גדולי ישראל, באיזה מקום היו בזמן השואה.

[שמח בחור]

האדמו"ר מויז'ניץ האמרי חיים, הבריח את הגבול מהונגריה לרומניה. בנו, הישועות משה. המשיך לארץ ישראל.

האמ"ח הבריח לרומניה עם כל בני משפחתו במשך כמה ימים. כולם עלו ארצה חוץ מבנו התורת מרדכי מויז'ניץ-מונסי שהיגר לארה"ב עם חותנו האדמו"ר מסקווירא זצ"ל

והאמרי חיים עצמו גם עלה לארץ ישראל?

[דרדקי]

האמ"ח? -כן.

[שמח בחור]

האמ"ח? -כן.

ברור שעלה לארץ ישראל, השאלה שלי היתה האם כבר בזמן השואה עלה לארץ ישראל, או שרק אחריה?

[דרדקי]

רק אחריה. אחר השואה שהה מספר חדשים או שנים בבלגיה (לא ידוע לי כמה זמן) ואז עלה לארץ

[אחד מן הגולה]

רק אחריה. אחר השואה שהה מספר חדשים או שנים בבלגיה (לא ידוע לי כמה זמן) ואז עלה לארץ

אחרי השואה חזר תחילה לרומניה, ורק כעבור זמן מה כשראה שהקומניזם תופס את השלטון חשש מהאפשרות שיהיו גזירות על קיום מצוות ועבר לבלגיה, שם שהה בערך שנה עד שעלה ארצה בשנת תש"ז או תחילת תש"ח.
 

[למה זה תשאל לשמי]

ר' אברהם פרבשטיין ר"י חברון נולד בפולין ועלה עם משפחתו ארצה בתר"פ.

אביו אף כיהן כראש עירית בני ברק בתרצ''ז

[יושב אוהלים]

הגאון הגדול המשגיח ר' יוסף ליב ננדיק זצ"ל תלמידו של ר' שמעון שקופ זצ"ל בטעלז. והיה מראשוני תלמידי הסבא מקלם, הקים בקלם את המכינה לתלמוד תורה, ושימש בה ר"מ יחד עם ידידיו הרב אליהו לופיאן ורבי ירוחם ליבוביץ זכרונם לברכה. בשנים הבאות נסע לשמש משגיח רוחני בישיבות אחדות: ישיבת בריינסק וישיבת לומז'ה, ולאחר מכן בישיבת ראדין. בשל מלחמת העולם הראשונה והחשש מפני הכיבוש הגרמני ההולך וקרב, נמלטו רוב ככל בחורי ישיבת ראדין ביחד עם החפץ חיים מזרחה לעומק שטח רוסיה . הגרי"ל ננדיק נותר בראדין לנהל את הישיבה עם ראש הישיבה, הרב משה לנדינסקי זצ"ל.
אחרי שעזב את ראדין החל לפעול בקרב תלמידיו בוגרי הישיבות לארגון פעילות של לימוד תורה ומוסר. אח"כ עבר לשמש משגיח בישיבת גרודנא. הוא פעל והביא אליה כראש ישיבה את רבו הראשון, הרב שמעון שקופ, ששימש כראש הישיבה עד פטירתו. כשכבשו הבולשביקים את גרודנה בשנת 1921, נמלט הגריל"נ עם 40 תלמידים לישיבת פוניבז' ושימש בה משגיח במשך תקופה, עם שובו לאחר זמן לגרודנה החליפו כמשגיח בפוניבז' הרב ירוחם ליבוביץ.
ב-1923 הקים רבי פסח פרוסקין את ישיבת קוברין, והזמין את הרב ננדיק זצ"ל לכהן בה כמשגיח וחילק את זמנו בין ישיבת קוברין לישיבת קלצק, לצד ראש הישיבה הגר"א קוטלר זצ"ל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר עם תלמידיו בקלצק ומ-1940 בווילנא, תחילה תחת הכיבוש הסובייטי ואחר כך תחת הכיבוש הגרמני. הוא נרצח ביחד עם אשתו ובנו היחיד ע"י הנאצים ימש"ו. השם יקום דמו.

[אברהם משה]

האדמו"ר מסלונים מוהרשד"י (ר' שלמה דוד יהושע) הי"ד המכונה בחסידות 'היונגער רבי', נרצח בשואה במחנה הריכוז קולדיצ'בו ברוסיה הלבנה. 
מקורביו הכינו עבורו אפשרות לברוח מעמק הבכא, וכבר עמד לנסוע לוילנא ומשם להמלט לארץ ישראל. אך כאשר שמעו חסידיו שהוא עומד לנסוע בכו מאד על מי הוא נוטש אותם, ומיד חזר בו מהחלטתו וצוה לפרק בחזרה את החבילות והחליט להשאר אתם. וכמו שכתב אחר כך 'אפשר טעיתי מה שנשארתי פה, אבל מה אעשה כי טפלי תליי בי'.
ויעויין באריכות אודותיו בספר 'זכרון קדוש' לאדמו"ר מסלונים בעל 'נתיבות שלום' באריכות.

