הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 2745
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 785 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי נדיב לב » 09 פברואר 2020, 14:46

אעזוב לרגע מה הענין שבט"ו בשבט לליטאים חסידים ומה שבניהם שכבר דנו באשכול אחר. ואעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל. כל החומר הוא ממה שקראתי בשבת האחרונה מתוך קונטרס מענין על ט"ו בשבט, המחבר ליקט מפי ספרים וסופרים על כל מיני ענינים שנוהגים לעשות ביום הזה. והעתקתי כאן חלק מהדברים.

היעב"ץ בסידורו שער הגיא לחודש שבט כתב: מנהגו של ט"ו בשבט בבית הכנסת שוה לט"ו באב, ואין אומרים תחנון במנחה שלפניו. ונהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים.

בספר שבט מוסר פרק כז כתב שיש להיזהר לברך על הפירות בט"ו בשבט - לקיים מנהג ותיקין.

בספר קול יעקב הביא שסיפר הגאון רבי מאיר אריק עובדא מהבעל שם טוב ראה שם.

רבי חיים פלאגי בספר מועד לכל חי סימן ל כתב בפירוט על מקומות שנוהגים 'לסדר פירות' ויש שאינם נוהגים כלל. ויש שנוהגים דווקא משבעת מיני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. ויש מקומות שלומדים ט"ו שיר המעלות שבתהילים. ויש נוהגים לקרוא בט"ו בשבט בספר "פרי עץ הדר" [?]

יש הנוהגים לקחת 30 מיני פירות מסוגים שונים וטעמם על פי הסוד. רבי חיים ויטאל [בלי ציון מקור] ביאר שלושים מיני פירות, עשרה מהם בעולם הבריאה, לעומת עשר ספירות שלה ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובים לאצילות אין לפירות אלו קליפה לא בפנים ולא בחוץ ונאכלין כמות שהם. ועוד האריך לבאר שני סדרות נוספים של פירות.

בספר החסידות, בני יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב, ובספר זכרון נפתלי, ספר אור הנר, ספר עוללות אפרים, ספר לשון חכמים תפילה לח כתבו בדבר התפילה על האתרוג בט"ו בשבט. בספר דברי שלמה, כתב שט"ו בשבט הוא ל' יום קודם לפורים קבעוהו כהכנה לפורים שפורים צריך הכנה כיום הכיפורים.

לגבי נפילת אפים. בשו"ע סימן קלא סעיף ו כתב שנהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט. וכתב שם המגן אברהם שהוא ראש השנה לאילנות, ונוהגים האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות עכ"ל. וכך כתב הפרי חדש שם סק"ו והאליה רבה ס"ק יד, ובכנסת הגדולה [מקור קדמון מהם] סימן קלא בהגהות ב"י אות ה כתב: ונוהגים האשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום. ומקור הדברים בספר תיקון יששכר דף סב: [מחבר הספר הנ"ל הוא בן דורו של הב"י והאר"י, רבי יששכר סוסאן]
ובכף החיים סימן קלא ס"ק צד כתב שכמנהג האשכנזים יש נוהגים גם בספרד, ועוד כתב שיש נוהגים שעושים לימוד באותו לילה שלומים משניות וזוהר מדברים באותו הפרי ואח"כ מברכים עליו.

ערכים:


חכם באשי
הודעות: 599
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 214 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי חכם באשי » 09 פברואר 2020, 15:21

רגילים להביא דברי הגר"א דחשיב כיו"ט.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 2745
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 785 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי נדיב לב » 09 פברואר 2020, 15:23

חכם באשי כתב:
09 פברואר 2020, 15:21
רגילים להביא דברי הגר"א דחשיב כיו"ט.
טרחתי להעתיק מה שאסף בחבורת הנ"ל ומשום מה את אדונינו הגר"א לא הזכיר. אם תוכל אתה או אחד מחברי הפורום לעלות לאשכול את דברי הגר"א במקורם תודה.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 2745
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 785 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי נדיב לב » 09 פברואר 2020, 16:18

בחוברת הנ"ל כתב ביאור ענין שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל [ככה"נ עפ"י החסידות והקבלה] וטוב לתבל בהם את סדר עריכת הפירות.

חיטה - מאכל אדם, שנעשה דם ובשר כבשרו של האדם, רומז בזה בעבדות ה' ששיכת בנפש האלוקית בכל אחד מארץ ישראל.

שעורה - הוא מאכל בהמה, כמו שכתוב בגמרא שאמר להם שהשעורים נעשו יפות צא ובשר לסוסים ולחמורים [שעורים הוא מאכלם] ובזה רומז בעבודת ה' שצריך לעבוד גם בנפש הבהמית כל אחד מעם ישראל.

גפן - הוא תירוש משמח אלוקים ואנשים, בא לרמז בעבודת ה' שצריכים להוסיף שמחה בכל העניינים.

תאנה - "ויתפרו עלה תאנה ויעשו חגורות", הרי היתה הבגד הראשון בעולם ובפרט של אדם הראשון, וזה מורה על עבודת הבירור בלבוש האדם.

רימון - עם ישראל מלאכים מצוות כרימון, מראה על רצון ורדיפה אחר המצוות ורצון לקיים כל מצוה.

זית - יש לדקדק בשיעורי התורה כזית לחם לברכת המזון, וכזית שאר דברים לברכה אחרונה.

דבש [תמרים] - צדיק כתמר יפרח, צריך לפרוח בעבודת ה' ולעלות מעלה מעלה ולהיות אילן שמוציא פירות.

מוזמנים להוסיף פשטים מקוריים.


שלומי טויסיג
הודעות: 555
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 09 פברואר 2020, 17:11

מה קוראים בליל ט"ו בשבט?
יש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובזוהר מענינא דיומא, וכבר נדפס ספר "פרי עץ הדר" במיוחד לכך, וכל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם. מכל מקום יש ללמוד "בהבנה" ככל האפשר, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט, בענייני ערלה ותרומות ומעשרות, ובדיני קדימה בברכות.

מדוע נוהגים לאכול פירות בליל ט"ו בשבט?
נוהגים להרבות באכילת מיני פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, ובעיקר פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כדי להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג יפה הוא.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 2745
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 785 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

שליחה על ידי נדיב לב » 11 פברואר 2020, 17:15

חכם באשי כתב:
09 פברואר 2020, 15:21
רגילים להביא דברי הגר"א דחשיב כיו"ט.
מתוך הקובץ המצורף
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=40879
בסימן קל"א סעיף ו כתב השו"ע: נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט.
וכתב בביאור הגר"א שם וז"ל "שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן יו"ט" עכ"ל. והאריך בקובץ להביא מה שפירשו במקור דברי הגר"א - שהן כיום טוב.

ובלבוש סי' קל"א סעיף ו' כתב "שאין נופלין על פניהם בט"ו באב, ובט"ו בשבט כיון שימי שמחה הם!" ובסי' תרפ"ה סעיף א כתב הלבוש "חמישה עשר בשבט אין נופלין אפיים, והטעם כי הוא ר"ה לאילנות לענין שאין תורמין מפירות האילן שחנטו וכו' ואין תורמין מפירות של שנה זו וכו' "וכיון שזה היא התחלה לדבר של מצוה, עשאוהו כמו יו"ט!


.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ט"ו בשבט”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח