סיפורי מופת על מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצוק"ל

[אברך]

שאביו היה לידו

מה הקשר לסיפור?

[לבי במערב]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

[אברך]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

אבל אם שמע מהמספר, למאי נפ"מ אם היה שם אביו.
אני מרגיש קצת טרחן בדיון הזה, אבל זה קצת צרם לי מבחינה לשונית...
 

[סנגורן של ישראל]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

אבל אם שמע מהמספר, למאי נפ"מ אם היה שם אביו.
אני מרגיש קצת טרחן בדיון הזה, אבל זה קצת צרם לי מבחינה לשונית...

היחיד ששהה שם היה אביו, שסיפר לבנו, שסיפר לחבירו, שסיפר לנו וזיכנו.
 

[לבי במערב]

המספר שמע מאביו, שעמד לצד הגרש"א.

ר' '@סנגורן של ישראל' הקדימני בשעה קלה...

[אברך]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

[זך הרעיון]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

[זך הרעיון]

כמו"כ מעשים שבכל יום יכולים להעיד בני הישבה שהיה פחד מוחשי לעמוד לפניו לפני עשיית תשובה ולשוב להשי"ת באמת, הרגישו שעומדים לפני איש אלוקים קדוש,
והדברים ידועים ומפורסמים לכל מי שכף רגלו עברה את מפתנו.

[נבשר]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

[עבד ה']

המספר שמע מאביו, שעמד לצד הגרש"א.

ר' '@סנגורן של ישראל' הקדימני בשעה קלה...

כנים הדברים, אשריכם תלמידי חכמים אם בדברי מדקדקים אתם כל כך כל שכן שאתם מכוונים לאמיתה של תורה בדברי הראשונים.

[זך הרעיון]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.
 

[בלדד השוחי]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.
 

[זך הרעיון]

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.

כמדומני שחשש נגיעה זה יותר גרוע.

[בלדד השוחי]

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.

כמדומני שחשש נגיעה זה יותר גרוע.

"שלא בדעת וללא שום תכלית" ?
 

[נבשר]

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

לעתיד לבוא ייתבע אדם על שהיה יכול להנות ולא נהנה,
ודאי,
מה הקשר לר' חצ'קל, בגלל שיש פריצות וערוה, אז יש מזה מציאות של טומאה, ומציאות של טומאה משפיעה אף כשהאדם לא רואה או חש יצרו חש וכן נשמתו. אא"כ איירי במעשה דר' שמואל באשה פרוצה.
עדיף לומר איני יודע,

[אברך]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

ולפ"ז יש לפרש 'אביו היה לידו' היינו אביו של הגר"ש, דהיינו הגרשז"א.
 

[אברך]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.
 

[נבשר]

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.

אני מקבל את זה, אבל כל מעשה של חז"ל בד"כ בא ללמד אותנו ולהגביה אותנו איך לחיות ואיך להסתכל על הדברים ביותר גובה ורוממות, מלבד קבלה ועניינים שזה לא בתחום של בנ"א רגילים שהיו עושים מעשים משונים מדעת בנ"א וכוונותיהם עמהם, עכ"פ בסיפור זה אני לא מבין ולא מצליח להתרומם.
פעם קראתי אם אני זוכר שיש נהגו בירושלים שנגעו בטעות באשתם נדה היו משפשפים ידיהם. אולי כעין זה.

[זך הרעיון]

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.

אני מקבל את זה, אבל כל מעשה של חז"ל בד"כ בא ללמד אותנו ולהגביה אותנו איך לחיות ואיך להסתכל על הדברים ביותר גובה ורוממות, מלבד קבלה ועניינים שזה לא בתחום של בנ"א רגילים שהיו עושים מעשים משונים מדעת בנ"א וכוונותיהם עמהם, עכ"פ בסיפור זה אני לא מבין ולא מצליח להתרומם.
פעם קראתי אם אני זוכר שיש נהגו בירושלים שנגעו בטעות באשתם נדה היו משפשפים ידיהם. אולי כעין זה.

זמ מלמד אותך שיש לך עוד הרבה להיכן לשאוף.
 

[יושב אוהלים]

הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

שמעתי סיפור ממקור ראשון מתלמיד הגר"א קוטלר זצוק"ל שהיה עד לסיפור דלהלן.
התלמיד הזה נסע עם הגרא"ק זצ"ל בערב לבית מלון מסויים בניו יורק שהתארח שם נגיד אחד שהיה להגרא"ק פגישה אתו לקבל ממנו תרומה לישיבתו.
תוך כדי עלייתם במעלית נעצר המעלית בא' הקומות, ונפתחה הדלת, ונסגרה בלי שאף אחד יכנס.
כשהמעלית המשיכה לנסוע שאל היהודי את הגרא"ק "אלו היא היתה נכנסת למעלית היינו צריכים לצאת?" ושאל הגרא"ק "מי"? וענה היהודי "האשה שרצתה להיכנס ולבסוף לא נכנסה".
השיב הגרא"ק ז"ל "איזה אשה" איפה היתה אשה??" הסביר לו היהודי שכאשר נעצרה המעלית בדרך עלייתם ונפתחה הדלת עמדה שם אשה וחשבה להיכנס למעלית, ולבסוף החליטה שלא ליכנס איתם למעלית.
התחיל הגרא"ק להיאנח "אוי ויי!! אוי ויי!! למה קבענו כאן את הפגישה, כמעט ונכשלתי בחשש הסתכלות אוי ואבוי!!"
כשחזר הגרא"ק לליקווד אחרי הפגישה נכנס מיד לישיבה, ולא הסכים ליכנס לחדרו לנוח, ולא הסכים לאכול או לשתות כלום, אלא נכנס מיד לחדרו והתיישב ללמוד מוסר, וכל הזמן התאונן "כמעט מכשול! נורא ואיום! נורא ואיום!" - וצוה ליהודי המלווה הזה שיגיד למשרדי הישיבה שלא יקבעו לו עוד פגישות עם תורמים במלונות לעולם!
שמעתי בעצמי מהיהודי שליווה את הגרא"ק זצ"ל.

[עפר ואפר]

הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

שמעתי סיפור ממקור ראשון מתלמיד הגר"א קוטלר זצוק"ל שהיה עד לסיפור דלהלן.
התלמיד הזה נסע עם הגרא"ק זצ"ל בערב לבית מלון מסויים בניו יורק שהתארח שם נגיד אחד שהיה להגרא"ק פגישה אתו לקבל ממנו תרומה לישיבתו.
תוך כדי עלייתם במעלית נעצר המעלית בא' הקומות, ונפתחה הדלת, ונסגרה בלי שאף אחד יכנס.
כשהמעלית המשיכה לנסוע שאל היהודי את הגרא"ק "אלו היא היתה נכנסת למעלית היינו צריכים לצאת?" ושאל הגרא"ק "מי"? וענה היהודי "האשה שרצתה להיכנס ולבסוף לא נכנסה".
השיב הגרא"ק ז"ל "איזה אשה" איפה היתה אשה??" הסביר לו היהודי שכאשר נעצרה המעלית בדרך עלייתם ונפתחה הדלת עמדה שם אשה וחשבה להיכנס למעלית, ולבסוף החליטה שלא ליכנס איתם למעלית.
התחיל הגרא"ק להיאנח "אוי ויי!! אוי ויי!! למה קבענו כאן את הפגישה, כמעט ונכשלתי בחשש הסתכלות אוי ואבוי!!"
כשחזר הגרא"ק לליקווד אחרי הפגישה נכנס מיד לישיבה, ולא הסכים ליכנס לחדרו לנוח, ולא הסכים לאכול או לשתות כלום, אלא נכנס מיד לחדרו והתיישב ללמוד מוסר, וכל הזמן התאונן "כמעט מכשול! נורא ואיום! נורא ואיום!" - וצוה ליהודי המלווה הזה שיגיד למשרדי הישיבה שלא יקבעו לו עוד פגישות עם תורמים במלונות לעולם!
שמעתי בעצמי מהיהודי שליווה את הגרא"ק זצ"ל.

אני חושב באש התורה נדפס הסיפור שהוא אכן ראה אשה שהייתה מאוד לא צנועה. אני חושב שהנוסח שלך שהיה אכפת לו עצם ראיית האשה, לא מתקבל, אטו ר' אהרן מימיו לא נפגש באשה?

[יושב אוהלים]

הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

שמעתי סיפור ממקור ראשון מתלמיד הגר"א קוטלר זצוק"ל שהיה עד לסיפור דלהלן.
התלמיד הזה נסע עם הגרא"ק זצ"ל בערב לבית מלון מסויים בניו יורק שהתארח שם נגיד אחד שהיה להגרא"ק פגישה אתו לקבל ממנו תרומה לישיבתו.
תוך כדי עלייתם במעלית נעצר המעלית בא' הקומות, ונפתחה הדלת, ונסגרה בלי שאף אחד יכנס.
כשהמעלית המשיכה לנסוע שאל היהודי את הגרא"ק "אלו היא היתה נכנסת למעלית היינו צריכים לצאת?" ושאל הגרא"ק "מי"? וענה היהודי "האשה שרצתה להיכנס ולבסוף לא נכנסה".
השיב הגרא"ק ז"ל "איזה אשה" איפה היתה אשה??" הסביר לו היהודי שכאשר נעצרה המעלית בדרך עלייתם ונפתחה הדלת עמדה שם אשה וחשבה להיכנס למעלית, ולבסוף החליטה שלא ליכנס איתם למעלית.
התחיל הגרא"ק להיאנח "אוי ויי!! אוי ויי!! למה קבענו כאן את הפגישה, כמעט ונכשלתי בחשש הסתכלות אוי ואבוי!!"
כשחזר הגרא"ק לליקווד אחרי הפגישה נכנס מיד לישיבה, ולא הסכים ליכנס לחדרו לנוח, ולא הסכים לאכול או לשתות כלום, אלא נכנס מיד לחדרו והתיישב ללמוד מוסר, וכל הזמן התאונן "כמעט מכשול! נורא ואיום! נורא ואיום!" - וצוה ליהודי המלווה הזה שיגיד למשרדי הישיבה שלא יקבעו לו עוד פגישות עם תורמים במלונות לעולם!
שמעתי בעצמי מהיהודי שליווה את הגרא"ק זצ"ל.

אני חושב באש התורה נדפס הסיפור שהוא אכן ראה אשה שהייתה מאוד לא צנועה. אני חושב שהנוסח שלך שהיה אכפת לו עצם ראיית האשה, לא מתקבל, אטו ר' אהרן מימיו לא נפגש באשה?

יתכן שזה סיפור אחר.