א-,מעשה : שלא שהיה  - ולא נברא  !  ב,-מעשה הפוך : שהיה ו - וההמשך לא נברא,  ג, -ומעשה :  שהיה  ונברא !

NETANEL

משתמש ותיק
א,מעשה : שלא שהיה  - ולא נברא  !  ב,-מעשה: שהיה ו- ההמשך לא נברא,  ג, -ומעשה :  שהיה  ונברא !

א,) מעשה : שלא היה ולא נברא,
כשהיינו ילדים , ובילדותינו היינו למדים    ,ונצטווינו להעתיק סיפורים  וכו
  אחד הסיפורים הקלאסיים היה  על : שני האחים  שירשו חלקת שדה על הר הבית, אחד רווק,, השני  עני,,,,,עד שלילה אחד נפגשו באמצע , ושם הוקם בית המקדש,
  יפה ככ , אלא  - - שמקור הסיפור מעורפל , אך  בוודאי  אינו בחזל וכדומה , ויש הטוענים שמקורו זר ומבחוץ,

       שנים רבות לפני בנין בית המקדש היו דרים על מקום בית המקדש שני אחים אשר חיו באהבה ואחוה עצומה. לימים קבלו שדה בירושה מאביהם ויחלקוהו ביניהם שוה בשוה. בכור האחים היה חשוך בנים ואילו אחיו הצעיר עבד בזיעת אפיו לכלכל את משפחתו העניפה,
       לימים נתעוררו בקרבו רגשי אשמה, היתכן שהוא בתור אדם בודד יקח מהתבואה היוצאת בשדה שירשו מאביהם שוה בשוה עם אחיו שיש לו משפחה גדולה? מיד ירד ממטתו והעביר חלק גדול מתבואתו לחלקו של אחיו הצעיר, כאשר גמר לעשות דבר זה חזר למיטתו ושינתו ערבה לו,
      אך גם לאחיו הצעיר קרה כדבר הזה ששנתו נדדה בלילה והתחיל לחשוב על אחיו הבכור שלא זכה להקים משפחה ועוד מעט יגיעו ימי זקנה ומי ישתדל   לפרנסו ולבוא לעזרתו, לכן החליט שחלק גדול מהתבואה מגיעה לאחיו הבכור בכדי שיוכל לחסוך לימי זקנתו.
            ירד באמצע הלילה ולקח חלק גדול מתבואתו ובהשקט העבירם לחלק השדה אשר לאחיו הבכור. בבוקר יצאו שניהם אל השדה ומה מאד השתוממו לראות שאין שינוי ניכר בשדותיהם ולשניהם יש אותה כמות שהיתה להם אתמול לפני שהלכו לשם. לא הבינו מה קורה כאן.
       בלילה השני שוב החליט כל אחד להעביר מתבואתו לחלק אחיו אך הפעם נפגשו שניהם בעת פעולתם ונפלו אחד על צוארי אחיו ובכו בכיה מתוך שמחה עצומה באהבה גדולה. האהבה העצומה הזאת שהיתה בין שני אחים עוררה רעש גדול בשמים ---
ואז הוחלט בשמים שבמקום זה יבנה בית המקדש...!

סיפור  זה  הפך  לאגדה  יהודית  פופולארית  בשנים האחרונות :  אולם  לא  נמצא  לו   מקור  בתלמוד  או  במדרש,


     יש כאילו שטוענים שזהו תרגום כמעט זהה לאגדה שאלפונס דה למרטין, משורר ומדינאי צרפתי, ששמע אותה מפי ערבי ב-1832 בעת ביקורו בירושלים , במסע שהוא ערך בלבנט. ושהגירסה העברית היא תרגום של הגירסה הצרפתית  שמקורה ערבי, עם שינויים אחדים .
הסיפור נפוץ מאוד ואף זכה לפסל  של נתן רפופורט, שיצר,  את הפסל " אחוות האדם "  בעקבות הסיפור  הנ"ל. הפסל הוצב   במאי  1987 בבית החולים " שיבא " בתל השומר , (החלום שלו היה להעמידו בגבול ישראל מצרים בעת הסכם השלום ביניהם)
ויש טוענים  שיש עדות של   מישהוא  ששמע את הסיפור מפי המלמד שלו בחדר   ב-1908  - בקירוב .   לא ברור האם המלמד שאב את הסיפור מכלי ראשון או שני מהפרסום שנים ספורות קודם לכן ב"צפירה"  ,  או שהוא היה נפוץ  כמסורת במזרח אירופה ,,

