החטא הגדול עליו ראוי לתקן בה"ב גם בזמן הזה (או בעיקר בזמן הזה)

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

טל חרמון

משתמש ותיק
שיר שכתבתי  בימים האחרונים - מעודי תמהתי מדוע על הימים הכי קדושים (סוכות ופסח)בהם אנו עושים כל כך הרבה מצוות אנו צריכים לבקש סליחה ולהתענות 

כנראה שזו התשובה - האתרוג הוירטואלי של 2019:  

ר' איד, כבר יש לך אתרוג מהודר?   פרי עץ הדר?     הן עוד מעט חג לה' וקידשנו וציוונו על נטילת לולב.
אל דאגה צדיק, אני מתפלל ולומד היטב, ומשתדל לברך בכוונה,              מכין אני בשמים אתרוג באמונה.
עם גרעינים וקליפה ובשר משובח,  והצבע- אין לשער, נפלא כל כך.              וגם בחלום ראיתי לולב באספמיא,  אלמד ענינו בחג, לולב שפתי אשלמה.  
וכשאהיה ערוך ומוכן  מן השמים ירד כמן ממוכן ,   או מעבר הים יבוא אלי לשולחן,           וודאי יהיה מאש או מזהב מופז,    מיוחד במינו אין תמורתו כלי פז,
הכל יפה ונחמד,     אבל צא לך השוקה וקח לך אחד,   כאשר ציווה ה' המיוחד.
 כי נשלמה פרים שפתינו פירושו – שנקיים נדרינו    ונשלם פרים שאמרנו לתת בשפתינו,   ואם אנוסים אנו האבדה תקותנו?   נגזרנו לנו? 
על כן אמרו חכמינו- דיבור שפתינו יחשב כפרים,     כך דרשו את הכתובים.     
אך למי שיהפוך הקערה על פיה, אויה, ונוח לו ששליתו נהפכה על פניה, כלומד ע"מ שלא לקיימה. 
הלא מקום המקדש בידינו,    איך לא נדרוש לאלהינו,        ונדמיין שנשלמה פרים שפתינו.          
מה גדולה היא כלימתנו על זכר למקדש,    תחת לשוב לשמוח לפניו בבניין מחודש.
הציקתני רוחי ורעיוני יבעתוני,     הנה השיבני ה' בחסדו אל אדמתי,          כל ימי לבנות ביתי אני רץ, הבבית חיי אני קץ?
מה היה לנו לא אדע, מדוע הר הקודש נתון למשיסה? ולא, לא כי גברו אויבי,     כי אם בעבור המתנה להם נתנו עמי אוהבי.                                                          אם ה' לא יבנה בית,      שוא עמלו בו בוניו,    ואם בוניו לא ינסו,     ימתינו שה' יבנהו לשוא.
החפץ לה' במקדש משמים,   הן כזה יש לו גם פעמיים.
המקדש כגיגית רוצה הוא עלינו לכפות?    הן מצוות ועשו לי מקדש על ישראל לעשות.            
דרישת ציון בלולב משמחת, ובספירת העומר משכחת
הלא כה  אדרוש כשאין לאל ידי,   לבנות מקדש כראוי לאלהי.    ומה אומר עתה שהגביר כוחי בחסדו,    ונתן בידי לגרש אויב מהר קדשו ומאדמתו? 
איזה עם יתן את בית חייו מתנה לאויבו????                                                                                                                
ומה היה אומר רבי יוחנן בן זכאי, אם היה רואה איך במקום לדרוש לציון לבנותה אנו אמונים רק על מה שציווה?      
יצפצפו ויהגו לי פיקוח נפש מסוכן,     נשו הם מזמן את סיפור מרדכי והמן.  ההוא שפתח למען מקדש "לובי",     בפתח מבנה האו"ם הפרסי                                  ועל הדרך גירה בו את הכלב להכרית זרע מקודש,  וישועה גדולה עשה ה' להציל עם נקדש,  ולבסוף שבו ובנו את המקדש,
אכן היה זה מסוכן, עיינו בכתבי הקודש של עם לא אלמן.                                     
האך רק בנין שלם יכול אלהי לבנות?, האינו עוזר ליראיו את מלאכתו לעשות?, הלא כדאי לנסות?
מה אעשה?  אנה אפנה?  נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות א-דני,  אך יאמרו לי רעי – חייב כרת וברוך ה' כי באו זרים על מקדשי א-דני                                          מדוע נבחר לכם שתושע לו זרועו ותסמכו חמתו, אם אמר שרצונו שעם קרובו יחזק במעוזו ויעשה שלום לו?   הן רק ללא ברירה יעור לבדו ממעון קודשו                  והנה הוא, עמדי. רואה כי אין עוזרו ומשתומם כי אין סומך לו,   להסיר שיקוץ משומם ולעשות שלום לו.
על היותי במצרים ניבא יחזקאל – ביום הולדת אותך לא כרת שרך,  הלא זה כרת מקווה ומיוחל.   ובלעדיו לא יעזור שיאמרו לתינוק – גדל.  וכשהוציאני ממצרים, על הפסח ציווני,     במועדו, אפילו בטומאה עבדוני,   ומי שלא יקריבנו במועדו,   חייב כרת, על אשר לא עבדו.  ואיך אלו אשר רוממות הכרת בגרונם,   וחרב על גרן ארנן בידם,  להכרית זרע קדש מבית חיותם,  לא יחושו לתורת ה' שביד משה נתן וחתם.
מנעורי זכורה לי בזעזוע, קללתו של בבא בן בוטא, שמבית שמאי היה ומדעתם נטה  וקיללם קללה נמרצת, על שאמרו דעת תורה נחרצת,   "מביאין שלמים ואין סומכים עליהם, אבל לא עולות" ובחג היתה עזרה שוממת. עדיף להגיע בחול המועד לעשות שלמים ועולות,   יחד להיוועד.
ראה בבא בחג עזרה ששוממת, והשתומם על המראה אולי שמע בת קול כיונה נוהמת.  פתח אמר בכאב – ישומו בתיהם של אלו שמשימים את בית אלהינו, אשר אותנו אוהב.
ואנו מה נענה אחריו, שיכחנו בציון מועד ושבת, ראש חודש ושנה, אנה אלהי, אנה אני בא?   > >
 << אנא תן בלב עמי לדרוש לשיכנך,  יראו גדוליהם כי זה דור דורשיו מבקשי פניך,  יעלצו ויגילו וישישו בשמחה לאמור מצוה לבנות מקדשיך, 
אנא ה' אל תתן עלינו עוון אשמה בדבר הזה, כי מרוב שיחנו וכעסינו בגלותינו נתבלבלנו עד הנה, ובתומינו הלכנו, כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, כאשר לימדונו אבותינו, - כי לך לבד לקנא ולדרוש לציון והאיש אשר יעשה זאת הינו הזוי ואחוז שיגעון  אנא גאל אותנו מכאלה מחשבות כי לך לבד עינינו תלויות.

הערה בעניין הכרת - כל מה שנכתב בא לקעקע טעות שיש איסור כרת להיכנס לעזרה באופן גורף ואינם יודעים שלקרבנות ציבור/ פסח/ לתקן וכ"ש לבנות בית מקדש מותר בהחלט להיכנס בטומאה.

 
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
ולמה ירע לנו
במה שפירשו רבותינו.
כי בזמני שמחה יש חשש עוונים
ולזאת כפרה אנו טעונים.

באומות אין אנו מתגרים
רק על תורתינו שומרים.
ובית המקדש ממרום ירד
לעם על דברו חרד.

הן כך מושבעים אנו מאבותינו
וכן יורונו רבותינו.
לאורם אנו הולכים
ומדבריהם אין אנו נוטים.

אשרינו מה טוב חלקנו
השקפות לאומיות אינם נחלתינו.
לא צבא ולא מדינה
כי לא באלו תשרה השכינה

נצא לנו בעקבי הצאן
בחפץ וברצון
נצעד בדרך המסורה
עדי נבוא ציון ברינה.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
משהו אמר לי - אני מאמין באמונה שלמה שבית מקדש ירד מהשמים,
שאלתי אותו - זה העיקר הארבע עשר?
ולעניינינו - גם אם כתוב ברש"י שירד מהשמים זה כלל וכלל לא דבר מוסכם, וגם אם יש מדרש כזה אף אחד לא חושב שזה פוטר מהמצווה לבנות את בית המקדש,
(אגב המאירי על הרש"י כותב שזו אפשרות ולכן גזרו על יום הנף אבל לא שכך וודאי יהיה)
כמה וכמה פעמים שהיה אפשרות ניסו לבנות את בית המקדש ולא המתינו שירד מהשמים,
אפי' בבית שני שנא' לזכריה הנבואה של ואני אהיה לה חומת אש סביב ומכאן מקור התפילה של - אתה עתיד לבנותה באש, לא סמכו על זה ובנו חומה (בהנהגת נחמיה)
כלל העניין שלימדונו רבותינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא נסמוך מצוות על ניסים רק נעשה כל שביכולתינו לעשות וה' הטוב בעיניו יעשה,
אגב ר' אביגדור נבנצאל אמר ששמע מר' חיים קנייבסקי שירד מהשמים רק אם לא נזכה אבל האפשרות המועדפת שאנחנו נבנה
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי נאמן אמר:
השקפות לאומיות אינם נחלתינו.
לא צבא ולא מדינה
כי לא באלו תשרה השכינה

מה תאמר על בבא בן בוטא שביקש מהורדוס הרשע לבנות את בית המקדש? ולא זו בלבד אלא שנתן לו לפרק את המקדש שבנו הצדיקים עולי בבל כדי לבנות בית יפה, 
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
משהו אמר לי - אני מאמין באמונה שלמה שבית מקדש ירד מהשמים,
שאלתי אותו - זה העיקר הארבע עשר?
ולעניינינו - גם אם כתוב ברש"י שירד מהשמים זה כלל וכלל לא דבר מוסכם, וגם אם יש מדרש כזה אף אחד לא חושב שזה פוטר מהמצווה לבנות את בית המקדש,
(אגב המאירי על הרש"י כותב שזו אפשרות ולכן גזרו על יום הנף אבל לא שכך וודאי יהיה)
כמה וכמה פעמים שהיה אפשרות ניסו לבנות את בית המקדש ולא המתינו שירד מהשמים,
אפי' בבית שני שנא' לזכריה הנבואה של ואני אהיה לה חומת אש סביב ומכאן מקור התפילה של - אתה עתיד לבנותה באש, לא סמכו על זה ובנו חומה (בהנהגת נחמיה)
כלל העניין שלימדונו רבותינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא נסמוך מצוות על ניסים רק נעשה כל שביכולתינו לעשות וה' הטוב בעיניו יעשה,
אגב ר' אביגדור נבנצאל אמר ששמע מר' חיים קנייבסקי שירד מהשמים רק אם לא נזכה אבל האפשרות המועדפת שאנחנו נבנה
ומה שמע
רבי אביגדור
ממורו ורבו
פוסק הדור?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודי נאמן אמר:
ולמה ירע לנו
במה שפירשו רבותינו.
כי בזמני שמחה יש חשש עוונים
ולזאת כפרה אנו טעונים.