[שיננא]

מי שמחפש חומר מורחב בנושא יש את הספרים נס ההצלה של הרבי מגור ונס הצלה של הרבי מבעלזא של משה פראגר
(אגב משה פראגר נלווה למסע של האמרי אמת והיה עד לכל ההשתלשלות )
יש את הספרים באוצר החכמה .

[מסתפק במועט]

הגאון ר' יעקב קמינצקי היגר לארה"ב  בשנת תרצ"ז בשל קשיי פרנסה. [ולאחר משרת רבנות שהוצע לו ששילמו כנראה מחיר הולם, דחה את הצעת מרן הגרח"ע גרודז'ינסקי לדיינות בבית דינו.]

לפי בנו של רבי יעקב זצ"ל , הוא דחה את הצעת הדיינות כי הגרח"ע זצ"ל חלה באותו הפרק.

[נכד גדולים]

הטשעבינר רב והגר"י גלינסקי היו בסיביר בזמן השואה. הגראי"ל שטיינמן היה בשוויץ הגרי"ג אדלשטיין עלה כנער עם אביו ואחי ואחותו אשת הרר"י גרשונוביץ. הסטייפלר ובנו הגר"ח עלו לארץ לפני השואה.

[מקדש שביעי כל שביעי]

הטשעבינר רב והגר"י גלינסקי היו בסיביר בזמן השואה. הגראי"ל שטיינמן היה בשוויץ הגרי"ג אדלשטיין עלה כנער עם אביו ואחי ואחותו אשת הרר"י גרשונוביץ. הסטייפלר ובנו הגר"ח עלו לארץ לפני השואה.

החזון איש עלה קצת לפניהם לארץ

[שלום רב]

מעשרות רבות של אדמו"רים בפולין (הקונגרסאית), נחלצו ממנה וניצלו בסך הכל שלושה אולי ארבעה אדמו"רים מכהנים:
האדמו"ר האמרי אמת מגור
האדמו"ר האמרי שאול ממודזיץ
האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב
וגם האדמו"ר החלקת יהושע מביאלא (איני יודע בבירור אם ניהל עדה לפני המלחמה)

אם מישהו יודע או נזכר ברבי מכהן נוסף שניצל מהמלחמה בפולין - יכתוב נא.

[לבי במערב]

ה'חלקת יהושע' הנהיג עדה קודם המלחמה.

[3857425]

 הרב וולבה עבר בתרצ"ח לשבדיה שם שהה במלחמה. [היא הייתה מדינה ניטרלית כידוע.]
ר' משה שמואל שפירא עלה ארצה בתרצ"ח.
ר' אברהם פרבשטיין ר"י חברון נולד בפולין ועלה עם משפחתו ארצה בתר"פ.
ר' הלל זקס עם משפחתו קיבלו אשרות לארה"ב.
ר' ראובן גרוזובסקי ג"כ הצליח להגיע לארה"ב.
ר' שלמה היימן בתרצ"ה כבר נהיה ר"י בארה"ב.
ר' חיים פרידלנדר נולד בגרמניה ועלה קצת קודם המלחמה.
וכן ר' יונה מרצבך מקול תורה.

הרב וולבה גורש מפולין, עקב נתינות גרמנית..
 

[מסתפינא]

הועבר למחנה עבודה בגרמניה

האם הוא לא היה באוישוויץ?

[לבי במערב]

לא. בווילצבורג שבאשכנז (וכ"כ ב'המכלול' יצ"ו).

[מ אלישע]

ר' אברהם פרבשטיין ר"י חברון נולד בפולין ועלה עם משפחתו ארצה בתר"פ.

אביו אף כיהן כראש עירית בני ברק בתרצ''ז

היה נדמה לי שהיה ראש עיריית רמת גן

[למה זה תשאל לשמי]

ר' אברהם פרבשטיין ר"י חברון נולד בפולין ועלה עם משפחתו ארצה בתר"פ.

אביו אף כיהן כראש עירית בני ברק בתרצ''ז

היה נדמה לי שהיה ראש עיריית רמת גן

   הרב אברהם יהודה פרבשטין (תרע"ז, 1917 - א' בשבט תשנ"ז, 9 בינואר 1997) היה ראש ישיבת חברון, מעורכי האנציקלופדיה תלמודית וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
 נולד בפולין ליעקב פרבשטין, לימים ראש המועצה הראשון של בני ברק. 

[שש אנוכי]

גדו"י שעלו ארצה טרם השואה

הגר"ש רוזובסקי והגר"ז רוטנברג עלו ארצה בתרצ"ו
הגר"ד פוברסקי בתש"א [במהלך השואה]
הטעפליקער רב עלה כבר בתרפ"ה
הגרז"ר בענגיס בתרצ"ח

 

[אברך]

גדו"י שעלו ארצה טרם השואה

הגר"ש רוזובסקי והגר"ז רוטנברג עלו ארצה בתרצ"ו
הגר"ד פוברסקי בתש"א [במהלך השואה]
הטעפליקער רב עלה כבר בתרפ"ה
הגרז"ר בענגיס בתרצ"ח

החזו"א, הקה"י, הרב מבריסק (כמדו'), האדמו"רים מגור ומבעלז (תוכ"ד השואה).

[שמש מרפא]

הרב מבריסק (כמדו')

כשנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה.
אגב, פרטים כאלה ניתן למצוא בערכיהם שבמכלול.