 ב )  מעשה הפוך שהיה וההמשך  -לא נברא,
 יש דווקא מדרש הפוך ועם אנשים אחרים : קיין והבל ,  - "ר` יהושע דסכנין בשם ר` לוי אמר : שניהם נטלו  את המטלטלין ושניהם נטלו את הקרקעות  ועל מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש יבנה וזה אומר בתחומי בית המקדש יבנה . שנאמר ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש ... `שנאמר ` "ציון שדה תחרש " –מיכה ג,יב -  ומתוך כך "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ". הרצח הראשון נסב   , איפוא   , על ריב האחים שרצו שהמקדש יהיה בנחלתם !
וכבר יצא לי לשמוע מאן דהוא, שסיפר את מעשה האחים ,עם הרצח  (בלי השמות של קיין והבל)   -אך הסיום שונה , והנה הוא :  "  ובמקום ההוא  הקימו את
  כ נ ס ת  י ש ר א ל,,",,,,אימרה נאה המתקיימת  מידי יום !

ג ) מעשה שהיה - וגם נברא!
וכאן הקשר למעשי יהודה ובימימין , כי יש כן במדרש,,שמפני שיהודה ובנימין גילו מסירות ואחריות  כה גדולה  זה לזה,   אנוכי אערבנו  -מידי תבקשנו,,,, אמר רבי יוחנן: בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה: בנימין את תפוס ושלום בבית אבא? מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ד' מאות פרסה ... זה יהודה שמסר עצמו על בנימין,,,,,18. מדרש תנחומא פרשת ויגש סימן ח מתוך הפורטל לדף היומי - הקשר בין הערבות - למקדש!אמר ישי לדוד בנו: הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך שערב את בנימין מיד אביו, שנאמר "אנכי אערבנו", אלא לך והוצא אותו מערבותו, שנאמר "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח", ואין ערובתם אלא ערבות.
מה עשה דוד? הלך וקיים את הערבות, והרג את גלית. א"ל הקב"ה: חייך, כשם שנתת את נפשך על שאול, שהוא משבטו של בנימין, כשם שעשה יהודה זקינך על בנימן, שנאמר "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" וגו',

כך אני נותן בית המקדש בגבולך, ובגבול בנימין. ומנין שהיה בית המקדש בחלקו של בנימין ובחלקו של יהודה? שכתוב אחד אומר "בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד" - זה תמיד של שחר, "ולערב יחלק שלל" - זה תמיד של בין הערבים, וכתוב אחד אומר "יפה נוף משוש כל הארץ", ו
לא עוד אלא חייך שכל השבטים גולים, ושבט יהודה ובנימין אינן גולים עמהם, למה ששני השבטים האלו הם האמינו בי וקדשו את שמי בים עם משה. ,,ו


אמר השם, מקום זה ראוי לבנות עליו את המקדש ! ולכן המקדש עומד בנחלות יהודה ובנימין,    הנה יש לנו סיפור אמיתי ממקורותינו  - ורעיון זהה, ולמה עלינו לשתות  ממקור מים רעים ?
 

בן זכאי

משתמש ותיק
לפני כמה שנים ראיתי מכתב שכתב יהודי העוסק בחינוך (כמדו' שפרסם זאת בחוברת הבית שלנו של המודיע ) ושם כ' שחיפש רבות אחר מקור לסיפור 2 האחים ומצא אותו ב קוראן! (אמנם יכול להיות שהם לקחו מאיתנו כמו רבים מהסיפורים שם שלקוחים ממדרשים
 
טוב, לא צריך הרבה כדי לדעת שהסיפור לא יתכן, הרי את הר הבית קנה דוד מארוונה היבוסי והסיפור לא היה יכול להספיק להתרחש.

לי סיפרו שנבנה בית כנסת במקום, וכך גם היה כתוב בספר הקומיקס שקראתי, מאידך בקוראן מסופר שנבנה מסגד במקום.
בברית החדשה הסיפור עדיין לא מופיע.
אז אני לא יודע מה בנו שם.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
בן זכאי אמר:
לפני כמה שנים ראיתי מכתב שכתב יהודי העוסק בחינוך (כמדו' שפרסם זאת בחוברת הבית שלנו של המודיע ) ושם כ' שחיפש רבות אחר מקור לסיפור 2 האחים ומצא אותו ב קוראן! (אמנם יכול להיות שהם לקחו מאיתנו כמו רבים מהסיפורים שם שלקוחים ממדרשים

כנראה הצורה היותר מדוייקת היא לא קוראן, אלא מש"כ הה"כ
NETANEL אמר:
שזהו תרגום כמעט זהה לאגדה שאלפונס דה למרטין, משורר ומדינאי צרפתי, ששמע אותה מפי ערבי ב-1832 בעת ביקורו בירושלים , במסע שהוא ערך בלבנט. 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אגב מעשים שלא היו
יש עימדי מעשה נפלא שמצאתי בספר אחד
ומסורת שקיבלתי מרבותי אינה כן
אלא מעשה היה בר' ירוחם, ולא בסנדלים אלא בכפפות, וכנודע.

אצרף כאן את המקור שע''פ המקובל הוא עיבוד לסיפור הנ''ל.

IMG_3422.JPG
 

קבצים מצורפים

  • IMG_3421.JPG
    IMG_3421.JPG
    59.5 KB · צפיות: 195
פיילוט 0.4 אמר:
אגב מעשים שלא היו
יש עימדי מעשה נפלא שמצאתי בספר אחד
ומסורת שקיבלתי מרבותי אינה כן
אלא מעשה היה בר' ירוחם, ולא בסנדלים אלא בכפפות, וכנודע.

אצרף כאן את המקור שע''פ המקובל הוא עיבוד לסיפור הנ''ל.

IMG_3422.JPG

גם אני שמעתי שסופר על מרנא רבנו ירוחם. ומן התימה לספר כך על גוי, שהרי אינו לומד מוסר, ומידות טובות לא תתכנה על דרך כלל בלא מוסר. וכבר הארכתי בזה במקום אחר. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=19053.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
מעניין האשכול, ראיתי לציין למעשה המוכחש על הח''ח ומקורו המפתיע, כפי שהובא באשכולות שכנים:

המעשה הובא כאן:
אדיר במרום אמר:
אפרופו הגר"ה זקס ידוע משמו על המעשיה הנודעה בח"ח שפעם בא גנב לביתו וגנב את הפמוטות של שבת. לפתע הרגיש בו הח"ח והחל לרדוף אחריו. וכך נמלט הגנב שעה ארוכה עד שלבסוף השיגו הח"ח. אמר לו הח"ח אין לי קפידא עליך רק דע לך שפמוטות אלו של כסף הם אל תתן שיקנו ממך את זה במחיר מוזל ע"כ המעשה. אמר הגר"ה כל הסיפור נכון חוץ מכך שהח"ח לא סתם רדף אחריו אלא צעק "גנב" "גנב" וכשתפסו לקח ממנו את הפמוטות. ומוסר השכל לבל נהיה מטומטמים ונאמין לכל סיפור מופרך..
וכן באשכול הזה: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=26494 שא''א לצטט ממנו מפני שהוא חסום.

ושם הביא הרב @אריה הלוי ידיעה נפלאה:
בעוונותי קראתי את הסיפור הנ"ל בספר "עלובי החיים" מאת ויקטור הוגו ושם הוא מופיע כסיפור על כומר נוצרי.
הספר הנ"ל יצא בשנת תרכ"ב, כך שסביר להניח שזהו המקור לסיפור על הח"ח. 
עם הארה ישרה של ה@דברי יושר:
בלי שום מידע האם הסיפור אכן היה עם הח"ח או לא, הסיפור אכן מתאים להשקפה הנוצרית, הגורסת שאם נתנו לך סטירה עליך להגיש גם את הלחי השנייה...
 

אלעי

משתמש חדש
וכמובן ששורש טעותם, בתעותם מעליו ית'. על כן המירו כבודם של ישראל בתבנית כלב וקללת אלהים תלוי... ולא ידעו ולא יבינו [או עשו עצמם כלא מבינים] את דברי ירמיה הנביא באיכה, ליתן למכהו לחי, היינו להכנע לפני השי"ת ולקבל באהבה חינוכו כאב את בן, וישבע בחרפה מטובו ית' להשיבו לדרך חיים.
[מלבד זאת לא רחוק מלהעלות על הדעת, שאת הפרשנות המעוותת של הגשת הלחי השניה - ייעדו המינים הרשעים רק בתור עצה לכלל ישראל...]
 

זנב לשועלים

משתמש ותיק
מעניין האשכול, ראיתי לציין למעשה המוכחש על הח''ח ומקורו המפתיע, כפי שהובא באשכולות שכנים:

המעשה הובא כאן:

וכן באשכול הזה: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=26494 שא''א לצטט ממנו מפני שהוא חסום.

ושם הביא הרב @אריה הלוי ידיעה נפלאה:

עם הארה ישרה של ה@דברי יושר:
באמת לא התחברתי בכלל לסיפור הזה
אמנם הייתי אוהב את הסיפור שהיו מספרים שהיו צריכים את הח"ח כעד על בחור שהיה במשפט
והעו"ד לפני שחקר אותו סיפר לשופט על הח"ח כדי להגדיל את נאמנותו לשופט, וסיפר לו את הסיפור הזה
שסיים הסתכל עליו השופט בחצי גיחוך 'אתה מאמין לסיפור הזה', א"ל העו"ד 'לא, אבל עלי ועליך לא היו חושבים לספר סיפור כזה'
ומה זה משנה אם זה נכון, הרעיון של הסיפור הזה לפחות נחמד
 
חלק עליון תַחתִית