כבוד הרב יהודי נאמן
אין לי חפץ לעמוד בויכוח על עיקר דבריך שיש לנו לילך בדרך רבותינו
ולא לסטות מדברייהם כמלא נימה

רק כמדומה שהבנתי מתוך דבריך
שאתה סבור שיש הוראה מרבותינו
שמבחינה עקרונית [ולא מעשית פרקטית וכו']
אין להקריב קרבנות בזמן הזה

ואני תמה על כך שידוע
שדווקא רבותינו הורו להיפך
שידוע שרבי עקיבא איגר והחתם סופר דנו במכתביהם על הצעת הרב קאלישר להקריב קרבנות בזמן הזה ובדקו את הדבר מעשית
וגם בספרי החפץ חיים והחזון איש באו דברים על כך ולא נשמע מהם אייזה ערעור שיש להמנע מלהקריב קרבנות מבחינה עקרונית
וכבר נידונו הדברים באשכולות אחרים
ולא מצאו המתנגדים דמות תורנית בסדר גודל של רבותינו אלה שיכתוב אייזה ערעור עקרוני על הקרבת קרבנות בזה"ז.
רק מסיבות הלכתיות שקשה להתגבר עלייהם
 

שרביה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהודי נאמן אמר:
ולמה ירע לנו
במה שפירשו רבותינו.
כי בזמני שמחה יש חשש עוונים
ולזאת כפרה אנו טעונים.

כבוד הרב יהודי נאמן
אין לי חפץ לעמוד בויכוח על עיקר דבריך שיש לנו לילך בדרך רבותינו
ולא לסטות מדברייהם כמלא נימה

רק כמדומה שהבנתי מתוך דבריך
שאתה סבור שיש הוראה מרבותינו
שמבחינה עקרונית [ולא מעשית פרקטית וכו']
אין להקריב קרבנות בזמן הזה

ואני תמה על כך שידוע
שדווקא רבותינו הורו להיפך
שידוע שרבי עקיבא איגר והחתם סופר דנו במכתביהם על הצעת הרב קאלישר להקריב קרבנות בזמן הזה ובדקו את הדבר מעשית
וגם בספרי החפץ חיים והחזון איש באו דברים על כך ולא נשמע מהם אייזה ערעור שיש להמנע מלהקריב קרבנות מבחינה עקרונית
וכבר נידונו הדברים באשכולות אחרים
ולא מצאו המתנגדים דמות תורנית בסדר גודל של רבותינו אלה שיכתוב אייזה ערעור עקרוני על הקרבת קרבנות בזה"ז.
רק מסיבות הלכתיות שקשה להתגבר עלייהם

נראה לי שהוא לא דיבר על הקרבת קרבנות כי אם על בניית בית המקדש.
 

שרביה

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
משהו אמר לי - אני מאמין באמונה שלמה שבית מקדש ירד מהשמים,
שאלתי אותו - זה העיקר הארבע עשר?
ולעניינינו - גם אם כתוב ברש"י שירד מהשמים זה כלל וכלל לא דבר מוסכם, וגם אם יש מדרש כזה אף אחד לא חושב שזה פוטר מהמצווה לבנות את בית המקדש,
(אגב המאירי על הרש"י כותב שזו אפשרות ולכן גזרו על יום הנף אבל לא שכך וודאי יהיה)
כמה וכמה פעמים שהיה אפשרות ניסו לבנות את בית המקדש ולא המתינו שירד מהשמים,
אפי' בבית שני שנא' לזכריה הנבואה של ואני אהיה לה חומת אש סביב ומכאן מקור התפילה של - אתה עתיד לבנותה באש, לא סמכו על זה ובנו חומה (בהנהגת נחמיה)
כלל העניין שלימדונו רבותינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא נסמוך מצוות על ניסים רק נעשה כל שביכולתינו לעשות וה' הטוב בעיניו יעשה,
אגב ר' אביגדור נבנצאל אמר ששמע מר' חיים קנייבסקי שירד מהשמים רק אם לא נזכה אבל האפשרות המועדפת שאנחנו נבנה
חוץ מעצם העניין ולא נכנס אם הוא נכון או לא אבל גם לשיטתך,
נו, תעלה ותתחיל לבנות.
אלא מה אינך יכול, לא רק אתה אינך יכול,
ואם תאמר שצריך להתגבר על המניעות והתירוצים פשוט לעלות ולבנות
אז תעלה אתה וכל העומדים בשיטה זו ותתחילו לבנות.
כטל חרמון שיורד על הררי ציון.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש דרך ארוכה מאוד שאנו צריכים לעבור עד שנגיע למצב שיש מה לדון מבחינה מעשית דהיינו יש לנו צורך להשתדל שיאשרו לנו בכלל לעשות משהו, ובשביל להגיע למצב כזה יש צורך לשכנע את הציבור שזה ששיך אלינו ולא למלאכי השרת וזה לוקח הרבה זמן, הרבה רבנים שחושבים כך לא פועלים בעניין בגלל חשבונות שלמים ל בעיות שיצוצו בהמשך, ודוקא במקום לאמר לך תקריב צריך לאמר גם אני מצטרף לקריאה שלך, מתי שיהיה ציבור מספיק גדול שמעוניין בזה יכריעו בכל העניינים ההלכתיים ויתחילו לעשות משהו לקדם את זה.
וגם אחרי שיאשרו צריך לראות איך עושים את זה בצורה טובה ועם כמה שפחות סיכונים וכו' וזה מערכות שלמות של פעילות שכל אחת לוקחת זמן,
 

שרביה

משתמש ותיק
אל תכניס אותי לעניין,
בדיוק בגלל זה ורק בגלל זה הדגשתי וכתבתי:

י'שי אמר:
חוץ מעצם העניין ולא נכנס אם הוא נכון או לא אבל גם לשיטתך,
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו:
ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו:
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
והיה השרון לנווה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני,
ואתם עוזבי ה' השכחים את הר קדשי...
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אני אישית לא מכיר הרבה אנשים ששכחו את הר הקדש, ואם הכוונה בשכחה היא 'אי הדרישה', לטעמי - לעמוד בהר ציון ולחכות לרגע שיהיה ניתן האות לפרוץ פנימה, הוא לאו דוקא מעשה של מי שבאמת מעוניין שהדבר יקרה.

מה שאני מכיר, זה את דברי אדוננו הגר"א [שהלך הוא בעצמו, ושלח את תלמידיו ליישב את הארץ ולבנות את העיר - אך בנוגע לבית המקדש עצמו, כתב]:
 
תיקון כו
שׁוֹשַׁנָּה תַּתָּאָה בָּהּ דְּחִילוּ וְאִיהוּ יִרְאָה, שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה רְחִימוּ דְאַהֲבָה, וּבָהּ אִתְּמַר (שיר ג ה) אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. בַּמֶּה יֵתוּן לְאַתְעָרָא לָהּ בִּימִינָא, וְאִיהִי לָא רְעִית בְּהוּ, עַד דְּיֵיתֵי רַעְיָא מְהֵימְנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א ב) וְרוּחַ אלהי''ם מְרַחֶפֶת, דְּאִיהוּ רוּחַ דְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יא ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו''ה, בְּרוּחָא דָא אָרְחַת הַהִיא חוֹלָה וְאִתְּסִיאַת.

 וכתב הגר"א:
ובמה כו' בימינה: רוצה לומר תורה, (דברים לג ב) מימינו כו', נשבע ה' בימינו (ישעיהו סב ח), וזהו על פני המים (בראשית א ב), וזה שאומר עד דייתי כו', וזהו ורוח כו' על כו', שתחלה צריך לתורה ואח"כ בא משיח, אלא שמוזהרין שלא ידחקו את הקץ וזה שאומר בימינא, שעתה (איכה ב ג) השיב אחור ימינו כמו שאמרו (חגיגה ה ע"ב) כיון שגלו אין לך ביטול כו', וכמו שאמרו בכמה מקומות במה יתערון למשיח - באורייתא, אלא שמושבעין שלא יצאו מאליהם לבנות בית המקדש - שושנה דלעילא - עד שיבא:
ואם ככל הנראה המשיח לא הגיע עדיין [לשיטתי כמובן], זה אומר, שמי שבאמת רוצה, וחפץ בכל ליבו ומאודו לגרום שלה' יהיה בית כאן בעולם, שעליו להשתדל להגדיל את השגתו בתורה, ואת השגת רעיו וידידיו ומכריו.

כמובן, הרצון הגדול שיהיה בית לה' הוא קדוש ונעלה מאוד, וחלק בלתי נפרד מהתהליך לקראת הגאולה, 'ההתעוררות', וזה גורם להתעסק עם המון דברים נוספים, וזה בודאי חיובי, אולם אסור לזכור, שעל פי הגר"א לפחות, מי שמעוניין לנקוט בצעדים מעשיים בשביל זה, התורה היא הכלי המיוחד לזה.

ואגב - מהמשך דבריו, נראה שזה מתייחס גם לקרבנות, וצ"ע עוד בדבריו שם.
והענין, כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה' כו' דתשרה על גבי ב' משיחין, רוחא דרעיא מהימנא - סוד הדעת דבגלותא הוא כבד פה וכבד לשון, ואזיל בגלותא (ישעיהו מ ו) קול אומר קרא, ובהון ב' בחינות כי נו"ה כלילן זה בזה וכמו שאמרו בהיכלות בהיכל ב' וג', והן משה ואהרן, סוד משה הוא סוד הריח וסוד אהרן הוא אכילה דקרבנין, שסוד הקרבנין הוא לאשי שהן וושט כמו שאמרו בזהר פ' פנחס ומשה סוד הקנה, יעננו בקול, דבור ומעשה, שכנגדן ב' מזבחות - מזבח הקטורת לריח, והחיצון - לחמי לאשי, חוטם ופה, ולכן שוי תפוח לחוטמא לב' נוקבין דחוטמא ואח"כ יהיב לה מעסיס רמונים בפומא בשפתים שהן ג"כ נו"ה, והן ב' בחינות דחוטמא ופומא, ותפוח הוא לריח כמו שאמרו (תענית כט ע"ב) כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחים:והענין, כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה' כו' דתשרה על גבי ב' משיחין, רוחא דרעיא מהימנא - סוד הדעת דבגלותא הוא כבד פה וכבד לשון, ואזיל בגלותא (ישעיהו מ ו) קול אומר קרא, ובהון ב' בחינות כי נו"ה כלילן זה בזה וכמו שאמרו בהיכלות בהיכל ב' וג', והן משה ואהרן, סוד משה הוא סוד הריח וסוד אהרן הוא אכילה דקרבנין, שסוד הקרבנין הוא לאשי שהן וושט כמו שאמרו בזהר פ' פנחס ומשה סוד הקנה, יעננו בקול, דבור ומעשה, שכנגדן ב' מזבחות - מזבח הקטורת לריח, והחיצון - לחמי לאשי, חוטם ופה, ולכן שוי תפוח לחוטמא לב' נוקבין דחוטמא ואח"כ יהיב לה מעסיס רמונים בפומא בשפתים שהן ג"כ נו"ה, והן ב' בחינות דחוטמא ופומא, ותפוח הוא לריח כמו שאמרו (תענית כט ע"ב) כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחים:
 

שרביה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כמה שטויות באשכול אחד
כאשר רוח עוועים גררה אחד ועוד אחד
והבושה נעלמה כלא היתה,
למה עזבנו הגריש"א

לאיזה צד כוונתך שטויות ורוח עוועים?
 
לי זה די ברור רק יש שיטעו בדבר.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
בושה לחשוב שלא להתעלם לחלוטין מהמקדש יש בכך קיום מצוות מורא מקדש, כמו לא לבוא לעולם להורים כדי לא להכשל בזלזול בהם, מצוות מורא מקדש מקיימים בבית המקדש!
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
אני אישית לא מכיר הרבה אנשים ששכחו את הר הקדש, ואם הכוונה בשכחה היא 'אי הדרישה', לטעמי - לעמוד בהר ציון ולחכות לרגע שיהיה ניתן האות לפרוץ פנימה, הוא לאו דוקא מעשה של מי שבאמת מעוניין שהדבר יקרה.

מה שאני מכיר, זה את דברי אדוננו הגר"א [שהלך הוא בעצמו, ושלח את תלמידיו ליישב את הארץ ולבנות את העיר - אך בנוגע לבית המקדש עצמו, כתב]:
 
תיקון כו
שׁוֹשַׁנָּה תַּתָּאָה בָּהּ דְּחִילוּ וְאִיהוּ יִרְאָה, שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה רְחִימוּ דְאַהֲבָה, וּבָהּ אִתְּמַר (שיר ג ה) אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. בַּמֶּה יֵתוּן לְאַתְעָרָא לָהּ בִּימִינָא, וְאִיהִי לָא רְעִית בְּהוּ, עַד דְּיֵיתֵי רַעְיָא מְהֵימְנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א ב) וְרוּחַ אלהי''ם מְרַחֶפֶת, דְּאִיהוּ רוּחַ דְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יא ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו''ה, בְּרוּחָא דָא אָרְחַת הַהִיא חוֹלָה וְאִתְּסִיאַת.

 וכתב הגר"א:
ובמה כו' בימינה: רוצה לומר תורה, (דברים לג ב) מימינו כו', נשבע ה' בימינו (ישעיהו סב ח), וזהו על פני המים (בראשית א ב), וזה שאומר עד דייתי כו', וזהו ורוח כו' על כו', שתחלה צריך לתורה ואח"כ בא משיח, אלא שמוזהרין שלא ידחקו את הקץ וזה שאומר בימינא, שעתה (איכה ב ג) השיב אחור ימינו כמו שאמרו (חגיגה ה ע"ב) כיון שגלו אין לך ביטול כו', וכמו שאמרו בכמה מקומות במה יתערון למשיח - באורייתא, אלא שמושבעין שלא יצאו מאליהם לבנות בית המקדש - שושנה דלעילא - עד שיבא:
ואם ככל הנראה המשיח לא הגיע עדיין [לשיטתי כמובן], זה אומר, שמי שבאמת רוצה, וחפץ בכל ליבו ומאודו לגרום שלה' יהיה בית כאן בעולם, שעליו להשתדל להגדיל את השגתו בתורה, ואת השגת רעיו וידידיו ומכריו.

כמובן, הרצון הגדול שיהיה בית לה' הוא קדוש ונעלה מאוד, וחלק בלתי נפרד מהתהליך לקראת הגאולה, 'ההתעוררות', וזה גורם להתעסק עם המון דברים נוספים, וזה בודאי חיובי, אולם אסור לזכור, שעל פי הגר"א לפחות, מי שמעוניין לנקוט בצעדים מעשיים בשביל זה, התורה היא הכלי המיוחד לזה.

