דברי הרמב"ן המחודשים בענין תפילה בחוה"מ

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תצ
עיין ט"ז. בספרד אומרים ביום טוב חג המצות את יום טוב מקרא קודש, כבסימן תפ"ז [סעיף א], ובאשכנז אין אומרים יום טוב מקרא קודש כלל ביום טוב, ומנהגינו שלא לומר יום טוב כלל, רק מקרא קודש ביום טוב, ובחולו של מועד ג"כ מקרא קודש, ובעבודה יעלה ויבוא אין אומרים מקרא קדש. והנה מה שכתב הר"ב אין אומרים מקרא קודש לא ביום טוב וחולו של מועד, י"ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר, אבל במוסף אומרים מקרא קודש, כמו שכתב הב"ח [ד"ה ומ"ש ואיני] מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף, יע"ש. ומכל מקום אמאי לא כתב שאין אומרים יום טוב מקרא קודש. ובלבוש סעיף ג' כתב שאין אומרים את יום טוב מקרא קודש לא ביום טוב ולא בחול המועד, ובסעיף ט' כתב דאמאי לא אמרינן בז' וח' של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש, שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש, יע"ש. והיינו במוסף, יע"ש. ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו' מקרא קודש, ומדלגין יום טוב, בין ביום טוב שחרית ומוסף וחול המועד במוסף, אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה אין אומרים רק חג פלוני זכרינו כו' ומדלגין מקרא קודש, עיין פרי חדש [אות ג]. והנה טעם מקרא קודש עיין ב"י [סימן] תפ"ז [ד"ה סדר] בשם הרמב"ן ז"ל פרשת אמור [ויקרא כג, ב] דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר"מ ז"ל תפילה א, א עיין סימן ק"ו סעיף ב), וביום טוב י"ל תפלה דין תורה להקבץ בית ה' לקדש היום בתפלה "בפרהסיא", יע"ש. משמע דבעינן מן התורה עשרה גדולים י"ג שנה וב' שערות, הענין פרהסיא באה"ע [סימן טז סעיף ב] הבא על עכו"ם, וכן ויקח בועז עשרה אנשים [רות ד, ב], כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוה שלשה), ולפי זה ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב' שערות. עיין מ"א סימן נ"ה [ס"ק] ז' וסימן קצ"ט [ס"ק] ז' דבדין תורה בעינן בידוע שהביאו ב' שערות. ואי"ה במ"א [אות] ב' יבואר עוד: 
מפורש בדבריו חידוש גדול שתפילת יו"ט לכה"פ הקריאה בתורה והמוסף וכן בחוה"מ וביותר נראה מדבריו של הפמ"ג שפוסק כן להלכה
[אבקש בכל לשון של בקשה לא להיכנס באשכול זה כלל לענין של מנין בשנה זו ויהא זה כאילו נכתב אשכול זה בשנה דאשתקד תודה רבה!!]
 

