דברים שהותרו לצורך המועד

משה נחום

משתמש רגיל
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?
 

כדי

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
אם אני זוכר טוב מסופר על החזו"א שלא טלטל דברים סתם בחול המועד אלא רק לצורך

יש לכך מקורות מוסמכים
 

כדי

משתמש ותיק
משה נחום אמר:
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?

אם תוכל להסביר ביתר ביאור
(באיזה סוגי היתר צורך המועד, דבר האבד, וכו'
 

משה נחום

משתמש רגיל
פותח הנושא
מרן הגר"י הוטנר נהג לומר גוט יום טוב גם בחוה"מ וכן נוהגים משפחתו ותלמידיו. יש שם אוירה של יום טובדיק גם בחול המועד.
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
משה נחום אמר:
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?
זה אולי תלוי במה שדנים שלומדים הלכות חו"מ אם זה יו"ט והותר בו דבר האבד כמו שהותר ביו"ט עצמו אוכל נפש
או שיום חול הוא ונאסר בו מקצת מלאכות
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
אם אני זוכר טוב מסופר על החזו"א שלא טלטל דברים סתם בחול המועד אלא רק לצורך
זה נקודה אחרת. דעת החזו"א שיש איסור טלטול בחול המועד, אלא שהותר לצורך. (ובהוצאה זה לא מוסכם. משא"כ, בשאר מלאכות פשוט כך)
 

שמח בחור

משתמש ותיק
משה נחום אמר:
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?
מה הפירוש? אתה יכול להימנע ולכן להפסיד בכבוד המועד, מה העניין?
או שאתה מתכוון דברים שהם לא לצורך המועד אלא לאח"כ, פשוט שיש להימנע מכך.
 

כדי

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
משה נחום אמר:
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?
זה אולי תלוי במה שדנים שלומדים הלכות חו"מ אם זה יו"ט והותר בו דבר האבד כמו שהותר ביו"ט עצמו אוכל נפש
או שיום חול הוא ונאסר בו מקצת מלאכות

ל' המשנ"ב ריש סי' תק"ל: " והנה בעיקר איסור מלאכת חול המועד יש דעות בין הראשונים  יש שסוברים שהוא מדברי סופרים מפני שמצינו בתורה שנקראו מקרא קודש והרי הוא זמן חגיגה במקדש לפיכך אסרום בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימות החול שאין בהן קדושה כלל ומכל מקום לא החמירו בו כיום טוב ממש והקילו בחמשה דברים הנ"ל והרבה פוסקים סוברין דהוא מן התורה והא דהקילו בכמה דברים הנ"ל הוא על פי הרשות שניתן לחכמים מן התורה במלאכת חול המועד לפי צורך הענין להתיר וכדדרשינן לזה מקרא בחגיגה דף יח עיין שם "
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
משה נחום אמר:
דברים שהותרו לצורך המועד, האם הוא בגדר דחויה או הותרה. האם יש ענין שלא לעשות אותם המלאכות במועד?
מה הפירוש? אתה יכול להימנע ולכן להפסיד בכבוד המועד, מה העניין?
או שאתה מתכוון דברים שהם לא לצורך המועד אלא לאח"כ, פשוט שיש להימנע מכך.
יש לך מקור לדבריך
 
 
חלק עליון תַחתִית