ואגב - מהמשך דבריו, נראה שזה מתייחס גם לקרבנות, וצ"ע עוד בדבריו שם.
והענין, כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה' כו' דתשרה על גבי ב' משיחין, רוחא דרעיא מהימנא - סוד הדעת דבגלותא הוא כבד פה וכבד לשון, ואזיל בגלותא (ישעיהו מ ו) קול אומר קרא, ובהון ב' בחינות כי נו"ה כלילן זה בזה וכמו שאמרו בהיכלות בהיכל ב' וג', והן משה ואהרן, סוד משה הוא סוד הריח וסוד אהרן הוא אכילה דקרבנין, שסוד הקרבנין הוא לאשי שהן וושט כמו שאמרו בזהר פ' פנחס ומשה סוד הקנה, יעננו בקול, דבור ומעשה, שכנגדן ב' מזבחות - מזבח הקטורת לריח, והחיצון - לחמי לאשי, חוטם ופה, ולכן שוי תפוח לחוטמא לב' נוקבין דחוטמא ואח"כ יהיב לה מעסיס רמונים בפומא בשפתים שהן ג"כ נו"ה, והן ב' בחינות דחוטמא ופומא, ותפוח הוא לריח כמו שאמרו (תענית כט ע"ב) כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחים:והענין, כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה' כו' דתשרה על גבי ב' משיחין, רוחא דרעיא מהימנא - סוד הדעת דבגלותא הוא כבד פה וכבד לשון, ואזיל בגלותא (ישעיהו מ ו) קול אומר קרא, ובהון ב' בחינות כי נו"ה כלילן זה בזה וכמו שאמרו בהיכלות בהיכל ב' וג', והן משה ואהרן, סוד משה הוא סוד הריח וסוד אהרן הוא אכילה דקרבנין, שסוד הקרבנין הוא לאשי שהן וושט כמו שאמרו בזהר פ' פנחס ומשה סוד הקנה, יעננו בקול, דבור ומעשה, שכנגדן ב' מזבחות - מזבח הקטורת לריח, והחיצון - לחמי לאשי, חוטם ופה, ולכן שוי תפוח לחוטמא לב' נוקבין דחוטמא ואח"כ יהיב לה מעסיס רמונים בפומא בשפתים שהן ג"כ נו"ה, והן ב' בחינות דחוטמא ופומא, ותפוח הוא לריח כמו שאמרו (תענית כט ע"ב) כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחים:
אאריך בהמשך בע"ה לגבי דברי הגר"א רק אומר שבירושלמי מעשר שני מפורש שמקדש קודם למלכות דוד וכן בבבלי מגילה על סדר הברכות שבונה ירושלים קודם לצמח דוד, וכמפורש ברשי שם שיבואו להתפלל במקדש שיבוא דוד, וכן במדרש תהילים על הפס' לדוד להזכיר - הרי הצאן כנוס (ישראל) והדיר בנוי(המקדש) אבל הרועה (דוד) לא נזכר כך אמר לדוד להזכיר. וכן יש עוד הרבה מקורות לכך,

לכה"פ צריך להחליט אם זה יורד מהשמים או שהמשיח בונה את זה, מ"מ בחז"ל רואים לא כך ולא כך.

ייש"כ על התגובה העניינית וללא סיסמאות.
 
 

פולני

משתמש ותיק
מי יודע לענות, האם תמיד היו כאלו יהודים תמימים שחשבו שגדולי ישראל זקוקים לעזרתם בהנהגת הדור ובהכוונה מה ה' אלוקינו מבקש ממנו, או שזהו חולי חדש שירד לעולמנו בדורנו השפל דוקא?

אם זה באמת מה שהקב"ה רוצה למה שום גדול מגדולי הדור לא דוחף לענין, חוץ מכל מיני יהודים מעניינים שעסוקים בענינים כגון אלו.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה
ב"ה שיש יהודים תמימים ומקיימים בעצמם תמים תהיה עם ה' אלוקיך, וכמו שנא' לאברהם התהלך לפני והיה תמים.
מ"מ לעצם העניין, ישנם גם גדולי עולם שעסוקים בעניין וזה שאינך יודע זה לא אומר שאין, (אני מדבר מידיעה אישית, ויש אחד מהת"ח הכי גדולים בדור שאמר שהיה מוכן למסור נפשו על זה אם היה יודע שהוא יועיל משהו אלא שהוא מיואש לחלוטין מכך אבל מעודד מכל הלב כל פעילות שתקדם את הציבור למקום הזה,)

כאן המקום להזכיר את עניין ארץ ישראל שעד לפני מאה שנה כמעט לא עניינה איש, איפה היו גדולי ישראל? אמנם הגאון מוילנא אמר אבל היו עוד המון גדולים שלא נשמע קולם אפי' שבכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מיליהם
וכך כתב האור החיים ויקרא פרק כה -והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:


 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
או שזהו חולי חדש שירד לעולמנו בדורנו השפל דוקא?
ועוד כתב :
אם זה באמת מה שהקב"ה רוצה למה שום גדול מגדולי הדור לא דוחף לענין, חוץ מכל מיני יהודים מעניינים שעסוקים בענינים כגון אלו.

