שאלת תם

אפשר לומר

משתמש חדש
התעוררתי לשאלה שברור לי שהתשובה עליה היא פשוטה אבל פשוט לא יודע מה היא...
קריעת ים סוף, מכת בכורות,סיסרא ועוד הרבה דברים התרחשו בחצות ליל (עיין בפיוט "ויהי...")
מה יש בחצות???   ברובד הכי פשוט לא הצלחתי להגדיר לעצמי משהו עם טעם אשמח לכל הסבר
 

אור זורח

משתמש ותיק
אפשר לומר אמר:
התעוררתי לשאלה שברור לי שהתשובה עליה היא פשוטה אבל פשוט לא יודע מה היא...
קריעת ים סוף, מכת בכורות,סיסרא ועוד הרבה דברים התרחשו בחצות ליל (עיין בפיוט "ויהי...")
מה יש בחצות???   ברובד הכי פשוט לא הצלחתי להגדיר לעצמי משהו עם טעם אשמח לכל הסבר




א. אני גם לא יודע
ב. מדוע כתבת בכותרת השאלה
שאלת תם
הרי זו שאלת חכם שעל מה שלא יודע אומר איני יודע

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ז
שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ואינו נכנס לתוך דברי חבירו ואינו נבהל להשיב שואל כענין ומשיב כהלכה ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודה על האמת וחלופיהן בגולם:
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
אפשר לומר אמר:
התעוררתי לשאלה שברור לי שהתשובה עליה היא פשוטה אבל פשוט לא יודע מה היא...
קריעת ים סוף, מכת בכורות,סיסרא ועוד הרבה דברים התרחשו בחצות ליל (עיין בפיוט "ויהי...")
מה יש בחצות???   ברובד הכי פשוט לא הצלחתי להגדיר לעצמי משהו עם טעם אשמח לכל הסבר

מובא בירושלמי ברכות שהגאולה נמשלה לאיילת השחר ובעצם שיא הגלות הוא החושך ומזמן חצות והלאה הוא עדיין גלות אבל כבר הכיוון הוא לגאולה כמדומני שכך מובא בקול התור לגר"א וברמח"ל רעיון דומה יש עוד נ"מ ולא זוכר איפה שמעתי זאת שעד חצות עם ישראל אינו יגאל לא משנה מה ומחצות הוא יכול להגאל ע"י תשובה ומעשים טובים ובאיילת השחר נגאל לא משנה מה לקיים דברי הכתוב בעיתה אחישנה
 

פראנק

משתמש ותיק
לפי מ"דעתי ארבע משמרות זה הזמן שהמשמרות משתנות (שוע סימן א) ועיין בכף החיים

