ראש השנה - תחילת שנת ירח, יום כיפורים - סיום שנת חמה.

fantian

משתמש ותיק
אמנם זה ישן אבל שיהיה בשביל עוד חצי שנה
חיבור התשובה להמאירי מאמר ב' פרק ט'
השטן בגימטריא שס"ד מלמד שבכל הימים השטן יש לו רשות להשטין חוץ מיום הכפורים שאין לו רשות להשטין, ונועד הזמן הנכבד לסוף עשרה מראש השנה, הכונה אצלי מצד שאחד בתשרי כבר נשלמו בו ימות שנות הלבנה, ושנות החמה יתרה עליו עשרה ימים כמו שהתפרסם לבעלי התכונה, והחל זאת ההערה הנכבדת להיותה מיום הראשון לשנת הלבנה עד היום האחרון לשנת החמה, הרמז להיות תחלה וסוף לבנו נכנע לעבודתו יתעלה, ולהיות עינינו צופיות אל התכלית מראשית השנה ועד אחרית השנה
 

הרב מרודוש

משתמש ותיק
הלבוש נמצאבסי' תרס"ד סעי' א' וז"ל יום חמישי של חול המועד שהוא שביעי של סוכות, קורין אותו הושענה רבה, לפי שמרבין בו בערבה כמו שיתבאר. ונוהגין להרבות בו במזמורים כמו ביום טוב, וכן אומרים מהאי טעמא קדושה רבה במוסף, והוא "נעריצך", "כבודו מלא עולם" וכו׳‏[1]. ומרבין קצת בנרות כמו ביום הכיפורים, לפי שבחג נידונין על המים, והיום הוא יום אחרון של דין המים אשר כל חיי אדם תלויין במים, והכל הולך אחר החיתום. ועוד נ״ל טעם למעלות יום זה על שאר הימים, כי לפי סדר השנים ועיבורין יהיה יום הושענא רבה כמו יום כיפור, כאשר כתבתי בדרשות. והוא זה: כבר ידעת ששנת החמה יתירה על שנת הלבנה י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים, ולפי זה בקל תוכל להבין שאם קבענו ראש השנה הראשון ביום המולד, כאשר ראוי להיות, לא יכלה אותו שנה שנת החמה אלא כמו י׳ ימים אחר המולד של תשרי הבא, והרי יהיה לפי זה ראש השנה של החמה בשנה הבאה י׳ ימים אחר המולד, והוא יום כיפור של שנת השני. ואם כן לפי זה בשנה השנייה, כשתתחיל שנת החמה ביום יום כיפור, לא יכלה אותו שנת החמה עד יום הושענה רבה של שנה שלישית. ואחר כך בשנה השלישית כבר ידעת שמעברין השנה, ויחזור להיות בשנה הרביעי ראש השנה של החמה ביום ראש השנה של מולד הלבנה, ואחר כך יחזור הסדר בשלשה שנים הבאים כמו שכתבתי באילו השלשה שנים, וכן יהיה לעולם חוזר חלילה. ושם בדרשותי כתבתי החשבון מכוון על אופן זה, מיום בריאת עולם עד עכשיו. על כן אומר אני שזה אחד מן הטעמים בכוונת התורה שקבעה לעולם יום כיפור בעשור לחדש, ושקבע הבורא יתברך לעולם חתימת הדין ביום הושענה רבה כפי קבלתנו האמיתית, שכיון שהוקדשו והוקבעו אלו הימים לימי דין וסליחה וכפרה מתחילת הבריאה, מפני שהיו ימים הראשונים משנת החמה כאשר כתבתי. אף על פי שלפעמים לא יכוונו ממש כך בחודש, בפרט בשנת ח׳ וי״ט למחזור קטן, כידוע ליודעים מעט בחכמת העיבור, מכל מקום לא זזו ממקומן לקובעו לעולם ימי דין וסליחה וכפרה. וזה נ״ל טעם ברור מסודות טעמי התורה, הש״י יראנו נפלאות מתורתו.
 
חלק עליון תַחתִית