מי חיבר את התפילה על האתרוג בט"ו בשבט

אבר כיונה

משתמש ותיק
הבני יששכר כותב "שקבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה", וע"פ דבריו הבן איש חי חיבר על זה תפילה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
הבני יששכר כותב "שקבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה", וע"פ דבריו הבן איש חי חיבר על זה תפילה
"וידוע הוא שיש קבלה ביד חכמי אשכנז ז"ל שצריך לבקש ביום ט"ו בשבט בפרטות על האתרוג שיזדמן לישראל אתרוג טוב ויפה בחג"
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=39&t=8593
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בחיפוש שערכתי הבן איש חי מזכיר כמה פעמים את ספר בני יששכר משא"כ בהקדמה לתפילה הנזכרת, ומכאן תמיהתי.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מעודי תמהתי על תפילה זו, מה הענין להתפלל שיהיה אתרוג מהודר, וכי הקב"ה צריך את האתרוג המהודר? הלא כל המטרה של הידור הוא כדי להראות שאנו מחבבים את המצוה וטורחים להדרה, אבל אין ענין שיהיה מהודר מצד עצמו, ואם האתרוג מהודר בלא שטרח על זה אין בזה שום ענין, וא"כ מה שייך תפילה על זה?
וחשבתי שאולי התפילה גופא היא חלק מהטירחה בהידור, שבעצם מה שמתפללים ע"ז מראים שרצוננו לעשות רצונו בהידור מושלם.
(ויש כאלו שיפקפקו בעצם ההנחה ויטענו שיש ענין שהאתרוג יהיה מהודר מצד עצמו, ויש לדון בזה באריכות).
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
קושיות של עשירים...
מי שמכיר את החיים העלובים לפני מאה שנה - לא מתקשה בכל זה.

יש עמנו אנשים שזוכרים את החזון איש (למשל) שעקר את דירתו למשך כל ימי החג ונסע לגלות בעיר רחוקה ששמע ששם יהיה אתרוג אחד לכל בני העיר.
כשחזר התפלאו עליו בני העיירה מה ראה להתאמץ כל כך. אם אין אתרוג אז לא נוטלים. מה כל כך נורא?
והוא השיב להם בשאלה:
וכי אם בפסח לא היו מצות גם הייתם אומרים לא נורא, אם אין אז לא אוכלים?...

בהזדמנות אחרת מסופר שכששהה בוילנא הוא היה מהיחידים שהיה להם אתרוג. ואולי היחיד.
וגם זה הוא רכש בשותפות עם רבי חיים עוזר.

וגם כשמבקשים על מהודר - הכוונה בעיקר שיהיה אעפ'ס משהו בלי למכור את הבית, ושיהיה כשר, ושישאר כשר אחרי שכל העיירה ממשמשים בו בתורם לנטילת לולב...
(וכמובן גם הלולב כבר על גבול 'יבש' משנה שעברה, ועם הדסים מעופשים שהגיעו ממרחקים)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
מעודי תמהתי על תפילה זו, מה הענין להתפלל שיהיה אתרוג מהודר
הרב מאזוז אמר בשיעור שבוע שעבר (ונדפס בבית נאמן האחרון) שלא היה מצוי אצלם אתרוגים ועיקר התפילה זה שיהיה בכלל אתרוג
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
מבקש אמת אמר:
מעודי תמהתי על תפילה זו, מה הענין להתפלל שיהיה אתרוג מהודר
הרב מאזוז אמר בשיעור שבוע שעבר (ונדפס בבית נאמן האחרון) שלא היה מצוי אצלם אתרוגים ועיקר התפילה זה שיהיה בכלל אתרוג

אתמול סברתי כמוך, ושוב נמלכתי לאחר שקראתי את נוסח התפילה והבקשה בבני יששכר ולשון חכמים - המורה גם על מציאת אתרוג מהודר!


כתוב בספר 'בני יששכר':

''מה שקבלנו מאבותינו להתפלל בט''ו בשבט על אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות, והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל - הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את הפרי עץ הדר. והנה תפילתו תעשה פירות''.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בֶחָג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחָיַיִם טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ ע"י מֹשֶׁה עַבְדְּךָ 'וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עֲבוֹת'. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקּוּנָהּ בִּזְמַנָּהּ בַּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְיַמִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בַּשִּׂמְחָה וּבְטוּב לֵב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.

וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ וּלְקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמָנִים וְטוֹבִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לְרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבַיָּמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אָחִינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "לֵךְ אֱכֹל בַּשִּׂמְחָה לַחַמְךָ וְשֶׁתֵּה בְּלֵב טוֹב יֵינְךָ כִּי כְּבָר רָצָה אֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ" בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׁמַי אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׂכְרוּ דּוֹדִים (שה"ש, ה' א').
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרִי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי.


"בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, על כן טוב ונכון לומר ביום ט"ו בשבט בשחרית פסוקים אלו ובקשה זו. וידוע הוא אצל חכמי אשכנז ז"ל שצריך לבקש ביום ט"ו שבט בפרטות על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב." (לשון חכמים חלק א' סימן ל"ו)

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כתוב בספר 'בני יששכר':

''מה שקבלנו מאבותינו להתפלל בט''ו בשבט על אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות, והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל - הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את הפרי עץ הדר. והנה תפילתו תעשה פירות''.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ... ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

אני לא יודע באיזו מהדורה של הבני יששכר הכניסו את התפילה של הבא"ח.
בבני יששכר לא מובאת שום תפילה, רק כתוב את מה שהעתקת לפני התפילה, ואדרבה, כך משמע מלשונו "שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את הפרי עץ הדר" (הוא כותב גם "ויפה ומהודר" אבל זה נראה שזה רק אגב אורחא)

אגב, בליקוטי תפילות (ח"ב לג וכעי"ז שם נט) כתוב (בלי קשר לט"ו בשבט):
"ונזכה שיהיה לנו תמיד אתרוג נאה וכשר ומהודר בכל מיני הידור, בתכלית השלימות וההידור"
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
נדיב לב אמר:
כתוב בספר 'בני יששכר':

''מה שקבלנו מאבותינו להתפלל בט''ו בשבט על אתרוג כשר ויפה ומהודר שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות, והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל - הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את הפרי עץ הדר. והנה תפילתו תעשה פירות''.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ... ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

אני לא יודע באיזו מהדורה של הבני יששכר הכניסו את התפילה של הבא"ח.
בבני יששכר לא מובאת שום תפילה, רק כתוב את מה שהעתקת לפני התפילה, ואדרבה, כך משמע מלשונו "שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את הפרי עץ הדר" (הוא כותב גם "ויפה ומהודר" אבל זה נראה שזה רק אגב אורחא)

אגב, בליקוטי תפילות (ח"ב לג וכעי"ז שם נט) כתוב (בלי קשר לט"ו בשבט):
"ונזכה שיהיה לנו תמיד אתרוג נאה וכשר ומהודר בכל מיני הידור, בתכלית השלימות וההידור"
א. שני תפילות העתקתי, אחת של הבני יששכר ואחרת של הבן איש חי.
ב. בהודעתך הקודמת הערת על תמיהת @מבקש אמת שכתב - מעודי תמהתי על תפילה זו, מה הענין להתפלל שיהיה אתרוג מהודר, ועל זה הבאת בשם הרב מזוז - שלא היה מצוי אצלם אתרוגים ועיקר התפילה זה שיהיה בכלל אתרוג
ובשביל להוציא מלבות תועים, העתקתי את נוסח הבקשות במלואם להראות נכוחה שחלק נכבד מהתפילה והבקשה למצוא אתרוג מהודר בכל מיני הידורים, כך שטענתך לדחות דברי מבקש אמת דחויים ועומדים ושאלתו חוזרת למקומה.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
א. שני תפילות העתקתי, אחת של הבני יששכר ואחרת של הבן איש חי.
אני חוזר שוב: אני לא יודע באיזו מהדורה של הבני יששכר הכניסו את התפילה של הבא"ח. בבני יששכר לא מובאת שום תפילה, רק כתוב את מה שהעתקת לפני התפילה.

מאיזה בני יששכר העתקת את התפילה של הבא"ח?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
נדיב לב אמר:
א. שני תפילות העתקתי, אחת של הבני יששכר ואחרת של הבן איש חי.
אני חוזר שוב: אני לא יודע באיזו מהדורה של הבני יששכר הכניסו את התפילה של הבא"ח. בבני יששכר לא מובאת שום תפילה, רק כתוב את מה שהעתקת לפני התפילה.

מאיזה בני יששכר העתקת את התפילה של הבא"ח?
 
אשלש שוב פעם האחרונה.
ונא תשתדל לא להסיט את הענין מנקודת הדיון.
הצעתי בפניך א. תפילת לשון חכמים, שתוכנה מלמד להיפך ממה שהבאת בשם הר"מ בכדי לדחות טענת מבקש אמת.

ב. בספר בני יששכר אכן לא יסד תפילה ובקשה, אבל הקדים בספרו בזה"ל.... יש לרמוז מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה וכו'. בני יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב סעיף ב.
מזה אתה למד שבקשת התפילה היא אף על מציאת אתרוג מהודר. ואם כך שוב חוזרת הערת מבקש אמת.

אם תבחר לקבל את ההערה או לדחות נתון אך ורק להחלטתך.
 
חלק עליון תַחתִית