שהיה עתיד מראש להיחרב ולא היתה בו שכינה!)

אז אחזור ואתמה - מה נשתנה עתה?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בזמן אחז ומנשה לא חלמו לתקן צום. אני חושב שכן חלמו. כמובן שאחז ומנשה לא נתנו לעשות יום צום

ההבנה שמומרים זה עם אחר זה מה שעומד ביסוד דברי.

אתה טוען שזה דמוקרטיה. וזה לא טענה רק כאן בא"י אלא גם באמרקה ואירופה
אבל סוף סוף אין אנו בני חורין לתקן את החיים הציבוריים כרצונינו.
וזה נקרא שיעבוד מלכויות [שאנחנו לא מנהיגים את החיים הציבוריים אלא מסורים ביד אחר] 

מה שאתה אומר שהצום הוא רק על הסבל כמובן שכל זה צריך ראיה
אבל דווקא יגון ואנחה מוזכר בהשיבה שופטנו על השבת המשפט למקומו הראשון

זה שהצום התחיל רק שנחרב בית המקדש זה נכון. 
אבל באמת צריך להבין הרי גם בזמן בית המקדש היו תחת שלטון הרומאים ולמה לא התחלו להתענות אז 
ושני אפשרויות או שלא מתחילים להתענות רק עד שיש חורבן גמור 
ואחרי שמתחילים להתענות ממשיכים עד שחוזרים לשלימות 

אפשרות שניה שהדבר תלוי בבית המקדש כמו שכתב הרשב"א 
בין כך ובין כך היום יש להתענות 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
תעיין שם בנביא ותראה שה' מגיב בזלזול ודחייה על עצם השאלה אם לצום.
ואומר להם בערך כך: וכי בקשתי ממכם לצום? הרי בקשתי משפט וצדקה.
אם הייתם שומעים לי הייתם חוסכים הכל.

ולכן גם כיום >שהוא< החזיר אותנו בניסים גדולים ומשפיע טובות ורק >אנו< צריכים לחזק את המשפט והצדקה ומעל הכל לזכור שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל וממילא לקיים את הוראותיו.
אז מה הקשר לצום?

ואמנם ביהמ"ק לא נבנה, אבל זה בגלל שאנחנו כעם לא מבקשים את הקירבה (בית הלוי) ואין בן דוד בא עד שנעשה צדקה ומשפט (ושביה בצדקה, וע' טור ריש חו"מ שהאריך).

ואם נכון מה שכתבו כאן שהתברר שהקב"ה בחר בדרך של צמיחה - "בעיתה"
והוא עושה זאת "קימעא קימעא" כשקודם מתחיל הנהגת משיח בן יוסף = שפע גשמי ושגשוג גדל ומתפתח תוך כדי ערב רב וסט"א.
[כמו שהקליפות מקיפות כל פרי והן אפילו קודמות אליו וגם כשהוא בא הזבובים מוצצים ופוצעים אותו ולפעמים גם תולעים] .
ורק אח"כ יצמח משיח בן דוד = שפע רוחני ושלמות של דבקות בביהמ"ק וכבוד ה' יתגלה בשלמות ולא כמו היום שעדיין יש ויכוחים האם ה' בחר בנו והחזיר אותנו או שסתם השתלטנו ועזב ה' את הארץ ח"ו.
 

ayedavid

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
לגבי איראן - רק אזכיר בקצרה שלישראל יש 200 פצצות גרעין ועוד ועוד וכמעט בריתות רשמיות הולכות ומתחזקות עם רוב מדינות ערב הסוניות כבר כמה שנים - בעיקר בזכות איראן השיעית שהפכה לאוייב משותף.
ובפרט כעת שבבית הלבן שולטים כעת הגיורת האורטודוקסית ובעלה והשגריר המתנחל דיוויד פרידמן ועוד ועוד, הרי בני ישראל הם מאלו שהכי משפיעים בעולם בכל הפרמטרים, ויל"ד אם הבכיינות היא חטא חמור של כפיות טובה לה' על חסדיו

איראן במשך שנים אוגרת נשק ומכינה עצמה למלחמה שכנראה לא נראתה ב 50 שנה האחרונות, כשהמטרה העיקרית והמוצהרת שלה היא השמדת שונאי ישראל. כן הוא לגבי חיזבאללה שמכין עצמו ומסתמא כבר מחזיק בנשק כימי, וגם בלעדיו יכול לגרום לנזקים בלתי נתפסים. מדובר בשתי חזיתות שהתקפת ישראל אינה אגדה רחוקה עבורן, ולאחת מהן אין הרבה מה להפסיד. ואל תאמר גרעין, שזה כנראה עיקר מה ששובר את המשוואה הזו, כי במלחמה של ממש הוא בסה"כ יכול להיות מה שיגמור אותנו לגמרי יחד עם עוד מדינה, וספק אם ישתלם אי פעם להשתמש בו. לכל זה תוסיף את האנטישמיות באירופה שרק מתגברת.

אבל כל זה מוגדר כסכנה או איום ואולי לא קשור לנושא האשכול, שהרי אין גזירה ואנחנו מקיימים אורח חיים כרצוננו, יוצאים לטיולים עם ציציות ותפילין ..
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:

חושך ואור משמשים בעירבוביא זה המצב בו אנו נמצאים 
השאלה מה זה אומר הלכתית על הצומות 
וכדרכה של הלכה לדון לפי מה שגדרו לנו הקדמונים 
ולא לפי משאלות לב יהיו אשר יהיו 
אתה תקוע אי שם באתחלתא דגאולה ולא פתוח לדון דיון הלכתי בריא וחבל 
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
ייעוץ תורני אמר:

חושך ואור משמשים בעירבוביא זה המצב בו אנו נמצאים 
השאלה מה זה אומר הלכתית על הצומות 
וכדרכה של הלכה לדון לפי מה שגדרו לנו הקדמונים 
ולא לפי משאלות לב יהיו אשר יהיו 
אתה תקוע אי שם באתחלתא דגאולה ולא פתוח לדון דיון הלכתי בריא וחבל 
 
אני חושב בדיוק כמוך שחושך ואור בערבוביא וכפי שציינתי כבר על הסט"א והערב רב.
עם זאת אינני חושב שזה מתיר לנו להגיד שזה מה שגדרו הקדמונים להתענות בכל מצב - כי הם ממש לא דיברו על מציאות מוזרה שכזו שיש מהפך של שיבה לארץ וקיבוץ גלויות וכל הזמן יותר ויותר הצלחת הגוף (עם קרעכצין מידי פעם)
ומאידך יש מלחמות וויכוחים על כל ענפי היהדות עם הרבה עליות ומורדות כל הזמן.

כל מה שטענתי הוא רק זה -
שד' תעניות נתקנו על צרת הגוף כפשוטה ממש - והיא באה מכח החטאים.
ולא כמו שמציירים היום שחוץ מביהמ"ק הכל לא רלוונטי...
וכאילו תקנו צומות כאן בארץ כל אימת שחטאו בעודם על אדמתם על חלב דגן תירוש ויצהר.
אדרבה! תעשה בדיקה בסליחות שאמרת היום ותראה על מה מתלוננים.


נ. ב. היות שאתה מהבימ"ד של החזו"א - בדיוק היום ראיתי בספר "אגרות הר"ב" של הרב מנדלזון מקוממיות שהעיד שהחזו"א אמר לו שלא מתאים לומר "אתחלתא דגאולה" ולא "קיבוץ גלויות" מחמת שעדיין לא עשינו את ה"יודישין".
כלומר: יודישין = ברית מילה.
שבזה עושים את התינוק ליהודי, ונהגו להקפיד לא לקרוא שם לפני כן.
וכך הוא מעיד ברבים שאמר לו החזו"א שאף שאמנם השיבה לארץ היא כמו לידה מחודשת אבל צריך קודם כל 'למול' את העם עצמו ואת ההתנהלות והמדיניות שלו - ורק אח"כ ניתן לקרוא לו שם "אתחלתא דגאולה" ו"קיבוץ גלויות" וכדומה.

זה בפרק של ההספד שאמר על החזו"א בכולל חזו"א,
והובא שם מתוך דגלנו, ויש שם עוד חידושים דומים.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ayedavid אמר:
ייעוץ תורני אמר:
לגבי איראן - רק אזכיר בקצרה שלישראל יש 200 פצצות גרעין ועוד ועוד וכמעט בריתות רשמיות הולכות ומתחזקות עם רוב מדינות ערב הסוניות כבר כמה שנים - בעיקר בזכות איראן השיעית שהפכה לאוייב משותף.
ובפרט כעת שבבית הלבן שולטים כעת הגיורת האורטודוקסית ובעלה והשגריר המתנחל דיוויד פרידמן ועוד ועוד, הרי בני ישראל הם מאלו שהכי משפיעים בעולם בכל הפרמטרים, ויל"ד אם הבכיינות היא חטא חמור של כפיות טובה לה' על חסדיו

איראן במשך שנים אוגרת נשק ומכינה עצמה למלחמה שכנראה לא נראתה ב 50 שנה האחרונות, כשהמטרה העיקרית והמוצהרת שלה היא השמדת שונאי ישראל. כן הוא לגבי חיזבאללה שמכין עצמו ומסתמא כבר מחזיק בנשק כימי, וגם בלעדיו יכול לגרום לנזקים בלתי נתפסים. מדובר בשתי חזיתות שהתקפת ישראל אינה אגדה רחוקה עבורן, ולאחת מהן אין הרבה מה להפסיד. ואל תאמר גרעין, שזה כנראה עיקר מה ששובר את המשוואה הזו, כי במלחמה של ממש הוא בסה"כ יכול להיות מה שיגמור אותנו לגמרי יחד עם עוד מדינה, וספק אם ישתלם אי פעם להשתמש בו. לכל זה תוסיף את האנטישמיות באירופה שרק מתגברת.