לפני שאתה קורה לזה חולי עיין ברש"י על הפס' במשלי מלך לשדה נעבד - מלמד שהקב"ה נעשה פועל לציון לתבוע עלבונה ממחריביה ולשלם שכר לבוניה


עוד רצוי מאוד לעיין היטב בדברי רבינו יהודה הלוי - 
 

 
ספר הכוזרי מאמר ב אות כ"ד
 
אמר החבר: אכן, מצאת מקום חרפתי מלך כוזר! והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שאמר: "רני ושמחי בת ציון", כי כבר היה הענין האלהי מזומן לחול כאשר בתחלה אלו היו מסכימים כלם לשוב בנפש חפצה, אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם, ושמא על זה אמר שלמה: "אני ישנה ולבי ער", כינה הגלות בשינה והלב הער התמדת הנבואה ביניהם. "קול דודי דופק", קריאת האלהים לשוב. "שראשי נמלא טל", על השכינה שיצאה מצללי המקדש...ואין דבורנו: השתחוו להר קדשו, והשתחוו להדום רגליו, והמחזיר שכינתו לציון וזולת זה, אלא כצפצוף הזרזיר, שאין אנחנו חושבים על מה שנאמר בזה וזולתו, כאשר אמרת מלך כוזר.

 
ומפני מה אתה קורה חולה למי שעושה דבר גדול וקדוש שיטול על זה שכר הרבה?

כמו שכתב הכוזרי - 

גם מי שמעורר בלב בני האדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב את בוא תקוותנו, כמה שנאמר: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. כי רצו עבדיך את עפרה ואת אבניה יחננו" - זאת אומרת ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה.
 

עת לדבר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ידוע שרבי עקיבא איגר והחתם סופר דנו במכתביהם על הצעת הרב קאלישר להקריב קרבנות בזמן הזה ובדקו את הדבר מעשית וגם בספרי החפץ חיים והחזון איש באו דברים על כך ולא נשמע מהם איזה ערעור שיש להמנע מלהקריב קרבנות מבחינה עקרונית
ברצינות???
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
איש ווילנא אמר:
ידוע שרבי עקיבא איגר והחתם סופר דנו במכתביהם על הצעת הרב קאלישר להקריב קרבנות בזמן הזה ובדקו את הדבר מעשית וגם בספרי החפץ חיים והחזון איש באו דברים על כך ולא נשמע מהם איזה ערעור שיש להמנע מלהקריב קרבנות מבחינה עקרונית
ברצינות???

אני לא הבנתי מה אתה מתכוון לומר
אבל יעויין בספר מכתבי רבי עקיבא איגר
כל מכתביו של רבי עקיבא איגר בנושא ותרווה נחת
או בספר דרישת ציון של הרב קאלישר שהביא גם את מכתבי החת"ס
שם מופיע מכתבו של החתם סופר שבירר האם יש סיכוי שהסולטן התורכי יסכים שיקריבו קרבנות
ולכן אני לא מבין את התגובה
 

עת לדבר

משתמש ותיק
גדל כאן דור של ע"ה שכל המושגים החרדיים שלו מתחילים בפשפוש באוצר החכמה.
תגיד, לא היו כאן הסטייפלער הרב שך? יש לך ספק איך הם היו תוקפים רעיון עוועים שכזה?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הרב שך והסטייפלער לא חולקים על הרע"א והחת"ס כפי שמבין כל בר דעת
בשאלה העקרונית האם מקריבים קרבנות אף על פי שאין בית לא היו סוברים הרב שך והסטייפלער אחרת
אחר שזה דין שמבורר בגמרא ופוסקים

רק מבחינה מעשית היו מונעים זאת הן משום שזה פיקוח נפש. והן משום הבעיות ההלכתיות הגדולות שיש
אבל לו יצוייר שלא היה שום בעיה מעשית וגם השאלות ההלכתיות היו נפתרות באופן חלק
הרי אף שלכאורה מסתדר יותר שלא לעשות דברים חדשים
אבל אין אפשרות לא לציית למצוות התורה שמבוררים בתורה ופוסקים
גם אם מסיבות מסויימות ואפילו סיבות רוחניות היינו מעדיפים שלא לעשות זאת
 

פולני

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה
ב"ה שיש יהודים תמימים ומקיימים בעצמם תמים תהיה עם ה' אלוקיך, וכמו שנא' לאברהם התהלך לפני והיה תמים.
מ"מ לעצם העניין, ישנם גם גדולי עולם שעסוקים בעניין וזה שאינך יודע זה לא אומר שאין, (אני מדבר מידיעה אישית, ויש אחד מהת"ח הכי גדולים בדור שאמר שהיה מוכן למסור נפשו על זה אם היה יודע שהוא יועיל משהו אלא שהוא מיואש לחלוטין מכך אבל מעודד מכל הלב כל פעילות שתקדם את הציבור למקום הזה,)

כאן המקום להזכיר את עניין ארץ ישראל שעד לפני מאה שנה כמעט לא עניינה איש, איפה היו גדולי ישראל? אמנם הגאון מוילנא אמר אבל היו עוד המון גדולים שלא נשמע קולם אפי' שבכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מיליהם
וכך כתב האור החיים ויקרא פרק כה -והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:

אענה לך ממקום שבאת, את העליה לארץ ישראל אכן יזמו ועוררו דייקא גדולי ומנהיגי ישראל, עליית תלמידי הגר"א באה בעקבות דעת רבם הגר"א, וכן עליית החסידים שעלו בעקבות דעת רבם הבעש"ט, וכידוע שהן הבעש"ט והן הגר"א רצו אף לעלות בעצמם לארץ הקודש רק שלא עלתה בידם, והעליה הגדולה בשנים לפני המלחמה - שממנה הוקמה העיר בני ברק וכן עוד ישובים בארץ הקודש - היתה בדירבון האדמורי"ם מגור, מסוקולוב, ועוד. כתבתי את האדמורי"ם הפולניים אך גם בשאר החוגים החסידיים עלו לארץ רק בעקבות דירבון רבותיהם, וכאן המקום לציין את הדחיפה הגדולה לעלייה שנתנה תנועת אגודת ישראל בפולין לעלייה לארץ, וזאת כמובן מכח החלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ליזום ולדרבן עלייה חרדית לארץ, ואכן החוגים שלא תמכו בעלייה - בעיקר החסידויות בגליציה והונגריה שגם לא נמנו על שורות האגודה - לא היתה להן כאן נציגות ראויה לשמה עד לשואת יהדות אירופה. גם ליהדות ליטא כמדומני שלא היתה נציגות ראויה כאן בארץ, מלבד יהודי ירושלים הפרושים שעלו כאן עוד בעליית תלמידי הגר"א (ומלבד ישיבת חברון שספק אם זו ראויה להיקרא עליה, ישיבה המונה רק כמה עשרות תלמידים ורבותיהם), ורק יחידים עלו מעצמם ולא כעליה המונית כמו יהודי פולין למשל, וזאת מכיון שהגדולים הליטאיים בדורות האחרונים קודם השואה לא דירבנו את תלמידיהם לעלות לארץ. הוי אומר שיהודים מן ה'עמך' אף פעם לא עסקו בתיקון הדור, והשאירו את הנהגת הדור לגדולים שנמסרה הנהגת הדור בידיהם משמיים, וכדאי' שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור וחכמיו דור דור ומנהיגיו.

וכתבת 'אחד מהת"ח הכי גדולים שבדור'. תמהני האם בחנת את כל הת"ח בדורנו לפני שחילקת ציונים כאלו? אתה בכלל מכיר את כל הת"ח בדורנו עד שבכוחך להכריע מיהו מה'הכי גדולים שבדור'? ונניח שאתה צודק שהוא מהת"ח הכי גדולים בדור, אבל שאלה לי אליך, האם יש לו חלק בהנהגת הציבור? בכל הדורות היו גאונים מופלגים שישבו בפינתם ועסקו בתורה, לא כל אחד מאלו נמסר לו משמים התפקיד להנהיג את הדור, והיו גדולים שכן קיבלו תפקיד כזה משמיים, כך שגודל ידיעתו בתורה לא משנה כאן כל כך, אלא העיקר האם הוא מן הגדולים שעם ישראל קיבל על עצמו לילך לאור הנהגתם. יש בדורנו כמה וכמה מנהיגי ישראל של העדות השונות, חלקם מנהיגים שלמילתם ולמשמעתם סרים אלפי יהודים, מגדולי הדור הללו לא שמענו שדיברו על עלייה בחומה להקים את הבית השלישי. 
 

פולני

משתמש ותיק
ולא באתי ח"ו לזלזל בחשיבות הענין של ציפיה לבנין הבית, שכל יהודי מבקש על כך כמה וכמה פעמים ביום בתפלה ובברכת המזון ובשאר הזדמנויות, אלא רק למה שנכתב כאן על כך שכלל ישראל חוטאים בכך שאינם עושים פעולות ממשיות בענין.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
ולא באתי ח"ו לזלזל בחשיבות הענין של ציפיה לבנין הבית, שכל יהודי מבקש על כך כמה וכמה פעמים ביום בתפלה ובברכת המזון ובשאר הזדמנויות, אלא רק למה שנכתב כאן על כך שכלל ישראל חוטאים בכך שאינם עושים פעולות ממשיות בענין.

כלל ישראל צדיקים וכשרים, נכתב בסגנון כזה כדי לעורר, וודאי שזה מתחלואי הגלות שכל כך הרבה דברים שצריך לעשות כיוון שלא הורגלנו בהם לא שבנו אליהם, וכמה גדולים דברי חכמים על הפס' הציבי לך ציונים.

מ"מ יש לכל עם ישראל מצווה על בניין הבית, וגם אם גדולים לא מעוררים על זה זה לא מבטל את המצווה, אפשר להסביר את הגדולים בהרבה הסברים, מה שברור שהם לא אמרו שאסור לעורר את העם לזה ואם הם יאמרו אשקול שוב את דרכי,

הראיתי לגר"נ קובשיץ את השיר ונהנה מזה מאוד (קרא בשקיקה ארבע פעמים ברצף) ואמר שהכל יפה אבל אנחנו בגלות אצל הציונים ולא יתנו כלום. 

הת"ח הגדול שאמרתי הוא מנהיג ציבורי דגול ויש לי חבר טוב שממש מקורב אליו והוא דיבר איתו על זה כמה פעמים, לא אפרסם את שמו אבל להודיע ולהיוודע שיש לי גדולים לסמוך עליהם ואינני ממציא לבד את הדברים.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית