ייעוץ תורני
משתמש ותיק
בשבת ישבתי בסעודה שתלמידי חכמים מבוגרים ומחברי ספרים חשובים שרויים בתוכה.
והנה כששרו "ידיד נפש" שאלתי אותם האם בתשעה באב הקרוב יהיה מותר לשיר את זה.
וכצפוי היו שענו לי שבשבת מותר כמו שמעלה על שולחנו כסעודת שלמה.
ואז הבהרתי להם שאני שואל על יום ראשון שאחריו שבו אנו צמים ת"ב נדחה.
וכשפקחו עלי את כל זוגות העיניים שבשולחן בתמיהה מוצדקת -
בקשתי מהם לעבור איתי יחד על המילים:
"ירוץ עבדך כמו איל וישתחוה אל מול הדרך" = זה לכאורה כמו הבקשה "השיבנו" שבסוף מגילת איכה.
וכן "נפשי חולת... רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא" = זה כמו כל הקינות המדברות על המחלות והצרות והדכדוך כשאין מקדש.
וכן בהמשך הכל תיאורים עזים על כך שחיינו חסרים ריקים ועלובים ללא בית המקדש.
וכן כמעט בכל זמירות השבת יש קטעים רבים המתארים את הדכאון והשפלות של החיים אצל אומות העולם ויש בהם תחנונים רבים לבנין בית המקדש וקיבוץ גלויות, דוק ותשכח.
ואמנם אמרו הת"ח שם לחלק חילוקים שונים שיש לדון בהם, אבל לפני שאעלה את הרעיונות שלהם, נתכבד להכיר את הסברות שלכם.
והשאלה גם על המילים לכשעצמם, וגם על הניגונים, וכדלהלן:
1. האם ולמה ואיזה מילים של שירים זה סתירה יסודית לצורה של תשעה באב לומר בניגון.
2. וכן ניגונים מצד עצמם - האם כל ניגון מלבד "אלי ציון" ומנגינת איכה הם מופקעים לגמרי לשיר אותם, כגון להוסיף ניגונים עצובים לקינות.
(אגב: אמר לי פעם בעל קורא גדול שהמומחים במוזיקה טוענים שניגון איכה של האשכנזים הוא מצד עצמו שייך לסוג הניגונים המעוררים שמחה אלמלא ההקשר השלילי שהורגלנו אליו, ובאמת איכה ואסתר זה כמעט אותו דבר כידוע)
והנה כששרו "ידיד נפש" שאלתי אותם האם בתשעה באב הקרוב יהיה מותר לשיר את זה.
וכצפוי היו שענו לי שבשבת מותר כמו שמעלה על שולחנו כסעודת שלמה.
ואז הבהרתי להם שאני שואל על יום ראשון שאחריו שבו אנו צמים ת"ב נדחה.
וכשפקחו עלי את כל זוגות העיניים שבשולחן בתמיהה מוצדקת -
בקשתי מהם לעבור איתי יחד על המילים:
"ירוץ עבדך כמו איל וישתחוה אל מול הדרך" = זה לכאורה כמו הבקשה "השיבנו" שבסוף מגילת איכה.
וכן "נפשי חולת... רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא" = זה כמו כל הקינות המדברות על המחלות והצרות והדכדוך כשאין מקדש.
וכן בהמשך הכל תיאורים עזים על כך שחיינו חסרים ריקים ועלובים ללא בית המקדש.
וכן כמעט בכל זמירות השבת יש קטעים רבים המתארים את הדכאון והשפלות של החיים אצל אומות העולם ויש בהם תחנונים רבים לבנין בית המקדש וקיבוץ גלויות, דוק ותשכח.
ואמנם אמרו הת"ח שם לחלק חילוקים שונים שיש לדון בהם, אבל לפני שאעלה את הרעיונות שלהם, נתכבד להכיר את הסברות שלכם.
והשאלה גם על המילים לכשעצמם, וגם על הניגונים, וכדלהלן:
1. האם ולמה ואיזה מילים של שירים זה סתירה יסודית לצורה של תשעה באב לומר בניגון.
2. וכן ניגונים מצד עצמם - האם כל ניגון מלבד "אלי ציון" ומנגינת איכה הם מופקעים לגמרי לשיר אותם, כגון להוסיף ניגונים עצובים לקינות.
(אגב: אמר לי פעם בעל קורא גדול שהמומחים במוזיקה טוענים שניגון איכה של האשכנזים הוא מצד עצמו שייך לסוג הניגונים המעוררים שמחה אלמלא ההקשר השלילי שהורגלנו אליו, ובאמת איכה ואסתר זה כמעט אותו דבר כידוע)