אני לדודי ודודי לי - אלול

יענקאלע

משתמש רגיל
היכן המקור הראשון של הר"ת הידוע אלו"ל - אני לדודי ודודי לי, וכן הסופי תבות וכו'..
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דרשות ר"י אבן שועיב פרשת שופטים
הנה ביררנו אלו הכתובים שהתחלנו בהם כפי פשטן ופנימיותן, ולכן צריך כל אדם לשים לב אליהם ולשוב אל בוראו בכל עת ובכל זמן, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כיי' אלקינו, ויותר באלו הימים ימי סליחות ותחנונים שהם ימים רצויים לפני השם ית', כי אף על פי שבכל עת ובכל שעה קרוב יי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. ומצינו במדרש כי אלו המ' יום של חדש אלול עד יום הכפורים הם רצויים לפני השם ובהם נתרצ' משה והוריד לוחות השניות, ואמרו במדרש אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול, וס"ת ד' יודין שהם מ' יום, ואמצע התיבו' נדוד שהוא עומד ממדת הדין ויושב בכסא רחמים, ולכן נהגו לקום בהם באשמורת השחר בשעה שהיא רצויה, דכתיב קומי רוני בלילה לראש אשמורות, ונהגו תחלה לישב כשאומרין הפסוקים דרצויין ורחמים, ואח"כ עומדים כשמתחיל הסליחות עד שעת נפילת אפים, וסמכו על הכתובים שאמר משה במ' יום הראשונים, ואשב בהר, ובאמצעיים ואתנפל, ובאחרונים ואנכי עמדתי בהר וגו', מהם בישיבה ומהם בנפילת אפים ומהם בעמידה. השם ברחמיו יחזירנו בתשובה שלימה לפניו ויעננו ביום קראינו, כמו שכתוב והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע.

ספר שער הפסוקים שיר השירים וכן בספר פרי עץ החיים
'אני 'לדודי 'ודודי 'לי:
ר"ת אלול. לרמוז, כי בחדש אלול, הקב"ה מתרצה עם ישראל, ונעשה דוד להם, לקרבם בתשובה, והוא קרוב לקוראיו בחדש זה. הסבי עיניך 'מנגדי 'שהם 'הרהיבוני:

ספר ראשית חכמה - שער התשובה - פרק רביעי
עוד יש ימים שנהגו ישראל להתענות בהם כגון עוד מראש חדש אלול עד יום הכפורים שהם ימים שאומרים בהם סליחות ותחנונים, וסמכו על זה (שיר השירים ו, ב) 'אני 'לדודי 'ודודי 'לי ראשי תיבות אלול וסופי תבות ד' יודין כנ

ספר סדר היום סדר חודש אלול
ר"ח אלול צריך כל אדם לעורר אל לבו לפשפש ולחפש מעשיו ולשוב אל ה' אלהינו כי הוא זמן רצון לקבל תשובה בין של יחיד בין של צבור כי הם ימים שנתפייס הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל כשעלה משה למרום במ' ימים האחרונים ונהגו באלו הימים להרבות בסליחות ותחנונים ולקום באשמורת הבקר כל מקום כפי מנהגו וכבר נתפשט המנהג לקום בכל לילה שעה א' או ב' קודם אור היום ומסדרין סליחות עד הבקר כל א' כפי כחו ועל זה החדש נאמר אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול שהקב"ה מבקש אהבתנו וימינו פשוטה לקבל שבים:

של"ה מסכת ראש השנה פרק נר מצוה
הקדמונים נתנו סימן: 'אריה שאג מי לא יירא' (עמוס ג, ח), 'אריה' ראשי תיבות: אלול, ראש השנה, יום כפור, הושענא רבא. נהגו ישראל להתענות מראש חודש אלול עד יום הכפורים, שהם ימים שאומרים בהם סליחות ותחנונים. וסמכו על זה 'א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י' (שיר השירים ו, ג), ראשי תיבות: אלול. וסופי תיבות: ד' יודין, כנגד ארבעים יום. וכן 'ומל ה' אלהיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך' (דברים ל, ו), ראשי תיבות: אלול, שחודש זה מוכן לתשובה. ומסתברא, מאחר שהוא החודש האחרון מהשנה, לעשות בו תשובה על מה שפגם בכל השנה, ולא יכנס בראש השנה שהוא יום הדין, מתועב ממעשיו הרעים, אלא יתקן בחודש זה מה שעבר. וכן בעשרת ימי תשובה, שמם מוכיח עליהם שנתקנו לתיקון השנה, והם ימי דין, שאנו אומרים בהם 'המלך המשפט'. והקדוש ברוך הוא מזדמן לקבל אותם לבעלי תשובה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ראש השנה יח א), 'דרשו ה' בהמצאו' (ישעיה נה, ו), וכי יש ימים שאין נמצא. אלא, כאן ליחיד וכו'. שבימים אלו אף ליחיד נמצא. וראוי להתענות ולפשפש במעשיו. ויקיים עיקרי התשובה בכל לבב, בצום ובכי ומספד, ובפרט בלילה. ויפריש את עצמו מתענוגים וממותרות, רק אשר יאכל לנפש כפי ההכרחי.

 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
דרשות ר"י אבן שועיב פרשת שופטים...
מכל הלין, הר"י אבן שועיב המוקדם ביותר.
אמנם קדם לו במעט דרשות מהר"ח אור זרוע,[-הביא את הר"ת, אך לא הס"ת]:
דרשות מהר"ח אור זרוע (סי' לב) אמר:
...לפי שתשובה באלול מתקבלת שנ' אני לדודי ודודי לי, ר"ת אלול.
אכן, הר"י אבן שועיב מביאו בשם המדרש.
 
חלק עליון תַחתִית