HaimL

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תצ
עיין ט"ז. בספרד אומרים ביום טוב חג המצות את יום טוב מקרא קודש, כבסימן תפ"ז [סעיף א], ובאשכנז אין אומרים יום טוב מקרא קודש כלל ביום טוב, ומנהגינו שלא לומר יום טוב כלל, רק מקרא קודש ביום טוב, ובחולו של מועד ג"כ מקרא קודש, ובעבודה יעלה ויבוא אין אומרים מקרא קדש. והנה מה שכתב הר"ב אין אומרים מקרא קודש לא ביום טוב וחולו של מועד, י"ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר, אבל במוסף אומרים מקרא קודש, כמו שכתב הב"ח [ד"ה ומ"ש ואיני] מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף, יע"ש. ומכל מקום אמאי לא כתב שאין אומרים יום טוב מקרא קודש. ובלבוש סעיף ג' כתב שאין אומרים את יום טוב מקרא קודש לא ביום טוב ולא בחול המועד, ובסעיף ט' כתב דאמאי לא אמרינן בז' וח' של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש, שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש, יע"ש. והיינו במוסף, יע"ש. ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו' מקרא קודש, ומדלגין יום טוב, בין ביום טוב שחרית ומוסף וחול המועד במוסף, אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה אין אומרים רק חג פלוני זכרינו כו' ומדלגין מקרא קודש, עיין פרי חדש [אות ג]. והנה טעם מקרא קודש עיין ב"י [סימן] תפ"ז [ד"ה סדר] בשם הרמב"ן ז"ל פרשת אמור [ויקרא כג, ב] דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר"מ ז"ל תפילה א, א עיין סימן ק"ו סעיף ב), וביום טוב י"ל תפלה דין תורה להקבץ בית ה' לקדש היום בתפלה "בפרהסיא", יע"ש. משמע דבעינן מן התורה עשרה גדולים י"ג שנה וב' שערות, הענין פרהסיא באה"ע [סימן טז סעיף ב] הבא על עכו"ם, וכן ויקח בועז עשרה אנשים [רות ד, ב], כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוה שלשה), ולפי זה ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב' שערות. עיין מ"א סימן נ"ה [ס"ק] ז' וסימן קצ"ט [ס"ק] ז' דבדין תורה בעינן בידוע שהביאו ב' שערות. ואי"ה במ"א [אות] ב' יבואר עוד: 
מפורש בדבריו חידוש גדול שתפילת יו"ט לכה"פ הקריאה בתורה והמוסף וכן בחוה"מ וביותר נראה מדבריו של הפמ"ג שפוסק כן להלכה
[אבקש בכל לשון של בקשה לא להיכנס באשכול זה כלל לענין של מנין בשנה זו ויהא זה כאילו נכתב אשכול זה בשנה דאשתקד תודה רבה!!]
ראה בשאג"א שהביא את דעת הרמב"ן שהלל ביו"ט הוא מן התורה, משום שמחת יו"ט
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תצ
עיין ט"ז. בספרד אומרים ביום טוב חג המצות את יום טוב מקרא קודש, כבסימן תפ"ז [סעיף א], ובאשכנז אין אומרים יום טוב מקרא קודש כלל ביום טוב, ומנהגינו שלא לומר יום טוב כלל, רק מקרא קודש ביום טוב, ובחולו של מועד ג"כ מקרא קודש, ובעבודה יעלה ויבוא אין אומרים מקרא קדש. והנה מה שכתב הר"ב אין אומרים מקרא קודש לא ביום טוב וחולו של מועד, י"ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר, אבל במוסף אומרים מקרא קודש, כמו שכתב הב"ח [ד"ה ומ"ש ואיני] מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף, יע"ש. ומכל מקום אמאי לא כתב שאין אומרים יום טוב מקרא קודש. ובלבוש סעיף ג' כתב שאין אומרים את יום טוב מקרא קודש לא ביום טוב ולא בחול המועד, ובסעיף ט' כתב דאמאי לא אמרינן בז' וח' של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש, שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש, יע"ש. והיינו במוסף, יע"ש. ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו' מקרא קודש, ומדלגין יום טוב, בין ביום טוב שחרית ומוסף וחול המועד במוסף, אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה אין אומרים רק חג פלוני זכרינו כו' ומדלגין מקרא קודש, עיין פרי חדש [אות ג]. והנה טעם מקרא קודש עיין ב"י [סימן] תפ"ז [ד"ה סדר] בשם הרמב"ן ז"ל פרשת אמור [ויקרא כג, ב] דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר"מ ז"ל תפילה א, א עיין סימן ק"ו סעיף ב), וביום טוב י"ל תפלה דין תורה להקבץ בית ה' לקדש היום בתפלה "בפרהסיא", יע"ש. משמע דבעינן מן התורה עשרה גדולים י"ג שנה וב' שערות, הענין פרהסיא באה"ע [סימן טז סעיף ב] הבא על עכו"ם, וכן ויקח בועז עשרה אנשים [רות ד, ב], כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוה שלשה), ולפי זה ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב' שערות. עיין מ"א סימן נ"ה [ס"ק] ז' וסימן קצ"ט [ס"ק] ז' דבדין תורה בעינן בידוע שהביאו ב' שערות. ואי"ה במ"א [אות] ב' יבואר עוד: 
מפורש בדבריו חידוש גדול שתפילת יו"ט לכה"פ הקריאה בתורה והמוסף וכן בחוה"מ וביותר נראה מדבריו של הפמ"ג שפוסק כן להלכה
[אבקש בכל לשון של בקשה לא להיכנס באשכול זה כלל לענין של מנין בשנה זו ויהא זה כאילו נכתב אשכול זה בשנה דאשתקד תודה רבה!!]
ראה בשאג"א שהביא את דעת הרמב"ן שהלל ביו"ט הוא מן התורה, משום שמחת יו"ט

מה אתה מתכוין לאמר בזה שגם השאג"א פסק כן להלכה?
ויש לדון האם זה רק על הלל שלם או גם על חצי הלל?
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
וזה דברי הרמב"ן...

רמב"ן ויקרא פרק כג
וטעם מקראי קדש - שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה והלל לאל בכסות נקיה, ולעשות אותו יום משתה כמו שנאמר בקבלה (נחמיה ח י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם. והנה "מקרא קדש", מלשון קרואי העדה (במדבר א טז), אחרי כן יאכלו הקרואים (ש"א ט יג), וכן על כל מכון הר ציון ועל מקראיה (ישעיה ד ה), המקומות שנקראים שם שיתקבצו בהם קרואי העדה. ואונקלוס עשאו מלשון אשר יקרא אתכם באחרית הימים (בראשית מט א), לשון מאורע, בכל יום שיארעו תעשו אותם קדש. ורבותינו ז"ל אמרו (ספרי פנחס קמז), ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, כלומר שלא יהא חוקם אצלך כחק שאר הימים אבל תעשה להם מקרא של קדש לשנותם במאכל ובמלבוש מחול לקדש, וגם זה דעת אונקלוס
 

HaimL

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן תצ
עיין ט"ז. בספרד אומרים ביום טוב חג המצות את יום טוב מקרא קודש, כבסימן תפ"ז [סעיף א], ובאשכנז אין אומרים יום טוב מקרא קודש כלל ביום טוב, ומנהגינו שלא לומר יום טוב כלל, רק מקרא קודש ביום טוב, ובחולו של מועד ג"כ מקרא קודש, ובעבודה יעלה ויבוא אין אומרים מקרא קדש. והנה מה שכתב הר"ב אין אומרים מקרא קודש לא ביום טוב וחולו של מועד, י"ל יעלה ויבוא בעבודה קאמר, אבל במוסף אומרים מקרא קודש, כמו שכתב הב"ח [ד"ה ומ"ש ואיני] מצוה לאסוף לבית הכנסת בשביל קרבן מוסף, יע"ש. ומכל מקום אמאי לא כתב שאין אומרים יום טוב מקרא קודש. ובלבוש סעיף ג' כתב שאין אומרים את יום טוב מקרא קודש לא ביום טוב ולא בחול המועד, ובסעיף ט' כתב דאמאי לא אמרינן בז' וח' של פסח במוסף אחר והקרבתם וביום השביעי מקרא קודש, שהרי נוהגין להזכיר מקרא קודש, יע"ש. והיינו במוסף, יע"ש. ומנהגינו לומר חג פלוני זמן כו' מקרא קודש, ומדלגין יום טוב, בין ביום טוב שחרית ומוסף וחול המועד במוסף, אבל ביעלה ויבוא שבאתה בחרתנו או בעבודה אין אומרים רק חג פלוני זכרינו כו' ומדלגין מקרא קודש, עיין פרי חדש [אות ג]. והנה טעם מקרא קודש עיין ב"י [סימן] תפ"ז [ד"ה סדר] בשם הרמב"ן ז"ל פרשת אמור [ויקרא כג, ב] דתפלה בחול דרבנן (דלא כהר"מ ז"ל תפילה א, א עיין סימן ק"ו סעיף ב), וביום טוב י"ל תפלה דין תורה להקבץ בית ה' לקדש היום בתפלה "בפרהסיא", יע"ש. משמע דבעינן מן התורה עשרה גדולים י"ג שנה וב' שערות, הענין פרהסיא באה"ע [סימן טז סעיף ב] הבא על עכו"ם, וכן ויקח בועז עשרה אנשים [רות ד, ב], כל פרהסיא עשרה משמע (רבים הוה שלשה), ולפי זה ראוי לחוש לזה ולהדר אחר גדולים שידוע שהביאו ב' שערות. עיין מ"א סימן נ"ה [ס"ק] ז' וסימן קצ"ט [ס"ק] ז' דבדין תורה בעינן בידוע שהביאו ב' שערות. ואי"ה במ"א [אות] ב' יבואר עוד: 
מפורש בדבריו חידוש גדול שתפילת יו"ט לכה"פ הקריאה בתורה והמוסף וכן בחוה"מ וביותר נראה מדבריו של הפמ"ג שפוסק כן להלכה
[אבקש בכל לשון של בקשה לא להיכנס באשכול זה כלל לענין של מנין בשנה זו ויהא זה כאילו נכתב אשכול זה בשנה דאשתקד תודה רבה!!]
ראה בשאג"א שהביא את דעת הרמב"ן שהלל ביו"ט הוא מן התורה, משום שמחת יו"ט

מה אתה מתכוין לאמר בזה שגם השאג"א פסק כן להלכה?
ויש לדון האם זה רק על הלל שלם או גם על חצי הלל?
כוונתי היא רק להעיר, שאם כן היא דעת הרמב"ן בהלל של יו"ט, אז זה עולה בקנה אחד עם שיטתו שהתפילה בכלל ביו"ט היא מן התורה, שהיא חלק משמחת היו"ט. אגב, השאג"א העלה למסקנה כדעת רוב הפוסקים שזה מדרבנן.
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה בן יעקב אמר:
אך למה בכותרת נכתב "חוה"מ", דברי הרמב"ן הם על יו"ט שבו נאמר "מקרא קדש"....
זה גם בחול המועד כיון שאומרים במוסף "מקראי קודש"

 
 
חלק עליון תַחתִית