הנהלת "פורום לתורה" מאחלת לכל חו"ר שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ושלווה. שימלא ה' לבנו משאלות טובות, וימלא משאלות לבנו לטובה. אכי"ר

לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?


פותח הנושא
בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בן של רב » 24 יולי 2019, 14:59

איך מקיימים את דברי האריז"ל שהובאו במ"ב שבכל ימי בין המצרים אחר חצות היום יבכה כמו חצי שעה?

הרי אף יתום לא בוכה על אבא שמעולם לא ראה ולא הכיר?!

ואל תשיבוני שזה לא נוהג בזמן הזה כי אנחנו לא בדרגה וכו'.
את זה כבר אני כתבתי...

השאלה היא שבהכרח אמור להיות איזה בסיס כלשהו שכו-לם מזדהים איתו בלי יוצא מהכלל.
והאבלות הגדולה הנ"ל היא רק דרגה בתוך אותו רצף שבין הגדולים והקטנים.

מי אמר לי? ההלכה! אין מצב שכל דיני האבלות על ירושלים נועדו רק לגדולי ישראל או לבעלי דמיון קיצוני ורגשנים היסטריים יוצאי דופן.
ואין סיכוי שהכל רק הלכות יבשות וגזרות מכבידות על מי שבאופן טבעי לא מרגיש
ולא יתכן שזה חוק שרירותי לעשות הצגות בלי שיש כאן רעיון סביר פשוט והגיוני שכל אחד יכול להרגיש אותו ואם ירצה יוכל להזדהות עם הכאב לפחות במשהו!

נ. ב. זה כלל גדול!
כל מה שנראה לנו "נפלאת ממך ורחוקה" יותר מידי - סימן שטעינו בפירושו.
מנין לי?
מהנסיון ומהרבה מקורות. והכל בכלל הפסוק: לא בשמים ולא מעבר לים...


איש בנימין
הודעות: 156
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 11:24
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי איש בנימין » 24 יולי 2019, 16:00

עוד הערה, שאינני יודע אם היא קשורה (אם לדעת הרב בן של רב שליט"א היא לא קשורה, שיכתוב לי ואסיר אותה מהאשכול), שלדעתי בדורות הקודמים היה אפשר לומר לאנשים כאן צריך לבכות וישר היו בוכים. כמו שמצינו בכל ספרי המוסר והנהגת היום (סדר היום, יסו"ה, וגם בהלכות שבמחזורים).
ואילו היום עד שיוצאת איזו דמעה צריך להעבוד הרבה עד שנגיע לאיזה חיבור עמוק ורגש.
וכמובן שאפשר לפטור הכל ולומר ירידת הדורות, ונכון שזה צודק! אבל צריך להביר איפה בלב נגעה ירידת הדורות, ובפרט בנושא זה שהירידה ניכרת הרבה יותר מדברים אחרים.


מבקש אמת
הודעות: 2949
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 316 פעמים
קיבל תודה: 1148 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי מבקש אמת » 24 יולי 2019, 18:20

איש בנימין כתב:
24 יולי 2019, 16:00
 שלדעתי בדורות הקודמים היה אפשר לומר לאנשים כאן צריך לבכות וישר היו בוכים. כמו שמצינו בכל ספרי המוסר והנהגת היום (סדר היום, יסו"ה, וגם בהלכות שבמחזורים).
ואילו היום עד שיוצאת איזו דמעה צריך להעבוד הרבה עד שנגיע לאיזה חיבור עמוק ורגש.

לפי הגיון זה, הרי שבעוד כמה דורות יאמרו על הדור שלנו שרק אמרו להם ללמוד בהתנזרות מוחלטת מהבלי העולם וישר כולם למדו בהתמדה ובפרישות, שהרי ככה רואים בשיחות המשגיחים של זמננו...

לא תמיד, אבל לפעמים, יש הפרש בין המצוי לרצוי.


איש בנימין
הודעות: 156
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 11:24
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי איש בנימין » 24 יולי 2019, 18:28

מבקש אמת כתב:
24 יולי 2019, 18:20
איש בנימין כתב:
24 יולי 2019, 16:00
 שלדעתי בדורות הקודמים היה אפשר לומר לאנשים כאן צריך לבכות וישר היו בוכים. כמו שמצינו בכל ספרי המוסר והנהגת היום (סדר היום, יסו"ה, וגם בהלכות שבמחזורים).
ואילו היום עד שיוצאת איזו דמעה צריך להעבוד הרבה עד שנגיע לאיזה חיבור עמוק ורגש.

לפי הגיון זה, הרי שבעוד כמה דורות יאמרו על הדור שלנו שרק אמרו להם ללמוד בהתנזרות מוחלטת מהבלי העולם וישר כולם למדו בהתמדה ובפרישות, שהרי ככה רואים בשיחות המשגיחים של זמננו...

לא תמיד, אבל לפעמים, יש הפרש בין המצוי לרצוי.
איפה ראית בשיחות המשגיחים בני ימינו הוראה פשוטה לשבת ולמוד בלי שום מפריעים? אדרבה, הכל מלא בעצות ותחבולות ותוכחות איך אפשר להמנע ממפריעים ואיך אפשר ללמוד ברציפות וכו', ומיד רואים שזה קשה ולא כ"כ פשוט. משא"כ בענין הבכיה בדורות קודמים, שכתוב בפשיטות: "ויבכה ויתאונן", "ויאמר בבכיה עצומה". וכו' וכו'. ואל תשיבני שעל כל דבר הם כותבים כך, שהרי על דברים שלא היו פשוטים בזמנם הם כותבים בנוסח אחר לגמרי, כגון: "ויזהיר מאד לבני ביתו שלא לקלל" וכדו', וכן גוערים בחזנים שמתפללים במרוצה או במה שהולכים לתשליך בתערובת וכו'.
ולעצם הענין, אין ראיה רק מספרי ההדרכה, אלא כמעט בכל תיואור שיש לנו על הדורות הקודמים (גם מפי גדולי שונאי הדת) יש תיאור רקע פשוט של אנשים שבוכים בתיקון חצות ובר"ה, ובכל תחינה או תפילה שהיא.


פותח הנושא
בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בן של רב » 24 יולי 2019, 21:04

אני מבין מהשתיקה שרחוקה היא ונפלאת ובשמים ומעבר לים.
הבנתי נכון?


איש ווילנא
הודעות: 2251
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 496 פעמים
קיבל תודה: 613 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי איש ווילנא » 24 יולי 2019, 22:15

לא יודע אם מותר לומר אבל נראה לי שבדורו של האר"י שהיו אחרי גירוש ספרד
ועוד רבו האנוסים בספרד ובפורטגל ומידי פעם היה עליות למוקד של אנוסים
ומצב בטחונם היה רעוע והיו לביזה ולחרפה בעיני כל העמים ודמם היה הפקר לכל 
באמת היה קל לבכות 
[אמנם גם על אבותינו עבר לא מזמן השואה אבל רוב טובה שהשפיע המקום עלינו מאז
מקשה עלינו לבכות.
ועל מצב הרוחני של כלל ישראל או על העדר ביהמ"ק יותר קשה לבכות] 


חכם עצום
הודעות: 6
הצטרף: 21 יולי 2019, 23:16
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי חכם עצום » 25 יולי 2019, 00:24

לולי דמסתפינא הייתי אומר, שעל זה - שאין אנחנו יכולים לשבת ולבכות אפי' בקושי רב - צריכים לבכות יותר מחצי שעה...
אוי לנו שהשגותינו עניים כ"כ, שאין לנו מושג "על מה" לבכות.
אבל אפשר יש לקיים דברי האריז"ל ע"י בכי' בלב... בדמעות הלב... איני אומר בוודאות אבל אפשר...

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
הודעות: 379
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 25 יולי 2019, 10:38

סתם שאלה, מי אמר שבכייה היא דווקא בדמעות? (שאלת תם).

סמל אישי של משתמש

פיניפיני
הודעות: 217
הצטרף: 19 יוני 2019, 10:11
נתן תודה: 54 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי פיניפיני » 25 יולי 2019, 11:09

נדמה לי שלכל אחד יש לו איזו שהיא נקודה שבחורבן, שיכולה ע"י התבוננות להביאו לידי בכי,
אכן צריך עבודת התבוננות, וכן מעט לרומם את הדעת והרצונות, וכך להגיע לזה, כנלענ"ד.


שניאור
הודעות: 946
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 653 פעמים
קיבל תודה: 298 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי שניאור » 25 יולי 2019, 11:20

לדעתי הנושא הוא עמוק מני ארץ, אבל בוא נתחיל עם דבר פשוט מאוד, הרי אין אף אחד שמרוצה ממצבו הן ברוחניות הן בגשמיות, ולכולנו ברור שאילו היה לנו בית המקדש וגילוי שכינה הכל היה אחרת לגמרי, אז הבה ונתבונן קצת בצרות הפרטיות והכלליות שיש לנו ונבכה כולנו יחד עליהם בכוונה שאילו היה לנו משיח כל זה לא היה לנו.
עכשיו בוא נעלה דרגא, מי שיש לו בנים מבין את הקשר הנפשי העמוק שיש לאב ובנו, עכשיו בוא נקח את האבא והבן ונפריד אותם זה מזה יום ועוד יום ועוד שבוע ועוד חודש ועוד שנה, והרי כולנו בנים שגלינו משולחן אבינו, רק מה צריך להאמין בזה באמת ולהתבונן בזה קצת, ואז בקלות נוכל לבכות על צער כנסת ישראל וצער השכינה עכ"פ בחלק הזה שבניה נקרעו ממנה.
עכשיו בוא נתעמק עוד קצת על קצה המזלג, מי שמשקיע מתמצית דמו לבנות וליצור משהו והדבר מתקלקל לו כל פעם האם זה לא מספיק צער בשביל לבכות? והרי כולנו רחמנים בני רחמנים שיודעים טוב מאוד איך לבכות כשאנו רואים מישהו מצטער ביסוריו, אלא שקשה לנו לראות את כביכול ית' מצטער על חורבן העולם, וזה צריך התבוננות.
כמובן שכל מה שכתבתי הוא רק קצה המזלג, וגם במה שכתבתי אפשר להאריך ולהסביר, אבל זכורני שלפני כמה שנים בערב ת"ב ישבתי באיזה בית מדרש ועמד שם דרשן והסביר כחצי שעה את שלשת הנקודות הנ"ל בטוטו"ד וישבנו שם כחמשים אברכים וכולנו בכינו בדמעות שליש בלי גוזמא, אלא שכמו כל דבר צריך להתבונן שוב ושוב ולעורר המחשבה בזה.


שמעיה
הודעות: 1825
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 495 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי שמעיה » 25 יולי 2019, 11:55

בן של רב כתב:
24 יולי 2019, 14:59
איך מקיימים את דברי האריז"ל שהובאו במ"ב שבכל ימי בין המצרים אחר חצות היום יבכה כמו חצי שעה?

הרי אף יתום לא בוכה על אבא שמעולם לא ראה ולא הכיר?!

ואל תשיבוני שזה לא נוהג בזמן הזה כי אנחנו לא בדרגה וכו'.
את זה כבר אני כתבתי...ולכן?

השאלה היא שבהכרח אמור להיות איזה בסיס כלשהו שכו-לם מזדהים איתו בלי יוצא מהכלל.
והאבלות הגדולה הנ"ל היא רק דרגה בתוך אותו רצף שבין הגדולים והקטנים.

מי אמר לי? ההלכה! אין מצב שכל דיני האבלות על ירושלים נועדו רק לגדולי ישראל או לבעלי דמיון קיצוני ורגשנים היסטריים יוצאי דופן.יש מצב
ואין סיכוי שהכל רק הלכות יבשות וגזרות מכבידות על מי שבאופן טבעי לא מרגיש יש סיכוי
ולא יתכן שזה חוק שרירותי לעשות הצגות בלי שיש כאן רעיון סביר פשוט והגיוני שכל אחד יכול להרגיש אותו ואם ירצה יוכל להזדהות עם הכאב לפחות במשהו!זה לא חוק שרירותי, ובכל זאת אין סיבה לקבוע נחרצות שיש כאן רעיון סביר פשוט והגיוני.

נ. ב. זה כלל גדול!
כל מה שנראה לנו "נפלאת ממך ורחוקה" יותר מידי - סימן שטעינו בפירושו.אם טעינו, אין זה כבר רעיון סביר פשוט והגיוני...
מנין לי?
מהנסיון ומהרבה מקורות. והכל בכלל הפסוק: לא בשמים ולא מעבר לים...

 


בבבלי עז
הודעות: 110
הצטרף: 14 דצמבר 2018, 15:53
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בבבלי עז » 27 יולי 2019, 23:40

מכון קול יוסף כתב:
25 יולי 2019, 10:38
סתם שאלה, מי אמר שבכייה היא דווקא בדמעות? (שאלת תם).

אולי עם בצל?

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
הודעות: 379
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 28 יולי 2019, 16:48

לא, אולי יש שתי מושגים, לבכות בלי דמעות, שזה בסתמא, ולבכות בדמעות.


פותח הנושא
בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בן של רב » 28 יולי 2019, 20:13

בסוף העלון שהעלה כאן שבוע שעבר הרב @דורדיא
יש רמב"ן מדהים שעונה על השאלה הזו.

34 רמה ה ובין המצרים.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


בבבלי עז
הודעות: 110
הצטרף: 14 דצמבר 2018, 15:53
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בבבלי עז » 04 אוגוסט 2019, 02:46

מכון קול יוסף כתב:
28 יולי 2019, 16:48
לא, אולי יש שתי מושגים, לבכות בלי דמעות, שזה בסתמא, ולבכות בדמעות.

עם בצל?

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 1411
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 884 פעמים
קיבל תודה: 489 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 04 אוגוסט 2019, 13:30

מי שישקיע את מוחו שעה בתיאורים על בית המקדש בתפארתו, למשל בספר המספיק לעובדי ה', פרק על ההתגלות, איך שמפרש את הפסוק "עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו". פיוט "ציון הלא תשאלי".
שבביהמ"ק היה עונג שמתמכרים לו.
כמדומני שיהיה לו קל לבכות.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
הודעות: 379
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 04 אוגוסט 2019, 15:20

בבבלי עז כתב:
04 אוגוסט 2019, 02:46
מכון קול יוסף כתב:
28 יולי 2019, 16:48
לא, אולי יש שתי מושגים, לבכות בלי דמעות, שזה בסתמא, ולבכות בדמעות.

עם בצל?
מה לא מובן, מי אמר ש'בכייה' זה בדמעות, אולי יש בכיה בלי דמעות ובכיה 'בדמעות', כמו שמצינו בלשונות הפוסקים 'יבכה בדמעות' וכו'.
 


אלימיר
הודעות: 324
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי אלימיר » 11 אוגוסט 2019, 17:19

בספרי ר' שריה דבילצקי כותב הרבה פעמים על מה שכתוב לבכות שאנחנו נעשה "קול בכיי" ולא לרמות /שבוכים באמת, כמדומני שהביא על זה ברכי יוסף.


למה זה תשאל לשמי
הודעות: 1319
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 355 פעמים
קיבל תודה: 407 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 09 יולי 2020, 19:45

איש ווילנא כתב:
24 יולי 2019, 22:15
לא יודע אם מותר לומר אבל נראה לי שבדורו של האר"י שהיו אחרי גירוש ספרד
ועוד רבו האנוסים בספרד ובפורטגל ומידי פעם היה עליות למוקד של אנוסים
ומצב בטחונם היה רעוע והיו לביזה ולחרפה בעיני כל העמים ודמם היה הפקר לכל 
באמת היה קל לבכות 
[אמנם גם על אבותינו עבר לא מזמן השואה אבל רוב טובה שהשפיע המקום עלינו מאז
מקשה עלינו לבכות.
ועל מצב הרוחני של כלל ישראל או על העדר ביהמ"ק יותר קשה לבכות] 
כשחושבים על המחלוקת ושנאת החינם קל מאוד לבכות.

וכן כשחושבים על זה שפעם לא היה צריך רש''י כדי להבין גמ' והסתדרו מצויין עד זמן רש''י מלימוד מפה לרב, והיום עם כל המתיבתא וכו' לא מבינים באותה רמה, שזה מראה על כך שראנחנו אפילו לא חמורים, וכמאמר הפיוט 'והתלמוד כמו גלמוד מי יבונן'.

כתבו על השואה. אולי מי שיקרא קצת על השואה יבין שהשואה הרוחנית גדולה פי כמה וכמה מהשואה הגשמית, צא ולמד מישיבות ליטא וחסידויות פולין וכו'. 
 

סמל אישי של משתמש

פיילוט 0.4
הודעות: 751
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 09 יולי 2020, 22:00

בעבר גם לי היה נראה כל הבכי הזה כהלכתא למשיחא... עד שפעם אחת שמעתי את ר' חיים פיינשטיין (משוער לפני 15 שנה) שישב ודיבר על בית המקדש והעדר כבוד שמים ופתאום מלאו עיניו דמעות והיה יושב ומדבר ועיניו זולגות, ומאז קלטתי שיש כזה דבר אנשים שחיים ביננו וחסרון כבוד שמים שובר את ליבם עד כדי בכי.
ללא ספק הבעיה העיקרית היא חוסר החיבור שלנו לעצמינו, ללב שלנו. חיים בתוך מירוץ אינסופי של שיגרה מעייפת ואין זמן בקושי לפגוש את הקשר האישי שלנו כבנים אל אבינו שבשמיים. אכן מי שנמצא במהלך של עליה וחיבור לרוחניות וקורא ומבין עד כמה מטומטמים ורחוקים אנחנו מקרבת השם האדירה שהייתה נוכחת אז ללא ספק יכנע לבבו הערל.

ויש שיבכה עם דמעות ויש שלבבו הנשבר ירצה אף בלא נוזלי העינים.


בר בי רב דחד יומא
הודעות: 327
הצטרף: 19 מאי 2020, 20:01
נתן תודה: 63 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי בר בי רב דחד יומא » 10 יולי 2020, 01:37

אף יתום לא בוכה על אבא שלא הכיר אבל הוא בהחלט בוכה שהוא יודע מה חסר לו כלומר גם אם הוא לא בוכה על הדמות ומי שהיה אביו הוא בוכה על כך שאין לו אבא וגם אנחנו לא צריכים לבכות על מה שהיה אלא על מה שקרה מאז שחסרנו כל אלה ועל צער השכינה


אלימיר
הודעות: 324
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 157 פעמים
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי אלימיר » 29 יולי 2020, 22:21