אבל כל זה מוגדר כסכנה או איום ואולי לא קשור לנושא האשכול, שהרי אין גזירה ואנחנו מקיימים אורח חיים כרצוננו, יוצאים לטיולים עם ציציות ותפילין ..
אז דוד המלך היה צריך לקבוע תענית ציבור בכל פעם שהפלשתים רצו להילחם בישראל - ולא העזו מפחדם הרב מהמכות האדירות של דוד?

אולי כיון שהפלשתים אגרו נשק (כמו כל אוייב שפוי) היה דוד צריך לקבוע צום מראש כשברור גם לפלשתים שהוא הרבה יותר חזק מהם וכלשונם של הפלשתים/פלסטינים "הצבא הבלתי מנוצח" ?

ומה הדין אם מנהיג הפלשתים היה מתחבא שנים רבות בבונקר מרוב פחד?

נ. ב. כוחי ועוצם ידי... וזכרת כי הוא הנותן לך כח!
לא כתוב - ושכחת שיש לך כח, ובטח שלא - והכחשת שיש לך כח.

וכמובן גם לא - בצדקתי הביאני...
לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי המחולל בגויים (בספר יחזקאל)
 

ayedavid

משתמש ותיק
 
ייעוץ תורני אמר:
אז דוד המלך היה צריך לקבוע תענית ציבור בכל פעם שהפלשתים רצו להילחם בישראל - ולא העזו מפחדם הרב מהמכות האדירות של דוד?

אולי כיון שהפלשתים אגרו נשק (כמו כל אוייב שפוי) היה דוד צריך לקבוע צום מראש כשברור גם לפלשתים שהוא הרבה יותר חזק מהם וכלשונם של הפלשתים/פלסטינים "הצבא הבלתי מנוצח" ?

ומה הדין אם מנהיג הפלשתים היה מתחבא שנים רבות בבונקר מרוב פחד?

נ. ב. כוחי ועוצם ידי... וזכרת כי הוא הנותן לך כח!
לא כתוב - ושכחת שיש לך כח, ובטח שלא - והכחשת שיש לך כח.

וכמובן גם לא - בצדקתי הביאני...
לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי המחולל בגויים (בספר יחזקאל)

כשהאויב שלך מפתח יכולות לתקיפה שאין לך אפשרות להתגונן מפניה אין הרבה משמעות לחוזק הצבא שלך. לא צריך להיות פסימי כדי לדמיין תרחישים מאד הגיוניים למלחמה שיש בה קצת יותר מידי טילים ופחות חיילים. במציאות חיינו הקב"ה לא נותן לנו כוח לעשות חיל אלא עושה את החיל בעצמו. 

 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ayedavid אמר:
 
ייעוץ תורני אמר:
אז דוד המלך היה צריך לקבוע תענית ציבור בכל פעם שהפלשתים רצו להילחם בישראל - ולא העזו מפחדם הרב מהמכות האדירות של דוד?

אולי כיון שהפלשתים אגרו נשק (כמו כל אוייב שפוי) היה דוד צריך לקבוע צום מראש כשברור גם לפלשתים שהוא הרבה יותר חזק מהם וכלשונם של הפלשתים/פלסטינים "הצבא הבלתי מנוצח" ?

ומה הדין אם מנהיג הפלשתים היה מתחבא שנים רבות בבונקר מרוב פחד?

נ. ב. כוחי ועוצם ידי... וזכרת כי הוא הנותן לך כח!
לא כתוב - ושכחת שיש לך כח, ובטח שלא - והכחשת שיש לך כח.

וכמובן גם לא - בצדקתי הביאני...
לא למענכם אני עושה כי אם למען שמי המחולל בגויים (בספר יחזקאל)

כשהאויב שלך מפתח יכולות לתקיפה שאין לך אפשרות להתגונן מפניה אין הרבה משמעות לחוזק הצבא שלך. לא צריך להיות פסימי כדי לדמיין תרחישים מאד הגיוניים למלחמה שיש בה קצת יותר מידי טילים ופחות חיילים. במציאות חיינו הקב"ה לא נותן לנו כוח לעשות חיל אלא עושה את החיל בעצמו. 

 
אם נניח כדבריך שבמשך השנים הרבות שאנו משגשגים כאן
כל ההצלחות המרובות וכל האסונות שנמנעו וכל המכות האנושות לאוייבינו
הכל הכל רק בדרך נס גמור ופלאי ולא בגבורה הגיונית בדרך הטבע.

אז קשה פי מאה איך אפשר לצום במצב של כזו הארת פנים,
כי זה הרבה יותר מראה על שעה משחקת >לנו< כנגד אוייבינו.

נ. ב. כשחרבו של דוד הרגה שמונה מאות במכה אחת הוא היה צריך לצום או לכתוב עוד פרק בתהלים בסגנון של: "אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר... "
 
חלק עליון תַחתִית