ז) [סעיף ב'] המשכים להתחנן לפני בוראו וכו'. בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ספרו בשבח המגיע למי שהוא ער ברגע חצות בכיוון וז"ל ס' נהר שלום דפ"ו ע"ב ומיד אחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה שהוא מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום ודאי בכ"מ בג"ע ובכל האקלימים כנודע כי בג"ע היום והלילה שוים בקיץ ובחורף ומשהתחילו לנטות צללי ערב עד תשלום י"ב שעות אז הוא ודאי חצות הלילה ממש כי בחורף הלילה לווה שעות מתחילת היום ומסופו כמו שתי שלישי התוספת בקירוב מתחילת היום ושליש התוספת בקירוב מסוף היום וכמו כן בקיץ היום לווה מהלילה שעות שליש התוספת בקירוב מתחילת הלילה ושני שלישים בקירוב מסוף הלילה וכנז' בזוהר ויקהל דקצ"ה ע"ב כי אינון שעתי דמתוספן בחורף בלילה דיממא אינון ולא אתחשבו מלילה בר תריסר דאינון דילה וכמו כן אינון שעתי דמתוספן בקיץ ביממא דלילה אינון ולא אתחשיבו בר תריסר דאינון דיליה וכן היה זמן קרבן התמיד של בין הערבים מכי ינטו צללי ערב בין בחורף בין בקיץ הרי לנו מעשה גדול דזמן קרבן התמיד כנז' ואע"פ שבקיץ משינטו צללי ערב עד שקיעת החמה יש יותר משש שעות אותו זמן העודף על הו' שעות הוא מתחלת הלילה הבאה וכן בחורף להיפוך באופן שאחר ו' שעות מי"ב שעות של הלילה כנז' אז הוא חצות הלילה ממש, ותיכף ומיד יתגבר כארי לקום משנתו ויזהר מאד שנא יעבור חצות והוא ישן כי אם יעבור חצות והוא ישן אז הוא טעים טעמא דמותא ומתדבק ומתקשר ברזא דמותא ושליט עליה סטרא דרוח מסאבא כי הוא יורד בחצי הרע דקליפת נוגה כי השינה בחצות הא' של הלילה הוא בבחי' חצי העליון דטוב דקלי' נוגה והוא כי בחי' כו' שעות כא' של הלילה נקראין שתין נשמי כמבואר בדברי כרב ז"ל וכמ"ש בע"ה בכוונת השינה והישן באותן הו' שעות הא' אותה השינה הן מעט הן הרבה נק' שתין נשמי חסר חד ולא טטים טעמא דמותא והוא חי כנז' בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ואפילו ישן אחר חצות אחר שיאמר הברכות והתיקון חצות אין בכך כלום ולא שליט עליה עוד רוח מסאבא ולא טעים עוד טעמא דמותא אחר שנתעורר בחצות והמשיך המותין לז"א ע"י הברכות כי סכנת האחיזה והשליטה הנז' של הקלי' הוא על מי שהיה ישן מקודם חצות ועבר עליו חצות ולא נתעורר אז שולטין עליו הקלי' כנז' אבל הישן אחר חצות אין להם שליטה עוד עליו ודלא כס' מק"מ שכתב משם הרמ"ז ע"ה על מאמר הזוהר הנ"ז יעו"ש כי גרסת הזוהר שלהם היה בלא הגהת דרך אמת וז"ל הזוהר כי אתפליג ליליא וקדושא עילאה איתער ובר נש נאים בערסיה ולא איתער וכו' ע"ש. והאר"י ז"ל הגיה ובר נש דנאים בערסיה במקום מלת נאים כתב דנאים ר"ל שכבר היה ישן ולא אתער וגם ממה שאמר ולא אתער משמע שכבר היה ישן ולא אתער. ושינת אחר חצות כבר כתבה הרב ז"ל בפי' [בשער הכוונות בדרושי הלילה דרוש ד'] שאם אינו יכול לעמוד כל חצות עד הבוקר שיכול לישן אח"כ באופן שצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור בפרט אם שורש נשמתו הוא מזווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה עכ"ל. והביאו ש"צ דף י"ז. וכ"כ ברכ"י אות ה' בשם שב יעקב א"ח סי' א' די"ב שעות אחר חצות היום הוא חצות לילה בשמים ובג"ע הארץ. וכ"כ עיקרי הד"ט סי' א' או' ב' וכ"כ בי"ע אות ב' ר"ז או' ח' שע"ת אות ו' וכתב וכן נראה עיקר וכ"כ בכף החיים למהרח"פ סי' ג' או' ל"ג דסברא זו היא מוסכמת מש"ס ופו' ומקובלים כמ"ש בספרו לב חיים ח"א סי' ו' ורו"ח סי' א' או' ך' יעו"ש. וכ"כ הרה"ג בן איש חי פ' וישלח אות ד':

https://www.sefaria.org/Kaf_HaChayim_on_Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim.1.7.1
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
סמי מכאן קריעת ים סוף.
עיין בתי מדרשות מדרש חסירות ויתירות נ''ז כשש שעות בלילה עברו ישראל בים
וכפי הנראה שם באשמורת הבוקר הים נסגר על המצרים
 
אפשר לומר אמר:
התעוררתי לשאלה שברור לי שהתשובה עליה היא פשוטה אבל פשוט לא יודע מה היא...
קריעת ים סוף, מכת בכורות,סיסרא ועוד הרבה דברים התרחשו בחצות ליל (עיין בפיוט "ויהי...")
מה יש בחצות???   ברובד הכי פשוט לא הצלחתי להגדיר לעצמי משהו עם טעם אשמח לכל הסבר

עיין בליקוטי הלכות אורח חיים בהלכה הראשונה, וכן בכמה הלכות שאחריה. וכן בהלכות פסח. שם תראה הסברים מעמיקים על עניין חצות לילה על פי סודות התורה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
משה נפתלי אמר:
אפשר לומר אמר:
קריעת ים סוף, מכת בכורות, סיסרא ועוד הרבה דברים התרחשו בחצות ליל.
סמי מכאן קריעת ים סוף.
וסמי סיסרא.
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יא פסוק ד
רובן של עובדי כוכבים לוקים בלילה, שנאמר כל חשך טמון לצפוניו (איוב כ כו), במבול כתיב והפך לילה וידכאו (שם לד כה), בחמשה מלכים כתוב ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו), בסדום כתיב וכמו השחר עלה (שם יט טו), לפי שכבר הוכו מן הלילה, בלבן כתוב ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (בראשית לא כד), וכן נאמר באבימלך ובפרעה: בסיסרא כתוב הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה כ), בסנחריב כתוב ויהי בלילה ההוא (מ"ב יט לה), בבלשצר כתוב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא (דניאל ה ל), בהמן כתיב בלילה ההוא נדדה שנת המלך (אסתר ו א), להביא פורעניות על המן, כן יאבדו כל אויביך ה': 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א"כ, שמא תאמר שכל הניסים שנעשו לישראל – מימות אאע"ה ועד עתה(!) – בחצות־הלילה היו?!
והרי מפורש בכתוב שיצאו ממצרים 'בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה' (ואבינו הראשון, אאע"ה, הוא שהובטח בה).
 
חלק עליון תַחתִית