פיילוט 0.4 כתב:
09 יולי 2020, 22:00
ללא ספק הבעיה העיקרית היא חוסר החיבור שלנו לעצמינו, ללב שלנו. חיים בתוך מירוץ אינסופי של שיגרה מעייפת ואין זמן בקושי לפגוש את הקשר האישי שלנו כבנים אל אבינו שבשמיים
מידת החסידות בספר מסילת ישרים היא תולדת אהבת ה' ושם מכניס גם את עניין הצער על כבוד השכינה. אעתיק דבריו, זה ארוך ומי שקשה לו יכול לראות בתוך הספר, הדברים יסודיים מאוד לענינינו.
מסילת ישרים פי"ט
אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו, כי אז יעבוד עבודתו לתכלית זה, שלפחות מצדו יהיה כבודו יתברך מתגדל, ויתאוה כל שאר בני האדם יהיו כמו כן, ויצטער ויתאנח על מה שממעטים שאר בני האדם, וכל שכן על מה שממעט הוא עצמו בשוגג או באונס או בחולשת הטבע, אשר קשה לו לישמר מן החטאים בכל עת, כענין הכתוב (קהלת ז, כ) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
ודבר זה ביארוהו בתנא דבי אליהו זכור לטוב אמרו (רבה פרשה ד): כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא כו', כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו', נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת עצמו, ואינה אלא לכבודו של מקום ולקידוש שמו יתברך המתקדש בבריותיו בשעה שעושים רצונו, ועל זה אמרו (זהר משפטים קיד, ב) איזהו חסיד המתחסד עם קונו.
והנה החסיד כזה מלבד העבודה שהוא עובד במעשה מצותיו על הכונה הזאת, הנה ודאי צריך שיצטער תמיד צער ממש על הגלות ועל החורבן, מצד מה שזה גורם מיעוט כביכול לכבודו יתברך, ויתאוה לגאולה לפי שבה יהיה עילוי לכבוד השם יתברך, והוא מה שכתב התדב"א שהבאנו למעלה, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים וכו', ויתפלל תמיד על גאולת בני ישראל והשבת כבוד שמים לעילוי. ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים וכו', המפני תפלתי יכנסו הגליות ותצמח הישועה? תשובתו בצדו, כאותה ששנינו (סנהדרין לז, א) לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם, וכבר נחת רוח הוא לפניו יתברך שיהיו בניו מבקשים ומתפללים על זאת, ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן או מאיזה טעם שיהיה, הנה הם עשו את שלהם והקדוש ברוך הוא שמח בזה.
ועל העדר זה הדבר התרעם הנביא (ישעיה נט, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע, ואמר (שם סג, ה) ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך, ואמר (ירמיה ל, יז) ציון היא דורש אין לה, ופרשו זכרונם לברכה (ראש השנה ל, א; סוכה מא, א) מכלל דבעיא דרישה. הרי כאן שחייבים אנחנו בזה, ואין לנו ליפטר מפני מיעוט כחנו, כי על כיוצא בזה שנינו (אבות ב, טז) לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל הימנה, ואמר עוד הנביא (ישעיה נא, יח) אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה. ואמר (שם מ, ו) כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה, ופרשו זכרונם לברכה (עבודה זרה ב, ב) שכל חסד שעושים לעצמם הם עושים לטובת נפשם ולהנאתם, ואינם מתכוונים לכונה השלמה הזאת, ולא מבקשים על עילוי הכבוד וגאולתן של ישראל, שהרי אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל וברבוי כבודם שזה תלוי בזה באמת, וכמו שכתב בתד"א שהזכרתי ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל.
ולהלן במפסידי החסידות כותב: הנה ממה שיועיל הרבה לקנות החסידות, הוא גודל ההסתכלות ורוב ההתבוננות, כי כאשר ירבה האדם להתבונן על גודל רוממותו יתברך, ותכלית שלימותו, ורוב ההרחק הבלתי משוער שבין גדולתו ובין שפלותנו, יגרום לו שימלא יראה ורעדה מלפניו, ובהתבוננו על רוב חסדיו עמנו, ועל גודל אהבתו יתברך לישראל, ועל קרבת הישרים אליו ומעלת התורה והמצות, וכיוצא מן העיונים והלימודים, ודאי שתתלהט בו אהבה עזה, ויבחר ויתאוה לידבק בו, כי בראותו שהשם יתברך הוא לנו לאב ממש, ומרחם עלינו כאב על בנים, יתעורר בו בהמשך החפץ והתשוקה לגמול לו כבן על אביו.
והנה לזה צריך האדם שיתבודד בחדריו, ויקבוץ כל מדעו ותבונתו על ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה. והנה ודאי שיעזרהו לזה רוב ההתמדה והעיון במזמורי דוד המלך ע"ה וההתבוננות במאמריהם וענינם, כי בהיותם כולם מלאים אהבה ויראה וכל מיני חסידות, הנה בהתבוננו בם, לא ימנע מהתעורר בו התעוררות גדול לצאת בעקבותיו וללכת בדרכיו, וכן תועיל הקריאה בסיפור מעשה החסידים באגדות אשר באו שם, כי כל אלה מעוררים את השכל להתיעץ ולעשות כמעשיהם הנחמדים, וזה מבואר.
אך מפסידי החסידות הם הטרדות והדאגות, כי בהיות השכל טרוד ונחפז בדאגותיו ובעסקיו, אי אפשר לו לפנות אל ההתבוננות הזה, ומבלי התבוננות לא ישיג החסידות, ואפילו אם השיגו כבר, הנה הטרדות מכריחות את השכל ומערבבות אותו, ואינם מניחות אותו להתחזק ביראה ובאהבה, ושאר הענינים השייכים אל החסידות כאשר זכרתי, על כן אמרו ז"ל (שבת ל, א): אין השכינה שורה לא מתוך עצבות וגו', כל שכן ההנאות והתענוגים שהם הפכיים ממש אל החסידות, כי הנה הם מפתים הלב לימשך אחריהם, וסר מכל עניני הפרישות והידיעה האמתית.
אמנם מה שיוכל לשמור את האדם ולהצילו מן המפסידים האלה הוא הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאז"ל במאמריהם (ביצה טז, א): כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו', וכן אמרו (יומא לח, ב): אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא, וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם, (בראשית ג, יט): בזעת אפך תאכל לחם, אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו.
על כן אמרו (ילקוט שמעוני דברים, רמז תתח): יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר: בכל משלח ידך אשר תעשה, אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות, הוא מה שכתב דוד המלך ע"ה (תהלים עה, ז): כי לא ממוצא וממערב ולא וגו', כי אלהים שופט וגו' ושלמה המלך ע"ה אמר (משלי כג, ד): "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל". אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה, וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי, אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה.

סמל אישי של משתמש

פיילוט 0.4
הודעות: 751
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לבכות כמו חצי שעה??? איך בדיוק?

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 30 יולי 2020, 13:16

מי שאכפת לו מכבוד שמיים ויודע כמה ביטול תורה וביטול סדרי בית המדרש היה ויש בעקבות הקורונה
וכמה בחורים נערי חמד נעדרים ממסגרת ומבלים זמנם בחופי הכנרת ובהפגנות לא להם בבלפור ובתל אביב
וכמה קדושה וכמה טהרה ניטלה מעיניהם שהיו נקיות וליבם שהיה משומר ועתה מתהלכים ברחובות קריה
וכמה ליבם משומם משעמום וריק ושפלות ונפשם עגומה.

שכל אחד יחשוב כאילו בנו לא טעם טעם ישיבה מחודש אדר עת נסגרו היכלי התורה, ורואה את בנו בכל הניסיונות הנ''ל-
האם לא יבכה? האם לא יוזיל דמעה? ועתה שאין זה בנו אלא אחיינו, או בן דודו ושכנו ועוד ועוד עד שא''א למנותם כי רבים הם, וכל אחד מהם עולם מלא!

ועל חורבן זה שהוא קרוב לליבנו ובעינינו ראינו קל לנו לעורר נפשינו, מזה יוכל להקיש כמה צער כלפי מעלה שכבר אלפיים שנה מלכה ושריה בגויים אין תורה!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ד' תעניות, בין המצרים, תשעה באב”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח